אדריכלות אסלאמית

אדריכלות אסלאמית כוללת את כל המגוון של האדריכלות שהתפתחה מהאסלאם כתופעה חברתית, תרבותית, פוליטית ודתית. לפיכך המושג כולל מבנים דתיים יחד עם מבנים חילוניים, מהעבר הרחוק או מהעת האחרונה, במקומות שהיו תחת רמות שונות של השפעת האסלאם.

ערך ללא מקורות

אדריכלות אסלאמית

הטאג' מאהל באגרה הוא דוגמה ייצוגית לאדריכלות אסלאמית בהודו
מידע כללי
אזור גאוגרפי	דרום-מזרח אסיה, דרום אסיה, דרום-מערב אסיה, צפון אפריקה
מבנים עיקריים	הטאג' מאהל, כיפת הסלע
סגנון האדריכלות הבא	אדריכלות עות'מאנית

כיכר אל-הדים ביחד עם שער מנסור בעיר העתיקה של מקנס, מרוקו

שער תימן בעיר העתיקה של צנעא העשויה כולה לבני בוץ עם גבס

מרכז המשפחות של קאזאן בטטרסטן, רוסיה, המאפיין את האדריכלות המוסלמית של מרכז רוסיה

כיפת הסלע בירושלים

פנים כיפת "המסגד החדש" מהמאה ה-17 באיסטנבול

מסגד אורטאקוי באיסטנבול שנבנה במאה ה-19

אדריכלות בסגנון מורי-ספרדי במלון פאלאס בירושלים, המאה העשרים

הסגנון האדריכלי החל להופיע במזרח התיכון במאה ה-7 והתפשט במהלך ימי הביניים לצפון אפריקה, דרום ספרד, אסיה הקטנה, פרס והודו. בעידן המודרני נבנים מסגדים בסגנון האסלאמי גם בקהילות מוסלמיות באפריקה, מזרח אסיה, צפון אמריקה ואירופה.

אלמנטים אדריכליים ומאפיינים של הסגנון האסלאמי

אפשר לזהות את האדריכלות האסלאמית עם מרכיבי הסגנון הבאים:

• כיפות גדולות
• מינרט (צריח) אחד או שניים או מספר זוגי של מינרטים במסגדים גדולים מאוד.
• חצרות גדולות, פעמים רבות מחוברות לאולם תפילה גדול. חצרות בדרך כלל מעוצבות כגן מוסלמי – טיפוס גן שמתאפיין בגאומטריה ברורה ונוקשָה, תעלות מים וקולונדות עמודים היקפיות.
• שימוש בצורות גאומטריות ובאמנות רפטטיבית (חוזרת על עצמה) – ערבסקות
• שימוש רב בקליגרפיה עיטורית בערבית
• שימוש בסימטריה
• כיורים ומזרקות לרחצת היטהרות
• מִחְרַ֫אבּ בתוך המסגד המציין את הכיוון למכה
• שימוש בצבעים בולטים
• התמקדות בחלל הפנימי של הבניין לעומת החיצוניות שלו
• קשתות מחודדות וקשתות פרסה.
• מוקרנס – סוג של תמיכה קישוטית של קשת.
• משרבייה – קיר לבנים חלול או גילוף עץ המונח על חלון, ומאפשר להביט אל הרחוב מבלי להיחשף.
• שימוש במוטות מתיחה בבסיסי קשתות.

טיפוסי מבנים בסגנון האסלאמי

• מסגד
• קסבה
• מדרסה
• בית באר
• ארמונות
• סביל
• ח'אן (קראוואנסאריי)
• תורבה
• ריאד מרוקאי

פרשנות

פרשנויות שכיחות של האדריכלות האסלאמית כוללות:

• כוחו האינסופי של אללה מוזכר על ידי סגנון החוזר על עצמו, וכך מזכיר את האינסופיות
• כמעט לעולם אין מציירים צורות בעלי חיים או בני אדם באמנות, בגלל האיסור על פיגורטיביות באסלאם. צמחייה, לעומת זאת, היא מוטיב רווח, אך בדרך כלל היא מסוגננת או מפושטת בשל אותה הסיבה.
• הקליגרפיה מוסיפה לפנים הבניין על ידי ציטוטים מהקוראן, וזאת בשל חשיבות השפה הערבית באסלאם.
• יש שכינו את האדריכלות האסלאמית כ"אדריכלות הרעלה" מכיוון שהיופי נמצא בחללים הפנימיים (חצרות וחדרים), שלא ניתן לראותם מבחוץ.
• השימוש בצורות מרשימות כמו כיפות גדולות, מגדלים גבוהים, וחצרות עצומות מיועד לבטא כוח ועוצמה.

השפעות

סגנון אסלאמי מיוחד התפתח זמן קצר לאחר מוחמד. מתחילתה, אדריכלות זו שאבה מהאדריכלות הרומאית, המצרית, הפרסית-סאסאנית והביזנטית. אפשר להצביע על דוגמה מוקדמת בכיפת הסלע בירושלים. היו בה חללים פנימיים בעלי כיפה, כיפה עגולה גדולה, ונעשה שימוש בעיטורים מסוגננים החוזרים על עצמם.

