Remove ads
הטיה קוגניטיבית (באנגלית: cognitive bias) היא דפוס או נטייה שיטתית (לא אקראית) של בני אדם לטעויות בתפיסה, בזיכרון, בחשיבה או בשיפוט.[1][2][3] הטיה קוגניטיבית מוגדרת כחריגה מסטנדרט אובייקטיבי או נורמטיבי הקובע מה נכון ולפיכך מה התגובה האופטימלית הצפויה מהאדם כשמדובר בתפיסה או חשיבה.
להבדיל מעיוותי חשיבה המאפיינים אנשים בעלי דיכאון, הפרעות חרדה והפרעות נפשיות נוספות, הטיות קוגניטיביות נחשבות מאפיין נפוץ של החשיבה האנושית הנורמלית.
המונח נטבע על ידי עמוס טברסקי ודניאל כהנמן בשנת 1974[4].
הטיות בהחלטות, אמונות והתנהגות
- אפקט בומרנג – כאשר אנשים מגיבים לעדויות הנוגדות את אמונותיהם, בחיזוקן.
- אפקט דו משמעות – נטייה לבחור באפשרות שהסיכויים שלה נמוכים יותר בגלל חוסר מידע.
- אפקט ההוצאה האבודה הנקרא גם אפקט הקונקורד – נטייה להמשיך להשקיע בדברים שהושקע בהם הרבה אבל סיכויי ההצלחה זניחים.
- אפקט המגירה – ממצאים אשר אינם תואמים את ציפיות החוקרים "נשכחים במגירה" (מכאן השם), מסיבות שנראות הגיוניות, ובהיעדרם ציפיות החוקרים מאוששות.
- אפקט המסגור – נטייה להפיק מסקנות שונות מאותו המידע בהתאם למקור או דרך מהם הוא התקבל.
- אפקט הקונצנזוס השגוי – נטייה של אנשים להשליך את דרך החשיבה שלהם על אנשים אחרים.
- אפקט ניגוד – העלאה או הורדת משקל או מדידה אחרת בהתייחס לאובייקט הפוך במידותיו לנמדד שנצפה לאחרונה.
- אפקט עדר – נטייה לעשות או להאמין בדברים בגלל רבים אחרים שעושים או מאמינים כך. מתייחס לחשיבת יחד.
- אפקט פורר – נטייה להעניק דירוג נכוֹנוּת גבוה לתיאור חיובי, המתייחס כביכול אליו באופן ספציפי, גם אם בפועל התיאור כללי ומעורפל דיו כדי להיות ישים למגוון רחב של אנשים. אפקט פורר מסייע בהסברת נטייתם של אנשים רבים לקבל את נכונותם של תחומים פסבדו-מדעיים, כמו אסטרולוגיה, גרפולוגיה או ניבוי עתידות.
- אפקט התקשורת העוינת – נטייתם של צרכני חדשות, התומכים באחד הצדדים בקונפליקט או בוויכוח, לתפוס את הדיווחים והסקירות בתקשורת על הנושא, כמוטות לטובת היריב. מחקרים הראו, כי נטייה זו קיימת בלא תלות במידת האיזון שבדיווח.
- אשליית אשכולות – נטייה לראות במספר דגימות קטן מפיזורים אקראיים קווים ואשכולות בעלי משמעות.
- אשליית כסף – נטייה לחשוב על כסף במושגים נומינליים במקום ריאליים.
- דעה קדומה – רגש, לרוב שלילי, כלפי אדם אחר, עוד בטרם התקיימה עמו אינטראקציה חברתית, כל זאת על סמך השתייכותו החברתית של הפרט.
- השערת העולם הצודק – האמונה כי כל אדם מקבל מה שמגיע לו ושכל מה שאדם קיבל הגיע לו.
- הטיית אישור – ייחוס משקל רב יותר לממצאים המאשרים את השערות האדם, והתעלמות או ייחוס פחות משקל לממצאים הסותרים את השערות אותו האדם.
- הטיית אמונה – אפקט המתרחש כאשר הערכת החוזק הלוגי של הטיעון מושפעת מיכולת להאמין במסקנה.
- הטיית האופטימיות - הערכה עצמית גבוהה מדי וכשל בתכנון המוטה לכיוון לא ריאלי של הצלחה גדולה וקיצור זמן ועלות פרויקטים.
- הטיית הכתם העיוור – נטייה לראות את עצמך פחות נתון להטיות מאנשים אחרים או כאחד שיכול לזהות יותר הטיות קוגניטיביות באחרים מאשר בעצמו.
- הטיית בחירה – הטיה בצורת איסוף המידע. התעלמות מהטיית בחירה עלולה להוביל לפירוש שגוי של הנתונים ולמסקנות מוטעות.
- הטיית דיווח – הטיה בדיווח של הנחקרים. נובעת מהרצון של הנבדק לרצות את הסוקר/החברה בה הוא חי ומושפעת רבות מאופן ניסוח השאלות. לעיתים הטיית דיווח נובעת מהטיית זיכרון.
