דראג (לבוש)

דראג (באנגלית: Drag) הוא כינוי סלנג ללבישת ביגוד בעל משמעות סמלית כלשהי, אך לרוב מתייחס ללבישת ביגוד המזוהה עם התפקיד המגדרי ההפוך למינו של המתלבש.

אין לבלבל ערך זה עם הערך "דמות דראג".

Thumb — פאות קדושות במופע דראג במצעד הגאווה בתל אביב, 2009

דראג נקשר לעיתים בהומוסקסואליות, אם כי קשר כזה אינו קיים בהכרח ובמקרים רבים לבישת הבגדים מתבצעת עקב רצון לביטוי עצמי כלשהו או לצורכי בידור, ולאו דווקא מטעמי זהות מינית או מגדרית.^[1]

בדרן גבר בלבוש דראג המגלם דמות דראג של אישה מכונה "דראג קווין". בדרנית אישה בלבוש דראג המגלמת דמות דראג של גבר מכונה "דראג קינג".

אטימולוגיה

המונח התפתח במקור מסלנג התיאטרון או מסלנג להט"בי של שנות ה-70 של המאה ה-19, בעוד המונח הרשמי לקרוס-דרסינג במסגרת הופעה על במה היה "travesti" (בצרפתית: קרוס-דרסר. המונח הביא להתפתחות המילה באנגלית "travesty" שמשמעה לעג ופרודיה). השימוש במונח "דראג" התרחב ככל הנראה בקרב המשתמשים בז'רגון "פולאר", ז'רגון רחוב אשר היה נפוץ באנגליה בתחילת שנות ה-20 של המאה ה-20. בניגוד למונחים אחרים אשר תיארו בגדים בלבד, המונח "דראג" התייחס לא רק לביגוד אלא לתופעה עצמה.

המונח "מלכת דראג" (או "דראג קווין", באנגלית: Drag Queen) הופיע לראשונה בדפוס בשנת 1941, כאשר הביטוי המדויק היה "לעשות דראג". אטימולוגיה עממית אשר ניתן ללמוד ממנה על הדעות הקדומות בנושא הרווחות במאה ה-20, היא תפיסת המונח "דראג" כראשי תיבות של הביטוי באנגלית "dressed as girl" (תרגום לעברית: "לָבוש כמו בחורה") לתיאור פטישיזם טרנסווסטי.

בדומה, המונח "דראג קינג" מתייחס לאישה שמופיעה בלבוש או מבע גברי. המונח נמצא לראשונה בדפוס בשנת 1972^[2], למרות שיש היסטוריה ארוכה הרבה יותר בעולם התיאטרון של נשים המופיעות באופן הזה, שגם נכלל תחת המונח "en travesti".^[3]

דראג ואמנות הבמה

ראו גם – דמות דראג

ישנה היסטוריה ארוכה של דראג באמנות הבמה, והתופעה משתרעת על מגוון רחב של תרבויות וסגנונות אומנותיים. בתיאטרון מתאר המונח דראג שתי תופעות: הראשונה היא הופעה שבה יש שימוש בקרוס-דרסריות על מנת לגלם את הדמות. אמצעי מבע זו הוא חלק מההיסטוריה החברתית של התיאטרון. השנייה היא תיאור דמות שהיא בעצמה מבצעת קרוס-דרסריות. תמה זו היא חלק מההיסטוריה של הספרות והקולנוע, כמו למשל בסרטים מולאן וגברת דאוטפייר. לרוב, ייעשה שימוש בדראג לצורך השגת אפקט קומי, כמו בסרט חמים וטעים, במופעי בנות פסיה או בסדרה הממלכה הקטנה. מופעי דראג רבים כוללים חיקויים של ידועניות ומופעי שירה.

בתיאטרון

אלמנטים של לבישת ביגוד של המין השני בעת הופעה על במה הם תופעה תרבותית נרחבת. באנגליה, שחקנים במחזותיו של ויליאם שייקספיר ובכל תיאטרון הרנסאנס האנגלי, גם בטרגדיות וגם בקומדיות, היו כולם גברים. תפקידי נשים גולמו על ידי גברים צעירים בדראג. שייקספיר השתמש במוסכמה זו על מנת להעשיר את הבלבול המגדרי במחזה "כטוב בעיניכם", ובן ג'ונסון עשה דבר דומה במחזה "Epicœne, or The silent woman" משנת 1609. עם עלייתו לשלטון של צ'ארלס השני הותר לנשים שחקניות להופיע על במות אנגליה, ומוסכמות ה-travesti הנוקשות נעלמו.

