שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה

גבעות עדן

יישוב קהילתי בחבל עדולם מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

גבעות עדןmap
Remove ads

גִּבְעוֹת עֵדֶן הוא יישוב קהילתי בחבל עדולם, דרומית לבית שמש, סמוך למושבים אדרת ונווה מיכאל, צמוד לגדר ההפרדה ולכפר ח'רבת אל-דיר. היישוב נמצא בתחומה של מועצה אזורית מטה יהודה.

עובדות מהירות מדינה, חבל ארץ ...
Remove ads
Remove ads

היסטוריה

סכם
פרספקטיבה

שר התשתיות אריאל שרון ומינהל מקרקעי ישראל יזמו את הקמת היישוב, בשנת 1997, כחלק מתוכנית שנועדה להגדיל את ריכוזי האוכלוסייה היהודית לאורך הקו הירוק, בדומה לתוכנית יישובי הכוכבים שיזמו כעשר שנים קודם, והיא אושרה על ידי הממשלה ביוני 1998. התוכנית קודמה תחילה כהרחבה של המושב נווה מיכאל, ששמו המקורי היה "רוגלית", והיישוב קיבל את השם "רוגלית ב'", ואחר כך פשוט "רוגלית". באותה עת התגוררו בנווה מיכאל רק 64 משפחות והמושב קידם בעצמו גם תוכנית הרחבה[1]. במרץ 1999, הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה אישרה להפקדה את התוכנית כשכונה חדשה של נווה מיכאל. נציג המשרד להגנת הסביבה התנגד לתוכנית, בטענה שהיא עומדת בניגוד לתוכנית להקמת שמורה ביוספרית בכל האזור, שמטרתה לשמור על ערכי נוף ואיכות סביבה ושמירת מסדרונות אקולוגיים[2]. בלחצו של חבר הוועדה, חיים פאלק, שטען שההרחבה נחוצה בשל מיקומו של הכביש בדרך לגוש עציון, אושרה התוכנית[3]. פעילי איכות הסביבה החליטו להעלות את הנושא מחדש במועצה הארצית לתכנון ולבנייה, שהייתה אמורה לדון בתכנון האזור[4].

ב-23 במאי 2000 המועצה הארצית לתכנון ולבנייה אישרה להפקדה את התוכנית להקמת היישוב (שהייתה שינוי של תוכנית מתאר מחוזית ירושלים). באותה עת גם אושרה תוכנית לכביש מהיר חדש באזור, כביש 39, בין צומת האלה לירושלים. המועצה אישרה הקמת יישוב קהילתי בן 500 יחידות דיור על שטח של כ-1,000 דונם, עם אפשרות להרחבה ל-1,400 יחידות דיור, והקמת קריה למחקר ולפיתוח בתחומי המדע והתעשייה בצמוד לו, על שטח של 50 דונם[5]. בשלב זה הצטרפו להתנגדויות החברה להגנת הטבע ורשות הטבע והגנים, בטענה שיש להעדיף הרחבת יישובים קיימים על פני הקמת חדשים ושהקמת יישוב באזור המיועד תפגע במערכת האקולוגית של הרי יהודה, תפגע קשות בנוף הפתוח, במושבים הסמוכים ובפיתוחה של העיר בית שמש, על ידי משיכת אוכלוסייה חזקה מהעיר[6]. ב-3 ביוני 2001 החליט הקבינט החברתי-כלכלי של הממשלה להנחות את משרדי הממשלה הנוגעים בדבר ואת מוסדות התכנון, לזרז את אישור התוכניות להקמת היישוב[7].

בדצמבר 2000 אישרה גם הוועדה לשמירה על קרקע חקלאית ושטחים פתוחים (שמטרותיה הן לשמור על עתודות הקרקע שישמשו לחקלאות ולשטחים פתוחים במדינת ישראל) את התוכנית להקמת היישוב (חלק משטח היישוב הוקם על קרקע חקלאית, ששימשה לגידולי פלחה)[8].

ב-12 ביולי 2001 הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה מחוז ירושלים דחתה על חודו של קול את התנגדותה של החברה להגנת הטבע להקמת היישוב. והחליטה להמליץ בפני המועצה הארצית לתכנון ולבנייה לאשר את התוכנית להקמת היישוב[9]. ב-1 באוגוסט 2001 ועדת המשנה לעניינים תכנוניים עקרוניים (ולנת"ע) של המועצה הארצית דחתה את התנגדות החברה להגנת הטבע להקמת היישוב רוגלית, והתוכנית נכנסה להליך של מתן תוקף[10].

במרץ 2002 פרסם מינהל מקרקעי ישראל מכרז לתכנון ולבנייה של היישוב[11]. היזם ג'ייק ליבוביץ' מניו יורק ניגש לבדו למכרז וזכה בו. ליבוביץ' החל לשווק את היישוב בשם "הרי עדן", בינואר 2005 ערך טקס הנחת אבן פינה, לאחר שעשרות לקוחות הפקידו דמי רצינות של 25 אלף דולר לשם רכישת בית ביישוב[12]. ליבוביץ' שיווק את היישוב החדש ליהודים אמידים מארצות הברית, אירופה, אוסטרליה ודרום-אפריקה, המעוניינים להשתקע בישראל, כ"יישוב אקולוגי" - יישוב המבוסס על בנייה אקולוגית ו"ירוקה" שבמסגרתה המים שבהם ישתמשו התושבים ימוחזרו, האשפה תיאסף באמצעות מערכת תת-קרקעית ומתקני אנרגיה סולארית יספקו חשמל לכל הבתים[13]. ליבוביץ' החל לקדם תוכנית מפורטת של היישוב במוסדות התכנון, ושוב עלו התנגדויות להקמתו[14].

