קומפטון (קליפורניה)
עיר בארצות הברית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קומפטון (באנגלית: Compton) היא עיר בדרום מחוז לוס אנג'לס שבקליפורניה, ארצות הברית השוכנת מדרום לדאונטאון לוס אנג'לס. קומפטון היא אחת הערים הוותיקות במחוז וכאשר היא נוסדה ב-11 במאי 1888, היא הייתה העיר השמינית שהוקמה במחוז. היא ידועה בכינויה "עיר הטבור" (Hub City), הודות למיקומה המרכזי במחוז לוס אנג'לס. השכונות העיקריות בעיר הן סאני קוב, לילנד, דאונטאון קומפטון וריצ'לנד פארמס. אוכלוסיית העיר היא בעיקרה מבני מעמד העובדים בנוסף לכמה שכונות של המעמד הבינוני. חתך האוכלוסייה בה צעיר יחסית והגיל הממוצע בה עומד על 25 בהשוואה לגיל הממוצע בארצות הברית העומד על 35.
 חותם קומפטון | |
 | |
| האנדרטה לזכר מרטין לותר קינג בקומפטון. האנדרטה ניצבת ליד בניין העירייה ובית המשפט ומהווה את הלוגו של העיר | |
| מדינה |
 ארצות הברית |
|---|---|
| מדינה |
 קליפורניה |
| מחוז |
 לוס אנג'לס |
| ראש העיר | אמה שריף |
| תאריך ייסוד | 11 במאי 1888 |
| שטח | 26.202 קמ"ר |
| גובה | 21 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בשכונה | 95,740[1] (1 באפריל 2020) |
| ‑ צפיפות | 3,700 נפש לקמ"ר (2013) |
| קואורדינטות | 33°53′48″N 118°13′30″W |
| אזור זמן | UTC -8 |
| http://www.comptoncity.org/ | |
כחלק מתהליך ג'נטריפיקציה, העיר חווה בשנים האחרונות ירידה ניכרת באחוזי הפשיעה לצד עלייה במחירי הדיור ואיכות החיים באופן כללי[2].
ב-1784 העביר הכתר הספרדי שטח של מעל 300 קמ"ר באזור זה לחואן חוזה דומינגז. השטח נקרא ראנצ'ו סאן פדרו. שמו של דומינגז הונצח מאוחר יותר ביישוב דומינגז הילס שמדרום לקומפטון. העץ שסימן את הגבול הדרומי המקורי של הראנצ' עדיין ניצב בקומפטון בפינת הרחובות פופי ושורט. הראנצ'ו חולק ליחידות משנה וחלקות אדמה נמכרו לתושבים ממוצא ספרדי של קליפורניה העילית (Alta California) והן היו בבעלותם עד אשר הם ויתרו עליהן לאחר מלחמת ארצות הברית–מקסיקו ב-1848 ומהגרים אמריקאים רכשו את רוב האדמות.
ב-1867 הוביל גריפית' דיקנסון קומפטון קבוצה של שלושים חלוצים לאזור. משפחות אלו יצאו מסטוקטון לכוון דרום בשיירת קרונות בחיפוש אחר דרכים לפרנסה שונה מהעבודה המתישה בשדות הזהב. בתחילה נקרא היישוב גיבסונוויל, על שמו של אחד מבעלי החלקות ומאוחר יותר הוא נקרא קומפטונוויל. עם זאת, כדי למנוע בלבול עם קופטונוויל שבמחוז יובה שבצפון קליפורניה, הוחלט לקצר את שם העיר לקומפטון. מתיישביה הראשונים של קומפטון התמודדו עם קשיים רבים כאשר הם עבדו את האדמה במזג אוויר עגמומי כדי לקיים את עצמם בקושי. מזג האוויר המשיך להיות קשוח, גשום וקר והיה קושי למצוא חומרי בעירה. כדי למצוא עצי הסקה, היה צורך לנסוע להרים הסמוכים לפסדינה. נסיעה זו ארכה כמעט שבוע. רבים מחבורת המייסדים רצו להעביר את היישוב לאזור בעל אקלים נוח יותר, אך היו רק שתי חנויות כל בו במרחק נסיעה, אחת בפואבלו של לוס אנג'לס והשנייה בווילמינגטון, כך שבסופו של דבר הם החליטו להישאר במקום.
