סיאול

סיאול
서울특별서
서울特別市
חותם סיאול חותם סיאול	דגל סיאול דגל סיאול
	פוטומונטז' של סיאול
מדינה	קוריאה הדרומית
מחוז	סיאול
ראש העיר	סו יונג-היופ (ממלא מקום זמני)
רשות מחוקקת	המועצה העירונית של סיאול
נפות בעיר	25
בירת העיר	מחוז ג'ונג
שפה רשמית	קוריאנית
תאריך ייסוד	6 ביוני 1395
על שם	עיר בירה
שטח	605.2 קמ"ר
גובה	38 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	9,586,195 (2020)
‑ במטרופולין	27,350,687 (2020)
‑ צפיפות	15,839 נפש לקמ"ר (2020)
קואורדינטות	37°33′00″N 126°59′00″E
אזור זמן	UTC +9
	http://english.seoul.go.kr
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת קוריאה הדרומית רגילה) פוסאן אינצ'ון דאיגו טג'אן קוואנגג'ו אולסן סוואן צ'נגוון צ'ג'ו קוריאה הצפונית יפן ים יפן הים; הצהוב; מצר; קוריאה; סיאול ; מיקומה של סיאול בקוריאה הדרומית

סיאול (בהנגול: 서울특별시; בהנג'ה: 서울特別市 ‏– IPA: ‏[sʌ.ul]^ⓘ‏^Ⓘ‏; מבוטא: סָאוּל) היא בירת קוריאה הדרומית. העיר היא הגדולה ביותר בדרום קוריאה ומשמשת כמרכזה הפוליטי, הכלכלי, החברתי והתרבותי. מהמאה ה-14 ועד 1945 הייתה עיר בירתה של קוריאה כולה. על פי מפקד האוכלוסין האחרון משנת 2020 אוכלוסיית העיר מנתה כ-9.5 מיליון תושבים המציב את העיר במקום ה-12 בגודלה בעולם כולו.

עובדות מהירות מדינה, מחוז ...

סגירה

הערך מכיל כתב מזרח-אסייתי. כדי לראות את הכתוב בצורה תקינה, יש להתקין גופן סיני במחשבכם. אם אינכם יודעים כיצד לעשות זאת, ראו עזרה.

מטרופולין סיאול הוא השני בגודלו בעולם, המטרופולין כולו מנה בשנת 2020 כ-27.35 מיליון תושבים המהווים מעל חצי מאוכלוסיית קוריאה הדרומית.

לעיר היסטוריה מתועדת משנת 18 לפנה"ס, כאשר נוסדה על ידי ממלכת פאקצ'ה, אחת משלוש הממלכות של קוריאה, לאחר מכן בתקופת שלטונה של שושלת ג'וסון, ובאימפריה הקוריאנית. מטרופולין סיאול מכילה ארבעה אתרי מורשת עולמית: ארמון צ'אנגדאוקגונג, מבצר הוואסאונג, ג'ונגמיו, והקברים המלכותיים של שושלת ג'וסאן. סיאול מוקפת הרים, שהגבוה מביניהם הוא הר בוקהאנסאן, הפארק הלאומי הכי מטויל בעולם. בסיאול מספר מבנים המחזיקים בשיאים עולמיים ובהם: עולם לוטה, פארק השעשועים המקורה הגדול בעולם, ומזרקת בנפו, מזרקת הגשר הגדולה בעולם. כמקום הולדתו של הקיי-פופ, נבחרה סיאול ב-2011, בפעם השלישית ברציפות, ליעד המתוייר ביותר על ידי תיירים סינים, יפנים, ותאילנדים, עם מעל 10 מיליון מבקרים בינלאומיים ב-2012.

כיום, סיאול נחשבת עיר גלובלית מובילה, שגדלה במהירות, כתוצאה מגאות וצמיחה כלכליות, ונחשבת כ"נס על נהר ההאן" אשר עלתה מתוך האפר של מלחמת קוריאה, עד להיותה המטרופולין בעלת הכלכלה הרביעית בגודלה בעולם, לאחר טוקיו, ניו יורק ולוס אנג'לס. עם תמ"ג ($773,900,000,000) בשנת 2012. סיאול היא מרכז טכנולוגי מוביל בעולם, במקום השישי עם מספר החברות ברשימת 500 החברות הטכנולוגיות בעולם, ובהן סמסונג, LG, ויונדאי מוטור. סיאול היא המרכז העולמי הפיננסי בעל הצמיחה המהירה ביותר בעולם, המדורגת במקום החמישי במדד המרכזים הפיננסיים הגלובלי. מחוז גאנג-נאם, מחוז ג'ונג, והאי יואוי, מהווים את מרכז הטכנולוגיה והמדיה בעיר.

