Loading AI tools
סופר ומתרגם יהודי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלכסנדר זיסקינד בן צבי-הירש רבינוביץ (בראשי תיבות: אז"ר; כ"ד בשבט תרי"ד, 22 בפברואר 1854 – 6 בספטמבר 1945, כ"ח באלול תש"ה) היה סופר, עורך, ביוגרף ומתרגם עברי. כונה "זקן הסופרים העבריים".
 | |
| לידה |
22 בפברואר 1854 ליאדי, בלארוס  |
|---|---|
| פטירה |
6 בספטמבר 1945 (בגיל 91) תל-אביב, פלשתינה (א"י) |
| מדינה |
פלשתינה (א"י) |
| לאום | יהודי |
| מקום קבורה |
בית הקברות טרומפלדור |
| שפות היצירה |
עברית, גרמנית |
| יצירות בולטות |
תולדות היהודים בארץ ישראל |
  | |
רבינוביץ' נולד בשנת 1854 בעיר לאדי שבמחוז מוהילב של האימפריה הרוסית, באזור רוסיה הלבנה (כיום בלארוס), עיר שהייתה מרכז חב"ד. בנערותו שימש כגבאי בבית הכנסת של החסידות בעיר, והיה אחראי על רכישת ספרי קודש לבית הכנסת.
בשנת 1887 החל ללמד בעיר פולטבה (כיום באוקראינה). פרסם את סיפוריו הראשונים ברוסיה ולאחר מכן בפולין, בעיתונו של נחום סוקולוב "האסיף", שיצא לאור בוורשה. היה מקורב לתנועת חובבי ציון. בשנת 1897 נבחר לקונגרס הציוני הראשון.
אז"ר עלה לארץ ישראל בימי העלייה השנייה בשנת 1906, עבד כספרן בספריית שער ציון ועסק בהוראה. במהלך מלחמת העולם הראשונה גורש אז"ר יחד עם שאר תושבי תל אביב, ושהה בצפת עד סיום המלחמה. בעקבות הסיפור "מחרבנות החלוקה", שפרסם בקובץ הספרותי "הגליל", גזרו עליו רבני צפת נידוי[1].
היה פעיל בתנועת העבודה, ואף קיבל בגיל 75 את פנקס החבר מספר 1. הרבה להופיע בסניפי הנוער העובד ואף זכה לכינוי "הסבא" של הנוער העובד, כפי שמעיד זלמן שזר בנאום במסיבה בבית הנשיא:
קודם כל היה סבא לנוער העובד. עוד זכורים הימים כאשר היינו מתאספים בכל יום הולדת של "סבא". זכורים הימים כשהוא היה בא נשען על מקלו לתוך מסיבות הנוער העובד. ילדים וילדות כתרוהו מסביב ורקדו לפניו, והוא, ר' אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ', כבר אז ישיש, היה קרוי בפי כולם: "סבא של הנוער העובד"[2].
היה מקורב לסופרים ש"י עגנון ויוסף חיים ברנר וכן לרב הראשי של יפו באותה עת, הרב אברהם יצחק הכהן קוק. תמונתם המשותפת מונצחת בפסיפס המרכזי במרכז סוזן דלל בשכונת נווה צדק. כיהן כחבר נשיאות אגודת הסופרים העבריים בארץ ישראל החל משנת 1921.
כך כתב עליו ש"י עגנון בספר תמול שלשום (ספר ראשון, פרק שישי), הוצאת שוקן:
...מלבד הספרים שקרא בחדרו קורא היה בבית הספרים שערי ציון. ואז"ר היטיב עמו ולא מנע ממנו כל ספר, חוץ מספרים שמצא בהם דברי מינות. לפי שראה שהרבה מן הצרות שבאות על בחורי ישראל באות משום הדעות הנפסדות שלומדים מספרי מינים...
היה מראשוני תל אביב, וממקימי שכונת בורוכוב בגבעתיים. בחייו הוציא לאור כ-100 ספרים, ולרגל יום הולדתו ה-80, הוחלט לקרוא יישוב על שמו, הוא כפר אז"ר.
נפטר בשנת 1945, ונטמן בבית הקברות הישן של תל אביב ברחוב טרומפלדור.
