Remove ads
שמואל אבנרי (יליד תל אביב, 18 באוגוסט 1949) הוא חוקר, מסאי ועורך, העוסק גם בצילום. מאז 1989 הוא בוחן במחקריו את מכלול פועלו התרבותי והחברתי של ביאליק. מנהל הארכיון והמחקר בבית ביאליק בתל אביב בשנים 2001–2021, ומשמש כתובת לבירורים בנושאי ביאליק לחוקרים, לסטודנטים ולציבור הרחב, בארץ ומחוצה לה. מאמריו, המבוססים על תעודות ומקורות מגנזי הארכיון, מתפרסמים בעיתונות, בבמות ספרותיות ובכתבי עת מדעיים.
את שנות לימודיו לתואר הראשון עשה אבנרי כעתודאי באוניברסיטת בר-אילן, במחלקה לספרות בראשותו של פרופ' ברוך קורצווייל. כסטודנט ניהל באותה עת את הספרייה הסמינריונית של המחלקה. בין השנים 1989-1972 שירת אבנרי בצה"ל בתפקידי הדרכה ומחקר. בין חיבוריו על מלחמת לבנון הראשונה, בולט מחקרו הביקורתי, 'מכשולים בדרך הפקת הלקחים'[1][2].
בשנת 2020 יצא לאור ספרו "כמה ביאליק יש?: על ריבוי פניו של המשורר הלאומי"[3].
Remove ads
- אליהו מידניק, 'יום קרוש ומקולל' (מבחר סיפורים ומכתבים), הוצאת עמדה/ביתן, תל אביב 2002. אבנרי ההדיר את יצירתו של סופר עלום זה, שפעל באודסה בראשית המאה ה-20, וכן צירף לספר מחקר מסכם, שבו הוא דן בסגולותיה של יצירת מידניק ובקשר שבין סיפוריו של מחבר רב-כישרון זה לבין מסכת חייו הקצרה, שנגדעה עם התאבדותו בגיל עשרים-ושלוש. בעקבות גאולתו זו של הסופר מתהום הנשייה, זכה הספר לפרס משרד התרבות והמדע לקלסיקה עברית לשנת ה'תשס"ג[4].
- בשנים 2008-2007 כתב אבנרי וערך את תצוגת הקבע החדשה של מוזיאון בית-ביאליק המשופץ, לצדן של האוצרת הראשית איילת ביתן שלונסקי, היועצת ד"ר נירית שלו כליפא, ואדריכלית השימור פרופ' ניצה מצגר-סמוק. על מכלול עבודתו זו הוענק לאבנרי פרס עובד החינוך המצטיין של אגף התרבות והאמנויות בעיריית תל אביב-יפו לשנת ה'תשס"ח[5].
- במסגרת אירועי התרבות של בית ביאליק, עורך אבנרי (בעזרת יהודית דנון ויקיר בן-משה) ערבי עיון וסדרות מפגשים הקשורים ביצירת ביאליק לגווניה, שבהם נוטלים חלק בכירי החוקרים באקדמיה. בכלל זאת ראויה לציון הסדרה בת תריסר המפגשים 'ביאליק וסופרי זמנו: חברויות, השפעות גומלין, מחלוקות', שהתקיימה במהלך שנת 2013, עם מלאות 140 שנה להולדתו של ביאליק[6]. כן כותב אבנרי ועורך פוסטים על דיוקנו של ביאליק ומורשתו בדף הפייסבוק של בית ביאליק[7].
Remove ads
הצילום הוא תחום עניין נוסף של אבנרי, ובולטים בו תצלומיו מעשרות שנות שוטטות במרחבי מדבר יהודה ונקיקיו. חלק מתצלומיו לנופי בראשית אלה הציג בתערוכת יחיד (1995), ובתערוכות קבוצתיות (1998 ו-1999). את התערוכה של שנת 1999, אשר התקיימה בבית ביאליק, אצרה האמנית יהודית מצקל, תחת הכותרת 'לשון המראות'. במסגרת זו נתבקשו המשתתפים (חברי העמותה התל אביבית לאמנות הצילום) לאייר את יצירותיו של ביאליק בתצלומיהם. בהשראת התערוכה כתב אבנרי את מאמרו "ביאליק באספקלריה צילומית"[8], שבו ניסה להבהיר כיצד ראה ביאליק את קשר הגומלין שבין המילה הכתובה לאיור המלווה אותה.
בין יצירותיו של אבנרי, שהוצגו בתערוכת 'לשון המראות', בולטת תמונת 'הנשר' מהפואמה "מתי מדבר" לביאליק, המכוונת אל פסוקי השיר הבאים:
וְרִפְרֵף עַל-גַּבָּם מִלְמָעְלָה, רַחֵף וָשׁוֹט בְּטִיסָה...
