ג'ורג' סנדיס
נוסע, משורר, מתרגם, קולוניסט מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נוסע, משורר, מתרגם, קולוניסט מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'ורג' סנדיס (George Sandys; 2 במרץ 1578 – 4 במרץ 1644) היה נוסע אנגלי, קולוניסט, משורר ומתרגם. נודע בתרגום ה"מטמורפוזות" של אובידיוס אנגלית של ובתיאורי המסעות שערך בארצות מזרח הים התיכון, בהן ארץ ישראל.
_(cropped).jpg) | |
| לידה |
2 במרץ 1578 ארמון הארכיבישוף של יורק, יורק, ממלכת אנגליה  |
|---|---|
| פטירה |
4 במרץ 1644 (בגיל 66) Boxley, קנט, ממלכת אנגליה |
| מדינה |
אנגליה |
| מקום לימודים |
St Mary Hall, Oxford קורפוס כריסטי קולג' (אוקספורד) מידל טמפל |
| שפות היצירה | אנגלית |
| יצירות בולטות | תרגום המטמורפוזות של אובידיוס |
  | |
_cropped.jpg)
ג'ורג' סנדיס היה צעיר בניו של הארכיבישוף מיורק. למד באוניברסיטת אוקספורד והשתלם במידל טמפל.[2] ב-1610 החל את מסעותיו באירופה ובארצות הלבנט, ואת קורותיו ורשמיו כתב בחיבורו "סיפור מסע שתחילתו בשנת 1610 בארבעה ספרים".[3] באפריל 1621 התמנה לגזבר החברה הלונדונית של וירג'יניה (אנ') והפליג לאמריקה יחד עם המושל החדש של מושבת וירג'יניה. ב-1624, כאשר וירג'יניה הפכה למושבת כתר, מוּנה סנדיס כחבר המועצה שלה. ב-1631, אחרי שקידומו במשרות ציבוריות נבלם, חזר לאנגליה ושם כוּבד במשרת מזכיר בלשכתו הפרטית של צ'ארלס הראשון, מלך אנגליה.
ב-1621 החל בפרסום תרגומו למטמורפוזות של אובידיוס וב-1626 השלים אותו.[4] סנדיס עסק בתרגום הפואמה אינאיס של ורגיליוס לאנגלית, אבל השלים רק את הספר הראשון. ב-1636 הוציא לאור עיבוד לפרקי תהילים ולמזמורים אחרים מתוך הברית הישנה והברית החדשה.[5] ב-1640 פרסם תרגום לאנגלית של הטרגדיה "הפסיון של ישו" שחיבר הוגו גרוטיוס בלטינית.[6] ב-1641 הוציא לאור מעין עיבוד מחורז לשיר השירים המקראי בשם "שכתוב לשירי שלמה".[7]
סנדיס, שנשא אישה ב-1602 ונטש אותה בתוך שנים מעטות, מת ערירי ב-1644 במקום מגוריו, בעיירה סמוך למיידסטון שבמחוז קנט.
ג'ורג' סנדיס יצא ב-1610 למסעו למזרח. עבר בצרפת ומוונציה הפליג לקונסטנטינופול, שבה בילה את חודשי הסתיו. בתחילת 1611 הפליג לאלכסנדריה שבמצרים. לקהיר הגיע ברכיבה על גמל, וממנה המשיך לארץ ישראל דרך סיני והספיק להגיע לחגיגות הפסחא בירושלים. בתום ביקורו במקומות הקדושים בעיר ובסביבותיה, פנה צפונה, ביקר בעכו, צור, צידון וטריפולי, ומאחד הנמלים בחוף סוריה נסע בדרך הים לקפריסין ולכרתים, לסיציליה, לאיים האיאוליים ולנאפולי. את מסעו סיים בביקור ברומא, ובאביב 1612 כבר היה בלונדון. סיפור מסעו הארוך פורסם ב-1615 בספרו, "תיאור מסע שתחילתו בשנת אדוננו 1610", שהוקדש לצ'ארלס, הנסיך מוויילס.[3] הספר מכיל ארבעה חלקים. הראשון עוסק באימפריה העות'מאנית, תולדותיה, משטרהּ, תושביה, דתותיהם, מנהגיהם וכלכלתם, ומביא תיאורים של קונסטנטינופול ושל חצר הסולטן. השני עוסק במצרים והשלישי מוקדש לתיאור של ארץ ישראל ושל תושביה היהודים והנוצרים בזמנו. החלק הרביעי באיי הים התיכון ובאיטליה.
בספרו על תולדות ירושלים מייחד סיימון סבאג מונטיפיורי פרק קצר לג'ורג' סנדיס ("האנגלו-אמריקני הראשון") ובו סיכם את רשמיו, שעמדו ככל הנראה בניגוד לציפיותיו:[8] ”'מרביתה עומדת בשממונה, והבניינים הישנים חרבים כולם, החדשים ראויים אך לבוז'. היהודים הספרדים ודוברי הלדינו שראה ליד הכותל המערבי עוררו בו תערובת של דחייה ושעשוע: 'התנועות והמחוות המדהימות שלהם עולות על כל ברבריות' – – – אבל היה דבר שהרתיע אפילו יותר את הפרוטסטנט ירא השמיים – מה שנראה לו כתגרנות הזולה של האורתודוכסים והקתולים. העיר, שהייתה 'פעם מקודשת ומהוללת, שהאל בחר בה למושב לו', לא הייתה כעת אלא 'זירה של פולחני סוד ונסים'. – – – עם זאת מחבר המזמורים הזה היה פרוטסטנט נלהב שהוקיר את ירושלים. הוא שילב את יסודות התנ"ך והתפלל בלהט ליד קבר המשיח וקברי המלכים הצלבנים.”
ספרו של ג'ורג' סנדיס זכה לעניין רב, ועד סוף המאה ה-17 ראו אור תשע מהדורות שלו.[9] המידע הגאוגרפי והאתנולוגי שסיפק על המזרח התיכון שימש לא רק נוסעים שבאו אחריו, בהם למשל הכומר האנגלי הנרי מונדרל ששיבח את תיאורי כנסיית הקבר ואתרים אחרים בספרו של סנדיס,[10] אלא גם סופרים בני דורו, בהם בן ג'ונסון, פרנסיס בייקון, רוברט ברטון, תומאס בראון (אנ') וג'ון מילטון.[11] ספר מסעותיו של סנדיס מעוטר באיורים. יש להעיר כי רובם שובצו על ידי המו"ל ומקורם במאגרי ציורים שכבר ראו אור בספרי אחרים, בהם ז'אן זואלארט.
ג'ורג' סנדיס, באתר Discogs (באנגלית)
George Sandys, A relation of a journey begun An. Dom. 1610. Fovre bookes. Containing a description of the Turkish Empire, of Ægypt, of the Holy Land, of the remote parts of Italy, and ilands adioyning, London : Printed for W. Barrett, 1621 editionSeamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
