שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה

דימוי עצמי

תכונות שהפרט מייחס לעצמו מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

דימוי עצמי
Remove ads
Remove ads

דימוי עצמי הוא מושג רב ממדי המשקף את מכלול התפיסות, העמדות, הרגשות, האפיונים הפיזיים וההתנהגות שהפרט מייחס לעצמו באופן סובייקטיבי.[1] הגדרתו ומהותו של מושג זה נתונים במחלוקת בקרב התאורטיקנים השונים.

Thumb

התפיסה המחקרית הרווחת מתייחסת לדימוי העצמי כתכונה דינאמית, נלמדת על ידי הפרט במהלך חייו ומתפתח ללא הרף, כפועל יוצא מחוויותיו של הפרט, האינטראקציה שלו עם "אחרים משמעותיים" ומגעו עם סביבתו.[2][3] מנגד, חוקרים אחדים מתייחסים לדימוי העצמי כתכונת אישיות מולדת, דהיינו היא מובנת באדם פנימה. את התכונה הזו מביא הפרט עמו אל סביבתו, כאשר היא כבר מגובשת ומעוצבת וכמעט ואינה מושפעת מהתנסות בסביבה.[2]

הספרות המקצועית מלמדת כי הדימוי העצמי והתפתחותו אצל הפרט מושפעים ממשתנים שונים מגוונים, כאשר העיקריים הם: גיל – כך שצעירים הם פחות בטוחים במושג העצמי וכי הביטחון העצמי שלהם גובר עם הגיל ונעשה יותר ברור ויותר מוגדר.[4] כמו כן, משתנים משמעותיים בהתהוות הדימוי העצמי הם מגדר[5][6], הכנסה ומצב חברתי-כלכלי[7], המצב הבריאותי[8], אתניות[9], והדימוי הגופי של הפרט[10].

לדימוי העצמי יש השפעה מכרעת על ההתנהגות, ומצב הבריאות הנפשית ותפקודו של האדם. כך, שככל שהדימוי העצמי גבוה יותר, התפקוד יעיל יותר, ככל שהדימוי העצמי נמוך, יעילות התפקוד נפגמת.[11]

Remove ads

התפתחות הדימוי העצמי

Thumb

בפסיכולוגיה חברתית

ערך מורחב – תאוריית ההשוואה החברתית

תאוריית ההשוואה החברתית היא תיאוריה שהוצעה על ידי לאון פסטינגר שלפיה יש דחף אנושי ללמוד על עצמך, יכולותיך ודעותיך, על ידי ההשואה אל אחרים.[3] התיאוריה גורסת כי הדימוי העצמי נוצר תוך השוואה שעורך האדם בינו לבין אנשים אחרים בסביבתו.[3]

בפסיכואנליזה

לפי אוטו קרנברג (1976), דימוי עצמי הוא תוצר של הפנמה הכולל שלושה תהליכים:[12]

  • ספרציה - הבנת התינוק שהוא אישיות בפני עצמו. כבר מסוף השנה הראשונה לחייו מבין התינוק שאיננו מחובר גופנית לאמו ולשאר האנשים והחפצים בחייו. בשנה השנייה לחייו נוצר לפעוט רצון משלו, "לא רוצה", "את זה", רצון זה מהווה את ההיפרדות הנפשית.
  • קביעות העצמי - בסוף השנה הראשונה לחיי התינוק, הוא מפתח שתי יכולות שכליות חשובות, קביעות אובייקט ויכולת ההסמלה. יכולות אלו מאפשרות לו להבין שהאדם יכול להשתנות מבחינה חיצונית (לבוש, שינוי במבנה הגוף) אך הוא עדיין נשאר אותו האדם.
  • זיהוי עצמי - לאחר שעבר בהצלחה את שני השלבים הראשונים, הילד לומד לזהות את עצמו. הוא מתחיל להתייחס אל עצמו בגוף ראשון בתור "אני" במקום בגוף שלישי "אורן", למשל.
Remove ads

למידה על ה"עצמי"

בני האדם לומדים על עצמם ממספר מקורות משמעותיים.

  • התנסות אישית - לאחר התפתחות היכולות השכליות של הילד הוא לומד להעריך את עצמו על סמך הישגיו. החוויות שאנו עוברים במהלך החיים משפיעות ומעצבות את הדימוי העצמי של כל אחד מאיתנו.
  • יחסי גומלין בין אישיים - מלמדים על ה"עצמי" דרך היחסים עם אחרים ("יש לי הרבה חברים"), התגובות שמקבלים מאחרים ("אתה ילד חכם") וההשוואה לאנשים אחרים ("אני הילד הכי חזק בכיתה"). בגיל בית הספר מתפתחת אצל הילד היכולת להתבונן על עצמו דרך עיני אחרים ולהסיק מכך על עצמו - מתייחסת לשאלה "מה אתה חושב שאנשים אחרים חושבים עליך?"
  • חברה ותרבות - הדימוי העצמי של כל אדם נבנה בהתאם למידה שבה הוא מצליח להתאים את עצמו לדפוסי התנהגות בחברה בה הוא חי.
Remove ads

ייצוג העצמי

ערך מורחב – תאוריית פערי העצמי


תאוריית פערי העצמי היא תאוריה שפותחה על ידי א. טורי היגינס והיא מבחינה בין שלושה ייצוגי העצמי: עצמי ממשי (תפיסות האדם את עצמו בהווה), עצמי אידיאלי (התקוות והשאיפות של האדם), ועצמי נדרש (תפיסות האדם את ציפיות החברה ממנו). פערים בין העצמי הממשי והעצמי הנדרש או האידיאלי יוצרים חוסר נוחות ותחושות אכזבה ובושה, המניעים את המוטיבציה של הפרט לצמצום הפערים.

דימוי עצמי חיובי מול דימוי עצמי שלילי

דימוי עצמי חיובי - נוצר כאשר האדם חש פער קטן בין ציפיותיו והישגיו בפועל. מניע את האדם לפעול בביטחון, ליזום ולהתמודד עם אתגרים.

דימוי עצמי שלילי - נוצר כאשר האדם חש חוסר שביעות רצון מתמשך מהישגיו וממאפייניו האישיים. לרוב עקב ביקורת שלילית שספג בילדותו מדמויות משמעותיות עבורו ("ילד רע", "לא מוצלח", "שמן" ועוד). דימוי זה גורם לחוסר ביטחון, פחד מתמיד מכישלון ויכול אף לגרום לחוסר אונים וייאוש.

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

מידע נוסף מיזמי קרן ויקימדיה ...

הערות שוליים

Loading content...
Loading related searches...

Wikiwand - on

Seamless Wikipedia browsing. On steroids.

Remove ads