Loading AI tools
סייף גרמני מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תומאס באך (בגרמנית: Thomas Bach; נולד ב-29 בדצמבר 1953) הוא עורך דין גרמני, סייף לשעבר ואלוף אולימפי, המשמש כנשיא התשיעי והנוכחי של הוועד האולימפי הבין-לאומי מאז 10 בספטמבר 2013. באך הוא האלוף האולימפי הראשון שנבחר לנשיא הוועד האולימפי הבין-לאומי.
לידה |
29 בדצמבר 1953 (בן 70) וירצבורג, גרמניה המערבית | |||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מידע כללי | ||||||||||||||||||||||||||
מדינה | גרמניה | |||||||||||||||||||||||||
השכלה | אוניברסיטת וירצבורג | |||||||||||||||||||||||||
משקל | 90 ק"ג | |||||||||||||||||||||||||
גובה | 1.71 מטרים | |||||||||||||||||||||||||
ספורט | ||||||||||||||||||||||||||
ענף ספורט | סיף | |||||||||||||||||||||||||
תת-ענף | רומח | |||||||||||||||||||||||||
תקופת הפעילות | 1971–1980 (כ־9 שנים) | |||||||||||||||||||||||||
מועדון | מועדון הסיף טוברבישופהיים | |||||||||||||||||||||||||
תפקידים נוספים |
נשיא הוועד האולימפי הגרמני (2006–2013) נשיא הוועד האולימפי הבין-לאומי (2013–) | |||||||||||||||||||||||||
הישגים | ||||||||||||||||||||||||||
פרסים והוקרה |
| |||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||
באך נולד בשנת 1953 בווירצבורג, גרמניה המערבית. הוא גדל בטאוברבישופסהיים, שם התגורר עם הוריו עד 1977. באך קיבל תואר דוקטור למשפטים בשנת 1983 מאוניברסיטת וירצבורג.[1][2][3] הוא דובר צרפתית, אנגלית, ספרדית וגרמנית באופן שוטף.[4]
באך הוא סייף רומח לשעבר שהתחרה עבור גרמניה המערבית. הוא זכה במדליית זהב קבוצתית באולימפיאדת מונטריאול 1976, וכן במדליות כסף, זהב וארד באליפויות העולם של 1973, 1977 ו-1979, בהתאמה.[5] הוא סייף את הקרב האחרון שלו ב-26 באוקטובר 1980 בשאנגחאי.[6]
באך כיהן כנשיא קונפדרציית הספורט האולימפי הגרמנית (DOSB, הוועד האולימפי הגרמני), לפני שהפך לנשיא הוועד האולימפי הבינלאומי (IOC). הוא התפטר מתפקיד ראש ה-DOSB ב-16 בספטמבר 2013, לאחר שכיהן כנשיא מאז 2006. הוא הוחלף על ידי אלפונס הורמן, ונשאר חבר במועצת המנהלים של הקונפדרציה.[7]
באך הוביל את ההצעה של מינכן לאירוח אולימפיאדת החורף 2018.[8] בבחירות לעיר המארחת, מינכן השיגה 25 קולות כאשר פיונגצ'אנג נבחרה לעיר המארחת עם 63 קולות.
