אביחיל
מושב בישראל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אֲבִיחַיל הוא מושב המשתייך לתנועת המושבים, ונמצא בתחום מועצה אזורית עמק חפר, צפונית לנתניה. מייסדי המושב היו חיילים משוחררים מהגדודים העבריים בצבא הבריטי.[3] שטחו של המושב הוא 4,000 דונם. המושב הוקם בשנת 1932 וב-1946[4] אוחד עם המושב הסמוך "עין העובד".
 "בית הגדודים" במושב | |
| מדינה |  ישראל |
| מחוז | המרכז |
| מועצה אזורית | עמק חפר |
| גובה ממוצע[1] | 35 מטר |
| תאריך ייסוד | 1932 |
| תנועה מיישבת | תנועת המושבים |
| סוג יישוב | מושב |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1] | |
| - אוכלוסייה | 1,254 תושבים |
| - מתוכם, תושבי ישראל | 1,240 תושבי ישראל |
(למפת נתניה רגילה)   אביחיל  | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
9 מתוך 10 |
מקור השם
מקורו של שם המושב הוא ממגילת אסתר, בה מצוין כי אסתר המלכה הייתה בת אביחיל (פרק ב', פסוק ט"ו וגם פרק ט', פסוק כ"ט). המשורר חיים נחמן ביאליק הוא שהמליץ למייסדי המושב על השם.
היסטוריה
סכם
פרספקטיבה
אביחיל
היישוב הוקם ב-1932 על ידי חיילים שלחמו במלחמת העולם הראשונה במסגרת הגדודים העבריים בצבא הבריטי. בשנת 1921 הקצתה ממשלת המנדט לחיילים המשוחררים אדמה להתיישבות בצפון הנגב, ליד תל ערד. בעקבות המחסור במים במדבר, ירדה אפשרות זו מעל הפרק.[5][6] לאחר רכישת אדמות עמק חפר ב-1929 על ידי הקרן הקיימת לישראל, התארגנה מחדש קבוצת חיילים משוחררים במטרה להקים כפר חקלאי. מארגן הקבוצה היה הגדודאי שמואל דב חיים קריס, שהיה אדריכל בעל משרד בתל אביב. קריס היה ציר לקונגרס הציוני בבזל ב-1931, ובהשפעתו הוחלט שם על הקצאת הקרקע להתיישבות החיילים המשוחררים בעמק חפר.[6] חבר אביחיל סם פרידלנדר, שעלה לארץ מארצות הברית[7], והשתתף מטעם הגדודאים בישיבת ההנהלה הציונית בניו יורק בסוף 1933, סייע להפניית עזבון זונדלביץ לעזרה למתיישבים באביחיל [8][9]. המושב הוקם ב-18 ביולי 1932, על ידי קרן היסוד, על גבעת כורכר שהייתה אדמת הקרן הקיימת לישראל, במסגרת "התיישבות האלף". ששים ושלוש משפחות של גדודאים התיישבו באביחיל[10] וביניהם שמואל דב חיים קריס. הגדודאי דב יוסף, שכיהן כשר האספקה והקיצוב בממשלת ישראל הראשונה, התקבל לחברות במושב ב-1950.[11] ענף החקלאות העיקרי באביחיל היה הפרדס שהתאים לחברים שעלו על הקרקע בגיל מבוגר יחסית. בתוך כשלוש שנים ניטעו באביחיל כ-500 דונם פרדסים.[12] הדרכים בשנות השלושים היו משובשות. שירות אוטובוסים מנתניה פעל כבר בראשית שנות הארבעים,[13] אבל החלו לסלול את הכביש מנתניה לאביחיל דרך שכונת עין התכלת רק בסוף 1945.[14] חברי אביחיל היו בעלי תודעה ביטחונית גבוהה. כארבעים מבני המושב התגייסו לצבא הבריטי בזמן מלחמת העולם השנייה. בין המתגייסים היו גם מספר גדודאים שהתגייסו פעם נוספת לצבא הבריטי.[15] ביוזמת הגדודאים הוקם באביחיל ב-1961 בית הגדודים להנצחת פועלם. החל משנות השבעים של המאה העשרים נבנה באביחיל שיכון בנים בשלושה שלבים והוא מונה כמאה משפחות. הבנים שבנו את ביתם במושב הנם חברים מלאים במוסדות הכפר ובאגודה השיתופית החקלאית.[16]
בשנת 1939 נמנו ביישוב 280 תושבים ב-72 משקים.[17] על פי סקר הכפרים 1945 בארץ ישראל התגוררו באביחיל 350 תושבים. בסוף 2023 היו באביחיל 1254 תושבים[18]
עין העובד
המושב[19] הוקם ב-1932 על ידי קבוצת "שארית" שנותרה יחד מארגון ארצי שהתפרק. שישה ממייסדי המושב נשלחו בינואר 1931 להכשרה ב"פרדס הגדוד". בחורף 1933 נחפרה באר המים בעומק של 35 מטרים. בתחילה עלו 17 משפחות להתיישב וכל משפחה מחברי המושב קיבלה 8 דונמים למטעים ו-2 דונמים לבניה. באביב אותה שנה החלו בנטיעת המטעים וב-1934 הוקם מגדל המים בעקבות הלוואה מכפר ויתקין. באותה השנה קיבלו חברי המושב הלוואות מבנק הפועלים לצורך הקמת בתי הקבע. מאוחר יותר מסרה הקק"ל 100 דונמים לעיבוד חקלאי בקרבת מושב גן חפר. שטח זה הוחכר לקיבוץ קדמה. הלוואות לצורך הקמת משקי עזר נדחו והוענקו רק בסוף שנת 1939. בסך הכל כלל המושב שטח של 420 דונם,[20] מתוכם 160 דונם פרדסים. ילדי המושב למדו מלכתחילה בגן ובבית הספר באביחיל. על פי סקר הכפרים משנת 1945 התגוררו בעין העובד 80 תושבים.
