Loading AI tools
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אוריינות דיגיטלית (Digital literacy) היא סוג של אוריינות מדיה המתמקדת ביכולת להבין את סביבת המחשב והאינטרנט. מייצגת מגוון מיומנויות טכניות, קוגניטיביות וסוציולוגיות לביצוע מטלות ולפתרון בעיות בסביבות דיגיטליות. האוריינות הדיגיטלית כוללת את היכולת לעבוד באופן יעיל עם תוכנות מחשב שונות, גלישה באמצעות דפדפן ועוד.
אדם בעל אוריינות דיגיטלית הוא אדם עם: ידע אודות העקרונות הבסיסיים של מחשבים; מיומנויות בשימוש ברשתות מחשבים; יכולת לקחת חלק בקהילות מקוונות ורשתות חברתיות תוך הקפדה על כללי התנהגות; כישורי חשיבה ביקורתית; יכולת למצוא, ללכוד, להעריך ולהבין מידע שהועלה על ידי טכנולוגיה דיגיטלית.
אוריינות דיגיטלית נחשבת למיומנות הישרדות בעידן המידע, משום שהיא פותחת "דלתות דיגיטליות" לעולם הידע אשר מתחדש לנגד עינינו מדי יום ביומו. מהפכת המידע הדיגיטלי אומנם נושאת עימה כוח להיטיב ולהועיל, אך יש בה גם כוח להזיק ולהשחית.[1] האוריינות הדיגיטלית יכולה לאפשר לאדם לנצל באופן יעיל את יתרונות הטכנולוגיה באופן בטוח, תוך הישמרות מפני סכנות אפשריות.
בעוד סביבת האינטרנט הולכת ומתפתחת, עולה הצורך באוריינות דיגיטלית, כדי לעבוד כראוי בסביבות דיגיטליות, להעריך נתונים ומידע, ולכתוב בצורה אפקטיבית ומשמעותית.
טכנולוגיות המידע והתקשורת הציפו את העולם בים של מידע נגיש וזמין. מידע זה פתוח וחשוף אך גם פרוץ ובלתי מבוקר.[1] אוריינות דיגיטלית מונעת מאנשים להאמין לשקרים ובדיות אשר מופצים באינטרנט או אשר נוצרו על ידי מניפולציית תמונות. הונאות דואר אלקטרוני ודיוג לעיתים רבות מנצלים את היתרון הטמון באנאלפביתיות דיגיטלית, דבר אשר עלול לעיתים לעלות לקורבנות כסף רב ולהפוך אותם לקורבנות לגנבת זהות.
המחשב והאינטרנט יכולים לשמש ליצירה וחיזוק של קשרים בין-אישיים. בהתאם לכך, ישנם מקרים בהם נוצרות חברויות באינטרנט, אשר יכולות להתקיים גם ללא קשר נוסף בעולם האמיתי. אוריינות דיגיטלית מסייעת לאנשים לתקשר ולהיות מעודכנים במגמות החברתיות. אוריינות של שירותי הרשתות החברתיות ושל אתרי ה-Web 2.0 מסוגלים לסייע לאנשים לשמור על קשר עם אחרים, להעביר מידע עדכני ואפילו למכור סחורות ושירותים. מגמה זו שכיחה יותר בעיקר בקרב הדור הצעיר כיום.
מקומות עבודה רבים כיום דורשים ידע בסיסי במחשבים ובאינטרנט על מנת שעובדיהם יוכלו לבצע פעולות בסיסיות שונות. בעקבות ההתקדמות הרבה של הטכנולוגיה האלחוטית, יותר ויותר מקומות עבודה דורשים שלעובדיהם יהיו מיומנויות בעבודה עם טלפונים ניידים ומחשבי כף יד. משרות צווארון לבן מתבצעות כיום בעיקר על גבי מחשבים והתקנים ניידים ועל כן נדרשת מהעובדים הוכחה לאוריינות דיגיטלית כתנאי להעסקה או לקידום.
ככל שהטכנולוגיה הופכת זולה וזמינה יותר, יותר משרות צווארון כחול דורשות אוריינות דיגיטלית גם כן. יצרנים וקמעונאים, לדוגמה, צפויים לאסוף ולנתח נתונים על הפרודוקטיביות על מנת שיוכלו להישאר תחרותיים.