המסגד הגדול של סאמרא שבעיראק, שהושלם ב-847, צירף בין סגנון העמודים הרבים התומכים בבסיס שטוח, שעליו נבנה מינרט ספירלי עצום.

אדריכלות מורית

ערך מורחב – אדריכלות מורית

בניית המסגד הגדול בקורדובה מ-785 מסמנת את תחילת האדריכלות האסלאמית בספרד ובצפון אפריקה. המסגד ידוע בקשתות הפנימיות המרשימות שלו. האדריכלות המורית הגיעה לשיאה עם הבנייה של האלהמברה, הארמון/מבצר המרהיב של גרנדה, עם חלליו הפנימיים הגדולים המעוטרים באדום, כחול וזהב. הקירות מעוטרים במוטיבים צמחיים מסוגננים, כתובות ערביות וערבסקות, ומכוסים באריחים מזוגגים.

אדריכלות טימורית

האדריכלות הטימורית נחשבת כשיאה של האדריכלות האסלאמית באסיה המרכזית. מבנים מרשימים שנבנו ביוזמת טימור ושושלתו בסמרקנד והראט עזרו להגדיל את ההשפעה של האמנות האילח'אנית בהודו, וכך צמחה האסכולה המוגולית באדריכלות. האדריכלות הטימורית התחילה במאוזוליאום של אחמד ייאסווי בקזחסטן של ימינו והסתיימה במאוזולאום של טימור, "גור-י אמיר" בסמרקנד. סימטריה היא מאפיין של כל המבנים הטימוריים החשובים, וכן קיימות כיפות כפולות רבות, והמשטחים החיצוניים מכוסים באריחים צבועים בצבעים עזים.

אדריכלות טורקית-עות'מאנית

האדריכלות של האימפריה העות'מאנית מהווה יחידה נפרדת, ובמיוחד המסגדים הגדולים בסגנון סינאן, כמו מסגד סולימניה מאמצע המאה ה-16. מסגד סולטאן אהמט מתחילת המאה ה-17 מציג את הפיתוח של כמה מהצורות הקיימות בהאגיה סופיה, שנבנתה אלף שנה קודם לכן.

אדריכלות פרסית

ערך מורחב – אדריכלות איראנית

אחת מהתרבויות הראשונות שהאסלאם פגשהּ בזמן ולאחר לידתה, הייתה התרבות הפרסית-סאסאנית. הבירה הפרסית הייתה על הגדות המזרחיות של הפרת והחידקל במאה ה-7. קרבה זו הביאה אדריכלים של האסלאם הקדום לשאול, ולמעשה לרשת את המסורות והדרכים של האימפריה הפרסית-סאסאנית שנפלה.

האדריכלות האסלאמית שאלה רבות מהפרסית. בגדאד, לדוגמה, התבססה על תקדימים פרסיים כמו פירוזבאד בפרס. למעשה, כיום ידוע ששני המעצבים שאל-מנסור שכר על מנת לתכנן את העיר היו נאובאחט, זוראסטרי לשעבר פרסי, ומאשלה, יהודי לשעבר מח'וראסאן שבאיראן.

המסגד הגדול של סאמרא הוא דוגמה נוספת, שם המגדל הספירלי התבסס על אדריכלות פרסית, כמו המגדל הספירלי באמצע פירוזבד, בירה סאסאנית לשעבר.

אדריכלות הודית-מוגולית

ערך מורחב – אדריכלות מוגולית

סגנון מיוחד נוסף הוא האדריכלות של האימפריה המוגולית בהודו ובפקיסטן במאה ה-16 עד המאה ה-18. הסמן הראשון לסגנון אדריכלי זה, הוא קבר הומאיון שבניזמודין שבדלהי, שבנתה חאג'י בגום (Haji Begum), אלמנתו של הומאיון, בשנים 1562–1571.

בנה, הקיסר אכבר, בנה את העיר המלכותית פטהפור סיקרי (כ-35 קילומטר מערבית לאגרה) בשנות ה-70 וה-80 של המאה ה-16, ואף הוא שילב בה אלמנטים פרסיים, אסלאמיים והינדואים.

הדוגמה המרהיבה ביותר של האדריכלות המוגולית הוא קבר אִעְתִמַאד א-דאולה שבנתה נור ג'האן לזכר אביה מירזה גהיאס בג בין השנים 1622–1628.