במאי 2005 פרסם מבקר המדינה דו"ח בו ביקורת על אופן אישור, תכנון והקמת היישוב, בין היתר כתב בדו"ח[15]:

רעיון הקמת היישוב לא נבע מתכנון אזורי שמצדיק את מיקומו, את קיבולתו ואת השתלבותו באזור; לא נבדקה ההשפעה התקציבית של ההקמה, לרבות של תשתיות העל המחויבות; היזם המופקד על הקמת היישוב ניסה, בגיבוי של המינהל, להכפיל את קיבולת הדירות, בניגוד להחלטות מוסדות התכנון ובניגוד להוראות של תכניות המתאר....
המינהל פרסם מכרז לשיווק קרקע ביישוב החדש רוגלית ומסר לזוכה, שלא עמד בתנאי הסף של המכרז, הרשאה לתכנון היישוב ולהקמתו. לצורך כך הגמיש המינהל את דרישותיו במכרז כדי שהזוכה יקבל לידיו את התכנון, הפיתוח והבנייה של היישוב. למינהל גם לא היה מידע על יכולותיו ועל ניסיונו הקודם של היזם אשר היה בה כדי להצדיק להפקיד בידיו את הקמת היישוב החדש הכולל בניית 500 בתים, מבנים לתעסוקה ותשתיות.

— דוח שנתי 55ב לשנת 2004 ולחשבונות שנת הכספים 2003, עמוד 158

בעקבות דו"ח הביקורת פנתה החברה להגנת הטבע ליועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, בבקשה לפתוח בחקירה פלילית בעניין הפרויקט[16]. בנוסף ביקשה ממזוז להורות על הקפאת ההליך התכנוני עד לקבלת עמדתו בנדון[17]. במקביל שכר היזם ג'ייק ליבוביץ' חוקר פרטי, שהקליט את התבטאויות של פעיל סביבתי המתנגד להקמת היישוב, ודרש על סמך התבטאויות לפסול את השתתפות הפעיל בדיון על היישוב בוועדת תכנון[18]. למרות התנגדויות ודו"ח הביקורת, אישרה הוועדה לשמירה על קרקע חקלאית ושטחים פתוחים את התוכנית המפורטת[19], ואחר כך גם הוועדה המחוזית[20], עם זאת התקבלו חלק מהתנגדויות הארגונים הירוקים, שעיקרן צמצום שטח היישוב והשארת מסדרון אקולוגי בן 200 מטר בין היישוב לגדר ההפרדה[21].

הקמת היישוב התעכבה שנים רבות, ובאוגוסט 2014 חברת "צ.פ. ייזום ובנייה בע"מ", רכשה מחצית מזכויות הבנייה תמורת כ־40 מיליון ש"ח. היא הודיעה כי הבנייה צפויה להתחיל באפריל 2015, ליישוב בן 363 יחידות דיור, מבני ציבור, מלונאות ונופש[22]. בספטמבר 2016 הגישו היזמים תביעה הכספית על סך 39 מיליון ש"ח, נגד המועצה האזורית מטה יהודה ונגד העומד בראשה, משה דדון ואחיו, אבי דדון, בטענה שניסו לסחוט מהם כספים כדי שיזרזו את המהלכים לאישור הפרויקט[23]. באוקטובר 2017 נמחקה התביעה, לבקשת היזמים[24].

הקמת היישוב בפועל החלה לבסוף בשנת 2019, לאחר שהיזמים ביקשו הקלות על תנאי התכנון של היישוב, כולל הקמת גשר בן 400 מטר שהיה אמור לקום בכניסה ליישוב, להבטיח שהמסדרון אקולוגי בנחל שמתחתיו לא יחסם[25]. במאי 2020 החלו היזמים בשיווק 270 מגרשים, לבתים דו-משפחתיים בשטח 170 מ"ר ווילות בשטח של 300 מ"ר. במקביל גם רשות מקרקעי ישראל החלה לשווק 40 מגרשים עם זכויות בנייה בסך 600 מ"ר[26].

בדצמבר 2021 אושרה הקמתו של ועד מקומי ביישוב[27].

בספטמבר 2023 החל היישוב להתאכלס[28][29].

Remove ads

ארכאולוגיה

במסגרת העבודות להקמת היישוב, ביצעה רשות העתיקות מספר סקרים ארכאולוגים וחפירות ארכאולוגיות, בין השנים 2002–2019. בנוסף נערך סקר ארכאולוגי באזור, בשנת 2004, לקראת בניית גדר ההפרדה. ביישוב וסביבתו ארבעה אתרים מרכזיים: ח'ירבת בוץ, ח'ירבת עלית, ח'ירבת עורבה וח'ירבת אל-מקעורה[30], שבהם תעדו ונחשפו שרידי מבנים, מערות חצובות בידי אדם, מתקנים חקלאיים חצובים בסלע, בורות מים, שומרות, ערמות סיקול, טרסות, שרידי דרכים עתיקות, ושרידי רוגם[31].

הסקרים והחפירות הצביעו על שתי תקופות של יישוב אינטנסיבי באזור: התקופה הכלקוליתית והתקופה הביזנטית[32]. הרוגם תוארך לתקופת הברזל 2א' (המאה ה-11 לפנה"ס בקירוב)[33]. בנוסף נחפר בסמוך שרידי מבנה גדול, בו ממצצאים החל מהתקופה ההלניסטית בארץ ישראל (המאה ה-2 לפנה"ס) ועד לתקופה הביזנטית (המאה ה-6 לספירה)[34].

Remove ads

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גבעות עדן בוויקישיתוף

הערות שוליים

Loading content...
Loading related searches...

Wikiwand - on

Seamless Wikipedia browsing. On steroids.

Remove ads