משרדי כוח אדם נוהגים כיום לעיתים רבות לחפש עובדים פוטנציאליים בעיקר דרך אתרי האינטרנט שלהם ובכך מגדילים את החשיבות של האוריינות הדיגיטלית לצורך מציאת מקום עבודה.
להתפתחות הטכנולוגיה השפעה על עתידו של שוק העבודה, כאשר המקצועות הטכנולוגיים וענפי המידע והנתונים צפויים להפוך למקצועות מובילים, וכך עובדים אשר יהיו בעלי שליטה נמוכה באותן מיומנויות אוריינות דיגיטלית, עשויים להתקשות להשתלב בשוק המשתנה, ואף להיפלט ממנו[2]. לצד הידע הטכנולוגי והאוריינות הדיגיטלית, דורשים ארגונים מיומנויות כגון גמישות מחשבתית, יזמות, ורסטיליות, ויצירתיות, ככלים להצלחה בשוק העבודה, בייחוד בתעשיית ההייטק[3][4][5]. התפתחות הבינה המלאכותית צפויה אף היא לתרום לאותם שינויים בשוק התעסוקה, בין היתר באמצעות אוטומציה של תפקידים רבים אשר תביא לאיבוד משרות, גם בקרב מקצועות הצווארון הלבן ובעלי תארים מתקדמים[6].
מערכת החינוך שואפת להכין את התלמידים לקראת עולם התעסוקה העתידי ולהקנות להם מיומנויות אוריינות דיגיטלית הנחוצות לשם כך[7], ובאותו אופן פועלת האקדמיה לתגבר את ההוראה והמחקר בתחומי ההייטק, ההנדסה ומדעי הנתונים, תוך הדגשת חשיבות המיומנויות הדיגיטליות, כדרך להכשרת הסטודנטים להתפתחויות העתידיות במשק[8][9].
ממשקי המשתמש הגרפיים מייצגים בדרכים רבות תחייה של הכתב שהיה שכיח בתקופה של אלף-בית התמונתי העתיק: קריאה צילומית-חזותית. בעבודתם עם ממשקים גרפיים, המשתמשים מיישמים צורה מיוחדת של חשיבה דיגיטלית - חשיבה צילומית-חזותית - המסייעת להם "לקרוא" באופן אינטואיטיבי וחופשי, ולהבין את המסרים המתוארים חזותית. אנשים בעלי חשיבה צילומית-חזותית ניחנים בזיכרון חזותי טוב ובחשיבה אינטואיטיבית-אסוציאטיבית מפותחת, המסייעים להם לפענח ולהבין מסרים חזותיים בקלות ובאופן שוטף. לאור ההכרה בערך התקשורת הצילומית-חזותית בלימוד, ביחד עם הפיתוח של סביבות עבודה דיגיטליות בעשורים האחרונים, חברות תוכנה השקיעו מאמץ מיוחד בתכנון סביבות מולטימדיה מתוחכמות ואינטראקטיביות המנצלות את אפשרות ההצגה של טקסט, קול ותנועה מסונכרנים.
המצאת מכבש הדפוס על ידי גוטנברג (Gutenberg) בשנת 1455 סימנה קפיצת מדרגה משמעותית ביכולת האנושית לשכפל ולהפיץ מידע בהיקף נרחב. עד אז, כל ידע כתוב או גרפי אוחסן בדרך שאינה ניתנת לשכפול, בספריות ואוספים. חלק מהמסורת והידע אף לא היו בצורה כתובה, והועברו בעל פה מדור לדור. קפיצת המדרגה הגדולה הבאה ביכולת האנושית לשכפול ידע ארעה במאה ה-20, עם הופעת השכפול הדיגיטלי הממוחשב. האפשרויות החדשות והבלתי מוגבלות הללו לשכפול והפצה של מידע דיגיטלי פתחו אופקים חדשים בפני יוצרים, הן באקדמיה והן באמנות, אולם הם גם דרשו את הפיתוח של קריטריונים חדשים למקוריות, יצירתיות וכישרון באמנות או בעבודה אקדמית. בעידן השעתוק, חוקרים וסטודנטים עושים שימוש בחלקים של טקסטים שפורסמו בעבר כבסיס למאמרים חדשים. כתיבת עבודה אקדמית מקורית בעזרת טכניקות דיגיטליות לשיעתוק של טקסט, דורשת מהתלמיד לשלוט בסוג מיוחד של חשיבה, חשיבת שעתוק. חשיבת שעתוק דיגיטלית היא היכולת ליצור הסבר או עבודה בעלת משמעות, אמינה ויצירתית, על ידי שילוב של פיסות מידע עצמאיות קיימות.
