Loading AI tools
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נְפִילָה היא פעולה של אדם או בעל חיים הנובעת עקב חוסר בשיווי משקל, בדרך כלל אל עבר הקרקע. פעולה זו היא הגורם השני בשכיחותו למוות בשוגג (אנ') ברחבי העולם וסיבה עיקרית לפציעה, במיוחד אצל קשישים.[3] נפילות בקרב מבוגרים מהוות סוג עיקרי של פציעות הניתנות למניעה. פועלי בניין, חשמלאים, כורים וצבעים הם עיסוקים עם שיעורים גבוהים של פגיעות מנפילה.
נראה כי פעילות גופנית לטווח ארוך מפחיתה את שיעור הנפילות בקרב אנשים מבוגרים.[4] נכון ל-2015, כ-226 מיליון מקרים של נפילות מקריות משמעותיות קרו ברחבי העולם, כאשר 527,000 מהם (כ-0.0023%) נפטרו כתוצאה מהנפילה.[1]
הסיבה השכיחה ביותר לנפילות אצל מבוגרים בריאים היא תאונות, בין היתר על ידי החלקה או מעידה על משטחים או מדרגות יציבים, הנעלה לא נכונה, סביבה חשוכה, קרקע לא אחידה או חוסר פעילות גופנית.[5][6] מחקרים מצביעים על כך שנשים נוטות יותר ליפול מאשר גברים בכל קבוצות הגיל.[7]
אנשים מבוגרים ובעיקר אנשים מבוגרים עם דמנציה נמצאים בסיכון גבוה יותר מאשר צעירים לפציעות עקב נפילה.[8][9] אנשים מבוגרים נמצאים בסיכון עקב תאונות, הפרעות בהליכה, הפרעות שיווי משקל, רפלקסים משתנים עקב ליקוי ראייה, חושי, מוטורי וקוגניטיבי, תרופות וצריכת אלכוהול, זיהומים והתייבשות.[10][11][12][13]
אנשים שחוו שבץ נמצאים בסיכון ליפול עקב הפרעות בהליכה, ירידה בטונוס וחולשה, תופעות לוואי של תרופות לטיפול בטרשת נפוצה, רמת סוכר נמוכה בדם, לחץ דם נמוך ואובדן ראייה.[14][15]
אנשים הסובלים מפרקינסון נמצאים בסיכון ליפול עקב הפרעות בהליכה, אובדן שליטה בתנועה כולל הקפאה ותנועות פתאומיות, הפרעות במערכת האוטונומית כגון תת-לחץ דם תנוחתי, התעלפות ותסמונת הטכיקרדיה התנוחתית; הפרעות נוירולוגיות וחושיות כוללות גם חולשת שרירים של הגפיים התחתונות, פגיעה ברגישות עמוקה, התקף אפילפטי, ליקוי קוגניטיבי, ליקוי ראייה, ליקוי שיווי משקל ותופעות לוואי של תרופות לטיפול במחלת פרקינסון.[16][17]
אנשים הסובלים מטרשת נפוצה נמצאים בסיכון ליפול עקב הפרעות בהליכה, צניחת כף רגל (אנ'), אטקסיה, הפחתת פרופריוספציה, שימוש לא תקין או מופחת במכשירי עזר, ראייה מופחתת, שינויים קוגניטיביים ותרופות לטיפול בטרשת נפוצה.[18][19][20][21]
במסגרת מקום העבודה, תקריות נפילה הן נושא חשוב לשירותי בטיחות וגיהות בתעסוקה.[22] כל משטח הליכה/עבודה עלול להוות סכנת נפילה. יש להגן מפני נפילה כל צד או קצה לא מוגן שהם 6 רגל (1.8 מטרים) מעל הקרקע, באמצעות מעקה בטיחות (אנ'), רשת ביטחון (אנ') או בולמי נפילה (אנ').[23]
המנהל האמריקאי לבטיחות ולבריאות תעסוקתית (אנ') ריכז גורמי סיכון ידועים מסוימים שנמצאו אחראים לתקריות נפילה במקום העבודה. גורמי הסיכון הם:[22]
אמנם נפילה יכולה להתרחש בכל זמן ובכל אמצעי במקום העבודה, ידוע כי גורמים אלו גורמים לנפילות ברמה זהה, אשר נוטים פחות להתרחש מאשר נפילות ברמה נמוכה יותר.[22]
למקצועות מסוימים, כגון פעלולנות וסקייטבורדינג, נפילה היא חלק מהעבודה.[24]
פציעות מנפילות יכולות להיגרם בכוונה, כמו במקרים של השלכה מהחלון או קפיצה מכוונת (כחלק מניסיון התאבדות).
