צרפת בימי הביניים
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
ממלכת צרפת בימי הביניים (בערך, מהמאה ה-10 עד אמצע המאה ה-15) התאפיינה בפיצול של האימפריה הקרולינגית ופרנקיה המערבית (843–987); הרחבת השליטה המלכותית על ידי בית קאפה (987–1328), כולל מאבקיהם עם הנסיכויות העצמאיות כמעט (דוכסויות ורוזנויות, כגון אזורי נורמנדי ואנז'ו), ויצירה והרחבה של שליטה מנהלית/מדינתית (בעיקר תחת פיליפ השני אוגוסט ולואי התשיעי) במאה ה-13; ועלייתו של בית ולואה (1328–1589), כולל המשבר השושלתי הממושך נגד בית פלנטג'נט והאימפריה האנגווינית שלהם, שהתפרץ במלחמת מאה השנים (1337–1453) (שהחמיר על ידי המוות השחור הקטסטרופלי ב-1348), והניח את הזרעים למדינה ריכוזית ומורחבת יותר בתקופה המודרנית המוקדמת וליצירת תחושת זהות צרפתית.
| |||
צרפת בשנת 1000 בערך | |||
ממשל | |||
---|---|---|---|
עיר בירה | פריז | ||
היסטוריה | |||
הקמה | עליית איג קאפה לשלטון | ||
תאריך | 987 | ||
פירוק | סיום מלחמת מאה השנים | ||
תאריך | 1453 | ||
ישות קודמת | פרנקיה המערבית | ||
ישות יורשת | ממלכת צרפת (1376–1589) ממלכת צרפת | ||
שונות | |||
צרפת בשנת 1190 בערך |
עד המאה ה-12, התקופה ראתה את הפיתוח והרחבה של המערכת הכלכלית השלטונית (כולל התקשרות האיכרים לארץ באמצעות צמיתות); הרחבת המערכת הפיאודלית של זכויות וחובות פוליטיות בין לורדים לווסאלים; מה שמכונה "המהפכה הפיאודלית" של המאה ה-11 שבמהלכה השתלטו לורדים קטנים על אדמות מקומיות באזורים רבים; וניכוס על ידי בעלי תפקידים אזוריים/מקומיים של זכויות מנהליות, פיסקאליות ומשפטיות שונות לעצמם. מהמאה ה-13 ואילך, המדינה השיבה לאט לאט את השליטה במספר נחלות אבודות אלו. המשברים של המאות ה-13 וה-14 הביאו לכינוסה של אספה מייעצת, אספת המעמדות, וגם לסיום יעיל של הצמיתות.
מהמאות ה-12 וה-13 ואילך, צרפת עמדה במרכז הפקה תרבותית תוססת שהשתרעה על פני חלק ניכר ממערב אירופה, כולל המעבר מאדריכלות רומנסקית לאדריכלות גותית ואמנות גותית; יסוד האוניברסיטאות של ימי הביניים (כגון האוניברסיטאות של פריז (הוכרו ב-1150), מונפלייה (1220), טולוז (1229) ואאוליאן (1235)) ומה שנקרא "הרנסאנס של המאה ה-12"; גוף הולך וגדל של ספרות עממית חילונית (כולל השאנסון דה גסט, רומנטיקה אבירית, שירת טרובדור וטרובר וכו') ומוזיקת ימי הביניים (כגון פריחת אסכולת נוטרדאם לפוליפוניה).