ב-9 במאי 2013, באך אישר כי יתמודד על נשיאות הוועד האולימפי הבין-לאומי.[9][10]
באך נבחר לכהונה של שמונה שנים כנשיא הוועד האולימפי הבין-לאומי במושב ה-125 של ה-IOC בבואנוס איירס ב-10 בספטמבר 2013. הוא השיג 49 קולות בסבב ההצבעות האחרון, מה שהעניק לו את הרוב הדרוש כדי להיבחר. הוא החליף בתפקידו את ז'אק רוג שכיהן כנשיא הוועד האולימפי מ-2001 עד 2013.[11] באך יהיה זכאי להתמודד לתקופת כהונה שנייה של ארבע שנים במושב ה-134 של ה-IOC ב-2019 ולכהן עד 2025.[12]
באך התמודד בבחירות אלו מול חמישה מועמדים אחרים: סרגיי בובקה האוקראיני, ריצ'רד קאריון הפוארטו ריקני, נג סר מיאנג הסינגפורי, דניס אוסוולד השווייצרי ו-וו צ'ינג-קואו הטייוואני.[12] תוצאת הבחירות הייתה כדלקמן:
באך עבר רשמית ללשכה הנשיאותית של ה-IOC במטה הוועד האולימפי הבין-לאומי בלוזאן, שווייץ, ב-17 בספטמבר 2013, שבוע לאחר שנבחר לנשיא.[15]
במושב ה-137 של הוועד האולימפי הבינלאומי ב-10 במרץ 2021, שהתקיים באופן וירטואלי, נבחר באך מחדש לכהונה נוספת בת ארבע שנים כנשיא. באך, שהיה אז בן 67, נבחר מחדש בהצבעה ברוב של 93 קולות מתוך 94 קולות תקפים.[16] זו תהיה כהונתו האחרונה של באך כנשיא הוועד האולימפי הבין-לאומי, שכן חוקי ה-IOC מגבילים את כהונתו של הנשיא לשמונה שנים עם חידוש אחד של ארבע שנים.[17]
תהליך ההצעה הראשון בו של תומאס באך כנשיא היה תהליך הגשת ההצעות לאולימפיאדת החורף 2022. ההצעות היו אמורות להיות מוגשת עד נובמבר 2013 והעיר המארחת, בייג'ינג, בירת הרפובליקה העממית של סין, נבחרה לארח את אולימפיאדת החורף 2022 במושב ה-128 של ה-IOC בקואלה לומפור, מלזיה, ביולי 2015. העיר השווייצרית לוזאן נבחרה לארח את אולימפיאדת החורף לנוער 2020 באותו מושב.
במהלך תהליך הגשת ההצעות לאולימפיאדת הקיץ 2024, הנשיא באך הציע הענקה משותפת של אולימפיאדות הקיץ של 2024 ו-2028 לאחר שמספר ערים משכו את הצעותיהן. מאוחר יותר אישר ה-IOC תוכנית לארח את אולימפיאדת 2024 בפריז, ואת אולימפיאדת 2028 בלוס אנג'לס. הנשיא באך ניהל את ההצבעות שבהן נבחרה פריז לארח את אולימפיאדת הקיץ 2024 ולוס אנג'לס נבחרה לארח את אולימפיאדת הקיץ 2028 במושב ה-131 של ה-IOC בלימה, פרו. שתי הערים נבחרו פה אחד.
מילאנו וקורטינה ד'אמפצו נבחרו לארח את אולימפיאדת החורף 2026 במושב ה-134 של ה-IOC בלוזאן, שווייץ.
אחד האתגרים הגדולים ביותר איתם התמודד הנשיא באך כנשיא ה-IOC הוא נאלץ להתמודד עם שערוריית הסמים הרוסית בחסות המדינה. פרשה זו אמנם החלה לפני תחילת כהונתו, אך בכל זאת היא הפכה לנושא דחוף במהלך תקופת נשיאותו. בחקירה התגלה כי רוסיה התעסקה במעבדה למניעת סמים באולימפיאדת החורף 2014 בסוצ'י, וכי הממשלה אישרה שימוש בסמים בקרב הספורטאים האולימפיים הרוסים במשך שנים רבות.[18][19] בנאום בטקסי הפתיחה של אולימפיאדת החורף בפיונצ'אנג 2018, קריאתו "לכבד את הכללים ולהישאר נקיים" התפרשה באופן נרחב כהתייחסות לשערורייה הרוסית.[20] באך ספג ביקורת קשה בתקופת כהונתו על מה שרבים רואים כהעלמת עין ממאמץ הסימום האולימפי בחסות רוסיה.
