אנא בכוח - Wikiwand

"אָנָּא בְּכֹחַ" הוא פיוט הנאמר בתפילת שחרית לאחר פרשת הקורבנות, וברוב הקהילות גם כחלק מקבלת שבת^[1], וכן לאחר ספירת העומר הנמשכת שבעה שבועות. שש התיבות (המילים) של כל אחת משבע השורות מסמלת יום בספירה, ואת היום השביעי של הספירה מסמלים ראשי התיבות של השורה הנאמרת באותו 'שבוע' כלומר באותם שבעה ימי ספירה^[2].

עובדות מהירות אנא בכוח ...

אנא בכוח
אָנָּא, בְּכֹחַ גְדֻּלַּת יְמִינְךָ תַּתִּיר צְרוּרָה: קַבֵּל רִנַּת עַמְּךָ, שַׂגְּבֵנוּ, טַהֲרֵנוּ, נוֹרָא: נָא גִבּוֹר, דוֹרְשֵׁי יִחוּדְךָ כְּבָבַת שָׁמְרֵם: בָּרְכֵם, טַהֲרֵם, רַחֲמֵי צִדְקָתְךָ תָּמִיד גָמְלֵם: חֲסִין קָדוֹשׁ, בְּרוֹב טוּבְךָ נַהֵל עֲדָתְךָ: יָחִיד גֵּאֶה, לְעַמְּךָ פְּנֵה, זוֹכְרֵי קְדֻשָּׁתְךָ: שַׁוְעָתֵנוּ קַבֵּל וּשְׁמַע צַעֲקָתֵנוּ, יוֹדֵעַ תַּעֲלֻמוֹת: בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד:

סגירה

מקור הפיוט

מקור הפיוט בימי הביניים, כנראה בחוגי המקובלים של חסידות אשכנז. יש שתלו את כתיבתו בתנא רבי נחוניא בן הקנה^[3] ויש שכתבו שהייחוס לר' נחוניה בן הקנה הוא "לסדר האותיות אב"ג ית"ץ בקבוצות של שלוש שלוש או שש שש" ולאחר מכן הלבישו על אותיות אלו את הפיוט^[4].

רבי משה חיים לוצאטו (הרמח"ל) מביא את התפילה בספרו 'תפלות לפנות המרכבה' ומשלב אותו כחלק מפיוט ארוך יותר שלו עצמו^[5], קדמו לו ביותר ממאתיים שנה רבי חיים ויטאל המזכיר את הפיוט מספר פעמים, ורבי אברהם אזולאי^[6]^[7]. המקובל רבי שלום שרעבי כתב פירוש על הפיוט 'אנא בכח' ב'ספר נהר שלום'^[8].

מבנה ומהות הפיוט

יש גורסים כי במקור מדובר בתפילת אשכבה בעיקר בגלל המילה צרורה, הקשורה בדברי אביגיל אשת נבל הכרמלי לדוד המלך (בספר שמואל) "וְהָיְתָה נֶפֶשׁ אֲדֹנִי צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ"^[9].

הפיוט הוא למעשה תפילה המורכבת משבע שורות, שכל אחת מהן מכילה שש מילים. לפי המסורת הקבלית, ראשי התיבות של מילים אלה (אב"ג ית"צ, קר"ע שט"ן ...) מרכיבים את השם המפורש - שם בן 42 האותיות – אחד משמותיו של אלוהים, המתואר בכלליות במסכת קידושין בתלמוד הבבלי^[10].

משום ששם האל נזכר בפיוט, מוסיפים בסופו את המשפט: ”ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד”, כמו בקריאת שמע כפי שהיה נהוג בבית המקדש בשעת אמירת השם המפורש בפי הכהן הגדול בעת סדר העבודה ביום הכיפורים. מאותה סיבה, יש הנוהגים לעמוד בעת אמירת הפיוט.

צורת קמע וארגון צלילי

הפיוט כתוב בצורת קמע^[^{דרוש מקור]} ויש בו אקרוסטיכונים ורמזים נוספים. ואכן נמצאו קמעות מהמאה ה-18 עם פיוט זה, ומקובל לתלות קמע מודפס מסוג זה ברבים מבתי הכנסת עם הכיתוב "שיויתי ה' לנגדי תמיד" ופיוט "אנא בכח" על פי התפילה הנאמרת לאחר ספירת העומר סביב ציור מנורת המקדש בקליגרפיה מאותיות "למנצח בנגינות מזמור שיר" שבכל יום אחת מחמישים מילותיה מייצגת את היום הנספר^[11]^[12].

יש הטוענים שפתיחת הפיוט הוא מפתח עם הוראות לפיענוחו כצופן. גדולת ימינך תתיר ותפענח את "הצרורה" המוצפנת. אך רוב הסברים אלו אינם מובהקים.

בין צורות הפיוט האפייניים לקמע:

ראשי התיבות של השורה השנייה יוצרות את הביטוי "קרע שטן"^[13].
משחקי צליל: חילופי אות, השמעת צליל מוביל: למשל ר עם ב בתחילת הפיוט^[14], צלילי גד קד תכ^[15] והצליל הלועי של ע בשתי השורות האחרונות: לעמך, שועתנו, ושמע צעקתנו יודע תעלומות.
רמיזה לצופן אתב"ש: כבבת שמרם.
רצפים צליליים של עיצורים, ומילים הפותחות באות מן האלף בית: פתיחה באותיות א ב ג ד: אנא בכוח גדולת.... סיום הפיוט בשורה האחרונה עם הרצף: שמע צעקתנו יודע תעלומות. וקיימת מילה לכל אות: אנא בכח, גיבור דורשי..^[16].

