הדר (הוצאת ספרים)

הדר הייתה הוצאת ספרים ישראלית. הוקמה בשנת 1949 לאחר ההכרזה על הקמת מדינת ישראל, על ידי יעקב עמרמי, שהיה חבר מפקדת האצ"ל בשנות הארבעים. בעשור הראשון לקיומה היו משרדי ההוצאה במרכז תל אביב הקטנה, ברחוב הרצל 10. הדר הייתה למעשה מפעל חייו, במשך עשרות שנים, של יעקב עמרמי.^[1]

יעקב עמרמי (בסביבות 1945)

זאב ז'בוטינסקי

השם "הדר" נלקח ממושג "ההדר" שיצר והסביר זאב ז'בוטינסקי בכתביו.

הדר הוציאה לאור כותרים על ההגות, הארגונים והפעילות הצבאית של אנשי תנועת ז'בוטינסקי והמחתרות; ולצדם כותרי מחקר היסטורי וספרות יפה: שירה ופרוזה, ספרי ילדים ונוער, שחלקה נכתבה במקור בעברית וחלקה תורגמה משפות אחרות.^[2]

בשנת 1986 נרכשה הדר על ידי הוצאת זמורה ביתן.

כותרי ההוצאה

מורשת תנועת ז'בוטינסקי והמחתרות

הכותרים של הוצאת הדר על מורשת התנועה ופעולות המחתרות מילאו שלושה תפקידים עיקריים: טיפוח המורשת של תנועת ז'בוטינסקי והמחתרות; במה להסברת דרכה של מפלגת חרות; וערוץ תקשורת ומבע לקהילות ולמעגלים החברתיים של התנועה ויוצאי המחתרות ושוחריהן.

רבים מכותריה של הדר עוסקים בתנועת ז'בוטינסקי, בהוגי הדעות וביצירה התרבותית שלה, בארגונים העבריים החמושים והחשאיים ביישוב מאז תחילת המאה ה-20, ובדמויות מרכזיות של מנהיגיה וחבריה, כמו גם סדרת הכותרים "המרד", אשר תיעדה והנגישה עדויות לוחמים ותיאורי מבצעים צבאיים של אנשי אצ"ל ולח"י. כמו כן, תנועת ז'בוטינסקי ראתה בכמה מהארגונים ומנהיגים שפעלו בתנועה הציונית וביישוב עד מלחמת העולם הראשונה, ובטרם הקמתה, כגון מיכאל הלפרין, יוסף טרומפלדור ומחתרת ניל"י וחבריה אהרן אהרנסון ושרה אהרנסון, כאבותיה הרוחניים, שמהם יש לקחת מופת והשראה למעשי ההווה. וכך, טיפחה הוצאת הדר את מורשתם, כלומר יצרה כותרים על תולדותיהם, שנכתבו בסוגות אחדות: זיכרונות, מחקר הספרות וההיסטוריה, וספרות יפה: שירה וסיפורת.

הכותרים של הדר היו גם סוג של הסברה לדרך הפוליטית של מפלגת חרות בשנות המדינה הראשונות, ובמידה רבה קראו תגר על הכוח הפוליטי והתרבותי של מפלגת מפא"י, שלרשותה עמדו ערוצי תקשורת והוצאות ספרים גדולות, ופעילותן נמשכה כסדרה בדרך כלל, בתקופת המנדט למרות העימות עם הבריטים, בשנות השלושים והארבעים, כמו גם על הסיפר (נרטיב) שלה את אירועי תקופת המנדט הבריטי שהובילו להכרזה על מדינת ישראל ומלחמת העצמאות.

הדר יצרה ערוץ ובמה תקשורתית לממשיכי תנועת ז'בוטינסקי, לחברי מפלגת חרות וליוצאי המחתרות: אצ"ל ולח"י, לספר את זיכרונותיהם ולחלוק את חוויותיהם מתקופת המנדט הבריטי, שבו התחוללו המרד והמאבק עקוב הדמים בבריטים מחד גיסא, וההתמודדות, האלימה בחלקה, עם אותו חלק ביישוב שהתנגד למחתרות, מאידך גיסא. ספרי הזיכרונות וטיפוח המורשת סייעו להעצמתם החברתית והנפשית של רבים מחברי התנועה, שנאלצו עד הכרזת המדינה להסתתר ולהתחבא אף מבני משפחה ושכנים, ולעודד את רוחם בשנות המדינה הראשונות, כאשר סבלו מאפליה בשוק העבודה ומנידוי חברתי חלקי בחברה הישראלית, שבה מפלגת מפא"י הייתה בעלת הגמוניה פוליטית בלתי-מעורערת בשנות החמישים והשישים של המאה ה-20.

