אסתר כספי

מתרגמת ומשוררת ישראלית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אסתר כספי

אסתר כספי-וֶרְסֶס (191616 בדצמבר[1] 2008, כ' בכסלו תשס"ט) הייתה מתרגמת ומשוררת ישראלית, שתרגמה לעברית בעיקר מהקלאסיקה האנגלית. כלת פרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת (תשכ"ט-1969).

עובדות מהירות לידה, פטירה ...
אסתר כספי
Thumb
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 1916
ויניצה, האימפריה הרוסית
פטירה 16 בדצמבר 2008 (בגיל 92 בערך)
ירושלים
מדינה ישראל
מקום קבורה הר המנוחות
מקום לימודים הגימנסיה העברית "הרצליה", אוניברסיטת לונדון
שפות היצירה עברית
בן או בת זוג שמואל ורסס
פרסים והוקרה פרס טשרניחובסקי (1969)
סגירה

ביוגרפיה

סכם
פרספקטיבה

אסתר גֶלטמן (לימים כַּספי)[2] נולדה בשנת 1916 בעיר ויניצה[3] שבאוקראינה (לאחר המלחמה בברית המועצות), בתם של אסיה ויצחק גֶלטמן. אמה הייתה אחות ומיילדת מוסמכת ואביה רוקח ובעל בית מרקחת. בראשית שנות ה-20, בילדותה, יצאה עם הוריה מברית המועצות בדרך לארץ ישראל בחיפזון ובחשאי, על רקע גיוס הרוקחים לעבודות הצבא על ידי השלטונות. לאחר שנה שבה המתינו בלבוב שבפולין לקבל אשרות עלייה לארץ ישראל, הגיעו לארץ ב-1923. בנוסף לרוסית, שהייתה שפת האם שלה, וליידיש שקלטה בבית סבה, היא למדה בשהותה בפולין את השפה הפולנית, וכך בהגיעה לארץ הייתה העברית שפתה הרביעית. זמן קצר לאחר עלייתם קיבל אביה משרת רוקח בבית המרקחת שליד מרפאת "הדסה" בטבריה, ושם חלה ונפטר בגיל צעיר כעבור פחות משנה. לאחר מותו קיבלה אמה משרת חובשת מטעם "הדסה" במושב הצעיר חיטין (כיום כפר חיטים) שליד טבריה, שבו לא היה רופא, ואסתר למדה בבית הספר העממי במושב. תנאי החיים במקום היו קשים, והשתיים לקו שוב ושוב במלריה. כעבור יותר משנה, על רקע קשיי החיים והעבודה המפרכת, הועברה אמה לבקשתה בחזרה לטבריה, שם עבדה במרפאת העיניים של "הדסה", וכעבור שנה נוספת, עברו השתיים למושבה רחובות והשתקעו בה.[4]

כספי סיימה את לימודיה בגימנסיה הרצליה בתל אביב ונסעה ללמוד ספרות ועיתונאות באוניברסיטת לונדון, שם התוודעה ליצירות הספרות האנגלית. לאחר מכן שבה לישראל, ועם קום המדינה ב-1948[3] החלה לעבוד כמתרגמת ועורכת בלשכת העיתונות הממשלתית. בשנות ה-50 החלה לשלוח ידה בתרגום ספרות יפה, ובשנת 1961[3] עזבה את עבודתה בלע"מ והתמסרה לתרגום. היא הייתה נשואה במשך עשרות שנים לחוקר הספרות העברית שמואל ורסס מהאוניברסיטה העברית בירושלים, לימים חתן פרס ישראל לחקר הספרות (עבורו היו אלה נישואים שניים), עד מותה בירושלים בשיבה טובה ב-2008, בגיל 92. נטמנה בהר המנוחות.[5]

חומר משל כספי ועל אודותיה מצוי בארכיונו של בן-זוגה, השמור בספרייה הלאומית.

הערכת עבודתה

סכם
פרספקטיבה

כספי זכתה להערכה רבה על תרגומיה מהקלאסיקה של הספרות האנגלית. בשנת תשכ"ט-1969 זכתה בפרס טשרניחובסקי לתרגום ספרות יפה (פרוזה) על תרגום יצירת המופת של הנרי פילדינג "קורות טום ג'ונס" (אנ') (מוסד ביאליק, תשכ"ז). ועדת השופטים (שבה ישב הסופר, העורך והמתרגם אפרים ברוידא), קבעה בנימוקיה כי תרגומה של כספי מתאפיין