- הטיית הישרדות – עיוות בניתוח סטטיסטי הנובעת מהישרדות מוטה של חלק ממדגם המחקר. כאשר הפרטים שבמדגם עברו תהליך בררני הקשור למאפייני הניסוי, נותרו רק הפרטים ששרדו את התהליך. אם הניתוח הסטטיסטי יתחשב רק באוכלוסיית המדגם שסיימה את הניסוי, יוטו הנתונים בהטיית ההישרדות.
- הטיית הנסיין – כשל היקש בו תוצאת ניסוי מושפעת מציפיות ותקוות של מלקטי הנתונים. סוג זה של כשל דומה מאוד לכשל דגימה מוטה, מצד זה שנוכחותו של הנסיין כצופה משפיעה על הניסוי, אך כאן ההשפעה נובעת לא מנוכחותו אלא מציפיותיו ומשאלותיו.
- הטיית העיגון – נטייה להפריז בערכו של מקור האינפורמציה הראשון שמוצאים לגבי נושא מסוים בעת שיפוטו.[5]
- הטיית הביתיות – הנטייה להשקיע בקרבת מקום, מתוך הנחה שגויה שהשקעה כזו היא בטוחה יותר, ועתידה לספק תשואות גבוהות יותר.
- הטיית חופפות – נטייה לבדוק הנחות על סמך בדיקה ישירה במקום לבדוק תאוריות חלופיות אפשריות.
- הטיית זיכרון – הטיה בנתוני מחקר הנובעת מחשיבה סלקטיבית של הנחקרים. הטיית זיכרון היא סוג של הטיית דיווח.
- הטיית ייצוגיות – ייחוס הסתברות סובייקטיבית גבוהה יותר מההסתברות האמיתית למשהו שמייצג טוב יותר קבוצה או עיסוק או אירוע.
- הטיית נסיגה – נטייה להנמיך בערכים/הסתברויות/תדירויות גבוהים ולהעריך יתר על המידה נמוכים בהתבסס על תצפיות העבר.
- הטיית קשב – נטייה להתייחס יותר לגורם הגירוי הדומיננטי בסביבת מבצע ההטייה ולהזניח את הנתונים הרלוונטיים בלקיחת החלטות.
- הטיית תגובה אופטימית - הטיה שגורמת לפרט או לקבוצה להאמין כי הסבירות לתוצאות שליליות היא נמוכה יותר מסבירותה הסטטיסטית.
- הטיית תמיכה בבחירה – נטייה לזכור את הבחירות שלך כטובות יותר ממה שהיו בפועל.
- היוריסטיקת הזמינות – יישום פשטני של היוריסטיקה בהערכת ההסתברות על בסיס הקלות שבה אפשר לדמיין את התוצאות.
- הערכה בדיעבד – התשובה שאנשים נותנים לשאלת סבירות התרחשותו של אירוע מושפעת מהתרחשותו או אי-התרחשותו של אותו אירוע.
- השערת העולם הצודק - אמונה כי "כל אחד מקבל מה שמגיע לו"
- חשיבה מייחלת – תהליכי קבלת החלטות ויצירת אמונות שונות על סמך דברים שנעים לדמיין אותם, ולא על סמך המציאות.
- כשל המהמר – נטייה שבו מיוחסת הסתברות לאירוע אקראי, על בסיס התפישה שהתרחשויות עבר בסוג זה של אירוע משפיעות באופן כלשהו על הסבירות להתרחשות עתידית של האירוע.
- כשל הסתברות קודמת – מתרחש כאשר מידע לא רלוונטי משמש כדי לערוך שיפוט הסתברותי, במיוחד כאשר מצויים ממצאים סטטיסטיים ביחס להסתברות.
- כשל הצלף הבודד – אירוע שהתרחש באופן אקראי מוצג כאירוע נדיר הדורש הסבר סיבתי לא אקראי.
- כשל לודי – שימוש שגוי במשחקים בתור מודל למצבים מציאותיים.
- כשל צירופיות – הנחה שמצבים ספציפיים סבירים יותר ממצבים כלליים.
- מהותנות – עמדה הגורסת כי לכל דבר בעולם יש מהות.
- מפל הזמינות – תהליך חיזוק עצמי של האמונה בו אמונה רווחת עולה בסבירותה לכאורה כשהיא חוזרת ועולה בשיחות ברבים.
- סטריאוטיפ – דעה קדומה ופשטנית, בעלת נימוקים לא מספקים, שקשה מאוד לשנותה.
- עיקרון פוליאנה – הנטייה של אנשים לזכור פריטים נעימים בצורה מדויקת יותר מאשר פריטים לא נעימים.
- פראידוליה – תפיסת גירוי עמום ומעורפל כלשהו כמוכר ובעל משמעות (בעיקר בתמונות וקולות).
- קללת הידע – בעל ידע מסוים יתקשה מאוד לחשוב על הידוע לו מנקודת מבטו של מי שחסר את הידע המסוים.
- שנאת הפסד – נטייה להעדיף הימנעות מהפסדים מהשגת רווחים.
