גבריאלה שלו

גבריאלה שלו (נולדה ב-19 באוגוסט 1941) היא אשת חינוך, חוקרת משפט ודיפלומטית ישראלית. כיהנה כפרופסור למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, ולאחר מכן כיהנה כרקטור הקריה האקדמית אונו, דיקן הפקולטה למשפטים ונשיאת המועצה האקדמית העליונה במוסד זה. כיהנה כשגרירת ישראל באו"ם מיולי 2008 עד ספטמבר 2010.

גבריאלה שלו

פרופסור גבריאלה שלו כשגרירת ישראל באו"ם, 2008
לידה	19 באוגוסט 1941 (בת 83) תל אביב, פלשתינה (א"י)
מדינה	ישראל
השכלה	האוניברסיטה העברית בירושלים
שגרירת ישראל באומות המאוחדות ה־14 2008–2010 (כשנתיים) תחת שרי החוץ ציפי לבני ואביגדור ליברמן → דן גילרמן מירון ראובן ←
תפקידים נוספים רקטור הקריה האקדמית אונו דיקן הפקולטה למשפטים באקדמית אונו נשיאת המועצה האדמאית העליונה באקדמית אונו
פרסים והוקרה
פרס צלטנר (1991)
חתימה

ביוגרפיה

שלו נולדה ב-1941 בתל אביב בשם גבריאלה מנהיים. את שירותה הצבאי סיימה בשנת 1961 בדרגת סגן והחלה בלימודי משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. שלו סיימה את לימודי התואר הראשון בהצטיינות יתרה בשנת 1964 והחלה להתמחות אצל השופט ד"ר יואל זוסמן בבית המשפט העליון. שלו הוסמכה לעריכת דין בשנת 1968. בשנת 1969 סיימה בהצטיינות יתרה לימודי תואר שני והמשיכה ללימודי דוקטורט, בהדרכת פרופ' גד טדסקי. בין השנים 1969 – 1980 שימשה עורכת ראשית של קובץ פסקי הדין של בית המשפט העליון (עריכה מדעית).

פעילות אקדמית ומקצועית

ב-1973 סיימה בציון "מעולה" את עבודת הדוקטורט בנושא "תניות פטור במשפט האנגלי ובמשפט הישראלי", בהדרכתו של פרופסור גד טדסקי. באותה שנה מונתה למרצה בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים ולימדה דיני חוזים. בשנת 1977 קודמה לדרגת מרצה בכיר, לאחר שהשתלמה בפוסט-דוקטורט באוניברסיטת הרווארד בארצות הברית (1974 – 1976) ועסקה בהוראה בהרווארד, באוניברסיטת טמפל ובוסטון קולג'. בשנתיים שבהן שהתה בארצות הברית (1974–1976) החלה שלו בפרויקט של "פירוש חוק החוזים הכללי". במסגרת זו כתבה את הספר "חוזה לטובת אדם שלישי".

בין תפקידיה האקדמיים של שלו היא שימשה כממונה על המשמעת באוניברסיטה (1978 – 1980), יו"ר הוועדה למקצועות בחירה וסמינריונים בפקולטה למשפטים (1978 – 1981), ראש המכון למחקרי חקיקה ולמשפט השוואתי (1981 – 1984), חברת ועדת המינויים המצומצמת של האוניברסיטה (1984 – 1986), יו"ר ועדת הערעורים לענייני משמעת של הסטודנטים (1985 – 1989), יו"ר הוועדה להגדלת הכנסות הפקולטה למשפטים (1987 – 1988), חברת הוועדה להעלאות המקנות קביעות בסגל האוניברסיטה (1987 – 1989), נציגת הסנאט בוועד הפועל של האוניברסיטה ויועצת האוניברסיטה לנושא מעמד האישה (1988 – 1990), חברת ועדת המינויים (1989), יו"ר ועדת המינויים למדעי הרוח, מדעי החברה ומשפטים (1991 – 1994).

בשנת 1981 מונתה לפרופסור חבר וב-1986 מונתה לפרופסור מן המניין. לאורך השנים הייתה שלו פרופסור אורח באוניברסיטאות שונות בצפון אמריקה ובאירופה ובאוניברסיטת תל אביב. בשנת 1990 מונתה לראש הקתדרה לדיני חוזים על שם לורנס ביל באוניברסיטה העברית. משנת 1995 כיהנה כחברה בוועדת המינויים האוניברסיטאית העליונה.