אז"ר למד תורת ישראל, וקלט את מוסר חז"ל ואת נשמת החסידות. הוא הושפע גם מסופרי רוסיה הגדולים טולסטוי וקוֹרוֹלנקוֹ, ומפיינרמן, תלמידו של טולסטוי, עד שהעבוֹדה הפּשוּטה הכּשרה הייתה בּעיניו לדבר שבּקדוּשה. אז"ר קיים אורח חיים אדוק, שומר מצוות כהלכתן, ומתפלל מדי יום ביומו. באחת ההזדמנויות אמר שאין להעלות על הדעת קיום העם העברי בלי הדת, ושאף לראות אנשים דתיים בתוך תנועת העבודה[3].
כאיש רב-פעלים דגל בעבודה למען הכלל. סיפוריו עסקו במצוקות יהודים עשוקים (כמסורת הספרות העברית הריאליסטית מאז תקופת ההשכלה), והוא כונה "חלוץ הספרות הסוציאליסטית העברית". מקובל לטעון כי בהגיעו לארץ ישראל התקרב יותר לאורח-חיים דתי, בהשפעתו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק. אז"ר היה בן בית אצל הראי"ה קוק, מהראשונים שהכירו בו, ומשך עמו את חבריו הסופרים ל"סעודה שלישית" בבית הרב. הוא אף ערך יחד עם בנו של הרב קוק, הרב צבי יהודה, קובץ בשם "התרבות הישראלית", בהשראת רוחו של הראי"ה קוק, שהוציא בו לאור את "זרעונים". לדברי הרצי"ה, הקובץ נועד מלכתחילה לשמש כקונטרה לכתב העת מייסודו של אחד העם, "השילוח", אלמלא נאלצו להפסיק את הוצאתו לאחר הגיליון הראשון בשל פרוץ מלחמת העולם הראשונה. בנוסף, כתב מאמר על הראי"ה קוק עוד בחייו בשם 'כתר תורה - לצורתו הרוחנית של רבינו' (יצא לאור ב-"לוח ארץ ישראל" תרע"ב) בו ביטא את הערצתו לרב.
בפעילותו בנוער העובד נאבק בהשפעות הפרקציה (הסיעה) הקומוניסטית ושאר השפעות לא-ציוניות, ששאפו לקשור את הנוער העובד לקומוניזם ולמהפכה הבולשביקית ולבטל את מטרותיה הלאומיות היהודיות של התנועה.
כתב, ערך ותרגם יותר ממאה ספרים. מסיפוריו הבולטים: "בצל הכסף"[4], "בת העשיר"[5], "דרך הרוח"[6]. חיבר מאמרים עיוניים שיצאו לאור בגליונות "לוח ארץ ישראל" בעריכת אברהם משה לונץ.
השקיע בתרגומים תורניים, בעיקר של ספרי מחקר התלמוד של הרב ד"ר בנימין זאב (וילהלם) בכר, וניכר בהם שהוסיף נופך משלו על פי למדנותו התורנית. מתרומתו לספרות התורנית: אגדות התנאים, אגדות אמוראי ארץ ישראל, ערכי מדרש, הרמב"ם פרשן המקרא, מסילות לתורת התנאים, תרגום התרגום לשיר השירים, פירוש לאיוב ולקט פירושים למקרא מספרי המדקדק יונה אבן ג'נאח.[דרושה הבהרה]
אז"ר היה נשוי פעמיים. עם אשתו הראשונה, הניה לאה לבית לפיצקין, הביא לעולם 4 ילדים:
מאשתו השנייה חיה נולד לו בן אחד - בנימין אז"ר (1910–1981), לימים איש משרד העבודה.
שמואל אבנרי, ביאליק ואז"ר: סיפורם של מו"ל ונימו"ל, באתר הארץ, 13 בדצמבר 2013
נתן אקסלרוד, אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ' נואם, אוסף יומני כרמל באתר YouTube (1935) נתן אקסלרוד, ביאליק, אזכרה בשנה למותו, אוסף יומני כרמל באתר YouTube , אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ' אומר קדיש (1935)
אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ (1854-1945), דף שער בספרייה הלאומית
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