וּפִתְאֹם יִזְדַּעְזַע הָאַוִּיר – וּמַשַּׁק כְּנָפַיִם – וּמַפָּל!— מתי מדבר, חיים נחמן ביאליק
המַחְצָב שממנו כורה אבנרי את רוב חומריו - הוא מדבר יהודה. התצלום נעשה ממרומי מצוקי דרגות שמעל מצפה שלם, כשברקע ים המלח, ומעבר לו הרי מואב.
גם בעבודותיו בתחום הצילום ניכרת טביעת ידו של אבנרי כעורך: החלק 'האמיתי' של התצלום הוא חציו הימני המתאר ענף עץ. אך בדמיונו ראה כאן אבנרי מעין חצי כנף, והוא השלים את התמונה לכדי נשר, בכך שצירף אליה תמונת ראי של אותה כנף.
בשפך נחל קדרון מצא אבנרי גם את 'הנחש' מ'מתי מדבר' לביאליק - ואף לו נתן ביטוי צילומי-דמיוני בטריפטיכון, שהוצג בתערוכת "לשון המראות"[9].
Remove ads
- 'קווים לדרכו של ביאליק בעריכת "השילוח"', בתוך: הלל לביאליק, אוניברסיטת בר-אילן, 1989, עמ' 285–292.
- 'אחד העם: בין ניתוץ המיתוס לעיוות הדמות', מאזנים, נובמבר 1992, עמ' 58–60.
- 'האם "סלד" ביאליק מפורצי - דרך בסגנון?' עתון 77, אפריל 1993, עמ' 16–19.
- 'ביאליק וברדיצ'בסקי – גילוי וכיסוי בעריכה', גנזי מיכה יוסף, קובץ ז', ה'תשנ"ז, עמ' 169–190.
- 'צליל התמיד של ביאליק', הארץ (תרבות וספרות), 9 ביולי 1999.
- 'שיר סוף המאה של ביאליק', הארץ (תרבות וספרות), 10 בספטמבר 1999.
- 'אליהו מידניק ועורכי "השילוח" – נפתולי יצירה, עריכה ואבדן', בתוך: סדן: מחקרים בספרות עברית, כרך רביעי, אוניברסיטת תל אביב, ה'תש"ס, עמ' 353–387.
- 'לפשר השנים "הקשות והנוראות" של ביאליק', באתר הארץ, 9 במרץ 2001.
- 'השבת של ביאליק "קומדיה" או נדבך בתרבות יהודית חילונית', באתר הארץ, 6 ביולי 2001.
- 'ביאליק באודסה: מ"החדר המתוקן" ל"מוריה"', באתר הארץ, 19 בדצמבר 2001
- 'אהרן מירסקי אל ביאליק ועליו: שירה, אמונה, פרשנות', באתר הארץ, 19 באפריל 2002.
- 'ה"נאמת", "הסגנון האמריקני" ו"הקלקול החינוכי של ביאליק"', באתר הארץ, 28 ביוני 2002.
- 'ביאליק ו"האספקלריה המטושטשת": על הגיגי המשורר ופועלו בשדה התרגום', באתר הארץ, 6 בספטמבר 2002.
- 'שברי מציאות והחלל האלוהי: משא ההריגה של ביאליק בין תיעוד לשירה', באתר הארץ, 20 באפריל 2003.
- 'ובכל זאת, 130 שנה לביאליק', ידיעות אחרונות (תרבות/ספרות/אמנות), 20 בדצמבר 2002.
- 'לפתרון חידת מועד שנת הולדתו של ביאליק', באתר הארץ, 5 ביוני 2003.
- 'ביאליק ועדות המזרח: אנטומיה של עלילה ועלבון שווא', באתר הארץ, 5 בינואר 2004.
- 'המבוע הנסתר: רבניצקי שבביאליק', באתר הארץ, 7 במאי 2004.
- 'כרוניקה של הכשה', ידיעות אחרונות (ספרות), 2 ביולי 2004.
- 'ביאליק ו"עקת הריקנות התרבותית והדתית" בארץ ישראל', באתר הארץ, 9 ביולי 2004.
- 'איך לצייר שאר רוח: על דיוקנו של ביאליק כאתגר אמנותי', מתוך עמדה, חורף 2004, בבלוג של רן יגיל - nrg.
- 'אליהו מידניק – דף קטן מזיכרונות ילדותי', מתוך חוליות, 8, אוניברסיטת חיפה, חורף 2004, עמ' 385–400, בבלוג של רן יגיל - nrg 2 ביוני 2014.
- מחוקר סוד ובלש ועד משורר הולנדי נרצח: ביאליק בראי הקדשות מקורביו, הארץ (תרבות וספרות), 24 בדצמבר 2004.