באופרה

ערך מורחב – תפקיד מכנסיים

בעולם האופרה רווחת קונבנציה שבה מגלמת זמרת דמות גברית. תפקיד כזה מכונה בעברית "תפקיד מכנסיים". על פי רוב, נכתב תפקיד-מכנסיים אופראי לדמות נער צעיר או עלם חמודות. פעמים שמדובר בילד ממש, לפני שקולו התחלף; פעמים בבחור בשנות העשרים לחייו, על מנת להבדילו משאר הדמויות הגבריות אשר בשיא כוחן. מספר תפקידים בולטים נכתבו לנערי-חצר (פאז'); רבים אחרים נכתבו למאהבים צעירים ו/או בלתי מנוסים. בעבר נכתבו תפקידי-מכנסיים רבים לאצילים ולמפקדי צבא.

זמרת המגלמת דמות גברית גם תלבש בגדי גבר, ובמובן זה מקורב תפקיד-המכנסיים לאומנויות הדראג השונות. עם זאת, ובניגוד אליהן, לעיתים נדירות ייעשה שימוש בתפקיד-מכנסיים להדגשת נשיותה של הזמרת, וככלל אין לפרקטיקה זאת כוונות סאטיריות, גרוטסקיות או מיניות.

ישנן באופרה גם דמויות נשיות המתחפשות לגברים מסיבות עלילתיות שונות. אולם דמות שכזאת איננה בגדר "תפקיד מכנסיים".

במוזיקה

בעולם המוזיקה הפופולרית ישנה היסטוריה מכובדת של תרבות דראג. מרלן דיטריך הייתה שחקנית קולנוע וזמרת גרמניה מוכרת אשר הופיעה מדי פעם לבושה כגבר. בעידן הגלאם רוק נהגו אמנים רבים כגון דייוויד בואי או ניו יורק דולס להופיע בתלבושת דראג מלאה או חלקית. מסורת זו אמנם דעכה מעט בשנות ה-70, אך התחדשה עם עליית הגל החדש של שנות ה-80 כאשר זמרים מובילים כמו בוי ג'ורג' (מלהקת Culture Club) או אנני לנוקס (מההרכב יורית'מיקס) בלטו בהופעה חיצונית בעלת מגדר מעומעם. בנוסף, נכתבו המון שירים על חיי הדראג קווין. בין הזמרים הבולטים אפשר למנות את הזמרת סינדי לאופר שכתבה ב-1997 את השיר "הבלדה על קלאו וג'ו" שמספר על החיים ההפוכים של מלכת דראג קווין, ואף הייתה הראשונה ששילבה דראג קווינס בקליפ ללהיט שלה משנת 1994 - "Hey Now". ב-2013 היא כתבה מוזיקה למחזמר "קינקי בוטס" המצליח אשר מספר על מפעל נעליים שנקלע לקשיים ומחליט למכור נעליים גבוהות לדראג קווינס.

מוזיקאים גברים מזרם הגראנג' של שנות ה-90 לבשו לעיתים בהופעות שמלות מכוערות באופן מכוון, וזאת מבלי להתאפר או לנסות להראות נשיים כלל (למשל בוידאו-קליפ של השיר "In Bloom" של להקת נירוונה). ככל הנראה, המוזיקאי המפורסם ביותר בהופעות הדראג שלו בשנות ה-90 הוא רופול. ביפן, קיימות להקות רבות בזרם הויזואל קיי אשר נוהגות להופיע בדראג חלקי או מלא.