בסיאול יש תשתית מאוד מתקדמת מבחינה טכנולוגית. יש בה את חדירת הפס הרחב של סיבים אופטיים הגבוהה ביותר בעולם, וכתוצאה מכך, חיבורי האינטרנט המהירים בעולם עם מהירות של עד גיגה-ביט לשנייה. תחנת הרכבת המרכזית של סיאול, היא הטרמינל הראשי של הרכבת המהירה של קוריאה הדרומית, והרכבת התחתית של סיאול והיא רשת הרכבת התחתית הגדולה בעולם לפי אורך, ובעלת הקו המעגלי הגדול בעולם. הרכבת התחתית של סיאול, נחשבת לרכבת התחתית הטובה בעולם, והיא הרכבת היחידה בעולם עם דלתות אוטומטיות בלבד, ובנוסף LTE, ו-Wi-Fi, ו-DMB, וגם WiBro. סיאול מחוברת בעזרת AREX לנמל התעופה הבינלאומי של אינצ'ון, שדורג כנמל התעופה הטוב בעולם במשך 7 שנים ברציפות (2005–2012), על ידי המועצה הבינלאומית לנמלי תעופה.

בשנת 1986, אירחה העיר את משחקי אסיה, בשנת 1988 את האולימפיאדה, בשנת 2002 את המונדיאל, ובשנת 2010, אירחה את הפורום של ה-G-20, ונבחרה כעיר המעוצבת בעולם.

העיר סיאול ידעה שמות רבים בעברה, ובהם:

וִירְיֶה סאוֹנְג (위례성; 慰禮城) בתקופת ממלכת פאקצ'ה.
הָאנְג'וּ (한주; 漢州) בתקופת ממלכת שילה.
נָאמגְיוֹנְג (남경; 南京) בתקופת ממלכת קוריו.
הָאנְסָנְג (한성; 漢城) או הָאנְיוֹנְג (한양; 漢陽) בתקופת שושלת ג'וסון.
קייג'ו (けいじょう; 京城) ביפנית או גיונגסונג (경성; 京城) בקוריאנית, במהלך השלטון היפני על קוריאה.

מקור שמה הנוכחי של העיר הוא מן המילה הקוריאנית סוֹרָפוֹל (서라벌; 徐羅伐) שמשמעותה: "עיר בירה", אשר במקור יוחס לעיר קיונגג'ו, שהייתה בירת ממלכת שילה. בניגוד לרוב שמות המקומות בקוריאה, לעיר סיאול אין סימן בכתב האנג'ה – הגרסה הקוריאנית של הכתב הסיני. לאנשים המשתמשים בכתב הסיני – סיאול נכתבת כ-漢城 שנהגה "האנצ'נג" בסינית או "האנסאנג" (한성) בקוריאנית. פירוש השם – העיר הבצורה ("סאנג") על נהר ההאן.

ב-18 בינואר 2005 הכריז השלטון המקומי של העיר, כי שמה של העיר בכתב הסיני יהיה מעתה ואילך "שואו-אר" (בתעתיק פִּין-יִין: Shǒu'ěr, בסינית: 首爾), כך שהגייתו תדמה להגייה הקוריאנית, כאשר "שואו" משמעו בסינית "ראשון" או "בירה". השם החדש יופיע בכל המסמכים הרשמיים במקום השם "האנסונג". שם העיר כפי שהוא נהוג בעברית (וברוב השפות האירופאיות) רחוק מההגייה המקורית.

