Loading AI tools
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דוד רון (20 בדצמבר 1934 – 21 באוגוסט 2023) היה קצין צה"ל בדרגת אלוף-משנה, ששירת כסמח"ט חטיבה 204 בזירת הדרום במלחמת יום הכיפורים וכרמ"ט (ראש מטה) אוגדה 611. לאחר השירות הצבאי שימש כממונה מחוז המרכז בפרויקט שיקום שכונות של משרד הבינוי והשיכון.
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: נראה כדף הנצחה ולא כערך אנציקלופדי. | |
דוד רון, 1955 | |
לידה |
20 בדצמבר 1934 י"ד בטבת ה'תרצ"ה |
---|---|
פטירה |
21 באוגוסט 2023 (בגיל 88) ד' באלול ה'תשפ"ג |
תאריך עלייה | 1950 |
מדינה | ישראל |
בת זוג | נורית |
מספר צאצאים | 3 |
השתייכות | |
תקופת הפעילות | 1952–1995 (כ־43 שנים) |
דרגה | אלוף-משנה |
תפקידים בשירות | |
מפקד פלוגת סיור 135, מ"מ חרמ"ש גדוד 79, מ"פ חרמ"ש גדוד 9, סמג"ד גדוד 9, סגן מפקד אגד תחזוקה אוגדה 84, סמג"ד גדוד 195, קצין אג"מ חטיבה 207, מפקד גדוד 75 (חרמ"ש), מפקד בסיס טירונים שריון ברפיח, סמח"ט 204 (חרמ"ש) ורמ"ט אוגדה 611 | |
פעולות ומבצעים | |
מלחמת סיני מלחמת ששת הימים מלחמת ההתשה מלחמת יום הכיפורים מלחמת לבנון הראשונה | |
עיטורים | |
צל"ש אלוף פיקוד הדרום לפלוגת סיור 135 | |
תפקידים אזרחיים | |
ממונה מחוזי בפרויקט שיקום שכונות, מחוז מרכז, משרד הבינוי והשיכון |
דוד רון נולד ב-1934 בטהראן לנוריאל ושרה. בילדותו עסק רבות בכדורעף ולמד בבית הספר אליאנס טהראן. בשנת 1950, כשהיה בן 16, עלה לישראל יחד עם משפחתו (זוג הורים, חמישה אחים ושתי אחיות, כאשר לימים האח השישי נולד בארץ, במעברה כרכור). קליטת המשפחה בארץ נעשתה דרך מחנה המעצר בעתלית, שבאותה עת שימש כמחנה עולים. משם, לאחר תקופה קצרה, עברה המשפחה אל המעברה בכרכור, שם התגוררו בשני אוהלים הודיים[hebrew 1] גדולים במשך כשנתיים.
בתקופת השהייה במעברה בכרכור השתתף בייעור יערות הצפון[hebrew 2] ובגיל 18 התגייס לצה"ל, לחיל השריון.
את הטירונות עבר בבסיס טירונות מבודד, בסמיכות לקיבוץ רוחמה[hebrew 3] ולאחריה התמיין רון אל קורס הסיירים[hebrew 4] הראשון של השריון. לאורך שנותיו הראשונות בצה"ל שירת רון, כחייל וכקצין, בסיירת ובחיל הרגלים המשוריין (חרמ"ש) של חטיבה 7 בדרום הארץ, בפעילות המאופיינת באימונים, הדרכה, תרגילים ופעילויות מבצעיות נרחבות.
רון עבר קורס מ"כים של השריון, שארך שישה חודשים בבסיס חצור[hebrew 5], והיה למפקד כיתה בגדוד 79 של חטיבה 7. לאחר מכן עבר קורס סמלי מחלקות קרביים ובטרם יצא לקורס קצינים מונה למפקד מחלקה בדרגת סמל[hebrew 6], בגדוד 79. בסוף שנת 1954, יצא רון לקורס קצינים של חי"ר ושריון, ובתפקידו הראשון כקצין מונה למפקד פלוגת סיור ג'יפים (יחידת סיור 135)[hebrew 7]. רון חזר אל גדוד 79 כמפקד מחלקת חרמ"ש (חיל רגלים ממוכן ומשוריין) ולאחריו יצא למלא תפקיד הדרכה במדור סיור בבית הספר לשריון[hebrew 8].