ב-2002 פרשה מהאוניברסיטה העברית בירושלים, והצטרפה לקריה האקדמית אונו, שם כיהנה כנשיאה המועצה האקדמית העליונה עד למינויה כשגרירת ישראל באו"ם בחודש יולי 2008.

שלו היא כלת פרס זוסמן למשפט (1989) ופרס צלטנר למשפט (1991).

פעילות ציבורית

שלו שימשה יועצת בבוררות שנערכה בעניין מפעל הפוספטים בערד (1975 – 1979) ובשנת 1980 מונתה לבוררת בסכסוך בין אל על לבין הסתדרות העובדים הכללית בעניין מעמד הנווטים בחברת התעופה. בסוף 1978 מונתה על ידי שר התעשייה והמסחר, יורם ארידור, לוועדה להכנת חוק למניעת תחרות בלתי הוגנת^[1].

בשנת 1982 מונתה שלו לנציגת אלוף פיקוד הצפון של צה"ל בוועדת כהן^{[דרושה הבהרה]}, אשר חקרה את הטבח במחנות הפליטים סברה ושתילה בימי מלחמת לבנון הראשונה.^{[דרוש מקור]}

בשנת 1983 מונתה לחברה בבית הדין לחוזים אחידים.

משנת 1984 הייתה עורכת מדור המשפט באנציקלופדיה העברית ומשנת 1990 חברת הוועדה למונחי משפט באקדמיה ללשון העברית. כמו כן הייתה משנת 1985 חברת הוועדה לקודיפיקציה במשפט האזרחי בראשות השופט אהרן ברק, ובשנת 1987 מונתה לחברת ועדת החקיקה של לשכת עורכי הדין בישראל.

בשנת 1988 הייתה נציגת ישראל בקונגרס האירופי לעניין תנאים כלליים בחוזים ובשנת 1990 הייתה נציגת ישראל בקונגרס הבינלאומי למשפט השוואתי. בשנת 1991 שימשה יועצת משפטית של הרפורמה במערכת הבריאות.

כיהנה שנים ארוכות כחברת הוועדה הסטטוטורית להכרה בבתי ספר למשפטים. בשנים 1991 – 1993 הייתה חברת ועדת המשנה של המועצה להשכלה גבוהה לנושא הכרה אקדמית לבית הספר למשפטים של המכללה למינהל. ב-1997 מונתה ליו"ר הוועדה למתן הכרה אקדמית למכללה האקדמית נתניה ולמרכז הבינתחומי הרצליה. משנת 1993 שימשה גם יועצת אקדמית למכללה לביטוח. בנוסף, כיהנה שלו כחברה בוועדה הציבורית לעניין גיבוש כללי אתיקה לחברי הממשלה בראשות נשיא בית המשפט העליון מאיר שמגר.

שלו כיהנה לאורך השנים בדירקטוריונים במוסדות וחברות, ובתפקידים ציבוריים שונים:

• יו"ר ועדת הביקורת בדירקטוריון חברת החשמל (1995 - 2005)
• יו"ר ועדת הביקורת של דירקטוריון בנק הפועלים
• חברת ועדות ציבוריות: הוועדה למתן היתרים לשרים ולסגני שרים (2000 - 2003), הוועדה למינויים בשירות המדינה, הוועדה המייעצת לצנזורה לתקשורת ולעיתונות, ועדת האיתור לבחירת היועץ המשפטי לממשלה (2015).
• משנה ליו"ר רשות השידור
• חברות בדירקטוריונים: העיתון "מעריב" (משנת 1991), הנהלת המכון הישראלי לדמוקרטיה (משנת 1991), בנק הפועלים (1991 – 1996), חבר הנאמנים של מכון ון ליר (משנת 1995), דירקטוריון בית החולים הדסה (משנת 1996), נשיאות התנועה למען איכות השלטון בישראל (משנת 1997), דירקטוריון כור תעשיות (1999 - 2006), המועצה הציבורית של מרכז יצחק רבין לחקר ישראל (משנת 2000), דירקטוריון טבע תעשיות פרמצבטיות (משנת 2003), דירקטוריון קבוצת דלק (משנת 2006), חבר הנאמנים של הסוכנות היהודית ואחרים.
• יו"ר מועצת הנאמנים של הקרן לקידום המשפט (משנת 1991), חברת ועדת המשפטים של הקרן החדשה לישראל (משנת 1992) ויו"ר הוועדה (משנת 1996), חברת ועדת המעקב האקדמית של עמותת נוער שוחר משפט עברי (משנת 1993).
• נשיאת המועצה האקדמית של הקריה האקדמית אונו (מ-2010).
• חברת הוועד המנהל של ארגון הלל
• חברת דירקטוריון בנק לאומי