תפקידיה אלה זכו להערכתם של מנהיגי תנועת חרות, כמו גם לאהדתם של חברים מהשורה; כך למשל, כתבה גאולה כהן בהקדמה לביבליוגרפיה שימושית, כי הגם שהדר היא הוצאה לאור שהוקמה כעסק כלכלי, "הוא אכן מו"ל, אבל הדחף הראשוני והאחד שעמד מאחורי הנכונות שגילה להירתם למלאכת חיבור הביבליוגרפיה הזו הוא חלוצי-לאומי, טהור מכול שקול עסקי ומסחרי... רק מסירות לנושא והכרה בחיוניותו... יכלו לעמוד למר יעקב עמרמי (יואל) - מי שהיה בשעתו גם חבר מפקדת האצ"ל - להתגבר על מערכת הקשיים והבעיות המיוחדות...".^[3]

חלק מהספרים שראו אור במסגרת הדר היו לספרי יסוד בתולדות התנועה, מורשתה והביבליוגרפיה שלה; בהם:

מנחם בגין נואם מול קהל בתל אביב ב-14 באוגוסט 1948, בשלט המונח לפניו המילים: "מולדת וחרות" וסמל אצ"ל

• מנחם בגין, במחתרת - כתבים, א-ד
• צלה עמידרור, במעצר בבית-לחם
• ירמיהו הלפרין, אבי מיכאל הלפרן
• ירמיהו הלפרן, תחית הימאות העברית
• ירמיהו הלפרין, נתיב הייסורים
• אריה מליץ, ...וכך החל המרד (מפי המבצעים)
• מיכאל אשבל, עלי בריקדות: יומן הכלא של מיכאל אשבל, (ערך והקדים מבוא: יוסף נדבה)
• יוסף נדבה, ספר עולי הגרדום
• יוסף נדבה, יוסף לישנסקי איש ניל"י
• ישראל אלדד, מעשר ראשון
• דוד ניב, מערכות הארגון הצבאי הלאומי
• עדה אמיכל, בארגמן : חייו של יאיר - אברהם שטרן
• מלכה הפנר (גרנוביץ'), בדמייך חיי!
• יעקב חורגין, ההתקפה על רכבת הכסף (מפי המבצעים)
• יעקב חורגין, כבוש המבצר; חטפנו קצינים בריטיים; 17 בג'יפ
• ירדנה גולני, המיתוס של דיר-יאסין
• חיים שלום הלוי, המצודה 1933-1932; חרות 1948-1942
• חיים שלום הלוי, במצור כפול - הר-הצופים הנצור בירושלים הנצורה: פסח תש"ח
• חיים גלעד, בצל הגרדום: (זכרונות מתא הנידונים למות)
• אברהם שי, כדי החלב שרעמו
• אלעזר פדהצור, לילה במחתרת (מפי המבצעים)
• שלום רוזנפלד, לכבוש את ההר: ספר שלמה בן-יוסף
• משה לוי, מבצע החבית המעופפת
• ס. דרור, נשק בריטי למחסני אצ"ל (מפי המבצעים), המסתנן ליפו- 1938 (מפי המבצעים), מנשרים קלו מאריות גברו (מפי המבצעים)
• שלמה אריה בן-אלקנה, סיפורה של חקירה (דפי-יומן): חטיפתה של משפחת הקצין
• אליהו לנקין, סיפורו של מפקד אלטלנה
• עזרא יכין, ספורו של אלנקם
• יעקב עמרמי, דברי הימים למלחמת השחרור לפי השקפה רוויזיוניסטית
• יעקב עמרמי, ביבליוגרפיה שימושית: ניל"י, ברית הבריונים, הארגון הצבאי הלאומי, לוחמי חרות ישראל, כרך א, תשל"ה 1975 (כרך ב, תל אביב: הוצאת מכון ז'בוטינסקי בישראל, 1990)
• יעקב עמרמי, הדברים גדולים הם מאתנו - פרקי עבר

ספרות יפה והגות בעברית

• יוחנן טברסקי, מבחר הסיפור העברי: את אשר בחרתי
• יוסף נדבה, תורת הנאום
• יעל מדיני, שירי אלף-בית
• יהודה אדלר, ישו היהודי נצלב כמורד ברומא

חיבוריו של יונתן רטוש

יונתן רטוש

היוצר יונתן רטוש (אוריאל הלפרין) היה ידידו הקרוב של יעקב עמרמי המו"ל,^[4] וידידות זו הובילה להוצאתם לאור של רבים מחיבוריו של רטוש בהוצאת הדר, בהם:

