Loading AI tools
סטודיו אמריקאי לאנימציה, חלק מחברת וולט דיסני מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אולפני ההנפשה של וולט דיסני (באנגלית: Walt Disney Animation Studios) הוא סטודיו אמריקאי להנפשה וחברה בת של קואופרטיב הקולנוע "Walt Disney Motion Pictures Group" של חברת וולט דיסני, האחראי ליצירתם של סרטי הנפשה של החברה. הסטודיו להנפשה החל להתמזג לחברת וולט דיסני כבר בתחילת תהליך ההפקה של שלגיה ושבעת הגמדים בשנת 1937. ב-1986, במהלך ארגון מחדש של החברה, הפך הסטודיו לחברה בת באופן רשמי תחת שם חדש. תחת שמו הנוכחי פועל הסטודיו מאז שנת 2007.
נתונים כלליים | |
---|---|
סוג | חברה בת של קואופרטיב הקולנוע של חברת וולט דיסני |
מייסדים |
וולט דיסני רוי דיסני |
תקופת הפעילות | 1998–הווה (כ־26 שנים) |
חברת אם | חברת וולט דיסני |
חברות בנות | אולפני המאה ה-20 |
מיקום המטה | ברבנק |
משרד ראשי | ברבנק, קליפורניה, ארצות הברית |
ענפי תעשייה |
בידור קולנוע |
מוצרים עיקריים | סרט מונפש |
מנכ"ל | ג'ארד בוש |
www.disneyanimation.com | |
אולפני האחים דיסני נוסדו לראשונה בלוס אנג'לס בשנת 1921. בתחילה יצרו סדרה בת 11 סרטים אילמים קצרים. הסרט ה-11 היה סרט פיילוט לסדרת הסרטים האילמים "אליס וארץ הפלאות", בו השחקנית הצעירה וירג'יניה דייוויס גילמה את הדמויות המצוירות.
הקומדיות של אליס הופצו על ידי מרגרט וינקלר והחל משנת 1927 הפיצה וינקלר גם את הסדרה "אוסוולד הארנב" של דיסני.
עם המעבר לקליפורניה, האחים דיסני החלו לעבוד בתחילה במוסך של דודם רוברט דיסני, ובאוקטובר 1923 השיקו רשמית את הסטודיו שלהם במשרד קטן בצד האחורי של משרד סוכנות נדל"ן.
בפברואר 1924 עבר הסטודיו לחלל פרטי בסמוך לסטודיו הקודם. בשנת 1925, דיסני נתן מקדמה על מיקום חדש ובשנת 1926 עבר הסטודיו למיקום זה ונקרא בשם "אולפני וולט דיסני". בינתיים, ניסה וולט דיסני לחדש את החוזה שלו עם מרגרט וינקלר מכיוון שהחוזה להפצת סרטי אוסוולד הסתיים באמצע 1928. צ'ארלס מינץ, שהשתלט על עסקיה של מרגרט וינקלר לאחר שהתחתן איתה, רצה להכריח את דיסני לקבל תשלום נמוך עבור כל אוסוולד. דיסני סירב וכיוון שיוניברסל החזיקה בזכויות אוסוולד ולא דיסני, מינץ הקים אולפן הנפשה משלו על מנת לייצר סרטי הנפשה של אוסוולד. רוב העובדים של דיסני נשכרו על ידי מינץ.
בשנת 1928, כדי להתאושש מאובדן זכויות היוצרים על אוסוולד הארנב, דיסני הגה רעיון של דמות עכבר בשם מיקי מאוס, אשר את תכנונו הראשוני ביצע האנימטור אב אייוורקס.