- 'מה הוא כתב? – האיגרת המהופכת של עגנון לביאליק', מתוך הליקון, גיליון 67, אביב 2005, בבלוג של רן יגיל - nrg
- 'פתרונים לתעלומת ביקורו של ביאליק בדמשק', מכאן ומשם, גיליון 1, מאי 2005, עמ' 26–28.
- 'ביאליק ואש הרחמים האנושיים', באתר הארץ, 29 ביולי 2005.
- 'קורצווייל ורביקוביץ: תהום אל תהום', באתר הארץ, 30 בספטמבר 2005.
- 'כל אחד וביאליק שלו', שבת, מוסף מקור ראשון לתורה, הגות, ספרות ואמנות, 20 בינואר 2006.
- 'מה לעשות לשכלולה של תל אביב?' (ביאליק ואיכות הסביבה), הליקון, גיליון 73, אביב 2006.
- 'הרוג על קוץ ודגש' (ביאליק והעיצוב הטיפוגרפי), באתר הארץ, 14 ביולי 2006.
- 'איך חישמל "עונג שבת" את היישוב', מים מדליו, ביטאון המכללה האקדמית הדתית לחינוך ע"ש רא"מ ליפשיץ, כרך 18, 2007, עמ' 357–370.
- 'אפלדפלד – ביאליק: במאבק לטוהר הביטוי', באתר הארץ, 6 ביולי 2007.
- 'איך לרדד את יצירתו של ביאליק לילדים', באתר הארץ, 26 בספטמבר 2007.
- '"למי אפנה אם לא לכבודו": ביאליק ככתובת עליונה לתהיות, לבקשות ולאיומים', באתר הארץ, 14 בדצמבר 2007.
- 'מה נותר מריבוי הפנים של ביאליק?', הארץ (תרבות וספרות), 1 בפברואר 2008.
- '"וכי נמכור נמכרתי לך, אני ומכנסי וסנדלי" – על התנגחות משפטית עלומה בין ביאליק לרבניצקי', באתר הארץ, 25 ביולי 2008.
- 'האומנם התעלל ביאליק בברנר?', באתר הארץ, 21 בינואר 2009.
- 'ביאליק והצעירה הקירחת', באתר nrg, 1 ביוני 2009
- '"נכספתי היחשב הדום רגליך" – ביאליק בקהילות ספרד', פעמים, 119, אביב ה'תשס"ט (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה).
- '"דם כבודו שותת על דם אהובו": רבניצקי כאלמנתו של ביאליק', באתר הארץ, 4 ביוני 2009.
- 'כשנבוא לארץ ישראל נכתוב ביחד את הדרמה הזאת', באתר הארץ, 13 ביולי 2009.
- 'שח היה רק ביאליק, ואני הייתי מאזין ובולע את דבריו', באתר הארץ, 25 בדצמבר 2009.
- '"המעשה הנעלה ביותר על ידי השמאליים נעשה" – ביאליק ותנועת הפועלים', באתר הארץ, 2 ביולי 2010.
- '"מי פרץ את הלשון לשדים ולמלאכי חבלה?" ביאליק נגד אליעזר בן-יהודה', באתר הארץ, 10 בדצמבר 2010.
- 'ביקורת "ספר האגדה" ושריפת כתבי ביאליק', באתר הארץ, 23 ביולי 2011.
- '"על סף הכליה": ביאליק וניבוי השואה', בבלוג של רן יגיל - nrg 18 באפריל 2012.
- 'דרך הייסורים של ביאליק להצלת הספר העברי', באתר הארץ, 29 ביוני 2012.
- 'העורך הגדול שבין עגנון לביאליק', שבת, מוסף מקור ראשון לתורה, הגות, ספרות ואמנות, 3 באוגוסט 2012.
- 'מאניה הצלת אותי! עתה אוכל לגמור את האגדה', באתר הארץ, 21 בספטמבר 2012.
- 'ביאליק ושחיקת הכתר הלאומי', באתר הארץ, 28 בדצמבר 2012.
- 'בשולי הספדו של ביאליק לארלוזורוב', בבלוג של רן יגיל - nrg 27 ביוני 2013.
- 'לגייס את ביאליק בצו 8, לשכב אתו ולנאץ את שמו', (ברשת מופיע המאמר תחת השם: 'מסיגריות ועד חתונות: כך הפך ביאליק למשווק הלאומי'), באתר הארץ, 28 ביוני 2013.
'ביאליק ואז"ר – סיפורם של מו"ל ונימול', באתר הארץ, 13 בדצמבר 2013.- 'ביאליק וטשטוש עקבות הרצח הפוליטי של די-האן', בבלוג של רן יגיל - nrg 26 ביוני 2014.