ב-1887 הגיעו המתיישבים למסקנה שהגיע הזמן לבצע שיפורים במבנה השלטון המקומי של יישובם. התקיימה סדרה של התכנסויות שבהן נדון נושא ההתאגדות כעיירה קטנה. גריפית' ד. קומפטון תרם את אדמתו כדי לאגד וליצור את העיר קומפטון ב-1889, אך הוא התנה שחלק מהקרקע ישמש לחקלאות בלבד וייקרא ריצ'לנד פארמס. בינואר 1888 הגישו התושבים למועצת מחוז לוס אנג'לס עצומה הקוראת לאיגודה של קומפטון, וזו בתורה העבירה את העצומה למועצה המחוקקת של קליפורניה. ב-11 במאי 1888 התאגדה העיר. אוכלוסייתה מנתה 500 תושבים וב-14 במאי התקיימה ישיבת מועצת העיר הראשונה.
מגרשי המגורים הרחבים של ריצ'לנד פארמס אפשרו לתושבים לקבל שטח רחב מספיק כדי להחזיק בהם את משפחותיהם ומספיק מזון כדי להאכילם, יחד עם בניין ששימש כאסם ולגידול בעלי חיים. החוות משכו משפחות אפרו-אמריקניות שהחלו להגר מדרום ארצות הברית בשנות החמישים של המאה ה-20, שם הם מצאו את "הבית הרחק מהבית" בקהילה קטנה זו. קומפטון לא הייתה מסוגלת להחזיק ענף חקלאי בקנה מידה רחב, אך נתנה לתושביה את ההזדמנות לעבוד את האדמה לצורכי משפחותיהם ולרווחת הקהילה החדשה.
בשנות העשרים נפתח נמל התעופה של קומפטון. הקולג' נוסד ובניין העירייה החדש ברחוב אלמדה נבנה. ב-10 במרץ 1933, גרמה רעידת אדמה הרסנית לאבדות רבות, בתי ספר נהרסו ונגרם נזק רב למרכז העסקים. בהשוואה לתקופות מאוחרות יותר, שבהן הייתה קומפטון ביתם של תושבים שחורים רבים, ב-1930 התגורר בה תושב שחור אחד בלבד. בשנות הארבעים המאוחרות, החלו להגיע לאזור בני המעמד הבינוני מקרב אוכלוסיית השחורים, רובם לאזור המערבי. קומפטון צמחה במהירות בשנות החמישים. אחת הסיבות לכך הייתה קרבתה לשכונת וואטס, שם כבר הייתה קהילת שחורים מבוססת. אוכלוסיית החלק המזרחי של העיר הייתה ברובה לבנה עד לשנות השבעים. אף על פי שקומפטון שוכנת במרכזו של האזור המטרופוליטני הראשי של לוס אנג'לס, הודות למורשתו של גריפית' ד. קומפטון, עדיין קיימת בה מובלעת חקלאית קטנה מימיה הראשונים.
בשנות החמישים והשישים, לאחר שבית המשפט העליון הכריז שההפרדה הגזעית באזורי המגורים היא בלתי חוקתית, עברו המשפחות האפרו-אמריקניות הראשונות לאזור. אוכלוסייתה השחורה ההולכת וגדלה של קומפטון זכתה אז עדיין להתעלמות ולהזנחה מצדם של נבחרי הציבור בעיר. בית הספר התיכון סנטניאל נבנה בסופו של דבר כדי לשכן את אוכלוסיית התלמידים ההולכת וגדלה. בנקודת זמן מסוימת, דנה מועצת העיר באפשרות לפרק את משטרת קומפטון ולהעביר את סמכויותיה למשטרת לוס אנג'לס, רק כדי למנוע מהשחורים מלקבל משרות בכוחות אכיפת החוק. מצב עניינים זה החל להשתנות כאשר ב-1958, התמודד האפרו-אמריקני הראשון על מושב במועצת העיר. עם זאת, רק לאחר שלוש שנים, ב-1961 הצליח שחור ראשון להיכנס למועצה.