סרט הקול הראשון של דיסני, "ספינת הקיטור וילי", סרט מצויר בכיכובו של מיקי, יצא לאור ב-18 בנובמבר 1928 באמצעות חברת ההפצה פט פאוורס. הסרט היה סרט ההנפשה הראשון של מיקי מאוס שנוצר בליווי של קול, אולם הוא היה הסרט השלישי שנוצר על ידי דיסני כאשר הראשונים היו "שיגעון של אווירון" ו"הגאוצ'ו הדוהר" שהיו תחילה סרטים אילמים אולם מספר שנים לאחר יציאת הסרט ספינת הקיטור וילי והפיכתו ללהיט ענק ולהצלחה עצומה, יצאו גם הם בליווי של קול.
דיסני המשיך ליצור סרטי הנפשה עם מיקי מאוס ודמויות אחרות, והחל ליצור את סדרת הסימפוניות הטיפשיות עם סרטי קולומביה שהפיצו את הסדרה החל מאוגוסט 1929. קולומביה הפיצה את הסרטים של דיסני במשך שנתיים, עד שאולפני דיסני נכנסו לעסקה חדשה עם יונייטד ארטיסטס בשנת 1932.
באותה שנה, חתמה דיסני על עסקה בלעדית עם טכניקולור למשך שנתיים אשר אפשרה הנפשות בצבע מלא, באותו הזמן, דיסני יצר את הסרט "פרחים ועצים" באמצעות טכנולוגיה זו.
בשנות ה-30 המוקדמות, הבין דיסני כי ההצלחה של סרטי הנפשה תלויה בסיפורם המרתק מבחינה רגשית, כלומר סיפור שתופס את הקהל כך שלא ניתן יהיה להרפות ממנו, הבנה זו הובילה אותו ליצור בסטודיו "מחלקה סיפורית" נפרדת עם אמנים העוסקים בתכנון סיפור עם דמויות מתפתחות וסיפור מקורי.
בשנת 1934, איגד דיסני כמה מעובדיו והכריז על תוכניותיו ליצור את סרט ההנפשה הראשון שלו. ההכרזה לא התקבלה כל כך יפה ועובדיו הביעו חוסר אמון ברעיון וראו בו סיכון ואף פרויקט הסרט כונה "השטות של וולט דיסני".[דרוש מקור] למרות זלזול תעשיית הקולנוע, דיסני המשיך ללא הפוגה עד ייצור הסרט "שלגיה ושבעת הגמדים", הכשרה רבה ופיתוח ניכר נדרשו ליצירת הסרט, מה שגרם לסטודיו להתרחב ולהעסיק עובדים נוספים. שיעורי ההדרכה החלו בסטודיו בשנת 1932, והורחבו מאוד לשיעורי המשך.
סימפוניות מטופשות כמו "אלת האביב" (1934) ונוספים, שימשו כבסיס לניסוי של טכניקות חדשות כגון אנימציה של דמויות אנושיות ריאליסטיות, הנפשה מיוחדת ועוד.
"שלגיה ושבעת הגמדים" העלו את דיסני לסכום יקר של 1.4 מיליון דולר והייתה זו הצלחה חסרת תקדים אשר הופצה בשנת 1938. זה היה הסרט המרוויח ביותר של כל הזמנים באותן השנים.
במהלך יצירת "שלגיה ושבעת הגמדים", העבודה על הדמות של מיקי מאוס נמשכה. מיקי מאוס עבר לטכניקולור בשנת 1935, ועד אז התווספו מספר דמויות מרכזיות ביניהן פלוטו הכלב של מיקי וחבריו דונלד דאק וגופי. דמויות אלו הופיעו בסדרה משלהן בשנת 1940 והסרטים המצוירים של דונלד דאק מאפילות על הסדרה של מיקי מאוס בפופולריות.
ההצלחה של "שלגיה" אפשרה לדיסני לבנות סטודיו חדש וגדול יותר. ההנפקה הראשונה של וולט דיסני הפקות הייתה ב-2 באפריל 1940.
האולפנים המשיכו ליצור סרטי הנפשה באורך מלא, ביניהם פינוקיו (1940), פנטסיה (1940), דמבו הפיל המעופף (1941) ובמבי (1942).