פעילותה באו"ם

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

לקראת סיום תפקידו של שגריר ישראל באו"ם דני גילרמן, בקשה ציפי לבני, שרת החוץ, למנות אישה לתפקיד^[2] ולאחר ששלו הסכימה להיות מועמדת לתפקיד היו שני מועמדים עיקריים: אלון פנקס - בתמיכת אהוד אולמרט, ראש הממשלה, ושלו - בתמיכת לבני. מועמדותה של שלו לתפקיד עוררה ביקורת בממשלה מכיוון שהגיעה מרקע משפטי ולא דיפלומטי או הסברתי, אך לבסוף ב-20 ביולי 2008 נבחרה על ידי ממשלת ישראל לכהונת שגרירת ישראל באו"ם^[3].

במסגרת פעילותה שקדה שלו על פיתוח היחסים עם מדינות שלהן קשר דיפלומטי מעורער עם ישראל, וכן ניסתה לחשוף את הצדדים הלא־ביטחוניים של מדינת ישראל. לדוגמה, משלחת ישראל בראשות שלו חתמה בדצמבר 2008 על תוכנית הפיתוח של האו"ם, במסגרתה תעביר ישראל כספים לפיתוח אפריקה, וכן יזמה שיתופי פעולה בתחומי הרפואה, האקדמיה והטכנולוגיה.

עם זאת, מבצע עופרת יצוקה טרף את הקלפים בנוגע לתוכניותיה של שלו, שכן במהלכו נדרשה לעמוד בחזית מול מרבית המדינות החברות באו"ם, ולעזור לנהל את המערכה המדינית שתוביל להפסקת האש שתסיים את המבצע הצבאי.

ביוני 2010 הודיעה שלו על פרישה מתפקידה כשגרירת ישראל באו"ם, תפקיד אותו סיימה בספטמבר 2010. לאחר סיום תפקידה עמדה שלו על מורכבות התפקיד, בין היתר מאחר, שלדבריה, האו"ם מנקז אליו איבה כנגד ישראל. שלו גם עמדה על כך שלאור הרגישות המיוחדת המאפיינת את ייצוג מדינת ישראל בזירה הבינלאומית, על הנציגים הישראלים היה לנקוט זהירות יתירה בהתבטאויותיהם בפורום זה^[4]

חייה הפרטיים

בתחילת שנות השישים נישאה שלו לשאול שלו, חברה מימי בית הספר התיכון, שהיה קצין בצה"ל. לזוג נולדו בת ובן, נרקיס בר-לב, פסיכולוגית שיקומית ופרופ' ערן שלו, מרצה להיסטוריה באוניברסיטת חיפה. ביומה הרביעי של מלחמת יום הכיפורים, במהלך קרבות הבלימה בתעלת סואץ, נהרג סא"ל שאול שלו, מפקד גדוד 184, מספר שעות לאחר שחילץ תחת אש בטנק שלו שלושים ושלושה לוחמים ממעוז "פורקן"^[5]. לאחר המלחמה ערכה שלו ספר הנצחה לזכרו של שאול.

גבריאלה שלו חיה בזוגיות עם עוזי לוי, מיוצאי חבורת "ניקוי ראש" ומי שהיה מנכ"ל מגדל חברה לביטוח.

