Loading AI tools
שחקן כדורגל אנגלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סר ג'יימס פיטר "ג'ימי" גריבס (באנגלית: Sir James Peter "Jimmy" Greaves; 20 בפברואר 1940 – 19 בספטמבר 2021) היה כדורגלן אנגלי ששיחק בעמדת החלוץ.
 | ||||
| ג'ימי גריבס, 2007 | ||||
| מידע אישי | ||||
|---|---|---|---|---|
| לידה |
20 בפברואר 1940 לונדון, אנגליה | |||
| פטירה |
19 בספטמבר 2021 (בגיל 81) Danbury, הממלכה המאוחדת  | |||
| שם מלא | ג'יימס פיטר גריבס | |||
| גובה | 1.73 מטר | |||
| עמדה | חלוץ | |||
| מועדוני נוער | ||||
| ||||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
| נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
| * הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד | ||||
  | ||||
גריבס, חבר היכל התהילה של הכדורגל האנגלי, הוא מלך שערי הליגה הבכירה באנגליה בכל הזמנים עם 357 שערים, הרביעי בטבלת הכובשים של נבחרת אנגליה עם 44 שערים, וסגן מלך שערי טוטנהאם הוטספר בכל הזמנים עם 266 שערים (החזיק בתואר מלך השערים עד פברואר 2023 כאשר שיאו נשבר על ידי הארי קיין). הוא סיים כמלך שערי הליגה האנגלית שש פעמים, וכבש במדי אנגליה שלושער ביותר משחקים מכל שחקן אחר (שש פעמים).
לאחר קריירה עשירה באנגליה (במדי צ'לסי, טוטנהאם הוטספר ווסטהאם יונייטד) ואיטליה (חצי עונה במילאן), פרש גריבס ממשחק וסבל מאלכוהוליזם. לאחר ארבע שנות פרישה, חזר לשחק בקבוצות חובבניות באנגליה למשך חמש שנים נוספות.
גריבס היה ידוע ככובש שערים מחונן, שהתאפיין בקור הרוח שלו מול השער, כמו ביכולות ההתמקמות שלו בתוך הרחבה, ויכולות המהירות וההאצה שלו.
לאחר פרישתו שימש כפרשן כדורגל ברשת הטלוויזיה הבריטית ITV, בין השנים 1985–1992.
גריבס, יליד מיינור פארק (Manor Park) שבלונדון, אותר על ידי סקאוט מקבוצת צ'לסי כבר בגיל 15, כשהיה תלמיד בית ספר תיכון. הוא הוחתם בקבוצת הנוער של המועדון, ורשם נתוני כיבוש מרשימים מאוד בשתי עונות בנוער (51 שערים בעונתו הראשונה, 122 בשנייה). בשנת 1957, כשהיה בן 17 בלבד, הוא עלה לקבוצה הבוגרת, וזכה לחוזה מקצועני ראשון, וזאת על אף שבילה שמונה שבועות בעבודה במפעל ברזל במהלך חופשת הקיץ שלו. גריבס כבש כבר בהופעת הבכורה שלו במועדון בליגה, במשחק שהתקיים ב-24 באוגוסט 1957 בוייט הארט ליין בין צ'לסי לטוטנהאם, והסתיים ב-1–1.
צ'לסי, תחת המאמן טד דרייק, התאפיינה באותה העונה בכדורגל התקפי ובמשחקים רבי שערים, וגריבס התבלט במערך ההתקפי ואף היה למלך שערי הקבוצה באותה העונה, עם 22 שערים ב-37 הופעות. דרייק החליט להשבית את גריבס לתקופה של שישה שבועות החל מאמצע חודש נובמבר, וזאת על מנת שהביקורות החיוביות לא ישפיעו על גריבס הצעיר. לאחר תקופה זו, במשחק החזרה שלו להרכב בערב חג המולד, כבש גריבס ארבעה שערים בניצחון קבוצתו 4–7 על פורטסמות' בסטמפורד ברידג'.
