Loading AI tools
פרופ' להנדסת תעשייה וניהול בטכניון מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בלהה מנהיים (1929 – ספטמבר 2022) הייתה פרופסור בפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בטכניון וכלת פרס ישראל בחקר הסוציולוגיה לשנת ה'תשס"ג.
 | |
| לידה |
1929 קלן, רפובליקת ויימאר  |
|---|---|
| פטירה |
ספטמבר 2022 (בגיל 93 בערך) |
| ענף מדעי |
סוציולוגיה |
| מקום לימודים | |
| מוסדות |
הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול (הטכניון) |
| פרסים והוקרה |
פרס ישראל (2003) |
  | |
בלהה מנהיים נולדה בקלן שבגרמניה, ועלתה לארץ ישראל ביחד עם משפחתה בהיותה בת שבע. גדלה בתל אביב עד גיל 17. למדה בגימנסיה בלפור, עשתה שנת שירות בקיבוץ מנרה ואחר כך החלה ללמוד באוניברסיטה העברית. בנובמבר 1947 עזבה את הלימודים וגויסה להגנה בירושלים בפלוגתו של יהושפט הרכבי, ממנה יצאה מחלקת הל"ה. שרתה במצור בירושלים, עד שגויסה לצה"ל עם הקמת המדינה. גויסה בצה"ל לח"ן (חיל נשים) והייתה טלפנית בגדוד של משה דיין. ב-1949 שוחררה יחד עם בני מחזורה ללימודים. ב-1951 נסעה בעקבות חברה חיים מנהיים ללימודים בארצות הברית, שם נישאו ונולדה לה בתם מיכל. את התואר הראשון סיימה באוניברסיטת קנזס, ואת והתואר השני באוניברסיטת אילינוי באורבנה. התואר השני היה בקרימינולוגיה, ונושא התזה היה התארגנות קהילתית למניעת עבריינות נוער. תואר שלישי קבלה בפסיכולוגיה חברתית במסגרת המחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטת אילינוי. עבודת הדוקטורט עסקה בקבוצות קטנות ובדימוי העצמי והיא ראתה אור כספר.
מששבו לישראל בשנת 1957 הרצתה במכון לפריון העבודה והייצור ובבית הספר לעבודה סוציאלית בקריה. פרופסור ינאי טאב גייס אותה לטכניון בשנת 1959, ושם כיהנה במחלקה ללימודים כלליים ובהמשך בפקולטה להנדסת תעשייה וניהול. ב-1981 מונתה כמופקדת הקתדרה על שם יגאל אלון למדעי האדם בעבודה בטכניון עד לפרישתה לגמלאות כפרופסור אמריטה ב-1997. ב-1984 הייתה האישה הראשונה שכיהנה כדיקן של הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בטכניון. לימדה גם כמורה מן החוץ באוניברסיטת חיפה, ושהתה בשבתונים כעמיתת מחקר וכפרופסור אורח באוניברסיטאות ברקלי, ראטגרס, מישיגן ובאוניברסיטה לטכנולוגיה בסידני שבאוסטרליה. שימשה כחברת מערכת של כתבי העת סוציולוגיה ישראלית, Sociology of Work and Occupations Publication Series of the Israel Sociological Society, חברה ורווחה. כיהנה כמרכזת מעמד האישה בטכניון בשנים 1987–1991, וזה היה המינוי הראשון מסוגו במוסד להשכלה גבוהה במדינת ישראל. כשפרשה מהטכניון כיהנה כאומבודסמן – נציבת תלונות הסטודנטים בטכניון בשנים 2001–2003. כיהנה בוועדות מרכזיות רבות בטכניון.
מבין תלמידיה הבולטים ניתן למנות את פרופסור דני יעקובסון מאוניברסיטת תל אביב, פרופסור נעמי כרמון מהטכניון, פרופסור יצחק סמואל מאוניברסיטת חיפה, ד"ר זהבה רוזנבלט מאוניברסיטת חיפה ועוד. הייתה חברה במשך תשע שנים (1999–2008) בוועדה למינוי פרופסורים במכללות מטעם המועצה להשכלה גבוהה. כיהנה פעמיים כנשיאת האגודה ליחסי עבודה, בשנים 1986–1988 ובשנים 1994–1999, והייתה בחבר הנאמנים של אוניברסיטת חיפה בשנים 1996–1998. כן כיהנה במספר ועדות ציבוריות בנושאים של יחסי עבודה והדרכת עובדים.
