קורנליס דה ברוין
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קורנליס דה ברוין (בהולנדית: Cornelis de Bruijn[1]; 1652, האג, הרפובליקה ההולנדית – 1726 (1727?), אוטרכט, הרפובליקה ההולנדית) היה צייר וסופר הולנדי, שערך שני מסעות רחבי היקף ללבנט, לרוסיה, לפרס, לציילון ולאיי הודו המזרחיים ההולנדיים ופרסם על אודותם ספרים מאוירים.
.jpg) | |
| קורנליס דה ברוין בציור של גודפרי נֶלֶר (אנ'), 1699; אוסף הרייקסמוזיאום באמסטרדם | |
| לידה |
1652 האג, הרפובליקה ההולנדית  |
|---|---|
| פטירה |
1727 (בגיל 75 בערך) אוטרכט, הולנד |
| מדינה |
הרפובליקה ההולנדית |
| ידוע בשל | מסעותיו למזרח, ספרי מסעות, ציורים |
  | |
קורנליס דה ברוין נולד בעיר האג. אין מידע על משפחתו ועל חינוכו. בבחרותו השתלם בציור, אך אין בנמצא עבודות שלו מהתקופה שקדמה למסעותיו. ב-1674 יצא למסעו הראשון למזרח, ו-27 שנים אחרי כן יצא למסעו השני. בשני המסעות הפיק מאות רישומים וציורים שרובם נועדו לאייר את ספרי המסעות שחיבר. במרוצת מסעותיו תיעד בפירוט את המקומות שבהם ביקר וכן ליקט פריטי טבע, עתיקות ואמנות. בשובו להאג מכר את שלל חפצי הפלאות הללו.[2] דה ברוין, שככל הנראה הכיר את הכתבים הקלאסיים בשפות המקור – יוונית ולטינית, הפגין ידע לא מבוטל על אודות המקומות השונים במסעותיו. מלבד זאת השתמש בתיאורים שקרא, כגון כתבי הגאוגרף וההיסטוריון ההולנדי אולפרט דאפר, שבהם רוכזו מקורות רבים, וכן כתביהם של הנוסעים פייטרו דלה ואלה. וז'אן דה תבנו ששימשו לו כמדריכים בנסיעותיו בלבנט, בפרס ובהודו. כמעט בכל מקום שבו שהה במסעותיו נעזר דה ברוין בנציגי חברת הודו המזרחית ההולנדית, התארח אצלם והשתמש בקשריהם.
_-_Geographicus_-_Rama-bruijn-1698.jpg)
את מסעו הראשון החל דה ברוין באיטליה, שבה שהה כארבע שנים, בעיקר ברומא, להוציא שהות לא קצרה בעיר הנמל ליבורנו. ברומא הצטרף לאגודת הציירים בני ארצות השפלה (בנטפויכלס), שבה כונה בשם "אדוניס". ב-1678 הפליג ללבנט. תחנותיו העיקריות באסיה הקטנה היו סמירנה ואיסטנבול. בתחילת 1681 הגיע למצרים. בביקורו בגיזה, טיפס עד קצה הפירמידה הגדולה ואף חרת את שמו על אחת מאבניה. דה ברוין נחשב לראשון שצייר חלקים מפנים הפירמידה. ממצרים המשיך לארץ ישראל וצייר לא מעט ממראות יפו, רמלה, ירושלים[3] ובית לחם, טבריה, הר תבור, נצרת, חיפה ועכו.[4] ציוריו אלה משמשים את חוקרי הארץ. דוגמה לכך הם ציורי כנסיית הקבר בירושלים, שתקרת הרוטונדה שלה התמוטטה בשריפה ב-1808. דוגמה בולטת אחרת היא ציור גרם-המדרגות בתוך חצר המצודה ההוספיטלרית בעכו ב-1682,[5] ציור שהנחה את הארכאולוגים בשנות התשעים בחשיפה ובשיקום של המבנה שכוסה במאות שעברו בעפר ונעלם תחתיו. את הציורים במקומות השונים ביצע, לדבריו, תוך סיכון חיים משום האיסור שהטילו העות'מאנים על תיעוד ביצורים בידי זרים. בסתיו 1682 יצא דה ברוין בשיירה שהוליכה לחלב, שבה התעכב כשנה. מסוריה הפליג ב-1684 לקפריסין וממנה לוונציה, שבה עבד כשמונה שנים במחיצת הצייר הגרמני יוהאן קרל לוֹת (אנ').
דה ברוין חזר להאג ב-1693, וב-1698 הוציא לאור את ספר מסעותיו הראשון, שכלל למעלה מ-200 מציוריו.[6] הספר זכה להצלחה גדולה ותורגם במהרה לשפות אחרות. ב-1699 נבחר דה ברוין לכהן כראש גילדת הציירים בהאג.