דאגלס דולרהייד, שנבחר ב-1969 לתפקיד ראש עיריית קומפטון, היה ראש העיר השחור הראשון באזור מטרופוליטני בקליפורניה. במקביל נבחרו שני שחורים ומקסיקני אחד למועצת החינוך המקומית. ב-1973, הביסה דוריס א. דייוויס את דולרהייד בבחירות לראשות העיר והייתה לאישה האפרו-אמריקאית הראשונה בארצות הברית שנבחרה לתפקיד זה. בשנות השבעים המוקדמות, הפכה קומפטון לאחד הריכוזים הגדולים של אפרו-אמריקאים בארצות הברית כשמעל 90% מתושביה היו שחורים. נתון זה השתנה באופן דרסטי בעשורים שאחרי בעקבות גלי הגירה של אוכלוסייה היספנית לעיר, כאשר עד שנת 2013 שיעור האפרו-אמריקאים בעיר צנח ל-29.4%, לעומת 67.3% היספנים[3]. ב-2013, נבחרה אג'ה בראון לראש העיר בהיותה בת 31, ראש העיר הצעירה ביותר בהיסטוריה של קומפטון.
אם במשך השנים נחשבה קומפטון לביתם של בני המעמד הבינוני מבין האמריקאים השחורים של אזור לוס אנג'לס, כיום חלק מזערי בלבד משכונותיה של העיר מהווים אזורי מגורים של מעמד זה.
קיום מעמד זה בעברה של העיר עדיין משתקף בחזותה, לאורך רחובותיה של קומפטון ניצבים בתי מגורים צמודי קרקע ורחבים, אבל הרחובות מלאים בכנופיות רחוב ושיעורי העוני והפשיעה בעיר גבוהים מאוד.
מספר גורמים הובילו לשקיעתה של קומפטון. אחד הגורמים המשמעותיים ביותר היה הכרסום המתמיד בהיקף המיסוי של העיר. גורם נוסף היה White flight (אנ'), טרנד עזיבה של אוכלוסייה לבנה אמידה שעברה לערים חדשות כמו ארטזיה, בלפלוור, סריטוס, פארמונט ונורווק בסוף שנות החמישים. ערים אלו היו לבנות ברובן למרות ביטול האפליה הגזעית בדיור. טרנד העזיבה הואץ אף יותר לאחר המהומות בוואטס ב-1965 ולאחר המהומות בלוס אנג'לס ב-1992.
עד מהרה מצאו גם אנשי המעמד הביניים-גבוה מקרב השחורים אזורי מגורים אחרים שמשכו אותם. חלק מהאזורים היו שכונות וישובים סמוכים אשר סופחו לעיר לוס אנג'לס וחלקם רק למחוז לוס אנג'לס; לדרה הייטס (אנ'), בולדווין הילס (אנ'), ליימרט פארק (אנ'), ויו פארק-וינדזור הילס (אנ') ועוד. אזורים אלו עברו תמורות רבות לאורך השנים ומכונים כיום 'Black Beverly Hills' בשל העובדה שקיים בהם ריכוז גבוה מאוד של אוכלוסייה שחורה ממעמד ביניים-גבוה[4][5].
כך למשל, בשנת 2000 שיעור האפרו-אמריקאים ביישוב לדרה הייטס היה 71.0%, ההכנסה החציונית למשק בית ביישוב הייתה $117,925[6]. בשנת 2016, שיעור האפרו-אמריקאים ביישוב ויו פארק-וינדזור הילס היה 77.8%, ההכנסה החציונית למשק בית ביישוב הייתה $86,571[7]. לאורך השנים התגוררו באזורים אלו ידוענים אפרו-אמריקאים רבים; ריי צ'ארלס, טינה טרנר, לני קרביץ, רג'ינה קינג, מייקל קופר, דבי אלן, טיילר, דה קריאייטור, דוריה רגלנד אמא של מייגן מרקל[8]. אזורים אלו גם שימשו כאתרי צילום לסדרות כמו 'בולדווין הילס', 'לא בטוחה' ולסרטים 'יום אימונים מסוכן' ו'גברים לבנים אינם יכולים'[9][10].