בעונתו השנייה במועדון, כבש גריבס חמישה שערים בניצחונה של קבוצתו 2–6 על וולברהמפטון. חוסר היציבות של צ'לסי הוביל אותה למקום ה-14, אך למרות זאת, יכולות הכיבוש של גריבס הביאו אותו לזכות בתואר מלך השערים של הליגה באותה העונה, עם 32 שערים. עונה אחר כך שוב הצליח גריבס לכבוש חמישייה, הפעם לרשתה של פרסטון נורת' אנד, בניצחון קבוצתו 4–5. בסך הכל כבש גריבס 29 שערי ליגה באותה עונה, והיה גורם מכריע בהישרדותה של צ'לסי בליגה הבכירה.
כעבור עונה, גריבס המשיך לשבור שיאים אישיים, כשכבש 41 שערי ליגה ו-43 שערים בכל המסגרות, שיא מועדון בצ'לסי בכל הזמנים, בדרך לתואר מלך השערים בפעם השנייה. הוא כבש שלוש פעמים שלושער, שלוש רביעיות וחמישייה במהלך העונה, והיה לשחקן הצעיר בהיסטוריה שעובר את רף 100 שערי הליגה, בגיל 20 ו-290 ימים. למרות כמות השערים הגבוהה שכבש, צ'לסי ספגה כמות גבוהה של שערים, ולכן הרגיש גריבס מתוסכל מחוסר הצלחתו וחוסר יציבותו של המועדון. נשיא המועדון הסכים למכור את החלוץ בסיום העונה, גם עבור תזרים המזומנים של הקבוצה, וגריבס נפרד מהמועדון עם רביעייה לרשת נוטינגהאם פורסט בניצחון קבוצתו 3–4, במשחק בו שימש כקפטן.
בחודש יוני 1961, הוחתם גריבס על ידי מועדון הפאר האיטלקי מילאן. טרם מעברו חשש גריבס מהמחשבה על עזיבת העיר לונדון בה גדל, וניסה לבטל את המעבר בטרם ביצועו. מאמנה של מילאן, ג'וזפה ויאני, לא הסכים לבטל את העסקה. גריבס עבר למילאן וכבש כבר בהופעת הבכורה שלו באיטליה. למרות זאת, חילופי מאמנים במילאן באותה התקופה הפריעה לגריבס שלא הסתדר עם מאמנה החדש של הקבוצה. גריבס, שכבש תשעה שערים ב-14 משחקים במדי מילאן, כולל שער במשחק הדרבי של מילאנו מול אינטר מילאנו, נקלע לתקרית שסימנה את סוף דרכו במועדון במשחק מול סמפדוריה. בתגובה ליריקה שספג בפרצופו משחקן יריב, החזיר גריבס בבעיטה. מהכדור החופשי שנשרק לזכות סמפדוריה עקב אותה בעיטה, כבשה סמפדוריה את שער השוויון במשחק. לאחר מכן המאמן החליט להאשים את גריבס באובדן הנקודות, וזאת אף על פי שגריבס כבש שער ובישל שער נוסף במהלך המשחק. בעקבות אכזבתו של השחקן מתקופתו בקבוצה, הוחלט להציבו ברשימת ההעברות לאחר חצי עונה בלבד. הוא זכה להצעות מצ'לסי ומטוטנהאם, שתיהן אושרו על ידי המועדון האיטלקי. לאחר עזיבתו, השלימה מילאן בסיום העונה את הזכייה באליפות איטליה.