חומרת הפציעה עולה עם גובה הנפילה אך תלויה גם בתכונות הגוף והמשטח ובאופן ההשפעות של הגוף על פני השטח.[25] הסיכוי לשרוד גדל אם נוחתים על משטח בעל עיוות רב (משטח הנכופף, נדחס או נעקר בקלות), כגון שלג או מים.[25]
פציעות הנגרמות מנפילות ממבנים משתנות בהתאם לגובה הבניין וגילו של האדם. נפילות מהקומה השנייה/הראשונה של הבניין, בדרך כלל, גורמות לפציעות שאינן קטלניות. בסך הכל, הגובה, שבו כ-50% מהילדים מתים מנפילה, הוא בין ארבע לחמש קומות (בערך 12–15 מטר) מעל פני הקרקע.[26]
נראה כי פעילות גופנית לטווח ארוך מפחיתה את שיעור הנפילות בקרב אנשים מבוגרים.[4][27] בבתי האבות, קיימות תוכניות למניעת נפילות הכוללות, בין היתר, מספר התערבויות מונעות של נפילות חוזרות.[28]
אדם שנופל מגובה נמוך (כ-450 מטר) מגיע, בדרך כלל, למהירות סופנית של 190 קמ"ש לאחר כ-12 שניות. ללא שינויים בפרופיל האווירודינמי שלו, האדם שומר על מהירות זו מבלי ליפול מהר יותר.[29] כאשר האדם נופל ממקום יותר גבוה, המהירות שלו גדולה יותר בשל אטמוספירה דקה יותר והתנגדות אוויר נמוכה יותר.
דיילת JAT איירווייז, וסנה וולוביץ', שרדה נפילה, ללא מצנח, של כ-33,000 רגל (10,000 מטרים)[30] ב-26 בינואר 1972, לאחר שהמטוס של טיסה 367, דאגלס DC-9, התפוצץ כתוצאה מפיגוע טרור. הדיילת הסרבית סבלה מגולגולת שבורה, שלוש חוליות שבורות (אחת מרוסקת לגמרי), והייתה בתרדמת למשך 27 ימים. בריאיון עיתונאי שנתנה לאחר שקמה מתרדמת, היא ציינה כי על פי האיש שמצא אותה: "... הייתי בחלק האמצעי של המטוס. מצאתי את הראש כלפי מטה ועמיתי מעלי. חלק אחד של הגוף שלי עם הרגל שלי היה במטוס והראש שלי היה מחוץ למטוס. עגלת קייטרינג הוצמדה על עמוד השדרה שלי והחזיקה אותי במטוס. האיש שמצא אותי, אומר שהיה לי מזל גדול. הוא היה חובש בצבא הגרמני במהלך מלחמת העולם השנייה. הוא ידע להתייחס אליי במקום התאונה".[31]
במלחמת העולם השנייה, היו מספר דיווחים של צוותי אוויר צבאיים ששרדו נפילות ארוכות מכלי טיס שנפגעו קשות: סמל הטיסה ניקולס אלקמאדי (אנ') נפל מגובה של 18,000 רגל (5,500 מטרים) ללא מצנח וניצל כשהוא פוגע בעצי אורן ושלג רך. הוא סבל מנקע ברגל. סמל אלן מגי (אנ') נפל מגובה של 22,000 רגל (6,700 מטרים) ללא מצנח וניצל כשהוא נחת על גג הזכוכית של תחנת רכבת. סגן איוואן צ'יסוב נפל מגובה של 23,000 רגל (7,000 מטרים). בזמן שהיה לו מצנח, התוכנית שלו הייתה לעכב את פתיחתו מאחרי שהיה בעיצומו של קרב אוויר וחשש מירי בזמן שהוא תלוי מתחת למצנח. הוא איבד את הכרתו מחוסר חמצן ופגע במדרון מכוסה שלג כשהוא מחוסר הכרה. בעודו סובל מפציעות קשות, הוא הצליח לחזור לטוס תוך שלושה חודשים.
