היכל התהילה הלאומי לנשים

היכל התהילה הלאומי לנשים (באנגלית: National Women's Hall of Fame) הוא מוסד חינוכי אמריקאי ללא כוונת רווח שהוקם ב־1969 בסנקה פולס שבמדינת ניו יורק, המקום בו התכנסה הוועידה הראשונה לזכויות האישה ביולי 1848. מטרתו להנציח את נשות ארצות הברית שתרמו למדינה.

פנים ההיכל

נכון למרץ 2020, בהיכל חברות 276 נשים.^[1][2]

היסטוריה

לפי רישומי ההיכל, המחשבה על הקמתו החלה ב־1968, עת ג'ון רוזנקרנס, נשיא אייזנהאואר קולג' הצעיר בסנקה פולס, ביקר בהיכל התהילה לאמריקאים הגדולים באוניברסיטת ניו יורק. הוא הופתע מהופעתן של 9 נשים בלבד בין 110 חברי ההיכל, וסיפר על כך למזכירתו, שירלי הארטלי. עם הקמת המוזיאון, שנועד להוות חלופה להיכל התהילה הניו־יורקי, הייתה הארטלי לנשיאתו הראשונה. בינואר 1969 נערך הכינוס הראשון של הארגון נערך, ובו הוצגה לראשונה מטרתו:

לכבד ולהנציח את אותן הנשים, אזרחיות ארצות הברית, שתרומותיהן לאמנות, לאתלטיקה, לכלכלה, לחינוך, לממשל, למדעי הרוח, לפילנתרופיה ולמדע היו בעלות ערך רב לפיתוח ארצן.

— מטרות היכל התהילה הלאומי לנשים, כפי שהכריזו מקימיו עם ההקמה בינואר 1969^[3]

נבחר ועד שבו ישבו חברי כבוד לבחירת חברי היכל התהילה, ואייזנהאואר קולג' הסכים שבו ישכון ההיכל עד בחירת מבנה קבוע. ב־23 באוגוסט 1973, כשהוא עדיין שוכן בקולג' הקטן בסנקה פולס, נבחרו 20 חברות ההיכל הראשונות: ג'יין אדמס, מריאן אנדרסון, סוזן ב. אנתוני, קלרה ברטון, מרי מק'לאוד בת'ון (אנ'), אליזבת בלקוול, פרל בק, רייצ'ל קרסון, מארי קאסאט, אמילי דיקנסון, אמיליה ארהארט, אליס המילטון, הלן הייז, הלן קלר, אלינור רוזוולט, פלורנס סאבין, מרגרט צ'ייס סמית, אליזבת קיידי סטנטון, הלן טאוסיג והארייט טאבמן.

ב־1977 עבר ההיכל למבנה משלו, התיאטרון הישן של סנקה פולס, ושנתיים לאחר מכן, ב־1979, רכש את מבנה הבנק ההיסטורי של סנקה פולס, ושיכן שם את תערוכת הקבע שלו ואת משרדיו. מבנה הבנק שוכן בקרבת הפארק ההיסטורי הלאומי של זכויות האישה (אנ'), שבו נערכה ועידת סנקה פולס ביולי 1848.

פעילות

בין פעילויות המכון:

• הנצחת הנשים החברות בו, בתערוכת הקבע של המוזיאון השוכן בו ובתערוכות מתחלפות שונות; המידע במוזיאון מוצג על גבי פאנלים גדולים ובהם ביוגרפיות, צילומים וחפצים של הנשים המונצחות, המחולקים לפי תחומי ההשפעה^[4]
• ראיונות ותיעוד הנשים החיות החברות בו^[5]
• המכון עורך אירועים בנושא נשים גדולות^[1]
• תוכניות חינוכיות שונות, דוגמת אירוח סופרים וקבוצות מבתי ספר בהיכל^[1]
• הפצת הספר "Book of Lives & Legacies", להנצחת ולכיבודן של נשים משמעותיות בחיי היום־יום של האדם הפשוט (אם, אחות, חברה, קולגה וכו')^[6]

תהליך הבחירה

הנשים הנבחרות יכולות להיות עכשוויות או היסטוריות, אך חייבות להיות אזרחיות ארצות הברית – או מלידתן, או שהתאזרחו במדינה. תרומתן, שעל פיה הן נבחרות, חייבת להיות בעלת ערך לאומי או בינלאומי, ולהמשיך להשפיע גם בחלוף השנים. אדם שחושב שדמות זכאית להיכלל בהיכל, שולח את פרטיה, שנבדקים על ידי צוות המכון כדי לוודא את עמידתה בקריטריונים. מועמדות שנמצאות כעומדות בקריטריונים יישלחו לפאנל שופטים ארצי, שמורכב מאמריקאים בעלי השפעה ומנציגי ארגונים ברחבי ארצות הברית. הפאנל ינקד את חשיבות הדמות על בסיס ערך תרומתן למדינת ארצות הברית, על בסיס חשיבות ההשפעה של הישגן, ולפי בדיקה של המשכיות מעשיהן.^[7][8] על מנת לשמור על האובייקטיביות בתהליך השיפוט, חברי צוות של ההיכל אינם חברים בפאנל השופטים.^[1]

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא היכל התהילה הלאומי לנשים בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של היכל התהילה הלאומי לנשים (באנגלית)
• היכל התהילה הלאומי לנשים, ברשת החברתית פייסבוק
• היכל התהילה הלאומי לנשים, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• היכל התהילה הלאומי לנשים, ברשת החברתית אינסטגרם
• היכל התהילה הלאומי לנשים, ברשת החברתית LinkedIn
• היכל התהילה הלאומי לנשים, סרטונים בערוץ היוטיוב
• היכל התהילה הלאומי לנשים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

1. דף השאלות והתשובות, באתר ההיכל
2. רשימת הנשים המלאה, באתר ההיכל
3. Paul D. Buchanan, The American Women's Rights Movement: A Chronology of Events and of Opportunities from 1600 to 2008, Branden Books, 2009, p. 203
4. Victor J. Danilov, Women and Museums: A Comprehensive Guide, Rowman Altamira, 2005, p. 18
5. Oral History: Voices of Great Women, באתר ההיכל
6. הספר, באתר ההיכל
7. קריטריונים לזכאות, באתר ההיכל
8. תהליך המועמדות, באתר ההיכל