לאחר שמלחמת העולם השנייה החלה, ההכנסות מהסרטים ירדו. כאשר ארצות הברית נכנסה למלחמה לאחר מתקפת פרל הארבור, רבים מהאנימטורים של דיסני גויסו לצבא ארצות הברית. הממשלות של ארצות הברית וקנדה הוזמנו לאולפני החברה כדי להפיק סרטי הדרכה ותעמולה. עד 1942, 90% מכלל עובדי החברה עבדו על סרטים הקשורים למלחמה. סרטים מסוימים נוצרו כדי להגביר את התמיכה הציבורית במאמץ המלחמתי הרב. גם הדמויות של האולפנים הצטרפו למאבק, כדוגמת דונלד דאק שהופיע במספר סרטי תעמולה קצרים, כולל בסרט זוכה האוסקר – פני הפיהרר (1943).
בשנת 1948, חזר דיסני להפיק סרטים באורך מלא, כגון סינדרלה המבוסס על אגדה. סינדרלה הוכיח כי סרט הנפשה באורך מלא עדיין יכול להצליח בשוק. סרטים נוספים שנוצרו באותה התקופה הם - עליסה בארץ הפלאות (1951) ופיטר פן (1953). פיטר פן היה סרט שזכה להצלחה מסחרית והוגדר כסרט המרוויח ביותר בשנה.
באמצע שנות ה-50 כאשר תשומת לבו של דיסני הופנתה בעיקר למאמצים חדשים כגון סרטי פעולה, טלוויזיה ופארק השעשועים של דיסנילנד, הפקת סרטי הנפשה נשארה באחריותה העיקרית של חבורת האנימטורים (או כמו שכונו תשעת הזקנים של דיסני). מצב זה הביא לעיכובים באישורים במהלך ההפקה של הסרט "היפהפייה הנרדמת", אשר יצא בסופו של דבר ב-1959. סרט זה היה הסרט היקר ביותר של דיסני עד היום. עלויות היצור הגבוהות וביצועיו הנמוכים בקופות הביאו את האולפן להפסד הכספים הראשון שלה לשנת 1960, דבר שהוביל לגל פיטורים מסיבי ברחבי האולפן.
עד סוף העשור, הסרטים הקצרים של דיסני כבר לא יוצרו על בסיס קבוע, כאשר רבים מעובדי מחלקת הסרטים הקצרים עזבו את החברה או התחילו לעבוד על תוכניות טלוויזיה של דיסני כגון מועדון מיקי מאוס ודיסנילנד.
למרות גל הפיטורים בשנת 1959 והתחרות על תשומת לבו של דיסני, המשיכה החברה לייצר הפקות הנפשה אך ברמה נמוכה מפעם.
ב-1961 הוציא האולפן את הסרט "101 כלבים דלמטיים", סרט הנפשה אשר זכה להצלחה רבה.
תוכנית ההכשרה של דיסני החלה באולפן לפני יצירת שלגיה בשנת 1932, ובסופו של דבר הובילה לכך שוולט דיסני יסייע להקים את המכון לאומנויות בקליפורניה. אוניברסיטה זו, שהוקמה באמצעות מיזוג של מכון לאומנות והקונסרבטוריון למוזיקה של לוס אנג'לס, כללה תוכנית של הנפשה של דיסני שפותחה במסגרת לימודי התואר שלה.
הסרט "החרב באבן" שפורסם ב-1963, היה לסרט השישי המרוויח ביותר של השנה בצפון אמריקה עם השכרה מוערכת של 4.75 מיליון דולר.
וולט דיסני נפטר בדצמבר 1966, עשרה חודשים לפני שהסרט "ספר הג'ונגל" הושלם ויצא לאור. הסרט זכה להצלחה רבה, והוכתר לסרט הרביעי המרוויח ביותר של שנת 1967.