מנהיים הייתה פעילה במועצה האקדמית במכללת יזרעאל בשנים 1997–2006 ובמכללת רופין בשנים 1999–2001. החל מ-2003 הייתה פעילה בוועדות הפיתוח ובמועצות האקדמיות של מכללת אורט בראודה בכרמיאל, ובמכללת כנרת בעמק הירדן. הייתה חברת אגודת הסוציולוגים האמריקנית, פי קאפה פי (אחוות סטודנטים מצטיינים), האגודה הישראלית לחקר יחסי עבודה, האגודה הסוציולוגית הישראלית, האגודה הסוציולוגית הבינלאומית. מאז שפרשה מהטכניון ועד למותה הייתה פעילה באגודה למען העיוור בחיפה. זכתה בתואר "אשת מופת" בחיפה.
בלהה מנהיים הייתה נשואה לחיים מנהיים (1927–2013), שהיה פרופסור להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון. נולדו להם שלושה ילדים.
נפטרה בספטמבר 2022, והובאה למנוחות בבית העלמין בקיבוץ נווה ים.
מחקריה של מנהיים התפרשו על מספר תחומים: פסיכולוגיה חברתית של הדימוי העצמי, סוציולוגיה עירונית, השפעת הטכנולוגיה על העובד, פרישה מן העבודה, המערכת הארגונית של עבודה, עמדות לעבודה, ובעיקר – מרכזיות תפקיד העבודה.
ספר זה, on the Self Image The Influence of Reference Groups, שראה אור ב-1957 בהוצאת אוניברסיטת אילינוי, הוא עיבוד של עבודת הדוקטורט של מנהיים. הספר מנסה לבדוק כיצד תופס האדם את עצמו ואת ההשפעה של הקבוצות אליהן הוא שייך ואליהן הוא מתייחס.
ספר זה כתבה מנהיים ביחד עם פרופסור ינאי טאב מהטכניון והוא יצא לאור בשפה העברית בשנת 1965 בהוצאות דביר ועם עובד. הספר היווה את הבסיס לתחום המקצועי הזה בישראל. מנהיים השתמשה בתאוריות של סוציולוגיה ופסיכולוגיה חברתית כדי לטפל בזיקה בין האדם לארגון בו הוא עובד. הספר עוסק בגורמים החברתיים של הארגון, מהו הארגון הפורמלי, כיצד מתבצעת חלוקת העבודה בתוך הארגון ואיך היא מושפעת מסוג המשימות. פה השתמשה מנהיים בתאוריה הסוציולוגית של מערכות חברתיות והסתמכה על הוגים כמו מקס ובר. היא ניתחה את הקשר בין אדם לארגון מנקודת ראות פסיכו-חברתית, ובחנה באילו אמצעים משתמשים על מנת ליצור מחויבות ארגונית. היא בחנה את המערכת של חלוקת עבודה ושל המבנה הארגוני הפורמלי ואת תפקודה ההנעתי של מערכת התגמולים החומרית והבלתי-חומרית. כן נבדקו קבוצות וקטגוריות בארגון, כגון המדרג הניהולי, קטגוריות מקצועיות, קבוצות לחץ. היא שמה דגש על תקשורת בארגון, כולל כשלים, חסמים ועיוותים בתקשורת. תשומת לב מיוחדת ניתנה לממד הבלתי-פורמלי של הארגון, ולהיבטים הבלתי-מתוכננים המתהווים בו.
בהמשך לתאוריה שהוצגה בעבודת הדוקטורט, חקרו מנהיים ונעמי כרמון את הדינמיקה של שינוי הדימוי העצמי בקרב סטודנטים לאדריכלות. המאמר הראה שהאדריכלים שבאים לטכניון מגיעים עם דימוי עצמי של אמנים ובתום ארבע השנים של לימודיהם בטכניון, הדימוי העצמי משתנה לכיוון דימוי הנדסי.[1]
מנהיים ערכה בשנים 1961–1965 עם הפרופסורים אליעזר רוזנשטיין, אריה פלברג, יונה רוזנפלד וגיל שעל מחקרים על כוח אדם ימי, במימון משרד התחבורה, שבהם בדקו את סוגיית נשירת הימאים מן הצי הישראלי, יחסי עבודה, חינוך ורווחה בענף הימאות. המחקרים פורסמו ב-12 דו"חות ובמאמרים.[2]
מנהיים ערכה מחקר על ואדי סאליב שהיה מועמד להריסה ובדקה את מבנהו הדמוגרפי ואת תפקודיו החברתיים.[3] במחקר זה נחשף המערך החברתי של שכונת עוני, והועלה הצורך באספקת מגורים זולים לאוכלוסייה במעמד סוציו-דמוגרפי נמוך. היא ערכה מחקר ראשון בארץ על בניינים רבי-קומות. מנהיים חקרה ביחד עם תלמידים לאדריכלות את פרויקט רמת הדר, שהיה הבניין רב-הקומות הראשון בישראל.[4] כן בדקו כרמון ומנהיים את המשמעויות החברתיות של מדיניות האכלוס הישראלית בעיירות פיתוח.[5]
היחסים והקשרים בין בעלי פונקציות ניהוליות ומערכת יחסי העבודה בארגונים היוו מוקד לסדרת מחקרים בתעשייה הישראלית.[6] במחקרים אלה נבדקו הבדלים בעמדות של מנהלים, מנהלי עבודה ופעילי האיגוד המקצועי בהתאם לממדים מבניים וסקטוריאליים בארגונים.