רצח יוסף בנימיני
בתקופה הראשונה סבלו התושבים מהתנכלויות וחדירות של בדואים מהסביבה. ב-22 בפברואר 1933 אירעה התנגשות גדולה בין התושבים לבין בדואים שחדרו לשדות המושב. בתגרה נפצע קשה בראשו יוסף בנימיני. לפי הגרסה המופיעה ב"ספר אביחיל"[21] הוא הוכה בראשו על ידי אישה בדואית באמצעות כד חרס וכעבור מספר שעות מת מפצעיו. לפי הגרסה שהופיעה בעיתונות באותם ימים הוכה בנימיני בראשו על ידי גברים בדואים שהיו חמושים בנבוטים (מקלות). הוא נקבר בראש גבעת הכפר.
ב-1947 הוקמה ליד קברו אנדרטה בצורת עמוד שיש שהובא מקיסריה. עליו הונחה מנורה - סמל הגדודים העבריים במלחמת העולם הראשונה.
בבסיס האנדרטה נכתב ”פה נפל על משמרתו יוסף בן מנוח בנימיני ז"ל בהגנו על היישוב הזה.”
הקבר והאנדרטה נמצאים בתוך בית הספר אביחיל.[22]
המושב
במושב אביחיל נמצא מוזיאון "בית הגדודים", המנציח את פועלם של אנשי הגדודים העבריים. באביחיל 15 רחובות, וכן מבני ציבור כגון בית כנסת, ספרייה, בית הספר הניסויי אביחיל, בית עלמין, מועדון ספורט, מגרשי טניס וכדורסל, וכן אולם תרבות המהווה חלק ממוזיאון בית הגדודים.
באביחיל היו גם מספר אמנים, ביניהם הצייר סם פרידלנדר, הפסל גדעון קריא והפסנתרן עמירם ריגאי[23]
סמוך למושב נמצא גן לאומי אביחיל באתר דיונות חול, עצי חרוב מצוי ואלת המסטיק. אלו הדיונות הדרומיות ביותר במישור החוף בהן שרדה תצורת צומח זו.
בבית העלמין במושב יש חלקה מיוחדת ליוצאי הגדודים העברים. במקום קבור בקבר נפרד, שלום שווארצבארד שהתנקש ב-1926 בסימון פטליורה. כן קבורים במקום בחלקה נפרדת לויטננט קולונל ג'ון פטרסון ואשתו.
ראו גם
לקריאה נוספת
- רות פורת, עורכת, ספר אביחיל 1932–2002, מושב אביחיל, 2003
- נורית רויטברג, ההתיישבות הראשונה של חיילים משוחררים בארץ ישראל, בתוך: הד המח"ר, בטאון אגודת האקדמאים למדעי הרוח והחברה, גיליון מס' 39, ספטמבר 2011, עמ' 14–16
קישורים חיצוניים
- לעד בדד-גדודאי בחצר בית הספר בשרון
- רצח יוסף בנימיני, דבר, 24 בפברואר 1933
- מידע על אתר אביחיל, בארכיון המנדטורי באתר רשות העתיקות
- אביחיל באתר המועצה האזורית עמק חפר
אביחיל (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית- מושב אביחיל שבשרון, עמירם במשעולי ישראל, 28 בנובמבר 2023
הערות שוליים
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