וולט דיסני הפקות המשיכה להוציא לאור סרטי משפחה במהלך שנות השבעים, כדוגמת "הבריחה להר הקוסמים" (1975) ו"יום שישי המפחיד" (1976), אולם סרטים אלו לא צלחו בקופות כפי שהסרטים מהשנים הקודמות צלחו. עם זאת, הסרטים של אולפני האנימציות זכו להצלחה בקופות, ביניהם "רובין הוד" (1973), "הרפתקאות ברנרד וביאנקה" (1977) ו"השועל והכלבלב" (1981).
משנת 1983 עם שחרורו של הסרט "מזמור חג המולד של מיקי" החלה תקופה של סרטים מצליחים.
הסדרה "עולמו המופלא של דיסני" נותרה משודרת בפריים טיים במשך שנים רבות, ולאור הצלחה זו חברת וולט דיסני חזרה לפעילותה בטלוויזיה בשנות השבעים, שבמסגרתה שיתפה פעולה עם חברות הטלוויזיה דאז ויצרה סדרות כגון סדרת האנתולוגיה " עכבר המפעל" וכן החזירה לשידור לתקופה קצרה את "מועדון מיקי מאוס". בשנת 1980 דיסני השיקה את וולט דיסני וידאו ביתי כדי לנצל את שוק קלטות הווידאו החדש.
ב-18 באפריל 1983 הושק לראשונה ערוץ דיסני כערוץ המשודר בכבלים בפריסה ארצית בארצות הברית, הכולל ספריה גדולה של הסרטים הקלאסיים של דיסני, סדרות טלוויזיה, הפקות מקור וכן תוכניות לכל המשפחה שלא נוצרו על ידי דיסני.
הדיסניוורלד קיבל בשנות ה-70 ובתחילת שנות ה-80 חלק ניכר מתשומת הלב וההשקעה של החברה. ב-1978 מנהלי וולט דיסני הכריזו על קיומן של תוכניות לפארק דיסניוורלד נוסף בשם אפקוט, שייפתח באוקטובר 1982.
בהשראת חלומו של וולט דיסני על עיר עתידנית, פארק אפקוט נבנה כמעין תערוכה עולמית קבועה בחסותם של תאגידים אמריקאיים גדולים.
על פי התוכניות, הפארק כולל בתוכו ביתנים רבים המבוססים על תרבויות של עמים מכל רחבי העולם. למרות ההצלחה הרבה של ערוץ דיסני, וולט דיסני הפקות הייתה פגיעה למדי מבחינת כלכלית.
ספריית הסרטים של החברה הייתה יקרת ערך, אולם הציעה כמה סרטים שזכו להצלחה, בעיקר סרטיו של דון בלות' שעזב את החברה ב-1979 יחד עם 11 אנימטורים נוספים, דבר שגרם לתקופת הרנסאנס של דיסני. כמו כן, צוות ההנהגה של החברה התקשה מאוד לשתף פעולה ולשמור על קשר עם אולפנים אחרים.
בתחילת שנות ה-80 ההכנסות מפארקי השעשועים של דיסני היוו 70% מכלל ההכנסות של החברה.
ב-1984, הכריזה קבוצת ההחזקות של בעל ההון סול שטיינברג על הצעה להשתלטות עוינת על הפקות וולט דיסני, מתוך רצון למכור חלק מפעילותה. וולט דיסני הפקות קנתה את המניות של חברתו של שטיינברג (11.1% ממניות החברה) כדי למנוע את השתלטותו. עם זאת, בעל מניות אחר הגיש תביעה על ערך המניה של דיסני ועל הניהול של דיסני לשמור על עמדות בעלי המניות. תביעה זו יושבה בשנת 1989 עבור סכום כולל של 45 מיליון דולר מדיסני והחברה של שטיינברג.
סיד בס, איש עסקים אמריקאי, רכש 18.7% מכלל דיסני ב-1984. עם רכישה זו, בס והדירקטוריון הכניסו את מייקל אייזנר שעבד אז בחברת פרמאונט לתפקיד מנכ"ל החברה, ואת פרנק ולס שעבד אז בחברת האחים וורנר לתפקיד נשיא החברה. אייזנר ניצל את הצלחתם של שוקי הכבלים והווידאו הביתי כדי לחתום על עסקאות ארוכות טווח לשיווק סרטי ותוכניות דיסני.