במוקד מחקרים אלו נבדקו השינויים המבניים שמתרחשים בתעשייה בעקבות השתכללות הטכנולוגיה, ובעיקר בעקבות אוטומציה. נחשפו הקשיים בהם נתקלו עובדים וההנהלה, תמורות ביחסי עבודה בהקשרים אלו, והשפעת הטכנולוגיה האוטומטית על איכות חיי העבודה של עובדים.[7]
בעקבות התעניינותה המתמשכת בזיקת האדם לעבודה ניסחה מנהיים את המושג של מרכזיות תפקיד העבודה – כלומר המידה שבה העבודה היא מרכזית בתודעת האדם בהשוואה לתפקידים אחרים, ועל כך כתבה רבות. מנהיים התייחסה למרכזיות העבודה כמושג מפתח בהבנת זיקת עובדים לחיי העבודה. במחקריה בתחום זה היא בדקה את הגורמים למרכזיות גבוהה, כגון: אפיוני התפקיד, הטכנולוגיה, שביעות רצון, הרקע הדמוגרפי, וערכים. מחקרים אלה הם תרומתה העיקרית לפסיכולוגיה החברתית של עובדים.[8]
בהמשך בחנה מנהיים עמדות של עובדים ביחס לפרישה, ואת הקשר בין רצון לעזיבת העבודה לבין גיל, רמה מקצועית, וכן מגדר.[9]
מאמרים אחרים דנו בערכים בעבודה, כלומר מה אנשים מחשיבים בעבודתם. בנושא זה התמקדה בהעברה בין-דורית של ערכים, דהיינו בקשר שבין ערכי ההורים לערכי ילדיהם.[10] במחקרים אלה נמצא כי יש הבדל ברמת ערכי העבודה של ילדים לבין אלה של הוריהם, אך סדר רמת הערכים השונים דומה בין הדורות. נמצא קשר בין ערכי עבודה מסוימים של האב לבין אלו של ילדיו בהשפעת שביעות רצון האב מעבודתו.
בנושא זה ביצעה עם אברהם סלע מחקר על ערכי עבודה המשתקפים בתורה שבעל פה, ובו נעשה סיווג של אמרות חז"ל בהתאם לערכים המובעים בהן, ונמצא כי אתיקה בעבודה היא הערך הבולט בתורה שבעל פה.[11]
בחלק גדול מעבודותיה התייחסה מנהיים לעמדות של נשים לעבודתן ולהתמודדותן עם המתח הנוצר בין העבודה לבין מחויבותיהן המשפחתיות.[12] היא חקרה את כניסתן של נשים למקצועות שנחשבו לגבריים במובהק, כגון כירורגיה.
הנושא של סוגי מבנים ארגוניים, אפיוניהם ותפוקותיהם העסיק את מנהיים מתחילת פעילותה המחקרית. היא בחנה נושאים אלו מנקודת הראות של תאוריית הבירוקרטיה של מקס ובר ותורת המערכות. ביחד עם תלמידה יצחק סמואל פיתחה גישה רב-ממדית למבנים ארגוניים ולאחר מכן היא בחנה גישה זו, יחד עם נתן מושקוביץ, במחקר על בנקים, ועם רחל ישראלי במחקר על מוסד להשכלה גבוהה. במחקר זה הן התייחסו גם לתאוריית המערכת ובחנו תפוקות ארגוניות.[13]
בהמשך להתעניינותה בארגונים כמערכות חברתיות הקדישה מנהיים, ביחד עם תלמידותיה ד"ר זהבה רוזנבלט מאוניברסיטת חיפה וד"ר הילה חופי, מחקרים לנושא של דעיכה ארגונית, ובמיוחד לנושא של קיצוצים במשאבי האנוש, קבלת החלטות ניהוליות בנדון, ותגובות עובדים לדרגותיהם לתהליך קשה זה.[14]
בלהה מנהיים (1929-2022), דף שער בספרייה הלאומיתSeamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
