Loading AI tools
דף פירושונים מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פער דיגיטלי הוא תופעה חברתית וכלכלית הקשורה להתפתחויות הטכנולוגיות הדיגיטליות של עידן המידע. המונח שמתאר פער בין אוכלוסיות המתגוררות באזור מוגדר, קהילה או מדינה, שיש להן גישה, כישורים, התקנים, תקשורת או מיומנויות לעשות שימוש בטכנולוגיות החדשות, לבין אוכלוסיות אחרות ללא כל אלה. מדובר באי-שוויון כלכלי וחברתי בין קבוצות של בני אדם בנגישות ובשימוש בטכנולוגיה דיגיטלית.
פער דיגיטלי נוצר בגלל סיבות אחדות. ברוב המקרים, פער דיגיטלי נובע מעוני וממחסומים כלכליים. עם זאת, מחקרים מראים כי הפער הדיגיטלי הוא יותר מסתם נושא גישה ולא ניתן להקל רק על ידי מתן הציוד הדרוש. יש לפחות שלושה גורמים במשחק: נגישות מידע, ניצול מידע ופתיחות מידע.
המונח "פער דיגיטלי" התפתח מתוך אסכולת "פער הידע", אשר שמה דגש על התפיסה שידע הוא כוח. תומכי האסכולה יצאו מתוך הנחה שמידע הוא נכס חשוב לחברה; ידע מעניק עוצמה ומשפר את היכולת להתמודד עם מצבים חברתיים. נגישות גבוהה יותר למידע תורמת ליכולת של האדם לפקח ולשלוט בסביבתו בצורה יותר טובה. השערת היסוד של אסכולת פער הידע טוענת כי פערי הידע רק הולכים וגדלים. הסיבה לכך היא שחברות מפותחות טכנולוגית מגדילות את ידיעותיהן, בעוד חברות לא-מפותחות סובלות מחוסר היכולת להיחשף או להשתמש באמצעים הטכנולוגיים, וכך גדל פער הידע שלהן.
גישת "פער הידע" צמחה בין שנות ה-40 לשנות ה-60 של המאה ה-20. המונח מתאר התפתחות תודעתית לפיה לכל אדם פוטנציאל תקשורתי המורכב מידע או מטען אישי מוקדם (ידע אישי, תרבותי), מחשיפה סלקטיבית למידע, מקשרים חברתיים וכן מתנאים כלכליים. הפוטנציאל התקשורתי מושפע מנתונים כגון רמת הכנסה, השכלה, גיל, מעמד חברתי ותחומי עניין. בשנות ה-60 עד שנות ה-90 דיברו על "פער טכנולוגי", שמשמעותו היא הבדל בחשיפה ובשימוש בטכנולוגיה. הבנת פער זה והדיון בו, התחזקו עם הופעת הטלוויזיה וכניסתה לשימוש רחב. השאלה המהותית שנשאלה היא "האם ישנה טלוויזיה?" בבתים הפרטיים וכיצד היא משפיעה על אורח החיים והצריכה של האוכלוסייה. לאחר חדירת הטלוויזיה לבתים הפרטיים, התגבשה ההבנה כי פער טכנולוגי נובע במידה רבה מזמינות טכנולוגיית התקשורת - מאחר שממנה מתקבל המידע.
המונח "פער דיגיטלי" הופיע לראשונה באמצע שנות ה-90 של המאה ה-20 במינהל האמריקאי לתקשורת ומידע. המונח הפך לפופולרי ונטמע לאחר סדרת דו"חות שהגיש סגן שר המסחר והיועץ טכנולוגי לארי אירווינג[1] לממשל קלינטון בנושא.
המונח אינו מחלק את החברה באופן ברור וחד משמעי לעניים ועשירים. שכן, אפשר למצוא אנשים עשירים שאין להם כל זיקה לטכנולוגיה דיגיטלית. הבדל זה יכול להתקיים בין חתכי האוכלוסייה השונים, שמתקיימים ביניהם הבדלים חברתיים, תרבותיים, כלכליים וגאוגרפיים.