במהלך השהות בבית הספר לשריון, פרצה ב-1956 מלחמת סיני ובשל כך התמנה רון למפקד מחלקת (מ"מ) מילואים של חרמ"ש, בחטיבה 27 של השריון (חטיבת מילואים). את המחלקה פגש רון בין רפיח ואל-עריש (לאחר כיבוש רפיח), ויחד פעלו עד לנסיגה מסיני. המחלקה השתתפה בכיבוש אל-עריש ואחר כך התמקמה לתקופה ארוכה באגף הדרומי של העיר אל-עריש.
עם תום מלחמת סיני, מונה רון לתפקידים הבאים: סמ"פ חרמ"ש בגדוד 9 כחלק מחטיבה 401, ולאחריו מ"פ באותו הגדוד. בהמשך עבר קורס מ"פ חי"ר בבית הספר לשריון, אשר התקיים במחנה דורה[3] ולאחר מכן קורס מ"פ בחיל שריון, אשר התקיים במחנה ג'וליס (לימים מחנה עמנואל). בתום הקורס התמנה לסמג"ד בגדוד 9, במסגרת חטיבה 7, כאשר המג"ד היה אלדד אבידר ושמואל גונן (גורודיש) היה מפקד החטיבה. עם סיום תפקידו כסמג"ד מונה רון לתפקיד מדריך בכיר, בקורס סיור וניווט, שהתקיים במתקן 500[hebrew 9].
בעת השהייה במתקן 500, פרצה מלחמת ששת הימים, ומכיוון שלא היה לרון מינוי חירום, הוא מונה לסגן מפקד אגד תחזוקה של אוגדה 84, אשר נעה בעקבות הלוחמים ודאגה לאספקה, חימוש, רפואה, פינוי וטיפול בנפגעים, סיור והכוונות צירי תנועה, בכל הגזרות בהן האוגדה פעלה, עד גדות תעלת סואץ.
לאחר מלחמת ששת הימים התמנה רון לסמג"ד גדוד 195, תחת חטיבה 401, שהיה גדוד חדש, אשר רון היה שותף להקמתו[hebrew 10]. הגדוד שהה בקנטרה שבסיני והיה אחראי על הגזרה של פורט סעיד בצפון ועד אגם תמסח בדרום[hebrew 11]. במסגרת השהייה בסיני ואבטחת הגזרה, התחלף הגדוד בכל שלושה חודשים עם גדוד 9, שהיה בראשות יוסי פלד.
אירוע מרכזי שהתרחש בתקופת הפיקוד של רון על הגזרה בתעלה היה טיבוע המשחתת אילת. קצין הקישור של גדוד 195 קיבל את ההודעה הראשונה על פגיעה במשחתת הישראלית מאת האו"ם, ובכך הועבר המידע אל האוגדה, שעדיין לא היו מודעים לתקרית הקשה, וכוחות הגדוד התפרסו אל מול האזור של פגיעת המשחתת, מערבית לאל עריש על חוף רומני, מתוך שאיפה לתת עזרה לכל הניצולים שיגיעו אל החוף. הגדוד עסק בהצלה, טיפול ופינוי של חיילים רבים שהגיעו אל החוף, תחת ידיו של הרופא הגדודי ד"ר יהודה דנון.
רון סיים את פעילותו בגדוד 195 עם תחילת מלחמת ההתשה ועבר ללימודים במכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה (פו"ם), לתקופה של תשעה חודשים. בסיום פו"ם, שירת במשך חצי שנה כקצין אג"ם בחטיבה 207, עד שבמרץ 1970 הטיל עליו האלוף אברהם אדן (ברן), שכיהן כמפקד גייסות השריון, להקים את גדוד 75 בחטיבה 7. הגדוד החדש הוקם כגדוד חרמ"ש עם הנגמ"שים הראשונים של צה"ל והוקם במחנה נתן, כאשר הפלוגות הגיעו ממחזורי הטירונות של השריון. לאורך כשנתיים פיקד רון על הגדוד ובמהלך התקופה[hebrew 13] נוספה לגדוד פלוגת טנקים אורגנית.
