Remove ads
אפקט דאנינג־קרוגר הוא הטיה קוגניטיבית[1] בה אנשים בעלי ידע מצומצם מעריכים את יכולותיהם כגבוהות יותר מכפי שהן באמת ועל כן סובלים מתחושת עליונות שגויה ולא מבוססת. הטיה זו מיוחסת לחוסר שימוש במטא קוגניציה המאפשרת לזהות את המגבלות בידע האישי.[2] מצד שני, אנשים בעלי ידע נרחב עלולים להניח בטעות שאחרים מבינים לעומק בצורה שווה להם, וכך נוטים להעריך את עצמם באופן נמוך מערכם האמיתי. גם אצלם תחושת הערך היא שגויה ולא מבוססת מציאות.[3]
סיבה נוספת לתופעה היא מחסור בהשכלה רלוונטית, בעקבותיה אדם שאינו בקיא לא מודע להיקפו של התחום הרלוונטי ולכן עלול להעריך ביתר את ידיעותיו המועטות. לעומת זאת אדם בעל השכלה מרובה בתחום מסוים ומודעות להיקפו הרחב של תחום זה, עלול להעריך בחסר את הידע שלו ביחס לגבולות הרחבים של התחום.
Remove ads
התופעה נבדקה לראשונה בסדרת ניסויים שפורסמו ב-1999 על ידי דייוויד דאנינג (אנ') וג'סטין קרוגר (אנ') מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת קורנל.[3][4] הם ציינו מחקרים קודמים אשר טוענים שמחסור בידע גורם לעיתים קרובות לביצוע לא מספק של משימות. דפוס זה נראה במחקרים של משימות בתחומים כגון הבנת הנקרא, הפעלת רכב מנוע ומשחק של שחמט או טניס.
דאנינג וקרוגר סברו שלתחום התמחות ספציפית, ואצל אנשים ללא הכשרה מתאימה הוא יגרום:
- להפריז בערך היכולות שלהם.
- לא לזהות כישרון אמיתי אצל אחרים.
- לא לזהות עד כמה הם אינם מוכשרים.
- במקרה שבו הם יכולים להשתפר משמעותית, הם לא יצליחו לזהות את חוסר היכולת הקודם שלהם.
דאנינג השווה תופעה זו[2] למצב שבו אדם בעל נכות קיצונית בגלל פגיעת מוח אינו מודע לכך ואף מכחיש את מצבו אפילו במקרה של נכות קיצונית כמו שיתוק או עיוורון.
Remove ads
דאנינג וקרוגר בדקו את ההיפותזה על סטודנטים לתואר ראשון בקורסים לפסיכולוגיה. בסדרת מחקרים, הם בחנו את הערכה העצמית של הנבדקים בתחומי לוגיקה, לשון והומור. לאחר שקיבלו את תוצאות המבחן, הנבדקים התבקשו לדרג את עצמם שוב: הקבוצה המוסמכת העריכו את עצמם במדויק, בעוד שהקבוצה הלא מוסמכת עדיין הפריזו בהערכתם. כפי שדאנינג וקרוגר ציינו,
- על פני ארבעה מחקרים, הממצאים הראו כי משתתפים שהציון שלהם ברבעון התחתון במבחנים של הומור, לשון ולוגיקה הפריזו מאוד בהערכת ביצועם במבחן וביכולתם. למרות שהציון שלהם במבחן שם אותם באחוזון ה-12, הם העריכו שהם יהיו באחוזון ה-62.
לעומת זאת, אנשים עם יכולת אמיתית נטו להפחית בערכה של המיומנות היחסית שלהם. בהערכה גסה, משתתפים שהיה להם קל באופן יחסי לבצע את המשימות, הניחו בטעות, במידה מסוימת אך מובהקת, שמשימות אלו חייבות בהכרח להיות קלות גם למשתתפים אחרים. מחקר עוקב, שדווח באותו עבודה, טוען שסטודנטים חסרי יכולת דרגו את יכולותיהם באופן המעיד על שיפור ניכר אחרי מעט שיעורים בכישורים אשר חסרו להם בעבר, ללא קשר לשיפור הזניח באותם כישורים בפועל.