נהוג להבחין בין שתי רמות של פער דיגיטלי:
הפער הדיגיטלי מראה כי לתקשורת השפעה רבה, שנובעת מהיכולת להשיג ידע דרך התקשורת עצמה, זאת מתוך התפיסה כי ידע הוא עוצמה, המהווה מפתח להתפתחות. נגישות לטכנולוגיות תקשורת מודרניות אמנם מועילה לצמצום הפער הדיגיטלי, אך היא אינה מספיקה, משום שגם כאשר ישנה נגישות, הפוטנציאל התקשורתי שונה. למעשה, מעבר לנגישות ישנה דרגה שנייה לפער הדיגיטלי והיא מיומנות. משמעות המיומנות היא ניצול הפוטנציאל של הרשת. עם זאת, נגישות לאינטרנט לא מעידה על היכולת להשתמש בו, כאשר ישנם משתנים שונים בעלי השפעה משתנה על מיומנויות הגלישה כגון גיל, מגדר, השכלה, ניסיון קודם וכן תדירות שימוש.[2]
הפער הדיגיטלי ברמה השנייה, המכונה גם פער הייצור, מתאר את הפער שמפריד בין הצרכנים של תוכן באינטרנט מיצרני תוכן.[3] כפי שהפער הדיגיטלי הטכנולוגי הולך ופוחת בין אלו עם גישה לאינטרנט לבין אלה שאין להם גישה. בעבר, מחקר הפער הדיגיטלי התמקד בנגישות לצריכת האינטרנט. אולם כאשר הנגישות התפשטה באוכלוסייה נתונה, החוקרים החלו לבחון כיצד אנשים משתמשים באינטרנט כדי ליצור תוכן, ומהי ההשפעה החברתית-כלכלית שיש לכך על התנהגות המשתמש. יישומים חדשים אפשרו לכל מי שיש לו מחשב וחיבור לאינטרנט להיות יוצר של תוכן. טכנולוגיות כמו פייסבוק, YouTube וטוויטר, מאפשרות למשתמשים להשתתף באינטרנט וליצור תוכן, מבלי להבין כיצד הטכנולוגיה עובדת, מה שהוביל לפער דיגיטלי הולך וגובר בין אלה שיש להם הכישורים והבנת אינטראקציה באופן מלא יותר עם הטכנולוגיה ואלה שהם צרכנים פסיביים שלה. סיבות אחרות לפער הדיגיטלי ברמה השנייה (מיומנות השימוש באינטרנט) כוללות גורמים תרבותיים, הקשורים לעיתים קרובות למעמד ומצב סוציו-אקונומי. משתמשים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך נוטים פחות להשתתף ביצירת תוכן, בשל חסרונות בחינוך ובחוסר הזמן הפנוי הדרוש לעבודה הכרוכה ביצירת בלוג או אתר אינטרנט ותחזוקתו.
במחקר שנעשה לבדיקת הפער הדיגיטלי מדרגה שנייה (מיומנות השימוש באינטרנט), בחנו את יכולת הפרט להפיק את המקסימום בניצול האינטרנט לצרכיו, לאינטרסים שלו ולרצונותיו בקרב 54 נבדקים מעל גיל 18. הממצאים הראו כי משתנה הגיל הוא גורם משפיע, כאשר משתתפים צעירים מיומנים יותר ממבוגרים מהם. כמו כן, נמצא כי משתנה המגדר אינו משפיע. נוסף לכך משתנה ההשכלה מראה כי המיומנים ביותר הם בעלי תואר שני, אך משתתפים ללא ההשכלה אקדמית גילו מיומנות גדולה יותר מבעלי תואר ראשון, כך שניתן לראות את השפעת הגיל על המיומנות. וכצפוי, נמצא שככל שהניסיון בשימוש ברשת רב יותר ותדירות השימוש גבוהה יותר, המיומנות גבוהה יותר. אף על פי שכל המשתתפים במחקר בעלי נגישות לאינטרנט, קיימת שונות ביכולת לנצלו. כך שיש אנשים שמפתחים את המיומנות שלהם, כשמנגד יש שמתקשים ולכן נוטים להתרחק מהטכנולוגיה ונותרים מאחור.[2] כך, מסקר שנערך בקרב מדגם מייצג שלך האוכלוסייה הבוגרת בארצות הברית ב-2016 עולה שבעוד 97% מהאוכלוסייה הבוגרת שמעו על ויקיפדיה, 83% ביקרו בה, ו-68% היו מודעים לכך שהיא ניתנת לעריכה על-ידי משתמשיה. לבסוף רק 8% דיווחו שערכו אותה בפועל. מניתוח הנתונים עולה שהשכלה וכישורי אינטרנט הם מנבאים חיוביים של עריכה (יותר השכלה וכישורי אינטרנט טובים יותר מגבירים את הנטייה לערוך) וגיל הוא מנבא שלילי של עריכה (צעירים נוטים לערוך יותר).[4]
אפשרותו של אדם לדלות ידע מן התקשורת משתנה מאדם לאדם. לאנשים משכבות גבוהות יש פוטנציאל תקשורתי גבוה. מיומנויות תקשורתיות של השכלה, קריאה, הבנה וזיכרון. אוכלוסייה זו טובה יותר במיון וחשיפה סלקטיבית (בחירת תכנים) לעומת השכבות החלשות.