• יונתן רטוש, ספרות יהודית בלשון העברית
• יונתן רטוש, לקבר ישמעאל, 1932
• יונתן רטוש, יוחמד, שירים, מחברות לספרות, 1952
• יונתן רטוש, שירי חשבון, 1963
• יונתן רטוש, שירי ממש, 1965.
• יונתן רטוש, שירי יונתן רטוש: חופה שחורה, בארגמן, יוחמד, צלע, 1974
• יונתן רטוש, שירים: שירי חרב, ההולכי בחושך (מזמור), 1977
• יונתן רטוש, שירי אהבה, איורים מאת יוסל ברגנר, 1983

הגות וספרות יפה מתורגמת

לצד ספרים העוסקים במורשת התנועה, ראו במסגרת הדר ספרי הגות וספרות יפה שתורגמו משלל שפות, בהם:

• יוסף כרוסט, מבחר הסיפור האיטלקי
• אלברט סטרא, מבחר הספור הצרפתי
• דוד שחר, מבחר הסיפור האנגלי
• מרדכי גפן, מבחר הספור הפולני
• שלמה סקולסקי, מבחר הספור הרוסי
• שלמה סקולסקי, מבחר הסיפור האמריקאי
• דונלד קין, מבחר הסיפור היפני
• לין יוטנג, מבחר הסיפור הסיני
• ריינר מריה רילקה, מבחר שירים : הסונטים אל אורפאוס, רקוויאם לידידה, אלגיות דואינו
• ז'אן-פול סארטר, אינטימיות, מהדורת 1968
• ז'אן-פול סארטר, הספרות מה היא?
• אריך פרום, אמנות האהבה, תרגם א"ד שפיר, תשכ"ו
• פייר בול, הגשר על הנהר קוואי (אנ'), תרגם עמנואל בארי
• הווארד פאסט, ברניקה בתו של אגריפס
• הוארד פאסט, טורקמדה : ראש האינקויזיציה

היסטוריה של חברות ותרבויות

במסגרת הדר ראו אור ספרי מחקר בהיסטוריה של העולם ובתרבויות העמים, חלקם נכתבו בעברית וחלקם תורגמו משפות העמים; בהם:

• קנת ס. וויר, אברהם לינקולן וארצות הברית
• מוריס אשלי, אוליבר קרומבל והמהפכה הפוריטנית
• י"פ קרנס, אוסטרליה - הארץ ויושביה
• ארנון גוטפלד, הדרך למהפכה ולעצמאות ארצות הברית 1776-1763
• ה"ג רולינסון, הודו: הארץ ויושביה
• סמיל מוריס בוארה, יוון ותרבותה - דברי ימי התרבות
• אהרן אמיר, לבנון - ארץ, עם, מלחמה
• ג'רמן קינג, הולנד: הארץ ויושביה
• פרנסיס נואל-בקר, יוון: הארץ ויושביה
• מוריס אשלי, לואי ה-XIV וגדולתה של צרפת
• י"מ תומפסון, רובספייר והמהפכה הצרפתית
• דניס מק סמית, ג'וזפה גריבלדי
• נר. בן-ג'ונס, נפוליון - האיש והמיתוס
• רופרט מרטין, שווייץ; הארץ ויושביה
• אריק הובסבאום, תקופת המהפכה: אירופה 1848-1789, (תרגמה : עליזה נצר)
• ג'ון ברנדה טרנר, בוליבר: משחרר אמריקה הספרדית
• ג"מ אשבי, בלגיה: הארץ ויושביה
• כריסטופר היל, לנין והמהפכה הרוסית
• מנחם אקרמן, בצל מוסקבה: פרשת חיים בסיביריה
• מנחם אקרמן, בצל מוסקבה: קהילת בלצ'י בסרביה רומניה
• יונה דוד, השירה העברית בימי-הבינים (בהתאם לתוכנית הלמודים של משרד החנוך והתרבות)
• שלום לינדנבאום, שירת אורי צבי גרינברג: (העברית והיידית) קווי מתאר
• נקדימון רוגל, תל-חי חזית בלי עורף
• יוסי מלמן, אבו נידאל: דיוקנו של ארגון טרור

הערות שוליים

1. יעקב עמרמי, הדברים גדולים הם מאיתנו, תל אביב, הוצאת הדר, תשנ"ד -1994, עמ' 9.
2. .
3. גאולה כהן, הקדמה: ספר הספרים של המחתרת, ביבליוגרפיה שימושית, כרך א, תל אביב: הוצאת הדר, תשל"ה 1975, עמ' ח.
4. יעקב עמרמי, הדברים הם גדולים מאיתנו, תל אביב: הדר, 1994, עמ' 9.