בעסקאות אלה הופצו סדרות טלוויזיה מצליחות של דיסני כגון בנות הזהב ושפץ ביתך. חברת וולט דיסני החלה להפיץ מהדורות מוגבלות של סרטיה בקלטות וידאו בסוף שנות השמונים.
דיסני בהנהגתו של אייזנר רכשה את ערוץ 9, שהייתה תחנת טלוויזיה עצמאית בלוס אנג'לס.
ב-1985 הוסכם כי עסקת השותפות "מסך כסוף 2" תשמש כמקור פיננסי מוגבל בעבור הסרטים של דיסני עם סכום של 193 מיליון דולרים. בינואר 1987 עסקת מסך כסוף 2 החלה לממן את סרטי דיסני בסכום של 300 מיליון דולרים שגויסו, הסכום הגדול ביותר שגויס לשותפות מוגבלת דאז. עסקת השותפות "מסך כסוף" גם כן שמשה כמקור פיננסי מוגבל בעבור אולפני הסרטים של דיסני.
החל מהסרט "מי הפליל את רוג'ר ראביט" בשנת 1988, אולפני ההנפשה של וולט דיסני נכנסו לתקופת הרנסאנס של דיסני, תקופה שכללה שורה של הצלחות מסחריות וביקורתיות עם סרטים כמו "בת הים הקטנה" (1989), "היפה והחיה" (1991), "אלאדין" (1992) ומלך האריות (1994).
בנוסף, החברה זכתה להצלחה גם בתחום הנפשה בטלוויזיה עם מספר סדרות עתירות תקציב ושבחים, ביניהן הגומונים, אגדות ברווזים ומפלצות.
דיסני הייתה במקום הראשון בשנת 1988 מבחינת הכנסות והגדילה את הכנסותיה ב-20% בכל שנה.
תקופה זו מתוארת בסרט התיעודי "היפהפייה הנרדמת מתעוררת" שיצא בשנת 2009.
בשנת 1989, פרסם האולפן את "בת הים הקטנה", סרט זה הפך להישג היסטורי של דיסני וזכה להצלחה הגדולה ביותר מזה עשרות שנים. בת הים הקטנה הכניסה 84 מיליון דולר בקופה של צפון אמריקה, זהו שיא לסטודיו.
הסרט בת הים הקטנה גם זכה בשני פרסי אוסקר. הסרט הוא הסרט הראשון שנוצר דרך מערכת ייצור הנפשה שפותחה עבור דיסני על ידי פיקסאר.
את הסרט הבא של דיסני, "היפה והחיה", החלו להפיק בלונדון, אך הועבר חזרה לברבנק לאחר שדיסני החליטה לסגור את המשרד בלונדון ולהחזיר את הסרט לפורמט הדומה לפורמט של "בת הים הקטנה".
הופעתו הראשונה של הסרט הייתה בפסטיבל הסרטים בניו יורק 1991, לפני הפצתו שפורסמה בנובמבר 1991. הסרט היה הצלחה גדולה וחסרת תקדים, כאחד מסרטי האולפן הטובים ביותר. הסרט היה מועמד לשישה פרסי אוסקר.
ההצלחות של "בת הים הקטנה" ו"היפה והחיה" בנו את עתיד דיסני, כל התוכניות תוכננו בקפידה כדי למשוך קהלים מכל הגילאים והסוגים לתיאטראות.
בשנת 1992, יצא הסרט "אלאדין" אשר המשיך את מגמת ההצלחה של סרטי דיסני והרוויח 504 מיליון דולר ברחבי העולם בקופות ושני פרסי אוסקר. "אלאדין" גם הקים את המגמה של שכירת שחקנים ושחקניות מפורסמים כדי לדבב את דמויות דיסני.
ביוני 1994, פרסמה דיסני את הסרט "מלך האריות", סרט זה הרוויח 768 מיליון דולר בקופות ברחבי העולם, עד עצם היום הזה מדובר בשיא של סרט הנפשה.