סיאול נוסדה בשנת 18 לפני הספירה בשם ויריה סאונג כבירתה של ממלכת פאקצ'ה. מספר חומות אדמה נותרו מאותה תקופה. מאוחר יותר היה המקום אתר של קרבות בין הממלכות השונות שהיו בקוריאה. במאה ה-11 בנו שליטי שושלת קוריו ארמון במקום וקראו לעיר נאמגיאנג, "הבירה הדרומית". בשנת 1394 שונה שם העיר מ"האניאנג" (漢陽) ל"האנסאנג" (漢城), כאשר העיר הפכה להיות בירת שושלת צ'וסון. העיר הוחרבה בפלישותיו של הידיושי היפני בסוף המאה ה-16 אך נבנתה מחדש. כמה ניסיונות מודרניזציה בסוף המאה ה-19, סיאול הפכה לעיר הראשונה במזרח אסיה שבה יש קווי חשמל, חשמליות, מים זורמים, קווי טלפון, וטלגרף. בתקופת השלטון היפני על קוריאה בתחילת המאה ה-20, העיר נקראה גיונגסונג (경성, ‏京城), ולאחר שחרור המדינה מהיפנים בשנת 1945, ויסודה של קוריאה הדרומית בשנת 1946, החלה העיר להיקרא "סיאול", שפירושו "עיר בירה" בקוריאנית (אף שהשם היה בשימוש בתקופת ממלכת שילה – 57 לפני הספירה ועד 935 לספירה). בשנת 1949, הופרדה העיר ממחוז גְיוֹנְגִי, וקבלה את מעמדה כ"עיר מיוחדת". בשנת 1950, במהלך מלחמת קוריאה, סיאול נכבשה פעמיים על ידי כוחות קוריאה הצפונית ופעמיים על ידי כוחות האו"ם והעיר נהרסה כמעט לחלוטין. ב-14 במרץ 1951, העיר נכבשה לאחרונה בידי כוחות האו"ם. מאז, גבולות העיר גדלו לתוך עוד ועוד מחוזות, וגבולותיה הנוכחיים של העיר הוקמו בשנת 1995.

ביולי 2020 ראש העיר המכהן מאז 2011, פארק וון-סון, התאבד לאחר שהוגשה נגדו תלונה בגין הטרדה מינית.^[2]

ב-11 באוגוסט 2004 הכריזה הממשלה הדרום קוריאנית על העברת עיר הבירה למחוז צפון צ'הונגצ'האנג. הממשלה העריכה כי המעבר לא יקרה לפני שנת 2012^[3]. החלטה זו יצרה תרעומת ציבורית רבה, וב-21 באוקטובר 2004 החליט בית המשפט החוקתי של קוריאה הדרומית כי ההחלטה נוגעת לכל האומה ולכן ההחלטה אינה חוקתית בהיעדר משאל עם, וככזו בטלה.

סיאול נמצאת בצפון-מערבה של קוריאה הדרומית. העיר משתרעת על 605.2 קמ"ר, ברדיוס של כ-15 ק"מ, ונחצית באמצע על ידי נהר ההאן לשני חלקים – סיאול שמצפון לנהר, וסיאול שמדרום לנהר. נהר ההאן, וסביבתו היוו חלק מרכזי מאוד במהלך ההיסטוריה הקוריאנית. שלוש הממלכות של קוריאה חתרו להשתלט על האזור הזה, מכיוון שהנהר שימש נתיב סחר מרכזי לסין (דרך הים הצהוב). כיום הנהר כבר לא משמש לתחבורה, מכיוון שהשפך שלו ממוקם על הגבול בין קוריאה הדרומית וקוריאה הצפונית, באזור בו אין כניסה לאזרחים. מרכזה של סיאול היא העיר העתיקה שנבנתה בתקופת שושלת צ'וסון. באזור זה נמצאים הארמונות, משרדי הממשלה, מרכז העסקים הראשי והמלונות של העיר, כמו גם רוב השווקים המסורתיים. מרכז זה נמצא בעמק צ'ונג-גי צ'ון (청계천), בו זורם נהר מלאכותי בתוואי של הנהר הקדום. דרומית למרכזה של העיר זורם נהר האן (한강). מעברו הדרומי של הנהר נבנו שכונות חדשות, וכן מרכז המסחר העולמי של קוריאה. על האי יאידו, במרכז הנהר, נמצא בניין האספה הלאומית, אולפני הטלוויזיה, וכן הכנסייה הפרסבטרית הגדולה בעולם. האצטדיון האולימפי נמצא אף הוא דרומית לנהר האן.

תשעה קווי רכבת תחתית באורך של 1,131 ק"מ מקשרים את מרכז העיר עם פרווריה. אחד הרחובות המרכזיים והעתיקים ביותר בסיאול הוא צ'ונג-נו (종로) – רחוב הפעמון, שבו היה ממוקם הפעמון שצלצל בעת פתיחת וסגירת שערי העיר.

מידע נוסף אקלים בסיאול, חודש ...

