המאה ה-15
התקופה שבין שנת 1401 לשנת 1500 / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
המאה ה-15 היא התקופה שהחלה בשנת 1401 והסתיימה בשנת 1500 (בין התאריכים 1 בינואר 1401 ל-31 בדצמבר 1500).
במהלך מאה זו, פרח הרנסאנס והשפיע על הפילוסופיה, המדע והאמנות, בפרט באיטליה. מאה זו מסמנת גם את עידן התגליות האירופי, מהפכת הדפוס, וראשיתן של תיקוני הדת הפרוטסטנטים. עם זאת, במרבית אירופה שלטה עדיין האדריכלות הגותית שהתבטאה בכנסיות גדולות ומפוארות, וטירות מבוצרות.
באירופה נמשכה מלחמת מאה השנים, שסימלה עבור אנגליה וצרפת את המעבר בין ימי הביניים והרנסאנס. בעקבות המלחמה השתנה מבנה הצבאות ממסגרת פיאודלית זמנית לצבאות של קבע המבוססים על שכירי חרב. המבנה הצבאי והחברתי שקם בצרפת בסיום המלחמה היווה בסיס למונרכיה האבסולוטית של שליטי בורבון במאות הבאות. באנגליה פרצה מלחמות השושנים בדרך לעיצוב ממשל ריכוזי ויעיל תחת בית טיודור המנצח. ברבות ממדינות אירופה סוף המאה עומדת בסימן שינוי מגמה ביחס כלפי מיעוטים, שבאה לידי ביטוי באישורים שהתחילו לתת אפיפיורים לקיום אינקוויזיציות וסוגים אחרים של רדיפה[1]. עם זאת, היכולת לאכוף מדיניות הוגבלה בעיקר לאזורי הערים, ובאזורי הכפר בהם חיה מרבית האוכלוסייה פחות הורגשה רדיפה ממוסדת זו[2].
בחצי האי האיברי הושלמה הרקונקיסטה וממלכות קסטיליה ואראגון התאחדו למדינה ספרדית אחת. גילוי העולם החדש סימן את ראשיתן של האימפריות הספרדית והפורטוגזית. באמריקה נוסדה ועלתה במאה זו האימפריה האצטקית במקסיקו.
בדרום מזרח אירופה נאבקו מדינות הבלקן בעוצמתה הגוברת והולכת של האימפריה העות'מאנית, שהביאה את הקץ על האימפריה הביזנטית לאחר יותר מאלף שנות קיום.
ברוסיה השתחררו הנסיכויות הרוסיות סופית מהכיבוש המונגולי, והתלכדו לממלכה מאוחדת סביב נסיכות מוסקבה הדומיננטית.
בעולם היהודי מזוהה המאה ה-15 יותר מכל עם גירוש קהילות ספרד ורדיפות האינקיוויזיציה.