טכנולוגיית היפר-טקסט מודרנית הציבה בפני משתמשי המחשב אתגרים חדשים של חשיבה דיגיטלית. היא אפשרה לתלמידים לעבור מלמידה המבוססת על חיפוש מידע ליניארי יחסית בספריות ומאגרי מידע מסורתיים, ללמידה מבוססת על הבניית ידע ממידע שהגישה אליו הושגה באופן לא-ליניארי. סביבת ההיפר-מדיה המודרנית מספקת למשתמשים דרגת חופש גבוהה בניווט דרך תחומי ידע שונים, אך גם מציבה בפניהם בעיות העולות מהצורך להרכיב ידע מכמויות גדולות של פיסות מידע נפרדות, המושגות באופן לא-ליניארי ו"לא מסודר". מנקודת המבט החינוכית, החשיבות המרכזית של הסביבה המבוססת על היפר-מדיה נמצאת לאו דווקא ביכולות של עבודה בריבוי משימות שהיא מציעה למשתמשים, אלא באפשרות השימוש בסביבות שכאלה לניווט אסוציאטיבי, מסתעף ולא-ליניארי, דרך תחומי ידע שונים.
הצורך בהערכה נבונה של מידע אינו מייחד את העידן הדיגיטלי; הוא תמיד היה חשוב ללמידה מוצלחת, אפילו לפני מהפכת המידע. עם זאת, בעידן המודרני, עם החשיפה הבלתי נדלית למידע דיגיטלי שניתן בקלות לפרסום וטיפול, היכולת להעריך ולאמוד מידע כהלכה הפכה ל"מיומנות הישרדות" עבור אזרחי העידן המודרני. הבעיות העיקריות בהערכת מידע נעוצות בקושי להעריך את האמינות והמקוריות של מידע ואת מידת היושר המקצועי בהצגתו. בהיעדר מנגנונים יעילים להערכת מידע, כיצד מחליטים לומדים מה לבחור מתוך הכמות האינסופית של פיסות מידע ובאילו להטיל ספק? המונח "חשיבת מידע", מתייחס למיומנויות קוגניטיביות שמשתמשים מנצלים במטרה להעריך מידע באופן נבון ויעיל. חשיבת מידע פועלת כמסנן: היא מזהה מידע שגוי, לא רלוונטי או מוטה, ומונעת את חדירתו למערכת השיקולים של התלמיד.
התפתחות האינטרנט ופלטפורמות אחרות של תקשורת דיגיטלית פתחו בפני המשתמשים ממדים ואפשרויות חדשים ללימוד משותף ושיתוף מידע בצורות מגוונות, כגון קהילות למידה, קבוצות דיון, וחדרי צ'אט. אולם, לצד ההזדמנויות, אפשרויות חדשות אלה גם מציבות בפני המשתמש בעיות בהיקף שלא נודע כמותו לפני עידן האינטרנט. המרחב הווירטואלי הוא ג'ונגל של תקשורת אנושית, המכיל תערובת אינסופית של מידע, אמיתי ושקרי, ישר ומטעה, מידע של רצון טוב ומידע זדוני. משתמשים נבונים של המרחב הווירטואלי יודעים כיצד להימנע מ"מלכודות" וכן להפיק תועלת מהיתרונות של תקשורת דיגיטלית. למשתמשים אלה שליטה טובה בחשיבה חברתית-רגשית, מכיוון שהיא מערבת בעיקר תחומים חברתיים ורגשיים של עבודה במרחב הווירטואלי.