לאחר משא ומתן על שירותיו של גריבס, הוא הוחתם בטוטנהאם הוטספר תמורת סכום של 99,999 ליש"ט, סכום שנועד להסיר את הלחץ מעליו ולא להפוך אותו לשחקן הראשון בכדורגל האנגלי ששווה 100,000 ליש"ט. גריבס הגיע לטוטנהאם, שעונה קודם לכן הפכה למועדון האנגלי הראשון במאה ה-20 שזוכה בדאבל. כבר בהופעת הבכורה שלו במדי הקבוצה בליגה, כבש גריבס שלושער מול בלקפול, כולל שער בבעיטת מספרת. הוא לקח חלק בכל שבעת משחקי הקבוצה בגביע האנגלי, וכבש במהלכם תשעה שערים, כולל השער הראשון בניצחון הקבוצה בגמר 1–3 על ברנלי. בליגה סיימה הקבוצה במקום השלישי, ארבע נקודות פחות מהאלופה איפסוויץ' טאון. השתיים התמודדו בפתיחת העונה הבאה על מגן הצדקה, וגריבס הוביל את קבוצתו לניצחון 1–5 וזכייה בתואר עם צמד שערים. בהמשך עונת 1962/1963 הוסיף גריבס להצטיין בכיבוש שערים, כשכבש שלוש פעמים שלושער, בין היתר מול ליברפול ומנצ'סטר יונייטד, ובנוסף כבש רביעייה בניצחון המוחץ של קבוצתו 2–9 מול נוטינגהאם פורסט. טוטנהאם סיימה את העונה כסגנית האלופה, עם שש נקודות פחות מאברטון שלפניה, וגריבס זכה בתואר מלך שערי הליגה עם 37 שערים. באותה עונה זכתה טוטנהאם גם בגביע אירופה למחזיקות גביע. גריבס הורחק במשחק הראשון של חצי הגמר מול OFK בלגרד לאחר שניסה לחבוט בשחקן יריב, וריצה את עונש ההרחקה בגומלין. בגמר המפעל מול אתלטיקו מדריד באצטדיון פיינורד ברוטרדם, כבש גריבס את השער הראשון במשחק ולאחר מכן השלים צמד עם שערה הרביעי של קבוצתו, בדרך לניצחון 1–5 ולזכייה בתואר האירופי הראשון בהיסטוריה של קבוצה אנגלית. עונה אחר כך עמדה בסימן חילופי דורות בקבוצה, ממנה פרשו מספר שחקני מפתח והוחלפו בשחקנים חדשים, וטוטנהאם סיימה את העונה במקום הרביעי, שש נקודות פחות מהאלופה ליברפול. גריבס המשיך להיות הכובש המצטיין של הקבוצה ושל הליגה כולה, ובמהלך העונה כבש ארבע פעמים שלושער ו-35 שערים בסך הכל, בדרך לתואר מלך השערים בפעם השנייה ברציפות.
עונה אחר כך קבוצתו סיימה שישית בלבד בטבלה, אבל גריבס המשיך להצטיין בהתקפה, עם 29 שערי ליגה שהקנו לו בפעם השלישית ברציפות את תואר מלך שערי הליגה, ואף כבש פעמיים שלושער בגביע האנגלי, שהעלו את מאזנו באותה עונה ל-35 שערים. בעונת 1965/1966, עונה שלאחריה התקיים מונדיאל 1966 באנגליה, גריבס אובחן כחולה בדלקת כבד שגרמה לו להחסיר שלושה חודשים בפתיחת העונה. הוא התאושש מהמחלה בדרך ל-16 שערים ב-31 משחקי ליגה, שנתנו לו את תואר מלך שערי הקבוצה, שלא הצליחה לשחזר את הישגי העבר שלה וסיימה שמינית בטבלה, תוך שהיא מודחת בשלב מוקדם בגביע. עונה אחר כך, ב-1966/1967, חזרה טוטנהאם להוות יריבה במאבק האליפות, וסיימה במקום השלישי, עם מאזן זהה לסגנית האלופה נוטינגהאם פורסט, וארבע נקודות פחות מהאלופה מנצ'סטר יונייטד. גריבס הוסיף להצטיין בכיבוש שערים, כשסיים את העונה עם 31 שערי ליגה. הוא לא הוכתר למלך שערי הליגה, אך היה למלך שערי הגביע האנגלי, עם שישה שערים בשמונה משחקי גביע. גריבס לא כבש במשחק הגמר, בו