אחרים העדיפו לעבור לערים עם מעמד פועלים רב כמו אינגלווד או קרסון (אנ'). זו האחרונה הייתה חשובה ביותר בתהליך זה מכיוון שהיא הצליחה לסכל את הניסיונות לספחה לקומפטון. תחת זאת בחרה קרסון להתאגד כעיר עצמאית ב-1968. כעיר חדשה, קרסון הציעה שיעורי מיסוי ופשיעה נמוכים מקומפטון. בדומה לאינגלווד[11], גם לקרסון מאפיין יחסית ייחודי לערים בארצות הברית בשל העבודה שאוכלוסייתה השחורה בעלת הכנסה גבוהה מאוכלוסייתה הלבנה[12].
חלק מהפרקים של קומדיית המצבים, הנסיך המדליק מבל אייר, התרחשו בקומפטון, בשל העובדה שחברו של ויל סמית', ג'אז, חי שם. אומני ראפ רבים החלו את דרכם בקומפטון, כולל YG, איזי אי, MC Ren, די ג'יי קוויק, Nishant, Jeeves, דה גיים, קנדריק לאמאר, ד"ר דרה, אייס קיוב ו-Compton's Most Wanted. במילות השירים שלהם, הם התייחסו לרחובות קומפטון ואל חייהם בעיר ובאזורים הסמוכים. בנוסף, למדו בבתי הספר התיכוניים של קומפטון רבים מהשחקנים הידועים של ליגת ה-NBA, כמו דמאר דרוזן, טיישון פרינס, ברנדון ג'נינגס, סדריק סבאלוס, דניס ג'ונסון, ג'יימס הארדן והקומיקאי פול רודריגז.
אף על פי שבעבר נתפשה קומפטון כיישוב שרוב אוכלוסייתו היא שחורה, מצב זה השתנה במשך השנים וכיום הקהילה הלטינית היא הגדולה בעיר. סיבה אפשרית לתפישה מוטעית זו, למרות השינוי בהרכב האוכלוסייה, היא שספורטאים וראפרים אפרו-אמריקנים רבים מוצאם מקומפטון. סיבה נוספת היא שהאפרו-אמריקנים ממשיכים להיות הגורם הבולט בפוליטיקה המקומית. אף על פי שקומפטון היא פרבר פנימי של לוס אנג'לס, חל גידול בהיקף אוכלוסיית המעמד הבינוני בשנים האחרונות, הודות לקיומו של דיור בר השגה, למרות התדמית של קומפטון בתקשורת, שבאופן טיפוסי הייתה מוגזמת. עקב שטף המהגרים והשינוי הדמוגרפי בהרכב האתני של אוכלוסיית העיר, היה ברור לאחר מפקד האוכלוסין של שנת 2000, שהאוכלוסייה הלטינית מהווה את הרוב.
קומפטון מוזכרת רבות בהקשר של פשיעה ואלימות בגלל כנופיות של שחורים והיספנים, ביניהן הבלאדס, הקריפס והסוראנוס, שהמוצא של כולן הוא מאזור לוס אנג'לס. מסוף שנות השמונים ולאורך שנות התשעים זכתה לאזכור גם בהקשר של מוזיקת ההיפ הופ, הגנגסטא ראפ והג'י-פאנק. קומפטון ידועה בתרבות הפופולרית האמריקנית, הודות ללהקות ההיפ הופ והראפ שיצאו ממנה, כולל הלהקה מזרם הגנגסטא ראפ, N.W.A. העיר ידועה כביתם של ראפרים מפורסמים רבים.
קומפטון התפתחה כקהילה צעירה, בעת עריכתו של מפקד האוכלוסין האחרון, עמד ממוצע הגילאים בעיר על 25, בשעה שממוצע הגיל הכלל-אמריקני עומד על 25.3.
קומפטון היא ביתה של מועדון הקריקט של קומפטון, קבוצת הקריקט היחידה שכל הסגל שלה מורכב מילידי ארצות הברית. מייסד הקבוצה, טד הייס, אמר: "המטרה של משחק הקריקט הוא ללמד את האנשים כיצד לכבד את עצמם ואת הממסד וכך הם יפסיקו להרוג זה את זה".
אתר האינטרנט הרשמי של קומפטון (באנגלית)- קומפטון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