אולם הדוגמה המפורסמת ביותר של אדריכלות מוגולית היא הטאג' מאהל ("אגל דמעה על לחי הזמן" כפי שזכה להיקרא על ידי המשורר רבינדרנאת טאגור), שבניינו החל שלוש שנים לאחר חנוכתו של אעתמאד א-דאולה, והסתיימה ב-1654. הוא נבנה על ידי המלך שאה ג'האן כמאוזלאום לאשתו ארג'ונאד באנו בגם, שכינויה היה "מומתאז מהאל", שמתה בלידת ילדם ה-14. השימוש הנרחב באבנים יקרות למחצה המשובצות בציפוי המבנה, והכמות האדירה של השיש הלבן והשיש השחור, כמעט ורוששו את מלכותו. הטאג' מהאל הוא כמעט סימטרי, לבד מהסרקופאג של שאה ג'האן שמוסט מהמרכז בחדר הקבר שמתחת לקומה הראשית. סימטריה זו כוללת גם בניית מסגד-מראה מאבן חול אדומה על מנת להקביל למסגד הפונה למכה ממערב למבנה העיקרי. וכמו בכל המבנים בסגנון אדריכלי זה, ובכללם גם קבר אכבר בסיקאנדרה הצמודה לאגרה, קבר ג'האנגיר בלאהור וקבר אורנגזב באוראנגאבאד. המאפיין הבולט באדריכלות זו הוא קיומו של הצ'אר-באג – גן מחולק לארבע, עם תעלות מים החוצות אותו, המייצג את גן העדן.

אדריכלות מרוקאית

האדריכלות המרוקאית מתוארכת משנת 110 לפני הספירה עם בנייני הבזאר המאסיביים של הברברים שהקימו בתים עשויים לבני בוץ. האדריכלות הושפעה מאיסלאמיזציה בתקופת השושלת האידריסית, גולים מוריים מספרד, וגם על ידי צרפת שעסקה במרוקו ב-1912. המאפיינים העיקריים של הסגנון המרוקאי הם קירות מצופים קרמיקה הקרויה "זליג'" ובתים הבנויים סביב חצר עם בריכה הקרויים "ריאד מרוקאי".

אדריכלות תימנית

ניתן לאפיין את האדריכלות התימנית כ"שמרנית", שכן העם התימני משלב בין עברו הפרה-אסלאמי והאסלאמי. פילוסופיה זו מודגמת בבניית המסגד של שלמה במאריב, שנבנה היישר על גבי מקדש ישן. אדריכלות תימנית היא האדריכלות המאפיינת בתים שנבנו בכמה קומות ונחשבים בעיני היסטוריונים רבים בתור הארץ הראשונה בעולם בה הוקמו גורדי שחקים, חלק מהקומות המשמשות כמחסן קו עם מדרגות נשלפות. הבתים עשויים מלבני בוץ מעורבבות עם גבס. חלק מן הבתים והארמונות הוקמו על גבי סלעים או בתוך סלעים ומאוד מזכירים את האדריכלות של הנבטים שהיו "עם נווד" החי במדבריות ערב ואזור הנגב.

אדריכלות טטרית

האדריכלות הטטרית היא סגנון מוסלמי שהיה נפוץ במדינות מוסלמיות במרכז רוסיה. אדריכלות זו היא שילוב אדריכלי של סגנון רוסי ביחד עם מוטיבים מוסלמים.

אדריכלות ממלוכית

ערך מורחב – אדריכלות ממלוכית

תצלום פנורמי של מיידאן-י אמאם באספהאן המהווה דוגמה מרהיבה לאדריכלות פרסית (לצפייה הזיזו עם העכבר את סרגל הגלילה בתחתית התמונה)

ראו גם

• מסגד
• אמנות מוסלמית
• אדריכלות סלג'וקית
• אדריכלות עות'מאנית

לקריאה נוספת

• Robert Hillenbrand, Islamic Architecture: Form, Function, and Meaning, Columbia University Press, 1994
• Sheila S. Blair and Jonathan M. Bloom, The Art and Architecture of Islam, 1250–1800, Yale University Press, 1996
• Richard Ettinghausen, Oleg Grabar, Marilyn Jenkins, Islamic Art and Architecture 650–1250, Yale University Press, 2001
• Jonathan M Bloom, Sheila S Blair (eds.), Grove Encyclopedia of Islamic Art & Architecture, Volume 1, 2 & 3, Oxford University Press, 2008
• Jonathan M. Bloom, Architecture of the Islamic West: North Africa and the Iberian Peninsula, 700–1800, Yale University Press, 2020
• Banister Flecher’s, The History of Architecture, 527–580, 605–631, 19th Ed. Butterworths, 1987
• The academic journal “Muqarnas” - An Annual on the Visual Cultures of the Islamic World, Volumes 1–30 (1983–2013)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אדריכלות אסלאמית בוויקישיתוף

• Islamic Arts and Architecture - אתר על אמנות ואדריכלות אסלאמית
• אדריכלות אסלאמית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• אדריכלות אסלאמית, דף שער בספרייה הלאומית
• ARCHITECTURE OF ISLAM by Takeo Kamiya - אתר של האדריכל היפני טאקאו קמיה
• ArchNet - הוא מיזם שיתופי למדעי הרוח הדיגיטליים המתמקד באדריכלות אסלאמית ובסביבה הבנויה של חברות מוסלמיות