ניצחה טוטנהאם את צ'לסי בתוצאה 1–2, אך היה גורם מכריע בזכיית הקבוצה בתואר באותה עונה. עונה לאחר החזרה למאבקי הצמרת, שוב חוותה טוטנהאם עונה מאכזבת. למרות הירידה בכמות ההבקעות שלו, גריבס נותר המבקיע המצטיין של קבוצתו עם 29 שערי ליגה. העונה נפתחה בשוויון 3–3 עם מנצ'סטר יונייטד במגן הצדקה, שהוביל לחלוקה בתואר בין שתי הקבוצות במהלך העונה, והסתיימה עם מקום שביעי בליגה והדחה מוקדמת מגביע אירופה למחזיקות ומהגביע האנגלי. בעונת 1968/1969 סיים גריבס כמלך שערי הליגה בפעם השישית והאחרונה בקריירה שלו, עם 27 שערי ליגה. הוא הוסיף גם תשעה שערים במשחקי גביע, בדרך ל-36 שערים ב-52 משחקים באותה עונה. טוטנהאם הוסיפה לאכזב בליגה האנגלית, וסיימה שישית, הרחק מהאלופה לידס יונייטד. עונת 1969/1970 הייתה האחרונה של גריבס במדי טוטנהאם. הקבוצה התאפיינה בחוסר יציבות, והפגינה יכולת חלשה במשחקיה. ב-28 בינואר 1970 הפסידה הקבוצה לקריסטל פאלאס בגביע האנגלי. גריבס פתח בהרכב הקבוצה באותו משחק, ומאז לא פתח עוד בהרכב טוטנהאם, ובחודש מרץ, טרם סיום העונה, סיים את דרכו בקבוצה. למרות זאת, הוא סיים כמלך שערי הקבוצה, עם 11 שערים.
ג'ימי גריבס כבש 266 שערים בכל המסגרות במדי טוטנהאם. הוא הפך לחבר היכל התהילה של הקבוצה. על תרומתו לקבוצה זכה גריבס למשחק הוקרה, שהתקיים ב-17 באוקטובר 1972 בווייט הארט ליין, ובו ניצחה טוטנהאם את פיינורד בתוצאה 1–2.
גריבס הצטרף לקבוצת וסטהאם יונייטד בחודש מרץ 1970 בעסקה סיבובית, במסגרתה עבר מרטין פיטרס לטוטנהאם. בריאן קלאף, מאמנה של דרבי קאונטי, היה מעוניין אף הוא בשירותיו של גריבס, אך המעבר נמנע עקב חוסר רצונו של השחקן לעזוב את לונדון. כבר בהופעת הבכורה שלו, ב-21 במרץ, כבש גריבס צמד בניצחון החוץ 1–5 של קבוצתו החדשה על מנצ'סטר סיטי.
בינואר 1971 הגיעו שחקני וסטהאם למשחק חוץ בגביע מול בלקפול. בהגיעם, התבשרו השחקנים על ידי עיתונאים שנכחו במקום, כי המשחק שהיה מתוכנן למחרת אמור להתבטל, וזאת עקב תנאי מזג האוויר הקשים. גריבס, בצוותא עם מספר שחקנים נוספים וביניהם כוכב הקבוצה בובי מור, יצאו לבלות באותו הלילה. גריבס שתה כמות גדולה של אלכוהול וחזר למלון בו שהתה הקבוצה בשעה מאוחרת מאוד. על אף התחזיות, המשחק אכן התקיים למחרת, ובלקפול הביסה את וסטהאם בתוצאה 0–4. השחקנים המעורבים בתקרית נקנסו והושעו מהמועדון, וזאת על אף טענותיו של גריבס כי ההפסד לא היה קשור לבילוי המשותף, ולא לתנאי מזג האוויר, אלא לכך שהיכולת של וסטהאם לא מספיק טובה. מאז התקרית, סבל גריבס מחוסר רצון ומוטיבציה, וכך חלה ירידה משמעותית בכושרו. הוא הרגיש כי מעטים משחקני וסטהאם יכולים להפגין יכולת גבוהה. הוא החל לצרוך כמויות גדולות של אלכוהול בתדירות גבוהה, לעיתים ישר אחרי אימונים של הקבוצה. בשלב מאוחר יותר, הודה כי שם החלה בעיית האלכוהוליזם שלו. משחקו האחרון במדי וסטהאם היה ב-1 במאי 1971, בהפסדה הביתי 0–1 להאדרספילד טאון. גריבס כבש 13 שערים ב-40 הופעות במדי וסטהאם בכל המסגרות.