בשנים שלאחר מכן הוציאה דיסני סרטים רבים נוספים שזכו להצלחה מרובה.
בנוסף, ההצלחות של "אלאדין" ו"מלך האריות" גרמו לעליה משמעותית בהנפשה תוצרת אמריקה בכל שאר האזור, חטיבות הנפשה חדשות קמו כגון האחים וורנר, פוקס ועוד.
חששות התעוררו בדיסני, בייחוד אצל רוי דיסני, על כך שראש הסטודיו ג'פרי קצנברג לוקח יותר מדי קרדיט על ההצלחה של דיסני בתחילת שנות ה-90. נשיא דיסני, פרנק ולס, נהרג בהתרסקות מסוק בשנת 1994 וקצנברג שידל את המנכ"ל מייקל אייזנר שימנה אותו לתפקיד הנשיא שהתפנה. במקום זאת, המתחים בין קצנברג, אייזנר ודיסני גרמו לקצנברג להתפטר מהחברה באוקטובר, כאשר ג'ו רוט תפס את מקומו. קצנברג המשיך להיות אחד ממקימי האולפנים הגדולים שחטיבת ההנפשה שלו הפכה ליריבת המפתח של דיסני.
בניגוד להצלחת ההפקות של דיסני בשנים האחרונות, באמצע 1990 דיסני הציגה מגמה של ירידה בתשואה.
הסרט "פוקהונטס", שיצא לאור בשנת 1995, נחשב לאכזבה בהשוואה לסרטים הקודמים.
הסרט הבא שהוציאה לאור היה "הגיבן מנוטרדם" בשנת 1996. הסרט הופק בחלקו בפריז וגם כן לא זכה להצלחה רבה כמו הסרטים הקודמים.
בקיץ שלאחר מכן, יצא "הרקולס" שדווקא קיבל ביקורות חיוביות אך היה אחראי לתחילת הירידה של סרטי ההנפשה. "מולאן" (1998), הסרט הראשון שהופק בעיקר בסטודיו בפלורידה, הרוויח 305 מיליון דולר בקופות ברחבי העולם.
בחודש אוקטובר 1999, סטודיו לאפקטים מיוחדים שנרכשו בעבר על ידי חברת וולט דיסני (1996) התמזג עם תוכנת הגרפיקה המבצעת את ההנפשה בדיסני כדי ליצור מחלקה שנקראת "המעבדה הסודית". המעבדה הסודית הפיקה סרט עלילתי אחד, "דינוזאור" אשר יצא במאי 2000 והציג יצורים פרהיסטוריים. המעבדה הסודית נסגרה בשנת 2001.
"פנטסיה" (2000), סרט ההמשך לסרט שיצא בשנת 1940, פורסם ב-1 בינואר 2000.
פיטר שניידר עזב את תפקידו כנשיא וולט דיסני הנפשות בשנת 1999 כדי להיות נשיא אולפני וולט דיסני תחת ג'ו רוט. תומאס שומאכר, שהיה סגן נשיא ההנפשה של שניידר במשך מספר שנים, הפך לנשיא החדש של וולט דיסני הנפשות.
בשלב זה, תחרות אולפנים אחרים הובילה את הכנסות האנימטורים לשיאים של כל הזמנים, על שומאכר היה לבצע קיצוץ בעלויות ופיטורים מסיביים שיביאו בסופו של דבר ל-1,200 עובדים (מ-2,200).
ההצלחות הגדולות של חברות ענק אחרות כגון פיקסאר ואולפני סקיי סטודיוס, גרמו לנפילתה הגדולה של דיסני, מה שגרם בפעם נוספת לגל פיטורים גדול, מורל החברה צנח לשפל. הסטודיו בברבנק צומצם ליחידה אחת וגם הסטודיו בפריז נסגר בשנת 2003.