בעברית צלולה ונמרצת. הנימה הסאטירית או האירונית באה אצלה על ביטויה הנאות. דיבורם של בני השכבות השונות, והעיקר, הטון הכללי נכון ומשכנע, ואם יש מקום לחלוק על פרטים שונים, וביניהם על התוספות לשם חיזוק שהיא מוסיפה על המקור, הרי יש לשבח את גישתה הכללית, גישה של רצינות ואחריות, המבקשת להתעמק בסגנון ובעיותיו, ולהאזין לטונאליות המקיפה של הטכסט. לשון הפרוזה של אסתר כספי בשני הרומנים (והישגה ב"יוסף אנדרוס" (=ג'וזף אנדרוז) נראה לנו משוכלל יותר מהישגה ב"תום ג'ונס") היא רהוטה ועשירה, קולחת בקצב מדוד המכוון היטב לקצב המקור, ואף מצליחה להעלות משהו מחן הנוסח הישן שבלשון פילדינג, בלי לפגום ברהיטות הקריאה.[6]

על תרגומה ל"שגיונו של אלמאיר" (אנ') מאת ג'וזף קונראד (עם עובד, תשכ"א) כתב הסופר, המבקר וחוקר הספרות גבריאל מוקד כי סגנונו האנגלי המיוחד של קונראד "הורק לכלי עברי נאה בידי המתרגמת".[7] עם הופעת התרגום ל"מַהֵר וָרֵד" מאת ג'ון ויין (עם עובד, תשכ"ד) כתב הסופר והמבקר דן עומר כי "תרגומה של אסתר כספי הוא עניני ועשוי כהלכה, גם אם לעיתים נוטה הוא לצד המוגזם".[8] ביחס ל"טום ג'ונס" (תשכ"ז) כתבה המבקרת גיטה אבינור כי "התרגום של אסתר כספי עשוי בכישרון ובאחריות. הסגנון הוא שוטף והלשון עשירה; יש נאמנות לרוח המקור ועם זאת גמישות מספקת כדי לשמור על מידת הקריאוּת".[9] הסופר, העורך והמתרגם דן צלקה קבע כי "תרגום הרומאן על-ידי אסתר כספי בהיר מאוד. המתרגמת פירשה בעדינות, בגוף התרגום, דברים המרוחקים מתפיסת הקורא העברי. לשונו של פילדינג, שתפקידיה רבים, מפארודיה ועד לאותו "פיוט", זכתה להשתקפות נאה".[10] והמבקר אדיר כהן הסכים כי "לציון מיוחד ראוי תרגומה הנאמן של אסתר כספי, שידעה להעלות בכשרון רב את טעם סגנונו וטבעו המיוחד" של פילדינג.[11] את תרגומה ל"ענוג הוא הלילה" של פרנסיס סקוט פיצג'רלד (עם עובד, תשל"ד 1973) הגדיר המבקר יורם ברונובסקי "ההישג הנאה החדש של אסתר כספי, אחת המתרגמות הטובות בארץ".[12] עם הופעת התרגום ל"תקוות גדולות" לצ'ארלס דיקנס (ספרית פועלים, תשמ"ג 1983) קבעה המבקרת איזה פרליס כי כספי "משקיעה את כשרונה בתרגום הקלאסיקה האנגלית, מתוך בקיאות וזיקה נפשית גם יחד. לשון התירגום, עשירת הניבים, שומרת על שביל הזהב בין ה"ארכאי"-מלאכותי ולשון הדיבור של ימינו".[13] על תרגומה ל"יריד ההבלים" כתבה: "תרגומה של יצירה מונומנטלית זו הוא מפעל אדיר... הערותיה בשולי הטכסט מצביעות על בקיאות ברקע ההיסטורי והחברתי... התרגום מצטיין בעברית שורשית וקריאה גם יחד (זיווג די נדיר), ובהתאמת המליצה העברית לטכסט הלועזי".[14]

במאמר שפרסם המתרגם וחוקר הספרות עמינדב דיקמן לאחר מותה של כספי, הגדיר אותה כ"אחת המתרגמות המצוינות ביותר שידעה הספרות העברית בחמישים השנים האחרונות". לדבריו,

אין ישראלי יודע ספר שלא ייזכר בשמה בהכרת תודה... [לתרגומיה] יאה באמת ובתמים הצירוף הנשדף והולך "תרגומי מופת". היו רבים שתרגמו יותר ממנה. מעטים הם אלה, כמותה, שזיכה אותם עמלם בזה שיוחק שמם על לוח השיש של תרבותנו באותיות של זהב... אסתר כספי, מתרגמת לא שכיחה, בלתי נשכחת.[15]

ספריה

  • מחוג של צל: שירים, ירושלים: כרמל, תשנ"ה 1995.

תרגום

עריכה

  • ג'ימז א' קולמן, תורת היחסות כפשוטה: סקירת תורת היחסות, תולדותיה וההוכחות לה; מעוטר בידי המחבר; תורגם מאנגלית על ידי אורי בן שלום; בעריכת אסתר כספי, ירושלים: מפעל תרגומי המדע הישראלי, 1963.

פרסים

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

מפרי עטה:

הערות שוליים

Loading related searches...

Wikiwand - on

Seamless Wikipedia browsing. On steroids.