לאחר שעזב את וסטהאם, גריבס העלה במשקל, ובמשך שנתיים לא הגיע למשחק כדורגל, לא כשחקן ולא כצופה. הוא הודה לאחר מכן כי היה שותה כ-10 ליטר של בירה בימים, ובקבוק של וודקה בערבים, ואף היה נוהג בשכרות לעיתים קרובות. הוא חיפש פתרון למצבו, והחליט לחזור לשחק כדורגל, וכדי שלא יצטרך לשמור על כושר ברמה גבוהה כפי שדרוש בליגות הבכירות, החליט לשחק בקבוצה מדרג חובבני. ב-27 בדצמבר 1975, ארבע וחצי שנים לאחר משחקו האחרון, ערך גריבס את הבכורה המחודשת שלו, בקבוצת ברנטווד. לקראת עונת 1976/1977 חתם גריבס בקבוצת צ'למספורד סיטי, ושיחק בה מספר חודשים בלבד, וזאת עקב מאבקו המתמשך באלכוהוליזם, ובתופעות דליריום שחווה בעקבות התמכרותו. הוא פנה לעזרה בפרויקט אלכוהוליסטים אנונימיים, ולאחר מכן אושפז במחלקה לאלכוהוליסטים בבית חולים פסיכיאטרי. הוא שב לשחק באוגוסט 1977 בקבוצת ברנט החובבנית, בעודו מתמודד עם התמכרותו. בעונת 1977/1978, בה שינה את עמדתו על המגרש לקשר, כבש גריבס 25 שערים, מתוכם 13 בליגה, והיה לשחקן המצטיין של הקבוצה באותה עונה. למרות רצונו של מאמנו שיישאר, החליט גריבס לעזוב את הקבוצה בתחילת עונת 1978/1979, כדי להתמקד בהזדמנויות עסקיות ולהתגבר סופית על ההתמכרות לאלכוהול. הוא סיים את קריירת המשחק שלו במדי קבוצת וודפורד טאון החובבנית, בה ערך מספר הופעות לפני שפרש סופית מכדורגל בשנת 1980.
גריבס החל את דרכו בנבחרת הצעירה של אנגליה בספטמבר 1957, בניצחון 2–6 על בולגריה. הוא כבש צמד במשחק, ורק החמצת פנדל מנעה ממנו שלושער בבכורה הבינלאומית שלו. כבר בגיל 19 גריבס זומן לנבחרת הבוגרת, במסגרת מסע משחקים ביבשת אמריקה. הוא כבש כבר בהופעת הבכורה שלו, בתבוסה 1–4 לפרו. אנגליה הפסידה גם בשני המשחקים הבאים, לברזיל ומקסיקו, ועל אף גל הביקורות כלפי שחקניה, גריבס זכה למחמאות על הופעותיו המבטיחות.
גריבס רשם שני משחקים ברציפות בהם כבש שלושער, ב-8 באוקטובר וב-19 באוקטובר 1960, בניצחונות על צפון אירלנד ולוקסמבורג. ב-15 באפריל 1961 כבש שלושער שלישי במדי הנבחרת, בניצחון 3–9 על סקוטלנד, וזאת לאחר ששער נוסף שהבקיע במשחק נפסל בטענת נבדל.