במרץ 1972, עם סיום תפקידו בגדוד 75, עבר רון לפקד על בסיס הטירונים של השריון ברפיח, והחליף את שלמה ארבלי. רון פיקד על שמונה מחזורים במשך 18 חודשים, כל מחזור 1,000–1,200 טירונים, וטקסי הסיום[5] נערכו על הר מצדה. בסיס הטירונים היה כפוף לגיס של השריון אך מנהלית לחטיבה 204.
עם סיום תפקידו, מונה לסמח"ט סדיר של חטיבה 204, חטיבת מילואים ממוכנת[hebrew 14].
תקופה קצרה מעת מינויו של רון לסמח"ט סדיר של חטיבה 204[hebrew 15], פרצה מלחמת יום הכיפורים. עם פרוץ המלחמה גויסה חטיבת המילואים[hebrew 16] (גדודי חרמ"ש, פלוגת סיור וגדוד טנקים אחד – גדוד 19). החטיבה הצטרפה ביום השני של הלחימה אל החזית המצרית בנסיעה על הציר הצפוני[hebrew 17]. כבר עם הגעתה של החטיבה אל סיני, נותרה החטיבה עם גדודי החרמ"ש ופלוגת טנקים אחת, של יעקב לפידות[hebrew 18]. לאורך הימים הראשונים ועד לצליחת התעלה, לחמה החטיבה בגזרה הצפונית של תעלת סואץ ובפרט בקרב על פריצת הדרך אל מעוז בודפשט מול יחידת קומנדו מצרית[7], אשר נחתה דרך הביצות, עקפה את מעוז בודפשט והתמקמה מזרחית על הציר המוביל למוצב כדי למנוע גישה של כוחות צה"ל למעוז.
מאוחר יותר במלחמה, החטיבה חצתה את התעלה ועברה אל "אפריקה". החטיבה קיבלה פלוגת טנקים חדשה של חוזרי חו"ל בפיקוד של זאב וילנר והמשיכה לשבת תקופה ארוכה בגזרת ראס סודר, תוך שיקום והקמת גדודי טנקים חדשים ופעילות מבצעית בשגרה כולל השמדת סוללות טילים[8].
בגמר המלחמה ולאור הצורך בשיקום האוגדות שלחמו, התמנה רון לשיקום מחודש של האגד הלוגיסטי האוגדתי, אוגדה 252 בצאלים ולאחר השלמת התפקיד, התמנה לרמ"ט אוגדה 611, אוגדת מילואים משוריינת שישבה במחנה שדה תימן ובמחנה נתן.
לאחר שנתיים, בשנת 1980 השתחרר מצה"ל לאחר 28 שנה, ולאחר ראיון שחרור עם אלוף פיקוד דרום דן שומרון, קיבל תפקיד מילואים כמפקד אגד לוגיסטי אוגדתי של אוגדה 611, מינוי חירום אותו מילא במשך חמש שנים. האוגדה המטכ"לית גויסה במלואה במלחמת לבנון הראשונה, אך הייתה לחירום בלבד ועסקה באימונים.
רון קיבל פטור מלא משירות מילואים בשנת 1995.
בתחילת שנות ה-80 של המאה ה-20, בתקופת כהונתו של דוד לוי כשר השיכון, בה ניתן דגש רב לפרויקט שיקום שכונות, התמנה רון לממונה מחוזי לשיקום שכונות מחוז מרכז. בתקופת כהונתו של רון בוצעו פרויקטים רבים לשיקום שכונות בכל מחוז המרכז, שוקמו וחוזקו 84 שכונות מצוקה המאכלסות 450 אלף תושבים.
רון סיים את תפקידו הציבורי בשנת 2000, לאחר ששירת במשך עשרים שנה מספר שרים ובהם דוד לוי, אריאל שרון, בנימין בן אליעזר וסגן השר רן כהן.
בתחילת חודש מרץ 1964, התקיים טקס הנישואים של דוד רון עם נורית. הטקס[hebrew 19] התקיים בבסיס צה"ל, מחנה נתן. לזוג נולדו שלושה ילדים ולהם שמונה נכדים.
בשנת 2021 לקה רון בדמנציה, והוא טופל בביתו בחולון על-ידי בני משפחתו. נפטר ב-21 באוגוסט 2023, בגיל 88 ושמונה חודשים.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.