ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד

בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד הוא דבר שבח לה' הנאמר לאחר שהוזכר שמו. הוא נאמר בקריאת שמע, בסיום תפילות יום הכיפורים, במקום עניית אמן בבית המקדש, ועוד. וכן נאמר לאחר שברכו ברכה לבטלה.

פירושו ומקורו

לדעת רס"ג^[1] פירוש המשפט הוא: ברוכים שמו וכבודו ומלכותו של הבורא לנצח.

הביטוי מופיע לראשונה במשנה במסכת יומא כחלק מתיאור סדר עבודת יום הכיפורים בבית המקדש^[2]. כך היו עונין אחר הזכרת שם ה' בוידוי שהיה מתוודה הכהן הגדול. לאחר מכן הוא הופיע במקורות תלמודיים נוספים, כגון בתוספתא ובתלמודים.

בתלמוד בבלי^[3] מובאת מסורת קדומה שמקורה של האמירה נאמרה על ידי יעקב אבינו לפני מותו כשקיבץ את בניו לברכם, ועד אותה השעה חשש שלא תהא מיטתו שלימה, כאבותיו אברהם ויצחק שיצאו מהם בנים שלא הלכו בדרכם, ולא יהיה מי שיגלה את אמונת ה' באחדות מלאה, וכשראה לפני מותו שיש אחדות בין בניו, וכולם מייחדים שם ה', נמצא שם ה' מתייחד על ידי כל הבנים שחלוקים בדעותיהם, מיד פתח והודה לה', ואמר ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, ואף אנו בני יעקב אבינו הולכים בדרכו ואומרים כך לאחר כל קריאת שמע^[4].

התלמוד מבואר שבמשך השנה אומרים אותה בלחש, משום שאין זה חלק מהנוסח המקורי שאמר משה רבינו, אלא אמירה שלנו שאכן כבוד ה' מתגלה במציאות. וממשילה אמירה זו לבת מלך שהריחה ריח של תבשיל שרוף והתאוותה לכך, אם תבקש יש לה גנאי בכך, ואם לא תבקש תצטער, באו עבדיה ונתנו לה בחשאי, אף אמירה זו יש בה כביכול מן הגנאי, שכביכול קריאת שמע שעל ידי משה נצרכת להודאתנו שאכן כך הוא, ולכך לוחשים אותה.

אבל ביום הכיפורים נהגו לאומרה בקול^[5], מנהג זה מתאים למשל הנזכר, שכן הפחיתות היא דווקא באמירה שבאה על ידי בן אנוש קרוץ חומר, אבל ביום הכפורים אנו כמלאכים, ואין פחיתות בזה שהמלאכים מודים על כך, ואדרבא יש בזה שבח גדול, שכן ממקומם רואים הם את שם כבוד מלכותו ומהללים על כך^[6].

בפרק שירה נאמר משפט זה על ידי הצפרדע^[7].

הזמנים בהם הוא נאמר

• בקריאת שמע - מיד לאחר הפסוק שמע ישראל. אחד הטעמים לאמירה זו השלמת מספר התיבות של קריאת שמע לרמ"ח (248), כנגד מספר אבריו של האדם^[8]. במשנה^[9] נאמר על אנשי יריחו שהיו כורכין את שמע וחכמים לא מיחו בהם. בתוספתא^[10] מובאת דעת רבי יהודה לפיה אנשי יריחו לא היו אומרים ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד.

בכל השנה נאמר משפט זה בלחש^[11]. לעומת זאת ביום הכיפורים הוא נאמר בקול רם^[12].

• לאחר ברכה לבטלה - כתב הרמב"ם: ”הכתוב מצווה ואומר ליראה את השם הנכבד והנורא, ובכלל יראתו שלא יזכירו לבטלה, לפיכך אם טעה הלשון והוציא שם לבטלה ימהר מיד וישבח ויפאר ויהדר לו כדי שלא יזכר לבטלה. כיצד? אמר ה' - אומר ברוך הוא לעולם ועד או גדול הוא ומהולל מאד וכיוצא בזה כדי שלא יהא לבטלה” (משנה תורה לרמב"ם, ספר הפלאה, הלכות שבועות, פרק י"ב, הלכה י"א). מקורו של הרמב"ם הוא בדברי התלמוד הירושלמי^[13], שם נאמר שיש לומר ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, וכלשון זו מובא לומר גם בדברי הרמב"ם^[14] והשולחן ערוך^[15]. כן נוהגים ההולכים אחרי פסק הרמ"א שקיבל את הנהגת הרב יעקב בן חביב לומר זאת לאחר הנחת תפילין של ראש מחשש שמא ברכו עליהם ברכה לבטלה^[16].
• בסיום תפילות יום הכיפורים.
• בסדר עבודת יום כיפורים.
• בסיום תפילת אנא בכח.
• בבית המקדש היה נאמר משפט זה במקום עניית אמן^[17]. הגדרת המקדש לעניין זה היא כל הר הבית^[18].

קישורים חיצוניים

• ברוך שם כבוד מלכותו באנציקלופדיה יהודית דעת
• רמח"ל, דרך ה', חלק רביעי פרק ד סעיף ז: עניין ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, באתר ויקיטקסט
• הרב ברוך גיגי, ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, באתר ישיבת הר עציון
• ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, באתר "עולמות"
• מידע על ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד בקטלוג הספרייה הלאומית