גריבס נכלל בסגל הסופי של הנבחרת למונדיאל 1962 בצ'ילה. הוא שותף בכל ארבעת משחקיה של הנבחרת, שהודחה על ידי ברזיל בשלב רבע הגמר, וכבש שער אחד, השער השלישי בניצחונה של אנגליה 1–3 על ארגנטינה בשלב הבתים. במהלך משחק ההפסד לברזיל, פרץ למגרש כלב שהצליח לחמוק מכל ניסיונות השחקנים לתפוס אותו, עד שגריבס ירד על ארבע והצליח להשתלט עליו. הכלב, מצידו, הטיל את מימיו על חולצת הנבחרת של גריבס. בעקבות המקרה, שהצליח לשעשע רבים משחקני שתי הנבחרות, אימץ שחקן נבחרת ברזיל, גארינצ'ה, את הכלב המשוטט, והעניק לו את השם "בי".
גם לאחר המונדיאל, גריבס המשיך להציג יכולת בינלאומית גבוהה. ב-20 בנובמבר 1963 הוא כבש רביעייה לרשתה של צפון אירלנד, בניצחון 3–8. שנה אחר כך, ב-3 באוקטובר, הוא כבש שלושער נוסף לרשת צפון אירלנד, וב-29 ביוני 1966, כבש רביעייה במשחק ידידות מול נורווגיה, שהסתיים בניצחון נבחרתו 1–6. בכך, הבטיח גריבס מקום במונדיאל 1966, שנערך על אדמת אנגליה. הוא שיחק בכל משחקי שלב הבתים, ובמשחק השלישי והאחרון בשלב זה, מול צרפת, הוא תוקל בחריפות על ידי שחקן צרפתי וסבל מפגיעה קשה בשוק. הפצע היה עמוק עד שגריבס נזקק ל-14 תפרים. מחליפו, ג'ף הרסט, כבש במשחק הבא את שער הניצחון ברבע הגמר מול ארגנטינה, ושמר על מקומו בהרכב עד למשחק הגמר. טרם המשחק גריבס חזר והיה כשיר, אך מאמן הנבחרת אלף ראמזי לא רצה להחליף הרכב מנצח, על אף הלחץ להחזיר את גריבס להרכב. בסופו של דבר גריבס לא שותף והרסט כבש שלושער במשחק, שהסתיים בניצחון 2–4 על גרמניה המערבית ובזכייה בטורניר. בסיום המשחק, רק 11 השחקנים ששיחקו במשחק הגמר קיבלו את מדליית הניצחון, אך התאחדות הכדורגל האנגלית הובילה קמפיין ששכנע את פיפ"א להעניק מדליה לכל חברי הסגל האנגלי למונדיאל, וב-10 ביוני 2009, העניק ראש ממשלת בריטניה, גורדון בראון, את המדליה לג'ימי גריבס, במשרדו שברחוב דאונינג 10 בלונדון. המדליה נמכרה במכירה פומבית בנובמבר 2014, בסכום של 44,000 ליש"ט.
גריבס הוסיף לשחק במדי הנבחרת שלוש פעמים נוספות בלבד לאחר המונדיאל, בהם כבש שער בודד. הופעתו האחרונה התקיימה ב-27 במאי 1967 באצטדיון פראטר בווינה, בניצחונה של אנגליה על אוסטריה 0–1 במשחק ידידות. שנה אחר כך הודיע גריבס למאמנו ראמזי על כוונתו לפרוש מהנבחרת, וזאת עקב חוסר רצונו להפוך לשחקן משני בסגל האנגלי.
ג'ימי גריבס שיחק בנבחרת שמונה שנים. הוא רשם במדיה 57 הופעות, בהן כבש 44 שערים, מה שמציב אותו במקום הרביעי בהיסטוריה בטבלת הכובשים של הנבחרת האנגלית. הוא כבש שלושה שערים ומעלה בשישה משחקים שונים, יותר משחקים מכל שחקן אחר בהיסטוריה של אנגליה.