זמני אמירתו

כאמור, הפיוט נאמר כחלק מאמירת הקרבנות בתפילת שחרית, ובקהילות רבות בקבלת שבת, לפני לכה דודי.

מלבד זאת, מנהג החסידים לומר את 'אנא בכח' גם בהקפות של שמחת תורה, כאשר משפט אחד מוקרא על פי הסדר בכל הקפה. חלק ממנהגי הקבלה בשמחת תורה התקבלו והשתמרו למעשה בכל הקהילות, גם אצל האשכנזים יוצאי מערב אירופה, והדים מתפילה זו נמצאים במסורת. (פיוט 'אנא ה' הושיעה נא' לשמחת תורה בנוי במבנה דומה). יש הנוהגים לאמרו בעת טקס התשליך (שיש העושים אותו בראש השנה) בעת תקיעת השופר, וכן בפיוטי הושענות, בעת חבטת הערבות בהושענא רבה. אדמו"רים נוהגים לומר כל מילה שלו שבע פעמים, כמו בדומה למנהג הספרדים שנוהגים לאומרו לאחר הדלקת נרות חנוכה.

לפי מנהג האר"י (על פי רבי חיים ויטאל) נהוג לומר את כל הפיוט לפני השינה ב"קריאת שמע שעל המיטה". בפיוט ישנן שבע שורות, כל שורה היא כנגד יום בשבוע, ואחרי קריאת הפיוט אומרים את אותו משפט של אותו היום שלש פעמים^[17].

נוסח הפיוט ורכיביו

סכם

פרספקטיבה

אָנָּא, בְּכֹחַ גְדֻּלַּת יְמִינְךָ תַּתִּיר צְרוּרָה:           (אב"ג ית"ץ)
קַבֵּל רִנַּת עַמְּךָ, שַׂגְּבֵנוּ, טַהֲרֵנוּ, נוֹרָא:           (קר"ע שט"ן)
נָא גִבּוֹר, דוֹרְשֵׁי יִחוּדְךָ כְּבָבַת שָׁמְרֵם:           (נג"ד יכ"ש)
בָּרְכֵם, טַהֲרֵם, רַחֲמֵי צִדְקָתְךָ תָּמִיד גָמְלֵם:           (בט"ר צת"ג)
חֲסִין קָדוֹשׁ, בְּרוֹב טוּבְךָ נַהֵל עֲדָתְךָ:           (חק"ב טנ"ע)
יָחִיד גֵּאֶה, לְעַמְּךְ פְּנֵה, זוֹכְרֵי קְדֻשָּׁתְךָ:           (יג"ל פז"ק)
שַׁוְעָתֵנוּ קַבֵּל וּשְׁמַע צַעֲקָתֵנוּ, יוֹדֵעַ תַעֲלֻמוֹת:           (שק"ו צי"ת)

יש הגורסים "ברכם, טהרם, רחמם, צדקתך" במקום "ברכם, טהרם, רחמי צדקתך"'. הנוסח המקורי הוא 'רחמי', ומקור הנוסח 'רחמם', הוא בכתביו של יצחק סטנוב, 'אגרת בית תפלה' ו'ויעתר יצחק', שנהג להתאים את הנוסח לכללי הדקדוק, והוא הופץ בעיקר על ידי וולף היידנהיים בסידוריו שנעשו פופולריים^[18].

לאחר אמירת אנא בכח נוהגים להוסיף: ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד.

לחנים והשפעה

לפיוט מנגינה מסורתית בנוסח יהודי תימן (בקהילות בהן אין מתנגדים לתורת הקבלה). הקהל עומד ושר את הפיוט יחדיו בעוצמה רבה בקבלת שבת. כן קיימים "נוסחים" מסורתיים וליהודי מרוקו - הנשמעים מעט כקריאת התורה. בקרב יהודי גיאורגיה, נהוג בתפילת שחרית של שבת לעמוד ולשיר את אנא בכח במנגינה מיוחדת. הפיוט הולחן בשנות השבעים בידי ירחמיאל ביגון והושר על ידי מקהלת פרחי מיאמי^[19]. לחן נוסף משנות השמונים שהיה מוכר והושר בבתי כנסת היה של צבי זלבסקי. לחן זה פורסם בטעות כניגונו של הרב שלמה קרליבך^[20].

לפיוט ביצוע של מוטי שטיינמץ באלבום הנשמה בקרבי בלחן של פינקי ובר^[21].

בשנת 2006 התפרסם עיבוד ולחן של עובדיה חממה לפיוט. העיבוד הושמע רבות בתחנות הרדיו, ותרם לפופולריות של הפיוט גם בציבור החילוני.

משפחת ואך הוציאה לאחר מספר שנים ביצוע עם לחן מקורי, אותו אימצו מספר קהילות בתפילתם^[22]

הטקסט של הפיוט או התפילה "אנא בכוח" התגלגל גם לשירה העברית החדשה. מספר משוררים כתבו שירים בשם זה, בהם אמיר גלבע, שלום רצבי, חביבה פדיה והרצל חקק (ספר שיריו נקרא "אנא בכוח אנא בשיר")^[23].