נמסר כי שניים מהקורבנות של טיסה 103 של פאן אמריקן שרדו את הנפילה החופשית לתקופה קצרה לאחר שפגעו בקרקע, אך מתו מפצעיהם לפני שהגיעה העזרה.[32]
יוליאנה קפקה שרדה מנפילה חופשית ארוכה כתוצאה מהתרסקות טיסה 508 (אנ') של LANSA (אנ') ב-24 בדצמבר 1971, לאחר שהמטוס, שעליו הייתה, נקלע לסערת ברקים, והתפרק בגובה של כ-3.2 קילומטרים מעל פני הים (כ-10,000 רגל). קפקה, שהייתה אז בת 17, צללה לקרקע בעודה חגורה למושב, ושרדה את ההתרסקות עם עצם בריח שבורה, חתך עמוק בזרוע ועין ימנית נפוחה.[33]
כדוגמה ל-"הישרדות בנפילה חופשית", שלא הייתה קיצונית כפי שמדווחים לעיתים בעיתונות, צנחן מסטפורדשייר, אנגליה, הממלכה המאוחדת צנח 1,800 מ' (6,000 רגל) ללא מצנח ברוסיה ושרד. ג'יימס בול אמר כי הוא היה אמור לקבל סימן מצנחן אחר לפתוח את המצנח שלו, אך הסימן הגיע בשתי שניות מאוחר מדי. בול, שצילם את הצניחה השנייה לסרט תיעודי בטלוויזיה, נחת על סלעים מכוסים שלג וסבל מגב וצלע שבורה.[34] אמנם היה לו מזל לשרוד, אבל זה לא היה מקרה של הישרדות בנפילה חופשית אמיתית, כי הוא טס בחליפת כנפיים, שהורידה מאוד את מהירותו האנכית. בנוסף, השטח שאליו קפץ היה עם כיסוי שלג עמוק. במהלך השנים, שורדי הצניחה החופשית האחרים שרדו תאונות שבהן העיתונות דיווחה כי אף מצנח לא נפתח, אם כי הם למעשה האטו את מהירותם מ-190 קמ"ש ל-130 קמ"ש.
קופץ הצניחה החופשית והפעלולן, לוק אייקינס, קפץ בהצלחה ללא מצנח מכ-25,000 רגל (7,600 מטרים) לרשת בגודל 10,000 רגל רבוע (930 מטרים רבועים) בקליפורניה, ארצות הברית, ב-30 ביולי 2016.[35]
ב-2013, נפילות לא מכוונות הביאו ל-556,000 מקרי מוות, לעומת 341,000 מקרי מוות ב-1990.[36] נפילה היא סיבת המוות השנייה בשכיחותה כתוצאה מפגיעות לא מכוונות, לאחר תאונות דרכים.[37]
נפילות נמצאה הסיבה הנפוצה ביותר לפציעה שנראתה בחדרי מיון בארצות הברית. מחקר אחד מצא כי 35.7% מתוך כמעט 7.9 מיליון ביקורי בחדרי מיון היו נפילות.[39] בקרב ילדים בני 19 ומטה, נרשמים מדי יום כ-8,000 ביקורים בחדרי המיון.[40]
נכון ל-2000, 717 עובדים מתו מפציעות שנגרמו מנפילות מסולמות, פיגומים, בניינים או גבהים אחרים.[41] נתונים עדכניים יותר ב-2011, מצאו כי נפילות במקום העבודה היו כ-14% מכלל ההרוגים במקום העבודה בארצות הברית באותה שנה.[42]
נכון ל-2017, כ-1,000 קשישים נופלים מדי יום.[43]
על פי מחקר שבוצע ב-2017, 11.2% מבני ה-65 שענו על המחקר, דיווחו על נפילה בחצי השנה שקדמה לקיום המחקר. שיעור הנפילות בקרב גברים היה נמוך יותר מאשר שיעור הנפילות בקרב נשים.[44]
על פי מחקר שבוצע ב-2019, 23.8% מבני ה-65 שענו על המחקר נפלו בשנה האחרונה, כאשר רובם נפלו ברחוב או בביתם הפרטי. שיעור הנפילות בקרב גברים (16.4% מכלל הגברים) היה נמוך יותר מאשר שיעור הנפילות בקרב נשים (29.4% מכלל הנשים).[45]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.