אקלים בסיאול
חודש	ינואר	פברואר	מרץ	אפריל	מאי	יוני	יולי	אוגוסט	ספטמבר	אוקטובר	נובמבר	דצמבר	שנה
שיא טמפרטורה מרבית (C°)	14.4	18.7	23.8	29.8	34.4	37.2	38.4	39.6	35.1	30.1	25.9	17.7	39.6
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°)	1.5	4.7	10.4	17.8	23	27.1	28.6	29.6	25.8	19.8	11.6	4.3	17
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°)	-5.9	-3.4	1.6	7.8	13.2	18.2	21.9	22.4	17.2	10.3	3.2	-3.2	8.6
שיא טמפרטורה מזערית (C°)	−22.5	−19.6	−14.1	−4.3	2.4	8.8	12.9	13.5	3.2	−5.1	−11.9	−23.1	−23.1
משקעים ממוצעים (מ"מ)	20.8	25	47.2	64.5	105.9	133.2	394.7	364.2	169.3	51.8	52.5	21.5	1,450.6
מקור: מנהל מטאורולוגי בקוריאה^[4]^[5]^[6] (שעות שמש וימים מושלגים)^[7]

סגירה

בתקופת שושלת צ'וסון נבנו "חמשת הארמונות הגדולים" של סיאול:

ארמון צ'אנגדוק (창덕궁; 昌德宮)
ארמון צה'אנגיאנג (창경궁; 昌慶宮)
ארמון טאקסו (덕수궁; 德壽宮)
ארמון גיאנגבוק (경복궁; 景福宮)
ארמון גיאנגפוי (경희궁; 慶熙宮)

וכן ארמון קטן נוסף:

ארמון אונכיאן (운현궁; 雲峴宮)

מקדשים בעלי חשיבות בעיר:

צ'ונג
טונג
מון
ג'וגייה
בונגיון

מוזיאונים:

המוזיאון העממי הלאומי של קוריאה הדרומית
מוזיאון המלחמה של קוריאה הדרומית
מוזיאון הפולקלור

מבני ממשל

הבית הכחול – בית מגורים של הנשיאה/נשיא.

מוזאונים

בסיאול נמצאים למעלה ממאה מוזיאונים, ובינם שלושה מוזאונים לאומיים, ותשעה עירוניים. המוזיאון הלאומי של קוריאה, הוא המוזיאון הגדול ביותר מבין מוזיאוני סיאול ומבין מוזיאוני קוריאה הדרומית מאז הקמתו ב-1945 ועד היום. במוזיאון ישנו אוסף של 150,000 ממצאים וחפצי אומנות.

בסיאול שוכנות למעלה מ-30 אוניברסיטאות, שהידועה מכולם היא האוניברסיטה הלאומית של סיאול.

בסיאול תשעה קווי רכבת תחתית שאורכם הכולל 1,131 ק"מ, וכן 200 קווי אוטובוסים. רשת האוטובוסים משולבת ברשת התחנות של הרכבת התחתית כך ששימוש בכרטיס אלקטרוני מאפשר לשלב נסיעה באוטובוסים וברכבת. סיאול מקושרת עם ערי קוריאה הדרומית באמצעות רכבות, ובכללן ה-KTX – רכבת התותח המהירה.

שדות תעופה

בסיאול שני שדות תעופה – שדה התעופה גימפו שנבנה עוד לפני מלחמת האזרחים ומשמש בעיקר לתחבורה פנים מדינתית, ונמל התעופה הבינלאומי של אינצ'ון שבנייתו הסתיימה בשנת 2001, ומשמש כיום לרוב התחבורה האווירית הבינלאומית, כגון קוריאן אייר.

קוריאן אייר מפעילה קו ישיר לנמל התעופה בן-גוריון. הקו פועל בתדירות של כ-3 פעמים בשבוע ומבוצע במטוסי בואינג 777-200ER.

בשל מאמצים רבים של הממשלה להקטנת זיהום האוויר, הצליחו להפחית את זיהום האוויר בסיאול לאותן רמות של טוקיו – ורמות פחותות של זיהום מאשר בבייג'ינג.

בסיאול שישה פארקים, והעיר מוקפת בחגורה ירוקה. הפארקים הם אתרים פופולריים לנופש של אנשי העיר ולמקום מנוחה בסופי שבוע. בעיר שלושה פארקי שעשועים: פארק לוטה, אוורלנד, וסיאול לנד. במהלך חודש מאי 2017 נפתח במרכזה של סיאול גן תלוי בחדש בשם Seoullo 7017 בהשקעה של למעלה מ-30 מיליון דולר^[8].