בשנת 2003, מונה טום שומאכר לנשיא קבוצת התיאטרון, תיאטרון הבמה של דיסני, דייוויד סטיינטון מונה למחליף של שומאכר.
ב-12 בינואר 2004, דיסני הכריזה על סגירת הסטודיו בפלורידה. בשנת 2005, פרסמה דיסני את הסרט "צ'יקן ליטל", הסרט זכה להצלחה מתונה בקופות והרוויח 315 מיליון דולר ברחבי העולם.
ב-24 בינואר 2006 הודיעה דיסני כי היא תרכוש את פיקסאר תמורת 7.4 מיליארד דולר. לאסטר וקטמול עסקו בשיקום המורל של צוות ההנפשה ושכרו מחדש את הכוכבים שעזבו את הסטודיו.
כל מחלקה הייתה אחראית לפרויקטים שלה בלבד, לא הייתה אפשרות להעביר משימות בין המחלקות, המטרה הייתה ליצור לכל מחלקה אישיות משלה ולמנוע התמזגות ביניהן.
בשנת 2007 יצא הסרט "לפגוש את הרובינסונים", שהרוויח 169.3 מיליון דולר. מבאותה שנה גם אולפני דיסניטון נבנו מחדש והחלו לפעול כיחידה נפרדת תחת שליטתם של לאסיטר וקטמול. התערבותו הישירה של לאסיטר עם הסרט הבא של האולפן, הביאה לעזיבתו של הבמאי כריס סנדרס.
"הנסיכה והצפרדע" בבימויו של רון קלמנטס וג'ון מוסקר, היה סרט האנימציה הראשון שצויר באולפן בחמש השנים האחרונות. את הסרט פרסמו אולפני דיסני בשנת 2009 והוא קיבל ביקורת חיובית ואף היה מועמד לשלושה פרסי אוסקר.
אחרי שחרור "הנסיכה והצפרדע", יצא גם הסרט "פלונטר" בבימויו של ביירון הווארד נתן גר, הסרט יצא בשנת 2010 והפך להצלחה ביקורתית ומסחרית באופן משמעותי. הסרט הרוויח 591 מיליון דולר בהכנסות של קופות ברחבי העולם.
ב-2011 הופץ "פו הדב" אשר נעשה בהנפשה קלאסית, הסרט זכה לשבחים רבים אך הסתפק בהכנסות צנועות במיוחד.
ב-2012 הופץ הסרט "ראלף ההורס" אשר זכה לשבחים ופרסים רבים וכן גרף הכנסות גבוהות של למעלה מ-400 מיליון דולר, לאור השבחים הרבים וההכנסות הגבוהות יצא המשך לסרט בנובמבר 2018.
בשנת 2013 פורסם הסרט המוזיקלי "לשבור את הקרח" בהשראת "מלכת השלג" של הנס כריסטיאן אנדרסן, זה היה סרט האנימציה הראשון של דיסני שהרוויח מעל מיליארד דולר ברחבי העולם.
הסרט הבא של האולפן היה "שישה גיבורים", סרט קומדיה בהשראת הסדרה של מארוול קומיקס, שיצא בשנת 2014. במיוחד עבור הסרט, האולפן פיתח תוכנה חדשה לעיבוד אור בשם היפריון, הסטודיו המשיך להשתמש בה בכל הסרטים הבאים. הסרט זכה לשבחים רבים ובנוסף זכה בפרס האוסקר לאנימציה המונפשת הטובה ביותר.
במרץ 2016 הופץ הסרט "זוטרופוליס", הסרט זכה להצלחה מסחרית עצומה עם הכנסות של מעל 900 מיליון דולר והיה לסרט האנימציה עם הפתיחה הטובה ביותר בהיסטוריה של הקולנוע כבר בסוף השבוע הראשון להקרנתו בקולנוע, כמו כן הסרט זכה גם להצלחה ביקורתית עצומה. ב-6 ביוני הרוויח הסרט מיליארד דולר והפך לסרט האנימציה השני של אולפני ההנפשה של דיסני שהגיע לסכום זה, כמו כן זכה הסרט בפרס האוסקר לאנימציה המונפשת הטובה ביותר. "מואנה", סרט הרפתקאות ופנטזיה, יצא בנובמבר 2016. הסרט היה הצלחה מסחרית נוספת עבור הסטודיו, הרוויח מעל 600 מיליון דולר ברחבי העולם והיה מועמד לשני פרסי אוסקר.