טכנולוגיות המולטימדיה העכשוויות, כגון משחקי מחשב, ספרים אינטראקטיביים וגם סביבות להוראה סינכרונית, מציגות למשתמשים מגוון רחב של גירויים בעת ובעונה אחת המחייבים לעבד במקביל ובמהירות גדולה גירויים חזותיים־תמונתיים, קוליים, מוטוריים וטקסטואליים. חשיבת זמן אמת קיימת מאז ומעולם כמעט בכל מצב של עיבוד מידע וקבלת החלטות בחיי היום יום, אך בעידן הדיגיטלי, עם החדירה המסיבית של טכנולוגיות המחייבות עיבוד מקבילי מהיר של מידע, היא הפכה לתנאי הישרדות של ממש.[11]
משאבי הוראה/למידה נגישים היום באמצעות רשת האינטרנט ומציעים טקסטים, תמונות, הקלטות וסרטי וידאו. השימוש בהם בכיתה מחבר את התלמידים לעולם הדיגיטלי והפוטנציאל שלהם להשבחת הדיאלוג הלימודי הוא רב.[12] בתי ספר רבים בעולם נוהגים כיום לעדכן באופן תדיר את תוכנית הלימודים שלהם ולהכיל בה חינוך לאוריינות דיגיטלית, על מנת שיוכלו לעמוד בקצב המואץ של ההתפתחויות הטכנולוגיות. לעיתים רבות בתי הספר רוכשים מחשבים עבור כיתות הלימוד, משתמשים בתוכנות מחשב על מנת להעביר את תוכנית הלימודים, והופכים חומרי לימוד שונים לזמינים ברשת האינטרנט עבור תלמידיהם. השימוש במכשור אלקטרוני לצורכי הוראה מכונה E-learning. הוא כולל למידה משולבת מחשבו למידה מקוונת.
אוריינות דיגיטלית יכולה לשמש לצורך למידת חקר. בהתאם לכך, לעיתים רבות מורים מלמדים מיומנויות של אוריינות דיגיטלית אשר יסייעו לתלמידים להשתמש במחשבים לצורך עבודות מחקר.
תוכניות הלימוד במכללות להכשרת מורים מדגישות היבטים אורייניים כמידענות וככתיבה אקדמית, אך למעשה עם סיום הלימודים, המורים ותלמידיהם אינם נגישים למידע אקדמי מהימן ושפיט והם עושים שימוש דווקא במידע שמקורו ברשת האינטרנט. הרשת, על ערוצי התקשורת השונים הפועלים בה, מאפשרת יצירה של קשרים מקצועיים ושיתוף מחוץ לגבולות האקדמיה. תפקיד מכשירי המורים, אם כך, אינו למנוע מהסטודנטים להשתמש במידע שאינו אקדמי אלא להפך - לעשות שימוש במגוון מקורות מידע - אך במקביל גם לבקש מהסטודנטים לעשות זאת תוך בחינה ביקורתית של מקורות המידע ואופן ההתקשרות.[13]
לאורך השנים פקידי ממשל שונים ברחבי העולם הדגישו את חשיבות האוריינות דיגיטלית עבור כלכלת מדינותיהם. האתר הוט צ'לק (HotChalk)[14]המיועד למחנכים ציין כי: "אומות בהן קיימת מערכות חינוך ריכוזיות, כגון סין, מובילות כיום את יישום תוכניות ההכשרה של האוריינות הדיגיטלית בקצב מואץ יותר מאשר שאר מדינות העולם."
מדינות מתפתחות רבות מתמקדות כיום גם הן בחינוך לאוריינות דיגיטלית על מנת שיוכלו בעתיד להיות יותר תחרותיות בשוק העולמי.
שר החינוך של הפיליפינים ג'סלי לאפוס הדגיש בעבר את חשיבות האוריינות הדיגיטלית במערכת החינוך הפיליפינית. לטענתו ההתנגדות לשינוי מהווה את המכשול העיקרי בשיפור חינוך האומה בתוך העולם הגלובלי.
אמיתי זיו, אוריינות סייבר: במקום מוצרי אבטחה - חנכו את העובדים, באתר TheMarker, 28 באוקטובר 2015
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