- 'למה לא היו חייו של ביאליק חיים', באתר הארץ, 25 ביולי 2014
- 'הם כבר יוצאים מאפי', שבת, מוסף מקור ראשון לתורה, הגות, ספרות ואמנות, 20 בפברואר 2015.
- 'דקטוֹר דוֹקטרתי: מה חשב ביאליק על האוניברסיטה? של ביאליק', באתר הארץ, 3 ביולי 2015.
- 'עשרת הדיברות של ח.נ. ביאליק לסופר העברי', באתר הארץ, 18 בדצמבר 2015.
- 'על ניסיון עלוּם של ביאליק להקים מרכז ללשון ולתרבות', העברית-ביטאון האקדמיה ללשון העברית, חוברת א–ב, תשע"ה–תשע"ו, עמ' 49–61
- "הקדשה עם נשמה לפסל המלים הגדול" [בין ביאליק לחנה אורלוף], באתר הארץ, 25 בדצמבר 2015
- "מסכת המוות, ההלוויה הכפולה והמצבה שקוצצה/מנוחתו הבלתי נכונה של המשורר הלאומי", באתר הארץ, 22 ביולי 2016
- "הצצה לביאליק הלא מצונזר", באתר הארץ, 9 בינואר 2017
- "ואותו גנב שלקח את מטלטלי היה ביאליק", באתר הארץ, 10 ביולי 2017
- "שאיפה קנאית לאמת: הרב צבי פרץ חיות וביאליק", באתר הארץ, 21 בדצמבר 2017
- "כמין מתיקה שמערבבים בסם המוות לזבובים", באתר הארץ, 25 ביוני 2018
- "איך נהפך "נַד־נֵד" של ביאליק לפִזמון מלחמה בהדָתָה", באתר הארץ, 21 בדצמבר 2018
- "באיזה דברי תִפלוּת היו אנשי תל אביב מבלים שַבָּתָם אלמלא 'עונג שבת'", באתר הארץ, 15 ביולי 2019
- "אתה מדבר כמאגנס או כקנצלר האוניברסיטה? קתדרה זו היא לשם מדע ולא לשם פוליטיקה!", באתר הארץ, 1 בינואר 2020
- "עוד הערב אני אצל בן־גוריון ואתלוש את בלוריתו": ביאליק ככתובת למובטלים, באתר הארץ, 6 ביולי 2020
- שמואל אבנרי, אדע: עייפת עד מוות ממבול הברכות שניתך על ראשך, באתר הארץ, 7 בדצמבר 2021
Remove ads
- ריאיון עם שמואל אבנרי - איזה אדם מסתתר מאחורי התואר 'המשורר הלאומי'? מתוך התוכנית 'שש עם ענת דולב', רשת ב' 6 באוגוסט 2014
- שמואל אבנרי, הרצאה בנושא 'ביאליק של נתינה וחסד', וכן סדרת קריאות ביצירות ביאליק – יומן הרשת של פרויקט בן-יהודה
שמואל אבנרי, ביאליק – מדוע זכה בכתר מלוכה?, סרטון באתר יוטיוב- אליהו מידניק, 'יום קרוש ומקולל – מבחר סיפורים' - בפרויקט בן-יהודה.
- יעקב בר און, 'מנהיג בעל כורחו'. שיחה עם שמואל אבנרי, שבת מוסף מקור ראשון לתורה, הגות, ספרות ואמנות, 30 בינואר 2011.
- על כמה מתחנות חייו של אבנרי, 'וגר ביאליק עם קלאוזביץ, ורמב"ם עם איסי ירבץ', עם הספר, 29 באוגוסט 2011.
- שמואל אבנרי, במקום אלף מילים | עירוי דם – פריחה מדברית, באתר הארץ, 16 באפריל 2012
- שמואל אבנרי, במקום אלף מילים | גוויעתיים: "יזכור" לעצים הכרותים, באתר הארץ, 6 בפברואר 2012
- עולם תאומים - מאלבומיו של שמואל אבנרי
- טנא תצלומים לשבועות - מאלבומיו של שמואל אבנרי
- אבנר הולצמן, "אבנרי, שמואל", לקסיקון הֶקְשֵרִים לסופרים ישראלים (2014), עמ' 25–26
- אריאל הורוביץ, "העם הכתיר את ביאליק כמשורר לאומי": ריאיון עם שמואל אבנרי, בעיתון מקור ראשון, 17 בינואר 2021
- "וולוז'ין - אודסה - תל אביב" - עם שמואל אבנרי, ראיון באתר יוטיוב
- שמואל אבנרי, דף שער בספרייה הלאומית
- שמואל אבנרי, בלקסיקון הספרות העברית החדשה
Remove ads
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
Remove ads