- פנייה אל הטבע – טיעון או טקטיקה רטורית המתבססים על ההנחה כי דבר מה הוא טוב או ראוי משום שהוא טבעי, או שדבר מה הוא רע או אינו ראוי משום שהוא אינו טבעי.[6]
- הטיית האוטומציה – הנטייה של בני אדם להעדיף הצעות ממערכות החלטה אוטומטיות ולהתעלם ממידע סותר שהתקבל ממקור ללא אוטומציה, גם אם הוא נכון[7].
הטיות חברתיות
רוב ההטיות האלו הן הטיות לפי תכונות.
- אפקט דאנינג-קרוגר – מצב בו אדם בעל השכלה מועטה בתחום מסוים, מרגיש בטעות שהרמה שלו היא גבוהה בהרבה מעל הרמה האמיתית שלו, ואילו אדם בעל השכלה מרובה מרגיש בטעות שרמתו נמוכה מרמתו האמיתית.
- הטיית קבוצת פנים וקבוצת חוץ – הנטייה להעדיף חברים מקבוצת הפנים אליה אנו משתייכים, ולהעריך את חבריה, יותר מאשר את חברי קבוצת החוץ.
- הטיית הומוגניות של קבוצת חוץ – תפיסת האדם את חברי קבוצת החוץ שלו כדומים זה לזה יותר מאשר חברים בקבוצת הפנים. במילים אחרות, אנו נוטים להניח ש"אנחנו" מיוחדים ושונים זה מזה (הטרוגניים), בעוד "הם" – כולם אותו הדבר (הומוגניים).
- הטיית הצופה המשתתף – נטייה של אנשים לייחס את פעולותיהם שלהם לנסיבות החיצוניות, אך לייחס פעולות של אחרים לעולמם הפנימי.
- הטיה לטובת העצמי – נטייה של אדם ליחס את כישלונותיו לגורמים ולנסיבות חיצוניים, בעוד את הצלחותיו הוא מיחס לגורמים פנימיים-אישיים.
הטיות וטעויות זיכרון
- אפקט גוגל – נטייה לשכוח מידע שניתן למצוא בקלות על ידי חיפוש באינטרנט.
- הערכה בדיעבד – התשובה שאנשים נותנים לשאלת סבירות התרחשותו של אירוע מושפעת מהתרחשותו או אי-התרחשותו של אותו אירוע.
- כלל שיא-סוף – שיפוט חוויות העבר שלנו כמעט אך ורק בהתאם לאיך שהרגשנו בשיאן (נעים או גרוע) וביחס לשאלה כיצד הן הסתיימו.
- סוגסטיה – תהליך פסיכולוגי שבו בני אדם רגישים משנים את עמדותיהם, רגשותיהם ואמונותיהם ביתר קלות.
- אפקט הגזע האחר – נטייה של אנשים ממוצא אתני אחד להתקשות בזיהוי אנשים ממוצא אתני אחר.
Remove ads
ישנן מספר רב של הטיות קוגניטיביות, שנובעות מגורמים שונים. לרוב הן מתרחשות באופן לא-מודע, ולעיתים קרובות הן תוצאה משימוש בהיוריסטיקות, כלומר קיצורי דרך שבני אדם משתמשים בהם כדי לפשט את תהליכי החשיבה ולקצר את הזמן הדרוש לקבלת החלטות. בין הגורמים האפשריים להטיות קוגניטיביות נמצאים:
- סלקטיביות (אופטימיות, פסימיות)
- קונספציה
- החלטה אינטואיטיבית
סיבות תאורטיות משותפות לחלק מן ההטיות
Remove ads
- אשליה
- מוח (קוגניציה)
- מודלים נורמטיביים ומודלים דסקריפטיביים
- שיפוט מתאם
- רולף דובלי, אמנות החשיבה הצלולה, ספרי עליית הגג והוצאת ידיעות אחרונות, תרגום: שמעון בוזגלו, 2016.
- דניאל כהנמן, לחשוב מהר לחשוב לאט, מטר הוצאה לאור בעם והוצאת כנרת, זמורה-ביתן, דביר, תרגום: יעל סלע שפירו ועידית נבו, 2021.
- אולג קומליק, אגוצנטריות והטיה לטובת העצמי בניהול משא ומתן, משאבי אנוש 260-259, עמ' 12–18 (2009)
- רונן עצמון, מלכודות חשיבה: איך לזהות אותן וכיצד להימנע מהן, מערכות 443, יוני 2012
- חמי בן נון, הטיות קוגניטיביות והחלטות שיפוטיות, שערי משפט ה (2009), עמ' 242-177
- Cognition: How Your Mind Can Amaze and Betray You – הסבר על נפלאות הקוגניציה, מגבלותיה והטיות קוגניטיביות מתוך Crash Course Psychology
רן לוי, הביריון עם הנבוט הוא בעצם משורר- על הטיות קוגניטיבות ובאגים במוח, באתר "עושים היסטוריה" (שידור של הפודקאסט וטקסט מלא שלו)- ניק רומאו, AEON, יווני אי-רציונלי, באתר "אלכסון", 25 באוקטובר 2017
Remove ads
Remove ads
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
Remove ads