ב-2003, דאנינג וג'ויס ארלינגר, חוקרים מאוניברסיטת קורנל, פרסמו מחקר בו מצאו כי אנשים משנים את הערכתם העצמית בהתאם להערכה חיצונית באופן שונה.
משתתפי הניסוי, סטודנטים לתואר ראשון באוניברסיטת קורנל, נבחנו בגאוגרפיה. הבחנים נועדו להשפיע על הערכתם העצמית של הנבחנים, חלקם באופן חיובי וחלקם באופן שלילי, על ידי הצגת שאלות קלות או קשות. לאחר מכן, הנבחנים התבקשו לדרג את ביצועיהם. אלו שקיבלו את המבחנים הקלים דיווחו על ביצועים טובים יותר באופן משמעותי מאלו שקיבלו את המבחנים הקשים.[5]
דניאל איימס ולארה קאמרת' הרחיבו עבודה זו גם לבחינה של רגישות לזולת, והתפיסה העצמית של נבדקים עד כמה רגישים הם היו. חוקרים אחרים טענו שאפקט זה אינו כה ברור ועשוי להיות בשל רמות רעש ומשוא פנים. בסדרה של 12 משימות על פני שלושה מחקרים, החוקרים מצאו כי במשימות קשות באופן מתון, המבצעים הטובים והגרועים ביותר שונים מעט מאוד ברמת דיוק, ובמשימות קשות יותר שיפוטם של המבצעים הטובים ביותר היה פחות מדויק משל המבצעים הגרועים ביותר. דפוס זה מצביע ששפיטה בכל רמות המיומנות כפופים לרמות דומות של טעויות.[6]
ארלינגר ושותפיו (2008) ניסו לבחון הסברים חלופיים, אך הגיעו למסקנות דומות לעבודה המקורית. העבודה מסכמת שהסיבה העיקרית היא כי "בניגוד לבעלי ביצועים גבוהים, בעלי ביצועים נמוכים לא לומדים ממשוב המצביע על צורך בשיפור."[7]
מחקרים על אפקט זה נוטים להתרכז בנבחנים אמריקאיים. מחקרים שנעשו על נבחנים מזרח אסיתיים מצביעים על תפקידם של כוחות חברתיים שונים בתרבויות שונות.[8] מזרח אסייתיים נוטים לזלזל ביכולתם, והצלחה פחות מן המצופה היא דרך לשיפור עצמי והסתדרות עם אחרים.
Remove ads
דאנינג וקרוגר זכו בפרס הסאטירי איג נובל בפסיכולוגיה על עבודתם באפקט זה.[9]
אף על פי שאפקט דאנינג-קרוגר פורסם בשנת 1999, דאנינג וקרוגר ציינו הערות היסטוריות דומות של פילוסופים ומדענים, כגון קונפוציוס ("ידע אמיתי הוא לדעת את היקף הבורות של עצמך")[4] וצ'ארלס דרווין, שאותו הם ציטטו בעבודתם המקורית ("בורות מולידה ביטחון עצמי לעיתים קרובות יותר מאשר ידע").[3]
במקורות היהודיים ישנו הפסוק המיוחס לשלמה המלך: ”כָּל זֹה נִסִּיתִי בַחָכְמָה אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי” (קהלת, ז', כ"ג) אשר מפרשי התנ"ך מסבירים בצורה דומה, ככל שאדם מחכים בחכמת התורה - כך מבין שישנם עוד עומקים רבים שלא הכיר. בדומה לכך האימרה ”תכלית הידיעה שלא נדע” שמקורה בדברי רבי ידעיה הפניני, שטומנת בחובה את ההכרה בכך שככל שאדם מתקדם בידיעתו הוא מגלה עד כמה הוא רחוק מהידע המושלם[10].
Remove ads
- קייט פלהאבר, AEON, אשליית המיומנות, באתר אלכסון, 9 ביולי 2017
- אפקט דאנינג-קרוגר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
Remove ads