בקולנוע

1937 - Upstairs, בבימויו של פייטרו ויזל, היה הסרט הראשון בסגנון דראג. יוג'ניוס בודו כיכב.
1953 - גלן או גלנדה, אחד הסרטים הקלאסיים של אד ווד, בו הוא כיכב בשני תפקידי הכותרת.
1959 - חמים וטעים, בכיכובם של מרילין מונרו, טוני קורטיס, וג'ק למון.
1967 - Thoroughly Modern Millie, סרט מוזיקלי בכיכובה של ג'ולי אנדרוז יחד עם מרי טיילר מור, קרול צ'אנינג, ועוד.
1972 - פינק פלמינגוס, בכיכובה של דיוויין
1975 - מופע הקולנוע של רוקי, עם טים קארי וסוזן סרנדון
1977 - Outrageous! בכיכובו של קרייג ראסל, בגרסה בדיונית של עצמו
1982 - טוטסי, בכיכובו של דסטין הופמן יחד עם טרי גאר וג'סיקה לאנג
1982 - ויקטור ויקטוריה, בכיכובה של ג'ולי אנדרוז
1983 - קוני למל בקהיר, סרט ישראלי בכיכובם של מייק בורשטיין ו-חנה לסלאו
1985 - Lust in the Dust, בכיכובה של דיוויין
1988 - היירספריי, בכיכובה של דיוויין
1988 - סיפור אהבה בשלושה פרקים של הארווי פירסטיין, בכיכובם של מתיו ברודריק ואן בנקרופט.
1990 - פריז בוערת בבימויה של ג'ני ליוויגנסון, תיעדה את סצנת הנשפים של קהילת הדראג והקהילה הטרנסג'נדרית בניו יורק.
1991 - Vegas in Space, בכיכובן של דוריס פיש, מיס X, ג'ינג' קווסט, ובהופעת הבכורה של טיפי
1993 - גברת דאוטפייר בכיכובם של רובין ויליאמס, סאלי פילד ופירס ברוסנן.
1994 - הרפתקאותיה של פריסילה, מלכת המדבר, בכיכובם של טרנס סטמפ, הוגו ויבינג, וגאי פירס.
1995 - קאדילק של סופשבוע, בכיכובם של פטריק סווייזי, ווסלי סנייפס וג'ון לגוויזאמו, עם הופעת קמאו של רופול
1995 - ויגסטוק: הסרט, סרט תיעודי על הפסטיבל השנתי שהתקיים בגריניץ' וילג' בשנות השמונים והתשעים.
1996 - כלוב הציפורים, בכיכובם של רובין ויליאמס, נייתן ליין, ג'ין הקמן ודיאן ויסט.
1998 - חצות בגן הטוב והרע, בכיכובם של קווין ספייסי ג'ון קיוזאק וליידי שאבלי בתפקיד עצמה. ביום של קלינט איסטווד.
1999 - אנשים מושלמים, בכיכובם של פיליפ סימור הופמן ורוברט דה נירו
2001 - הדוויג והשארית העצבנית, בכיכובו של גון קמרון מיצ'ל
2003 - בנות (סרט) בכיכובן של מיס קוקו פרו, איבי האריס, ווארלה ג'ין מרמן.
2003 - !Die Momma Die, בהשתתפות נטשה ליון, ג'ייון פריסטלי, צ'ארלס בוש, ופיליפ בייקר הול.
2004 - קוני וקרלה, עם ניה ורדלוס, טוני קולט ודייוויד דוכובני
2005 - קינקי בוטס, עם ג'ואל אדג'רטון, ציווטל אג'יופור, שרה-ג'יין פוטס, וניק פרוסט.
2005 - רנט
2007 - A Shade Before Pink, כלל ייצוגים של קרוס-דרס, מלכות דראג, ותהיות מגדריות. עם קרי וודוורת', ורודה ג'ורדן.
2007 - St. Trinian's, בכיכובו של רופרט אוורט
2009 - תמיד אותו חלום, מיני-סדרה ישראלית על חיי הדראג בתל אביב, המבוסס על שיריו של צביקה פיק
2019 - ילדי הדראג

דראג בישראל

גם בישראל נפוצו מופעי הדראג ואף פרצו מעבר לקהילת הלהט"ב הישראלית. כך, לדוגמה, להקת מלכות הדראג בנות פסיה, אשר פעלה במחצית השנייה של שנות ה-90 זכתה לפינה קבועה במסגרת תוכנית האירוח של אמנון לוי בערוץ הראשון והוציאה מספר אלבומים ובהם שיתופי פעולה עם אמני מיינסטרים.^[1] מלכות דראג ישראליות אחרות, כגון ההרכב "פאות קדושות", קיי לונג, רמה רימינג, מיס לילה קרי וציונה פטריוט זכו אף הם לפופולריות ולעיתים אף הופיעו במדינות שונות באירופה עם מופעיהן.