מושג המגדיר את מכלול המשאבים המאפשרים לפרט לקלוט מידע, לעכלו, לאחסנו ולהפוך אותו לידע זמין. ישנם ארבעה גורמים לפוטנציאל תקשורתי:
פערי הידע הם גלובליים. למחצית האנושות אין בכלל גישה למחשב, יכולת לממן שירותי רשת, ידיעת אנגלית וכו'. פערי הידע חופפים פערים מגדריים, גזעיים וגילאים. המדיה אשמה משום שהתכנים המשודרים רלוונטיים רק לאליטות. רעיון זה מדגיש כי התקשורת מרבה לעסוק בנושאים שוליים שאינם נותנים ידע וכן מעדיפים להזדהות עם בעלי ההשכלה הגבוה.
בנושאים מסוימים כמות המידע המופץ בתקשורת ההמונים היא מוגבלת. במקרים כאלה כשאין אפשרות להוסיף מידע בנושא מסוים, השכבות החלשות עשויות בכל זאת לצבור את המידע ולצמצם באיטיות את הפער. ככל שיחזרו על נושא מסוים יותר פעמים, כך ציבור גדול יותר ייחשף אליו ויקבל הזדמנות לגשר על פער הידע.
האקלים החברתי: מצבי קונפליקט מתמשכים עשויים להעלות את רמות ההתעניינות הכללית ובהמשך אף לסגור פערי ידע. דיון ציבורי בסוגיה מסוימת יכול אף הוא להעמיק את רמת ידע של הציבור בנושא ובכך לצמצם את פער הידע עבור שכבות שלא התעניינו קודם לכן בנושא.
המבנה החברתי ואמצעי התקשורת: לעיתים פערי ידע יכולים להצטמצם בזכות מבנה חברתי מסוים וערוצי תקשורת בין אישיים. למשל, ניתן לראות כיצד במצבים של קונפליקטים מתמשכים ודיונים ערים לאורך זמן, קבוצות הומוגניות באופן יחסי הן בעלות יכולת טובה לצמצם פערים בתוך עצמן על ידי הזרמת מידע.
תנאים לצמצום פער הידע באמצעות יוזמות שונות: ארגונים שונים יכולים להביא לצמצום של פערי ידע ולהביא לחיזוק של מידע בסיס וחשוב אשר הכרחי להבנה ולמידה של מידע חדש.
