Loading AI tools
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קרב רפיח היה אחד מהקרבות הבולטים במהלך מבצע צוק איתן. הקרב נערך ביום שישי, 1 באוגוסט 2014, באזור רפיח, ונהרגו בו שלושה לוחמי סיירת גבעתי. בקרב זה נהרגו 42 מחבלים ועשרות אזרחים פלסטינים.
סגן הדר גולדין על שער במחנה במהלך מבצע צוק איתן, מספר ימים לפני שנהרג | |||||||||||||||||
מערכה: מבצע צוק איתן | |||||||||||||||||
תאריכים | 1 באוגוסט 2014 | ||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
קרב אחרי | קרב רפיח כחלק ממלחמת חרבות ברזל | ||||||||||||||||
מקום | סמוך לרפיח | ||||||||||||||||
|
ב-1 באוגוסט 2014 החלה בשעה 08:00 הפסקת אש למשך 72 שעות ביוזמת מזכ"ל האו"ם, באן קי-מון, ומזכיר המדינה האמריקאי, ג'ון קרי. הפסקת האש אושרה על ידי חמאס וישראל. הפסקת אש זו הופרה תוך זמן קצר על ידי החמאס בשיגור מספר רקטות לעבר יישובי עוטף עזה ולאחר מכן בירי שתי פצצות מרגמה.
כוח של סיירת גבעתי המשיך בפעילות מבצעית לאיתור מנהרות באזור רפיח. ב-9:05 תקפו את הכוח מחבלים שיצאו ממנהרה, הרגו שלושה מחיילי הכוח: מפקד הפלס"ר, רס"ן בניה שראל[2], סגן הדר גולדין וסמ"ר ליאל גדעוני[3], ולקחו אתם את גופתו של סגן גולדין.
סגן מפקד הסיירת, סגן איתן פונד, ומפקד חפ"ק המג"ד, סג"ם מתן חורש, הובילו מרדף אחר חוליית המחבלים בתוך המנהרה[4] אשר במהלכו נתגלו פריטים שאפשרו, יחד עם פריטים שנתגלו בשעות הצהריים על ידי צוות של סיירת מטכ"ל ויחידת אית"ן, לקבוע מאוחר יותר את מותו של סגן גולדין.[5]
על פי הערכה ראשונית גולדין נחטף בעודו חי, ולכן הופעל נוהל חניבעל, כחצי שעה לאחר ההתקלות, לשם שיבוש דרכי המילוט של חוטפיו. צה"ל המטיר על רפיח אש כבדה, ממטוסי קרב, מסוקי קרב, טנקים וארטילריה, ממנה נהרגו עשרות פלסטינים, בהם אזרחים, ונגרם הרס רב.[6] במהלך האירוע ירה צה"ל כ-2,000 טילים, פצצות ופגזים. לפי הפלסטינים נמנו יותר מ-100 הרוגים ברפיח, ואילו לפי צה"ל נהרגו 42 פלסטינים, מתוכם 12 הם מחבלים, 13 בלתי מעורבים ומעמדם של יתר ההרוגים אינו ידוע.[7]
בשעות הראשונות שלאחר הקרב נחשב סגן גולדין לנעדר שנפל בשבי,[8] אך כעבור כ-38 שעות, במוצאי שבת, נמסרה להוריו קביעתו של הרב הצבאי הראשי, רפי פרץ, שהדר גולדין נהרג.[9]
בדצמבר 2014, כחמישה חודשים לאחר הקרב, דלפו לאמצעי התקשורת הקלטות של רשת הקשר הצה"לית במהלך הקרב, ובהן נשמע חששו של מפקד גדס"ר גבעתי (יחידת שועלי שמשון), סא"ל אלי ג'ינו, מירי דו-צדדי: ”אני חוזר שנית, תפסיקו עם הירי, תפסיקו עם הירי! אתם יורים כמו מפגרים. אתם תהרגו אחד את השני. די, יש לי כבר הרוגים, מפגרים. תמתינו רגע.”[10]
בתחקיר נסיבות תחילתו של הקרב, שפורסם כשמונה חודשים לאחר הקרב, אמר מח"ט גבעתי, אל"ם עופר וינטר: "השיטה החטיבתית לקחה בחשבון את כניסת הפסקת האש והתבססה על כך שעד השעה 8 בבוקר יסיימו הכוחות את ההתקפה ורק לאחר בידוד המרחב יבוצעו סריקות המנהור. מאחר שזה לא היה המצב, עם כניסת הפסקת האש לתוקף נכנסו כוחות פלוגת הסיור לסריקות במרחב שלא נכבש ובגזרה לא מאובטחת".[7]
על פעילותם לאיתור סגן גולדין הוענק עיטור המופת לסגן איתן פונד[11] וצל"ש אלוף פיקוד הדרום (האלוף סמי תורג'מן) הוענק לסגן יאיר אלקלעי,[12] סגן שקד קידר,[13] סג"ם מתן חורש[14] וסמ"ר צ'אלאצ'או מקונן.[15]
בהרצאה שנשא וינטר בשנת 2021 אמר שהתנגד לפעולה שהחלה את הקרב, משום שסבר שהסיכון בפעולה עולה על תועלתה, אך מפקד פיקוד הדרום, האלוף סמי תורג'מן, קיים הערכת מצב והחליט לבצע את הפעולה.[16]
בדו"ח ועדת החקירה של האו"ם בנושא עימות ישראל-עזה 2014 נמתחה ביקורת חריפה על התנהלות צה"ל בקרב ועל כך שפלסטינים רבים נהרגו בקרב, בהם אזרחים רבים. בדו"ח נכתב כי "כאשר שלומו של חייל ישראלי היה בסכנה, (צה"ל) התעלם מכל החוקים".
דו"ח של ארגון "אמנסטי אינטרנשיונל" טען שבקרב ברפיח ביצעה ישראל פשעי מלחמה.[17] משרד החוץ דחה בתוקף טענה זו.[18]
ב-15 באוגוסט 2018 הודיע הפרקליט הצבאי הראשי אלוף שרון אפק על סגירת התיק ועל החלטה שלא לפתוח בחקירה פלילית על הקרב, מאחר שמצא שהכוחות פעלו לפי הדין ושיקולים מבצעיים לגיטימיים. עוד צוין בדו"ח הפצ"ר שבמהלך הקרב הרגו כוחות צה"ל כ-42 מחבלים וייתכן שנהרגו באופן בלתי מכוון עד 70 אזרחים מתקיפת מטרות צבאיות של ארגוני הטרור.[1]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.