מפרסומיה

ספרים שכתבה

• תניות פטור בחוזים, בהוצאת המכון למחקרי חקיקה ולמשפט השוואתי, 1974;
• חוזה לטובת אדם שלישי, במסגרת הסדרה פירוש לחוקי החוזים בעריכת ג. טדסקי, הוצאת המכון למחקרי חקיקה ולמשפט השוואתי, 1977;
• כריתת חוזה, במסגרת הסדרה פירוש לחוקי החוזים בעריכת ג. טדסקי, הוצאת המכון למחקרי חקיקה ולמשפט השוואתי, 1978;
• פגמים בכריתת חוזה, במסגרת הסדרה פירוש לחוקי החוזים בעריכת ג. טדסקי, הוצאת המכון למחקרי חקיקה ולמשפט השוואתי, 1981;
• חוזי רשות בישראל, 1985;
• תוכן החוזה, במסגרת הסדרה פירוש לחוקי החוזים בעריכת ג. טדסקי, הוצאת המכון למחקרי חקיקה ולמשפט השוואתי, ירושלים 1988;
• דיני חוזים, הוצאת דין 1990; מהדורה שנייה, 1995.
• דיני חוזים - החלק הכללי. לקראת קודיפיקציה של המשפט האזרחי, הוצאת דין 2005.
• דיני חוזים (עם ד"ר אפי צמח), הוצאת נבו 2019.
• דיני חוזים- תרופות: לקראת קודיפיקציה של המשפט האזרחי (עם ד"ר יהודה אדר), הוצאת דין 2009.

ספרים שערכה

• האנציקלופדיה העברית, עורכת מדור חוק ומשפט בכרכים החדשים (שטרם יצאו לאור);
• ספר זוסמן (תשמ"ד), יחד עם אהרן ברק, יצחק זמיר, חיים כהן ונפתלי ליפשיץ;
• הפירוש הקצר לחוקים במשפט הפרטי, יחד עם מרדכי ראבילו ואיל זמיר;
• ספר טדסקי (בהוצאת מכון הארי סאקר), יחד עם יצחק אנגלרד, אהרן ברק ומרדכי ראבילו.

מאמרים שכתבה

• דין פירוש החוזה - על מחלוקת פוסקים והסכמת הצדדים (דיון נוסף בהלכת אפרופים) קריית המשפט י, 1 (2012), עם אפי צמח
• שוויון בדיני החוזים ספר מנשה שאוה - מחקרים במשפט לזכרו 115 (הוצאת רמות, 2006)
• חופש העיסוק וחופש החוזים ספר מנחם גולדברג 486 (הוצאת סדן, 2002)
• הסוחר מוונציה בראי המשפט הישראלי עלי שיח חוברת 50 61 (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2003)
• מיהם שליטי החוזה (דיון נוסף בהלכת אפרופים) ספר מישאל חשין 645 (2009)
• פסק הדין בפרשת כנפי – תחכום משפטי ושיקולי צדק המשפט גיליון 26 51 (2009)
• תרופות בשל הפרת חיוב – מבט על פרק התרופות בהצעת הקודקס האזרחי החדש קריית המשפט ו 185 (2006), עם יהודה אדר
• שחיקתו ההולכת ונמשכת של עקרון חופש החוזים קריית המשפט ה 335 (2004)
• תרומתו של שמגר לדיני החוזים: עיון, ערכים וחכמת המעשה ספר שמגר חלק ג 157 (2003)
• עוד על עקרון תום הלב קריית המשפט ג 121 (2002)
• הסכמים ג'נטלמניים (שם זמני) משפטים לב 3 (2002)
• סוס הפרא – לאן או מה אירע לתקנת הציבור? קריית המשפט 21 ב (2002)
• פרשנות החוזה – תורת ברק המשפט ח 23 (2002)
• השפעת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו על דיני החוזים קריית המשפט א 41 (2001)
• מכרזים פרטיים משפטים 179 כט (1998)
• מכרזים ציבוריים לאחר חוק חובת המכרזים מחקרי משפט 393 יב (1996)
• חופש וצדק בדיני חוזים שנתון משפט העבודה 153 (1995)
• לזכרו של גד טדסקי – דברים במלאת שלושים למותו האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 25 (1995)
• לקראת דיני סיכול חדשים ספר זיכרון לגד טדסקי 607 (1995)
• מכרזים ציבוריים לאחר חקיקת חוק חובת המכרזים משפט וממשל ב 455 (1994)
• ירושלים בין ונציה לבלמונט – הערות על שניותו של המשפט משפטים כג 13 (1994)
• דפנה ברק, האחריות החוזית של רשויות המינהל (ביקורת ספרים) משפט וממשל א 557 (1993)
• הסכמים פוליטיים עיוני משפט טז 215 (1992)
• חוזה הסותר את תקנת הציבור ספר אורי ידין כרך ב 229 (1991)
• ארבעים שנה לדיני החוזים משפטים יט 651 (1990)
• חובת הגילוי בחוזי ביטוח הפרקליט מ 20 (1990)
• זיכרון דברים ותום לב משפטים יט 457 (1990)
• ההליך הטרום חוזי עיוני משפט יד 293 (1989)
• אריאל בן-נון: חוק החוזים האחידים (ביקורת ספרים) משפטים יג 665 (1988)
• מה נותר מחופש החוזים משפטים יג 465 (1988)
• הבטחה, השתק ותום לב משפטים יז 295 (1987)
• חוזה רשות: הדין והדיין עיוני משפט יא 201 (1986)
• השתחררות המדינה מחוזה ספר זוסמן 159 (1984)
• טעות בחתימה – האמנם לא נעשה דבר? משפטים יא (1981)
• פגמים בכריתת חוזה – קווים מנחים משפטים יא (1981)
• המדינה כצד לחוזה אחיד משפטים יב (1981)
• האם חייבת המדינה לכבד את התחייבויותיה החוזיות? הפרקליט לג (1980)
• האם חלה תורת ההפרה היסודית במשפט הישראלי משפטים ח 466 (1978)
• סעיף 12 לחוק החוזים: תום לב במשא ומתן משפטים ז 118 (1976)
• זכות צד לחוזה וזכות אדם שלישי ערב חוק החוזים החדש עיוני משפט ה 141 (1976)
• צדק ודין חוזים משפטים ו 544 (1974)
• להוכחת תנאי מאוחר משפטים ד 653 (1973)
• תוקפה והיקפה של תניית פטור בתוכנית ההגרלות של מפעל הפיס משפטים ה 173 (1973)
• הפרת חוזה וביטולו משפטים ב 652 (1971)
• חוזה נספח משפטים א 577 (1969)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא גבריאלה שלו בוויקישיתוף

