Loading AI tools
משפטן ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דן אבי-יצחק (נולד ב-1936) הוא עורך דין ישראלי מוביל שייצג נאשמים בפרשות פליליות מרכזיות בישראל.
 | |
| לידה |
1936 (בן 88 בערך) ירושלים, פלשתינה (א"י)  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
| השכלה |
האוניברסיטה העברית בירושלים |
| מספר צאצאים |
4 |
  | |
נולד בירושלים בשם דן דויטשר. אביו, יוסף אשר דויטשר, קבלן בניין, עלה ארצה מפולין ושינה את שם המשפחה לאבי-יצחק אחרי מותו של בנו יצחק במלחמת העצמאות. אבי-יצחק למד בבית ספר הציוני-דתי "מעלה". כבר בעת שירותו הצבאי החל ללמוד משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, תואר אותו סיים בהצטיינות. בשנת 1958 קיבל תואר מוסמך למשפטים מהאוניברסיטה העברית[1]. הוא התמחה אצל פרקליט המדינה קולין גילון וכן עבד במשרדו של עורך הדין מנדל שרף.
בתום תקופה זו ייסד משרד עורכי דין עצמאי העוסק בעיקר בדיני משפחה, ובמשך השנים התרחב עיסוקו לתחומי המשפט הפלילי (בעיקר עבירות צווארון לבן) והמשפט האזרחי-מסחרי. אבי-יצחק ניהל משרד קטן בירושלים, ללא שותפים, כאשר תחתיו שניים-שלושה עורכי דין, וסיפק שירותים משפטיים למספר לא רב של לקוחות, בהם גופים עסקיים גדולים, אנשי עסקים מובילים ופוליטיקאים. בין לקוחותיו היו בנימין נתניהו (בפרשת הקלטת הלוהטת ובפרשת טניה שאו), עורך הדין רם כספי ("פרשת הפגישה הלילית"), חבר הכנסת רפאל פנחסי (בעניין הסרת חסינותו), תמי מוזס-בורוביץ' ועודד מוזס (ייצוג במאבקם על השליטה בעיתון ידיעות אחרונות). כן ייצג אנשי ימין קיצוני. שני הלקוחות איתם הוא מזוהה יותר מכל הם אריה דרעי ועופר נמרודי[2].
אבי-יצחק ייצג את עופר נמרודי, מו"ל מעריב, בפרשת האזנות הסתר שפרצה בשנת 1994[3]. נמרודי הורשע במסגרת עסקת טיעון ונגזרו עליו שמונה חודשי מאסר. ב-1999 שוב נעצר נמרודי והפעם הואשם בהזמנת רצח של שני מתחריו (ארנון מוזס ועמוס שוקן) וכן בסעיפים נוספים[4]. במסגרת עסקת טיעון ב-2001 הודה נמרודי במקצת העבירות הפחות חמורות ונידון ל-25 חודשי מאסר[5]. עסקת הטיעון נחשבה להצלחה של אבי-יצחק, שהודיע אז שאין בכוונתו לקבל תיקים נוספים (אלא יקדיש את זמנו לסיום הטיפול בהתחייבויות מקצועיות קיימות עד פרישתו)[6]. ב-2005, ארבע שנים לאחר מכן, פרש מעיסוקו כעורך דין.
אבי-יצחק ייצג את אריה דרעי שהואשם בקבלת שוחד ועבירות נוספות בעת שכיהן כשר הפנים. במסגרת תפקידו זה נודע לו על מזימה של דרעי להביא לסיום נוח של האישומים הפליליים שעמדו נגדו, מה שנודע כפרשת בר-און חברון[7][8]. אבי-יצחק ניסה לבלום את תוכניתו של דרעי, דבר שהביא אותו לשמש כעד התביעה בפרשה[9][10]. אבי-יצחק התפטר מהייצוג בתיק דרעי לאחר שזה "לכלך" עליו ועל אשתו[11]. דרעי הגיש נגד אבי-יצחק תלונה ללשכת עורכי הדין (ממנה חזר לאחר מכן) ואבי יצחק הועמד לדין משמעתי של הלשכה, דבר שהסתיים בזיכויו של אבי-יצחק מארבעת האישומים שעמדו נגדו, בהם אי-שמירת סוד שהובא לידיעתו על ידי לקוח[12][13].
בשנים 1975–1978 היה חבר הוועדה לבחירת שופטים. שימש גם כחבר בית הדין המשמעתי לערעורים של לשכת עורכי הדין וכחבר הוועד המרכזי של הלשכה. כן עסק בהוראה במסגרת בית הספר למשפטים של האוניברסיטה העברית בירושלים.
אבי-יצחק נשוי לסופרת נעמי טור-כספא ולהם ארבעה ילדים. הוא חובב חץ וקשת. אחיו היה בנימין אבי-יצחק, פרופסור להנדסת תעשייה וניהול בטכניון.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
