Remove ads
בִּייֶלִינָה (בבוסנית: Bijeljina, בסרבית באותיות קיריליות: Бијељина) היא עיר בצפון מזרח רפובליקה סרפסקה, בוסניה והרצגובינה. העיר ממוקמת במישור סמברייה, לא הרחק ממשולש הגבולות עם סרביה ועם קרואטיה.
 דגל ביילינה | |
 | |
| בניין עיריית ביילינה | |
| מדינה |
 בוסניה והרצגובינה |
|---|---|
| חבל ארץ |
 רפובליקה סרפסקה |
| ראש העיר | מיצ'ו מיצ'יץ' (Мићо Мићић), המפלגה הסרבית הדמוקרטית (СДС) |
| שטח | 734 קמ"ר |
| גובה | 90 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 114,663 (2013) |
| ‑ במטרופולין | 114,663 (2013) |
| ‑ צפיפות | 156.3 נפש לקמ"ר (2013) |
| קואורדינטות | 44°45′24″N 19°12′56″E |
| אזור זמן | UTC +1 |
| http://www.investinbijeljina.org | |
האזכור הראשון בכתובים ליישוב בשם ביילינה הוא מ-1446. ב-1463 נכבש האזור על ידי צבאו של מהמט השני, סולטאן האימפריה העות'מאנית. בהמשך, הפך אזור העיר ביילינה לשדה קרב בין הצבא העות'מאני לצבא ממלכת הבסבורג אשר תחת האימפריה הרומית הקדושה.
לאחר המלחמה העות'מאנית-רוסית (1878-1877) סופח דה פקטו אזור בוסניה ובכלל זה העיר ביילינה על ידי האימפריה האוסטרו-הונגרית וב-1908 סופח דה יורה. לאחר מלחמת העולם הראשונה נכללה ביילינה בשטחי ממלכת יוגוסלביה. באפריל 1941, במהלך מלחמת העולם השנייה, פלשה גרמניה הנאצית ליוגוסלביה והכניעה אותה תוך מספר ימים. בהמשך, הועבר אזור בוסניה לחזקת מדינת קרואטיה העצמאית בשלטון ממשלת הבובות של האוסטאשה.
לאחר המלחמה נכללה העיר בשטחי הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה. בראשית שנות ה-90 של המאה ה-20 החל תהליך התפרקותה האלים של יוגוסלביה ובמהלכו פרצה מלחמת בוסניה. ב-1992 פלשו כוחות צבא הרפובליקה הפדרלית של יוגוסלביה לאזור וכבשו את ביילינה. מרביתו של הכוח הפולש הורכב ממיליציה סרבית בפיקודו של ז'לקו רזנטוביץ' אשר כונה ארקאן. מטרתו של הכוח הפולש הייתה לבצע טיהור אתני בעיר והוא כוון בעיקר נגד האוכלוסייה המוסלמית המקומית. בהמשך, הגיעו לביילינה גם פליטים סרבים שנמלטו מקרואטיה בשל המלחמה שהתחוללה במדינה.
לאחר המלחמה נכללה ביילינה בשטחי בוסניה והרצגובינה ועברה תהליך שיקום ארוך ומדורג, אשר כלל הקמת תשתיות כבישים וחשמל, הקמת מבני ציבור ומגורים.
Remove ads
- על פי דו"ח מ-1910 נקבע כי 70.57 אחוז מהתושבים משתייכים לדת הסרבית-אורתודוקסית.
- משנת 1991 הייתה בעיר אוכלוסייה של בערך 96,796 תושבים.
- 57,541 (59%) סרבים
- 30,314 (34%) מוסלמים בוסניים
- 4,256 יוגוסלבים
- 517 קרואטים
- 4,168 אחרים
- הבוסנים היוו רוב בעיר, ואילו הסרבים היו רוב בכפרים הסובבים את העיר (רבתי).
- בימים אלו חיים בעיר 105,000 תושבים, 98% מהם הם סרבים.
קהילה יהודית נוסדה במקום ככל הנראה במהלך המאה ה-18 או לכל המאוחר בראשית המאה ה-19.[1] בתקופה זו כבר פעל בית כנסת קהילתי קטן. במחצית השנייה של המאה ה-19 הוקם במקום בית עלמין יהודי.[2] ב-1899 הוקם בית הכנסת המרכזי "החדש" של הקהילה.
בראשית המאה ה-20 החלה בעיר פעילות ציונית ובמסגרת זו הוקמו אגודות נוער ומקהלה קהילתית. ב-1921 מנתה הקהילה 400 נפשות. במהלך שנות ה-20 של המאה ה-20, עלו כ-20 מבני הקהילה לארץ ישראל המנדטורית. ב-1931 נמנו בביילינה 328 יהודים ובפרוץ מלחמת העולם השנייה מנתה הקהילה 275 נפשות.[3]
באפריל 1941 פלשה גרמניה הנאצית ליוגוסלביה והכניעה אותה תוך ימים אחדים. אזור ביילינה נמסר לחזקת מדינת קרואטיה העצמאית בשלטון האוסטאשה. מייד הוחל ברדיפת יהודים. באוגוסט 1941 נרצחו כמה עשרות מבני הקהילה על ידי אנשי פולקסדויטשה מקומיים ושוטרי האוסטאשה. בהמשך, בוצעה אקציה בעיר ובמהלכה נעצרו בני הקהילה שנותרו בעיר. הם גורשו למחנה הריכוז לובורגראד ומשם אל מותם במחנות ההשמדה סטארה גרדישקה ויאסנובאץ.
מספר מבני הקהילה ניצלו בזכות סיועו של תושב ביילינה ריסטו ריסטיץ' (בבוסנית: Risto Ristić), וב-1994 הוא הוכר על ידי יד ושם כחסיד אומות העולם.[4] מקצת מיהודי ביילינה הצטרפו לכוחות הפרטיזנים של טיטו ו-18 מהם נהרגו בקרבות.[1]
במהלך מלחמת העולם השנייה חרבו בית העלמין ובית הכנסת. לאחר המלחמה לא חודשה הקהילה. אזור בית העלמין לא שוקם ולא תוחזק. שרידי מצבות נותרו פזורים בשטח העיירה.[2][3]
Remove ads
אתר האינטרנט הרשמי של ביילינה- רשימת נרצחים בשואה מהעיר ביילינה, במאגר המידע של יד ושם
- הקהילה היהודית בביילינה, באתר benevolencija.eu.org (בבוסנית)
- הקהילה היהודית בביילינה, באתר elmundosefarad (בסרבו-קרואטית)
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
Remove ads