• פרופ' גבריאלה שלו, דף מרצה באתר הקריה האקדמית אונו
• נטשה מוזגוביה, פרופסור שלו, שגרירת ישראל באו"ם: הייתה לי הזכות לייצג את ישראל, לא אתגעגע לתפקיד, באתר הארץ, 28 באוגוסט 2010
• נטשה מוזגוביה, שגרירת ישראל באו"ם, פרופ' גבריאלה שלו, הודפת אש כבדה, באתר הארץ, 9 בינואר 2009
• רונית ורדי, ‏פרופ' גבריאלה שלו, באו"ם: "הופתעתי מהצביעות; יש שם בלוקים שלמים נגדנו", באתר גלובס, 7 בינואר 2009
• כרמית ספיר ויץ, ‏קפה עם גבריאלה שלו, באתר onlife,‏ 24 בנובמבר 2010
• פרנסס רדאי ומיקה לוי, גבריאלה שלו, באנציקלופדיה לנשים יהודיות (באנגלית)
• אהוד שישון, "אולמרט חבר טוב שלי": בגובה העיניים עם גבריאלה שלו, באתר nrg‏, 27 בספטמבר 2011
• איילת שני, גבריאלה שלו לא היתה מייצגת את נתניהו באו״ם, באתר הארץ, 3 באוקטובר 2012
• ליאת רגב משוחחת עם גבריאלה שלו בתוכנית "70 פנים", בערוץ YouTube של כאן 11, 2018
• גבריאלה שלו, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

1. ועדה תכין חוק למניעת תחרות בלתי הוגנת, מעריב, 18 בדצמבר 1978
2. איילת שני, גבריאלה שלו לא היתה מייצגת את נתניהו באו״ם, באתר הארץ, 3 באוקטובר 2012
3. מינוי שגרירה לאו"ם, החלטה מספר 3809 של ממשלת ישראל השלושים ואחת, משנת 2008, באתר של משרד ראש הממשלה
4. שלום ירושלמי, "האו"ם מנקז אליו את האיבה כלפי ישראל", באתר nrg‏, 3 בספטמבר 2011
5. אהוד מיכלסון, אבירי לב: גדוד 184, משרד הביטחון, 2003, עמ' 70–74, 192-182