בתחילת שנות ה-80, הפך גריבס לכותב טורים בעיתון הסאן, וטוריו התפרסמו במשך כשלושים שנה, עד שבוטלו, ואז עבר לכתוב בעיתון בריטי אחר, הסאנדיי פיפל. בנוסף, שימש כפרשן רשת הטלוויזיה ITV במספר תוכניות שונות, כולל תוכנית שבועית לצידו של כדורגלן העבר הסקוטי, איאן סנט ג'ון, ששודרה מאוקטובר 1985 ועד לאפריל 1992. הוא עזב את תפקידו כפרשן לאחר הקמת הפרמייר ליג ב-1992, בטענה כי גישתו הקלילה למשחק אינה תואמת את דרישותיהם הרציניות של מנהלי רשתות הטלוויזיה.
בשנת 2002 נכנס גריבס להיכל התהילה של הכדורגל האנגלי.
בשנת 2003 פרסם גריבס את האוטוביוגרפיה שלו, שנקראה "גריבסי". הוא פרסם מספר ספרים נוספים בשיתוף פעולה עם חברו הקרוב, הסופר והעיתונאי נורמן גילר.
כשהיה גריבס בן 18 בלבד, נשא לאישה את איירין. הזוג נכנס להליכי גירושין בשיא תקופת האלכוהוליזם של גריבס, אך ההליכים לא הגיעו לסיומם והזוג נותר נשוי לאחר שלושה חודשים בנפרד. הם הביאו לעולם ארבעה ילדים, לין, מיצי, דני ואנדרו. ילד נוסף של הזוג, ג'ימי גריבס הבן, נפטר בטרם מלאה לו שנה אחת. בנו דני שיחק כדורגל מקצועני במהלך שנות ה-80.
בפברואר 2012 עבר גריבס ניתוח בעורק שבצווארו, בעקבות שבץ קל שעבר.
במאי 2015 עבר אירוע מוחי קשה, שהותיר אותו משותק בפלג גופו התחתון וללא יכולת לדבר.
גריבס מת ב-19 בספטמבר 2021.
נבחרת לאומית
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אתר האינטרנט הרשמי של ג'ימי גריבס (באנגלית)
| נבחרת אנגליה – מונדיאל 1962 | ||
|---|---|---|
|
1 ספרינגט • 2 ארמפילד • 3 וילסון • 4 רובסון • 5 סואן • 6 פלאוארס • 7 קונלי • 8 גריבס • 9 היצ'נס • 10 היינס • 11 צ'רלטון • 12 הודג'קינסון • 13 קבאן • 14 אנדרסון • 15 נורמן • 16 מור • 17 דאגלס • 18 האנט • 19 פיקוק • 20 איסטהאם • 21 האו • 22 אדמסון • מאמן: וינטרבוטום |
 | |
| נבחרת אנגליה – מונדיאל 1966 (מקום ראשון) | ||
|---|---|---|
|
1 בנקס • 2 כהן • 3 וילסון • 4 סטיילס • 5 ג'. צ'רלטון • 6 מור • 7 בול • 8 גריבס • 9 ב. צ'רלטון • 10 הרסט • 11 קונלי • 12 ספרינגט • 13 בונטי • 14 ארמפילד • 15 ביירן • 16 פיטרס • 17 פלאוארס • 18 האנטר • 19 פיין • 20 קלהאן • 21 האנט • 22 איסטהאם • מאמן: רמזי |
| |
| נבחרת אנגליה – יורו 1968 (מקום שלישי) | ||
|---|---|---|
|
1 בנקס • 2 ניוטון • 3 וילסון • 4 מאלרי • 5 לאבון • 6 מור • 7 בול • 8 האנט • 9 ב. צ'רלטון • 10 הרסט • 11 פיטרס • 12 סטפני • 13 ווסט • 14 נואלס • 15 ג'. צ'רלטון • 16 רייט • 17 סטיילס • 18 סאמרבי • 19 האנטר • 20 בל • 21 גריבס • 22 תומפסון • מאמן: רמזי |
| |
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