ב-20 ביוני 2018 מונתה ג'ניפר לי למנכ"לית של חברת אולפני ההנפשה של וולט דיסני עקב פרישתו של ג'ון לאסיטר.[1][2]
ב-28 ביוני 2018, אולפני דיסניטון נסגרה ו-75 עובדים פוטרו.[3] ב-23 באוקטובר 2018, נודע כי אד קטמול יפרוש בסוף השנה וימשיך את עבודתו עד יולי 2019.[4]
בנובמבר 2018 הופץ סרט ההמשך של ראלף ההורס, "ראלף שובר את האינטרנט", הסרט גרף הכנסות גבוהות של מעל 500 מיליון דולר והיה למועמד לפרס אוסקר.
במרץ 2019, רכשה חברת וולט דיסני את פוקס המאה ה-20, וכן את חטיבת ההנפשה של פוקס המאה ה-20 ו-Blue Sky Studios, נשיאי החברות אנדראה מילורו ורוברט ביירד המשיכו בתפקידיהם.[5][6]
בנובמבר 2019 הופץ סרט ההמשך "לשבור את הקרח 2". הסרט הכניס יותר מ-1.4 מיליארד דולר והיה מועמד לפרס אוסקר לשיר המקורי הטוב ביותר.
בין השנים 2020 ל-2022, על רקע מגפת הקורונה והשפעותיה על הרגלי הצפייה של הציבור בסרטי קולנוע, ומסיבות נוספות, לא הצליחה דיסני ליצור סרט אנימציה שובר קופות בסדרי הגודל אליהם הייתה מורגלת. ריה והדרקון האחרון (2021) ועולם מוזר (2022) לא הצליחו להרוויח בקופות הקולנוע,[7][8] וגם אנקאנטו (2021), למרות שנחשב ללהיט, לא הרוויח כמצופה.[9] על רקע זה, כמו גם על רקע הצלחתם של אולפני אנימציה אחרים להציג להיטים קופתיים,[10] נאלצה דיסני לגבש תוכנית להחזרת אולפני האנימציה שלה לרווחיות. לאור זאת, בשיחה עם בעלי המניות של דיסני בפברואר 2023, הודיע בוב אייגר, מנכ"ל החברה, כי בשנים הקרובות יתמקדו אולפני ההנפשה של וולט דיסני ופיקסאר בזיכיונות מצליחים שמהווים השקעה בטוחה, והכריז על הפקת שלושה סרטי המשך מזיכיונות רווחיים במיוחד, "לשבור את הקרח 3" ו"זוטרופוליס 2" מאולפני דיסני, ו"צעצוע של סיפור 5" מפיקסאר. במקביל הודיע אייגר על פיטוריהם של 7,000 מעובדי החברה, מהלך שצפוי לחסוך לדיסני 5.5 מיליארד דולר.[11]
בספטמבר 2024, ג'ניפר לי פרשה מתפקידה כמנהלת הקריאטיבית הראשית של האולפנים כדי להתמקד בכתיבה ובבימוי של סרטי "לשבור את הקרח 3" ו"לשבור את הקרח 4". ג'ארד בוש, זוכה פרס האוסקר על הסרט "אנקאנטו", מונה למנהל הקריאטיבי הראשי לאחר פרישתה.[12]
בפברואר 2023 עדכן מנכ"ל דיסני, בוב איגר, על פיתוח סרטי המשך לזיכיונות מצליחים של דיסני ופיקסאר, שמועד צאתם לאקרנים טרם הוכרז:
עיינו גם בפורטל: | |||
---|---|---|---|
פורטל דיסני |
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.