אדם חייב להיות מסוגל להתחבר על מנת להשיג שיפור חברתי והון תרבותי, כמו גם להשיג רווחים כלכליים. לכן, גישה היא תנאי הכרחי (אך לא מספיק) להתגברות על הפער הדיגיטלי. גישה לטכנולוגיות מידע ותקשורת (ICT - Information and Communications Technology) פוגשת אתגרים משמעותיים הנובעים מהגבלות הכנסה. הגבול בין ICT כטוב והכרחי ו ICT כטוב יוקרה הוא בערך סביב "מספר הקסם" של 10 דולרים לאדם לחודש, או 120 דולרים לשנה, מה שאומר שאנשים רואים הוצאה ICT של 120 $ לשנה כצורך בסיסי. יותר מ-40% מאוכלוסיית העולם חי על פחות מדולר, וכ-20% מתגוררים בפחות מ-1 $ ליום (או פחות מארצות הברית 365 $ לשנה). יתר על כן, אף על פי שאנשים עשויים להיות מסוגלים לגשת לאינטרנט, רבים סוכלו על ידי חסמי כניסה כגון מחסור באמצעים לתשתית או חוסר היכולת להבין את המידע שהאינטרנט מספק. מחסור בתשתיות וחוסר הידע הם שני מכשולים עיקריים המונעים קישוריות המונית. מחסומים אלו מגבילים את יכולותיו של הפרט במה שהם יכולים לעשות ומה הם יכולים להשיג בגישה לטכנולוגיה. יש כמה אנשים שיש להם את היכולת להתחבר, אבל אין להם את הידע להשתמש במה שהמידע ICTs וטכנולוגיות אינטרנט יכולים לספק להם. דבר זה מוביל להתמקדות ביכולות וכישורים, כמו גם מודעות לעבור מגישה בלבד לשימוש יעיל של ICT.
על משמעותו של הפער הדיגיטלי בעולם ניתן ללמוד מכך שהפערים הכלכליים בעולם היו במגמת הצטמצמות לאחר מלחמת העולם השנייה עד הופעת המחשוב הדיגיטלי, ואז חזרו להתרחב.
הפער הדיגיטלי הוא פנים מדיני וכן פער בין מדינות- בין אלו שהנגישות לטכנולוגיה הדיגיטלית אפשרית לבין אלו שלא מתקיימת עבורם אפשרות זו. הפער הדיגיטלי נחשב במדינות רבות כבעיה פוליטית חברתית. הפער גדל ככל שהמדינות המתועשות הופכות תלותיות בטכנולוגיה הדיגיטלית בתהליכיהן הכלכליים והדמוקרטיים לעומת כלכלות מתפתחות הנתקלות עדיין בקשיי חיבור, תמיכה טכנית ואיכות מחשוב נמוכה. קיומם של חסרונות אלו מאט את ההתפתחות ומעמיק את הפער ברמה הגלובלית.[6]
מתוך כך, הפער הדיגיטלי ברמה העולמית משקף גם את הפער הכלכלי הקיים בין מדינות בעולם. מדינות עם אפשרויות גישה נרחבות לאינטרנט יתקדמו בכלכלה המקומית והעולמית. במדינות בהן האינטרנט וטכנולוגיות אחרות לא זמינים, החינוך סובל ואנשים חסרי השכלה אינם מסוגלים להתחרות בכלכלה העולמית. פער דיגיטלי מוביל לנפילה כלכלית במדינות עניות, ולקידום בחינוך ובכלכלה במדינות עשירות.[7]
בשנת 2005 הציג האו"ם את הפער העולמי העצום בלי צפי עתידי לגבי צמצומו. בשנת 2006 דורגה על ידי האו"ם המוכנות הדיגיטלית של 60 מדינות בעולם, כשישראל מדורגת במקום ה-22, ובמקום הראשון במזרח התיכון.
בישראל רוב האוכלוסייה משתמשת במוצרים דיגיטליים מסוימים, לכן עיקר הפער הוא בין אוכלוסיות ממוחשבות ומחוברות לאינטרנט לבין אוכלוסיות שאין באפשרותן להתחבר. מנתוני סקר שביצעה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס):
בשנת 2006 נמצא כי הפער הדיגיטלי המשמעותי קיים בקרב העשירון התחתון, בו בתי האב המחוברים לרשת האינטרנט עמדו על פחות מ-45%, כאשר בקרב העשירון העליון עמד אחוז המחוברים לרשת על יותר מ-90% בתי האב.[8]
נכון לשנת 2008 היחסיות בישראל עמדה על מחשב לשנים-עשר תלמידים, מצב שאינו מאפשר הנגשה והפקת תועלת מלאה מהמחשוב והרשת במערכת החינוך.[9] לצד זה מחקרים רבים בתחום הנעשים באקדמיה בישראל, מראים את תרומת הלמידה באמצעות יישומי מידע אלקטרוניים בעלי קישורים והפניות, לפיתוח חשיבה מפותחת ורב ממדית ולא ליניארית.