ב-5 במרץ 2020, חברת החדשות בלומברג דיווחו כי באך אמר "לא המילה 'ביטול' וגם המילה 'דחייה' לא הוזכרה" לגבי אולימפיאדת טוקיו 2020 כדי בתגובה להתפרצות מגפת הקורונה בישיבת ההנהלה של הוועד האולימפי הבין-לאומי ביום הקודם.[21] ב-22 במרץ 2020, הודיע ה-IOC כי בתוך ארבעה שבועות תתקבל החלטה אם טוקיו 2020 תתרחש כמתוכנן או אם יש צורך בתזמון מחדש.[22] קנדה הודיעה על פרישה מהמשחקים מאוחר יותר באותו יום, ואוסטרליה עשתה זאת ב-23 במרץ במחאה על סירובו של ה-IOC לדחות את האולימפיאדה לאור המגפה.[23][24] בהמשך החודש, הודיע הוועד האולימפי על דחייה חסרת תקדים של האולימפיאדה ל-23 ביולי - 8 באוגוסט 2021.[25] עד אז אף אולימפיאדה לא נדחתה ורק שתי אולימפיאדות קיץ בוטלו (בעקבות מלחמת העולם השנייה) - אולימפיאדת 1940 שנועדה להיערך בהלסינקי, ואולימפיאדת 1944, שתוכננה להיערך בלונדון.
באך ספג ביקורת ממרינה הייד בגרדיאן על כך שהשווה בחיוב את הוועד האולימפי הבין-לאומי לפיפ"א בנוגע לשחיתות.[26] אוון גיבסון, גם מעל דפי הגרדיאן, האשים את באך בצביעות על כך שהסכים להיות מעורב במשחקים האירופיים 2015 שהתארחו באזרבייג'ן.[27] 29 עיתונאים חתמו על מכתב פתוח לבאך הקורא לו לגנות את כליאת המתנגדים וההתקפות על חופש הביטוי במדינה.[28]
כשבאך שהה בטוקיו ביולי 2021 כדי לפתוח את אולימפיאדת הקיץ 2020 שנדחתה, באך התייחס לעם היפני כ"סיני", מה שגרם לתגובות חריפות במדיה החברתית.[29] לביקורו של באך בפארק השלום בהירושימה התנגדו קבוצות ניצולים, שחלקן האשימו את באך בשימוש פוליטי בהפצצת האטום כדי "להצדיק את קיום האולימפיאדה בכוח תחת המגפה".[30][31] יתר על כן, הממשלות המחוזיות והעירוניות של הירושימה נאלצו לכסות כ-3.79 מיליון ין (כ-34,000 דולר) עלויות אבטחה עבור באך לאחר שה-IOC סירב לשלם אותן.[32]
כמו כן, בשנת 2021, חשד כי כוכבת הטניס הסינית פנג שוואי נעלמה בכפייה לאחר שהאשימה את ג'אנג גאולי, בכיר במפלגה הקומוניסטית הסינית, בתקיפה מינית. בעקבות סערה בינלאומית, המפלגה הסינית הציגה סרטון "הוכחת חיים" לכאורה. באך שימש כמראיין בסרטון, שבו הצהירה פנג שהיא בטוחה וטובה. ג'אנג ובאך נפגשו ועבדו יחד באולימפיאדת החורף בבייג'ינג 2022.[33][34][35][36] לאחר הראיון, Global Athlete, קבוצת תמיכה בספורטאים, אמרה כי הוועד האולימפי הפגין "אדישות מתועבת לאלימות מינית ולרווחתן של ספורטאיות".[37] פנג השתתפה בכמה אירועים באולימפיאדת החורף 2022, ונפגשה עם באך ובכירים אחרים ב-IOC, שם פנג אמרה שהיא מתכוונת לנסוע לאירופה לאחר מגפת הקורונה.[38]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.