משנת 1995 ועד שנת 2002 התקיים בישראל פסטיבל הדראג "ויגסטוק ישראל" שהיה אירוע התרמה לארגון "בלה דואגת" שמטרתו העלאת המודעות למחלת האיידס, ורוכזו בו הופעות דראג יחד עם נוכחות רבה של דראג קווינס. ההשראה לאירוע הייתה פסטיבל ויגסטוק המתקיים מדי שנה בניו יורק מאז שנות השמונים של המאה העשרים. בשנת 2010 חזר הפסטיבל, והתקיים בגן מאיר בתל אביב בהשתתפות כ-30 אמנים. בשנת 2018, פסטיבל הוויגסטוק התקיים בהנחיית ציונה פטריוט ורמה רימינג.

יש בישראל גם היסטוריה ענפה וסצנה חיה של מופעי דראג קינגס, במיוחד החל מאמצע העשור הראשון של המאה ה-21^[4] בירושלים ובתל אביב. ב-2007 נולדה תחרות "מלך הדראג הלבנטיני" הראשון, שפמים ונשיכות, וב-2009 הורחב האירוע לפסטיבל של שלושה ימים במרכז הגאה בתל אביב.^[5] באותן שנים, החלו ליינים של מסיבות ומופעי דראג קינגס, כמו ליין ה"DressUp" בניהולו של שוקי הרזה, שפעל במגוון מועדונים כמו מועדון המינרווה והרוגטקה, וליין ה"Sugar Trash" בבית השואבה בשנים 2011–2012. מאז, מופעי דראג קינגס נהיו חלק מוכר מסצנות להט"ביות, ולדראג קינגס פופולריים - כמו גיילורד רוטשילד,^[6] קינג ג'ונג',^[7] לורד שלג ועוד - יש קהל מעריצות ומעריצים שעוקב אחרי הופעותיהם, בין אם בתור יחידים, או בהרכבים שנוצרים לעיתים, כמו ה"ElleBoyz".

מופעי דראג קבועים מתקיימים בברים ומועדונים שונים, בעיקר בתל אביב, בחיפה, בירושלים ובבאר שבע. מופעים מתקיימים גם באירועים אשר אינם מכוונים לקהילת הלהט"ב.^[1]

בסוף העשור השני של המאה ה-21 זינקה הפופולריות של אמנות הדראג בישראל, בין היתר בזכות תוכנית הטלוויזיה המרוץ לדראג של רו פול. מלכות דראג בעלות שם מרחבי העולם כמו שאנג'לה, אלסקה, ביאנקה דל ריו, בוב דה דראג קווין, אליסה אדוורדס ואחרות החלו להגיע להופעות ענק בישראל תחת חברת ההפקות One Night Only בהיכל התרבות בתל אביב^[8], המשכן לאמנויות הבמה, מוזיאון תל אביב לאמנות, רידינג 3 והאנגר 11. המופעים נערכו בהשתתפותם של מלכות ומלכי דראג ישראלים לרבות ג'נדריקה, ואיפשרו חשיפה רחבה לאמנים המקומיים על במות מרכזיות בתרבות הישראלית.

ראו גם

עיינו גם בפורטל:
	פורטל להט"ב

לקריאה נוספת

איריס רחמימוב, קסמו המערער של ה"דראג" – תיאטרון חוצה-מגדר במחנות שבויים ברוסיה במלחמת העולם הראשונה, באתר Academia
בן-כנען, נ. וקפלן, ד. (2000). דראג בישראל: יכולת העמידה על עקבים. במה, 159-160, 81-97.
The Drag Kings Book דל לה-גראס וולקנו, ג'ודית הלברשתם, הוצאת Serpent Trail 1999
Eden Sarid, Don ’t Be a Drag, Just Be a Queen—How Drag Queens Protect their Intellectual Property without Law, 10:1 Florida International University Law Review, 2014