בשנת 2012 התפרסם סקר מקיף[10] על החיבור לאינטרנט בקבוצות שונות בחברה הישראלית: אותו סקר העלה גם כי יותר מ-90% מבעלי ההכנסה הגבוהה מתחברים מדי יום לאינטרנט לעומת 75% מבעלי הכנסה נמוכה מהממוצע. בנוסף ציינו החוקרים כי שיעור הבלתי מחוברים לרשת במגזר החרדי גבוה פי שבעה מבמגזר החילוני והוא עומד על 58% מהאוכלוסייה החרדית. באשר לאוכלוסייה המבוגרת יותר, על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2009 מעל 26% מבני גיל הזהב בישראל (בני גיל 65 ומעלה) עשו שימוש במחשב, כאשר אחוז המשתמשים מעל גיל 50 נמצא בעלייה מתמדת. מחקרים שנערכו בנושא בישראל ומחוצה לה, חושפים שלשימוש במחשב ובאינטרנט ישנה השפעה חיובית על היבטים פסיכולוגיים שונים בקרב קשישים וכמו כן, מגדיל את תחושת העצמאות של הקשישים ומחזק את דימוים העצמי.
אחוז המשתמשים במחשב בישראל הוא מהגבוהים באירופה. לעומת זאת, ישראל נמצאת רק במקום ה-12 באחוז חדירת האינטרנט בעולם אחרי ארצות הברית, אנגליה, איטליה, צרפת, קוריאה הדרומית ואחרות. בישראל פועלים מספר עמותות וארגונים לצמצום הפער הדיגיטלי. בשנת 1995 הוקם פרויקט מחשב לכל ילד לצמצום הפער הדיגיטלי, בחסות משרד ראש הממשלה, באמצעות חלוקת ערכות מחשב בבתי אב נזקקים. בשנת 2000 הקימה קבוצת אידיבי את עמותת תפוח המתמחה בהפעלת תוכניות טכנולוגיות חינוכיות בפרישה ארצית נרחבת. בשנת 2001 הקימה הממשלה את מיזם "להב"ה - לצמצום הפער הדיגיטלי בחברה הישראלית", שמטרתו צמצום פערים בשימוש בטכנולוגיית המידע בחברה הישראלית. בשנת 2003 הוקמה בירושלים עמותת מחשבה טובה ששמה לה למטרה לצמצם את הפער החברתי באמצעים טכנולוגיים וחברתיים. בשנת 2010 הוקמה עמותת "הקנטינה" שמטרתה להקים מרכז טכנולוגי, אשר יסייע לפעילות צמצום הפער הדיגיטלי בישראל, תוך שימוש בקוד פתוח.
הפער הדיגיטלי בולט גם בהסתכלות על השסעים המגזריים. כי במגזר הערבי עומד שיעור החיבור על פחות מ-60%, לעומת כ-70% בקרב המגזר היהודי הוותיק ויותר מ-75% בקרב העולים החדשים.
במחקר נוסף של גנאיים, א. רפאלי, ש. ועזאיזה, פ. (2009). "פער דיגיטלי: השימוש באינטרנט בחברה הערבית בישראל" ציינו כי קיים פער דיגיטלי בקרב הערבים בישראל – בהקשר הפנימי מקומי וגם אל מול התושבים היהודים. הפער מתבטא בנגישות ובאופי השימוש. שימוש באינטרנט בחברה הערבית מושפע מ: שנו”ל, גיל, הכנסה, דת, אזור מגורים ומין.
מאז מין, גיל, גזע, הכנסה, ופערים בחינוך בפער הדיגיטלי פחת בהשוואה לרמות העבר, חלק מהחוקרים מציעים כי הפער הדיגיטלי עובר מפער בגישה וקישוריות ל-ICTs לפער ידע. פער ידע בנושא טכנולוגיות מציג את האפשרות שהפער עבר מגישה ויש להם את המשאבים כדי להתחבר ל-ICTs לפרשנות והבנה של המידע.
פער דיגיטלי, דף שער בספרייה הלאומיתSeamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