ב-1701 יצא דה ברוין למסעו הגדול השני שהחל ברוסיה. המלחמה באירופה (1701–1714) מנעה מסע ביבשה, דרך גרמניה ופולין, ודה ברוין נאלץ לעשות את דרכו בספינת סוחר שהקיפה את נורווגיה ושטה בים ברנץ ובים הלבן עד נמל ארכנגלסק.[7] בדרכו למוסקבה עבר בצפון-מערב רוסיה ותיעד בכתוב ובאיור את אנשי השבטים הנודדים בטונדרה הארקטית, הסאמויידים (אנ'). במוסקבה הוצג בפני הצאר פטר הגדול, החליף עימו דברים בהולנדית ואף התבקש לצייר את אחייניותיו של השליט. בתוך כך יצא לסיור בוורונז', ככל הנראה לראות את המספנה החדשה שהקים הצאר על הנהר שם. בסוף אפריל 1703 עזב את מוסקבה בדרכו לפרס בהפלגה במורד נהר מוסקבה, נהר אוֹקָה והוולגה עד לאסטרחן בשפך לים הכספי. דה ברוין התעכב בניז'ני נובגורוד במהלך ימי הפסחא, ובאמצעותו הובאו לידיעת המערב תיאורים של מרכז המסחר הרוסי הגדול שעל הוולגה. מאסטרחן הפליג לאורך חופו המערבי של הים הכספי עד דרבנט, שם נכנס לגבולות פרס ואת המשך דרכו עשה ביבשה. אחרי ביקור בארדביל חצה את הרי אלבורז, עבר בקוֹם ובכאשאן והגיע בדצמבר 1703 לאספהאן הבירה. שם שהה כמעט שנה כאורחו של נציג חברת הודו המזרחית ההולנדית, ובתוך כך בילה כשלושה חודשים בפרספוליס, צייר את אתריה[8] והקדיש בספרו מקום נרחב לתיאוריהם. הציורים שהפיק בפרספוליס עוררו עניין רב, ובמשך מאה השנים שאחרי כן היו היחידים הזמינים במערב. בשהותו בפרס השיג דה ברוין עותק של השאהנאמה (אפוס המלכים) של פֿירדוסי ופרסם תרגום מקוצר שלו בתוך ספר מסעותיו.
אחרי ביקורים בפסארגאדה ובשיראז הפליג דה ברוין בסוף 1705 להודו דרך נמל גמרון שבמפרץ הפרסי אל האוקיינוס ההודי. ספינתו נחתה בקוצ'ין, שהייתה נתונה אז בידי ההולנדים, וממנה המשיך לגאלֶה בציילון ההולנדית (סרי לנקה). מגאלה הפליג למרכז חברת הודו המזרחית ההולנדית בבטוויה, בקצהו הצפוני של האי ג'אווה, שם היה אורחו של המושל ההולנדי. באוגוסט 1706 החל דה ברוין בדרכו חזרה לארצו. בגלל המלחמה באירופה נמנע מן השיט דרך כף התקווה הטובה וחזר בנתיב שבו בא, דרך פרס, רוסיה והים הצפוני. בסתיו 1708 שב לעירו האג.
ספר מסעותיו השני של דה ברוין, "מסע ברחבי מוסקוביה,[9] פרס ואיי הודו המזרחית", אף הוא עתיר איורים, ראה אור בהולנד ב-1711 ותורגם לשפות אחרות. הספר היה ערוך בצורת יומן, לפי סדר זמנים, שלא כספרו הראשון. דה ברוין השקיע ממון רב בהפקתו אך הצלחתו של הספר המסחרית הייתה פחותה משל קודמו. המלחמה גרמה לערעור המצב הכלכלי בהולנד, והקונים התמעטו. על כך נוספה האשמתו של דה ברוין בגנבה ספרותית כשהתברר שכף רגלו לא דרכה בפלמירה שבמדבר הסורי וציוריו הועתקו מאחרים. דה ברוין שקע בחובות ונמלט מנושיו לעיר ויאנן (Vianen) שמדרום לאוטרכט, שהייתה עיר קיסרית חופשית מחוץ לתחום השיפוט של הרפובליקה ההולנדית. את שארית חייו עשה באחוזת אחד ממיטיביו באוטרכט. מקום קבורתו לא נודע.
ספר מסעותיו של קורנליס דה ברוין בלבנט במהדורה ההולנדית (1698) ובמהדורה הצרפתית (הדפסת 1725)
ספר מסעותיו ברוסיה, פרס ואיי הודו המזרחית
במהדורה הצרפתית (1718) ובמהדורה האנגלית (חלק I, 1759)
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
.jpg)
