רבי אושעיא

רבי אושעיא (בתלמוד הירושלמי: רבי הושעיה רבה או רבי אושעיה בר חמה) מגדולי הדור הראשון של האמוראים בארץ ישראל, היה כהן^[1]. תלמידו של רבי חייא, הוא המשיך את מפעלו העצום של רבו בסידור שארית הברייתות שלא סודרו על ידיו. כונה "אבי המשנה".

ערך זה עוסק ברבי אושעיא רבה. אם התכוונתם לאמורא אחר בשם דומה, ראו אושעיא.

רבי אושעיא

לידה	המאה ה־3?
פטירה	המאה ה־3?
מקום פעילות	ארץ ישראל
תקופת הפעילות	דור ראשון לאמוראים
רבותיו	רבי חייא, בר קפרא
תלמידיו	ר' יוחנן
בני דורו	אוריגנס
חיבוריו	בראשית רבה
אב	רבי חמא בר ביסא

ביוגרפיה

רבי אושעיא היה נצר למשפחת חכמים גדולים. אביו היה רבי חמא בר ביסא. הגיע למעלות גבוהות מאוד בידיעת התורה בהיותו צעיר מאוד בשנים, עד שאמרו עליו שאין חבריו יורדים לסוף דעתו כרבי מאיר. באופן חריג מאוד, הוא מוזכר בתלמוד לפני אביו, והתוספות מסבירים את הפלא בגדלותו היוצאת דופן^[2]. במסכת עירובין הוא מכונה ר' אושעיא בריבי, ורש"י פירש שהכוונה "אדם גדול בדורו"^[3]. עוד משבחים את ר' אושעיא שהראשונים כפתחו של אולם והאחרונים כפתחו של היכל, ולפי אחת השיטות הראשונים הם ר' אלעזר בן שמוע והאחרונים ר' אושעיא, בעוד ר' יוחנן אומר על דורו שהוא כמלא נקב מחט סדקית^[4].

מכיוון שזכה לראות את אביו רבי חמא וסבו רבי ביסא ולהורות יחדיו בבית מדרש אחד בפסק משותף, קרא עליהם רמי בר חמא - ”והחוט המשולש לא במהרה ינתק”^[2].

את רוב חכמתו בתורה קיבל מרבי חייא ובר קפרא, שהיו חכמים מבית מדרשו של רבי יהודה הנשיא. הוא אף שימש מספר חכמים מביתו של רבי יהודה הנשיא.

בית מדרשו של רבי אושעיא היה בקיסריה. אחת ממסקנותיו המפורסמות של רבי אושעיא הייתה: "המנהג מבטל את ההלכה". בבית מדרשו גדלו תלמידי חכמים גדולים, מן המובהקים שבין חכמי האמוראים שבארץ ישראל. מחתימת המשנה בידי רבי יהודה הנשיא לא נעשו יותר שינויים בנוסח המשנה, אך הברייתות עדיין לא נערכו באופן סופי, (אף על פי שגם הברייתות נכללו בספרות התנאים) ואמוראים אחדים היו לפעמים משנים או מוסיפים שינוי כלשהו בלשון הברייתא.

מפעלם של רבי חייא ותלמידו רבי אושעיא היה סידור הברייתות. הם התקבלו בתור סמכות מכרעת עד שהחכמים שאחריהם קבעו: "כל ברייתא שלא הייתה שנויה בבית מדרשו של רבי חייא ושל רבי אושעיא משובשת היא ואל תשיבו ממנה בבית המדרש". מפעלו של רבי אושעיא ניכר בהנחת אחד מהנדבכים הבסיסיים של התלמוד, על ידי בירור הברייתות וסידורן, בצורה שיכלו לשמש אבן פינה במבנה השקלא וטריא של הגמרא. ר' אושעיא נחשב כמי שמדייק בלשון השמועות, ובמיוחד באופן כתיבת המילים (עירובין נג ע"א). יש להניח שהדבר קשור למפעלו בעריכת הברייתות.

ר' יוחנן גדול אמוראי ארץ ישראל, היה תלמידו של ר' אושעיא^[3]. מסופר שהיו לרבי אושעיא שנים עשר תלמידים. ר' יוחנן מספר שכאשר למד איתם יחד היו מתקבצים ארבעה תלמידים לשטח של אמה מרובעת כדי לשמוע היטב את דברי רבם.

הוויכוח עם הנוצרים - והספרייה בקיסריה

לפי חוקרים ובהם מארן ניהוף, פולמוסים המופיעים בתלמוד ובמדרש עם "פילוסוף" וכן ויכוחים אחרים מצביעים על היכרות קרובה עם דעות אוריגנס מאבות הכנסייה הנוצרית, ודומים לרשום בכתבי אוריגנס על ויכוחים עם יהודים. ניהוף משערת שרבי הושעיה עבד במפעל התרגום ובירור הנוסח של התנ"ך בספריית פמפילוס שבקיסריה, בה עבדו יהודים נוספים, כמתועד בכתבי הנוצרים הקדומים. לעיתים אף קרה שחלק מפירושי אוריגנס והנוצרים אומצו בידי חז"ל, בלי להזכיר את מקורם^[5][6].

זיהויו

יש להבחין בינו לבין אמורא בבלי שעלה לארץ ישראל, והיה תלמידם של רבי אמי^[7]. ורבי אסי, היה שולח את רבה לשאול שאלות אמוראים אחרים כגון רב חסדא^[8]

ראו גם

• ברייתא דרבי אושעיא רבה
• כפר הושעיה

לקריאה נוספת

• בנימין לאו, "רבי אושעיא רבה", בספרו: חכמים, כרך רביעי: ממשנה לתלמוד, ידיעות ספרים, 2012, עמ' 74-62.
• חיים וייס ושירה סתיו, שובו של האב הנעדר - קריאה מחודשת בסדרת סיפורים מן התלמוד הבבלי, מוסד ביאליק, 2018, עמ' 86–93

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
טקסט בוויקיטקסט: קטגוריה:רבי אושעיא רבה

• הרב אהרן הימן, "רבי אושעיא", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, באתר ויקיטקסט
• הרב יהודה אדרי, "ר' אוֹשַׁעְיָא (רַבָּה)", בנתיב האמוראים, ירושלים תש"מ, עמ' 44, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)