Loading AI tools
סרט אנימציה סיני המתאר את סיפורם של יהודי גטו שנחאי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נערה יהודיה בשנחאי (בסינית: 犹太女孩在上海) הוא סרט אנימציה סיני לכל המשפחה שיצא בשנת 2010. הסרט נכתב על ידי וו לין ומבוסס על רומן גרפי שלו באותו שם. הסרט בבימויו של וונג גנפה וז'אנג ז'נאוי.[1]
 | |
| כרזת הסרט | |
| בימוי |
Wang Genfa  |
|---|---|
| תסריט | וו לין |
| מוזיקה | שי ג'יאנג |
| מדינה |
 סין |
| חברת הפקה |
הסטודיו לסרטי אנימציה של שאנגחאי קבוצת תאגיד הסרטים בשאנגחאי |
| הקרנת בכורה |
מאי 2010 יולי 2010 |
| משך הקרנה | 80 דקות |
| שפת הסרט | סינית מנדרינית |
| אתר רשמי | |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
העלילה מתרחשת בעיקר באזור הגטו של שאנגחאי, בשאנגחאי הכבושה תחת היפנים במהלך מלחמת העולם השנייה. הסרט מספר את סיפורם של שלושה ילדים. רינה ואחיה הצעיר מישאלי הם פליטים יהודים שנמלטו מאירופה, אך נמצאים שם ללא הוריהם. ז'ו א-גן הוא ילד סיני יתום שפוגש רינה ומסייע לה ולאחיה לשרוד. הילדים קושרים חברות אמיצה וחווים הרפתקאות כשהם מנסים להדוף את הצבא היפני הכובש את העיר, ואת בעלי בריתם הנאצים. ברקע מתרחשת מלחמת סין–יפן השנייה, בעוד הילדים עומדים בפני חוסר ודאות בנוגע לגורל ההורים של רינה ומישאלי באירופה.
"נערה יהודיה בשנחאי" התקבל בחיוב בסין ובכל העולם, והיווה את סרט האנימציה הסיני הראשון המתייחס לשואה, ותואר כ"סרט יהודי ראשון מתוצרת סינית".[2] הסרט היה מועמד לפרסים בסין ובישראל, ונחשב כצעד חשוב לקראת שיפור של יחסי ישראל–סין ויחסים בין-תרבותיים בין סינים ליהודים.
במהלך מלחמת העולם השנייה, כ-20,000 פליטים יהודים שנמלטו מהכיבוש הגרמני באירופה קיבלו מהאימפריה היפנית שטח קטן של כ-2.5 קמ"ר במחוז הונגקו של שאנגחאי, שהפך לגטו שאנגחאי, אחד המחוזות העניים ביותר אזורים צפופים של העיר. קודם בואם הייתה קהילה יהודית קטנה בשאנגחאי, בת קרוב לאלפיים נפש קהורכבה משתי קהילות נפרדות של יהודים בגדאדים ויהודים רוסים, האחרונים בעיקר לאחר הסופות בנגב.
היהודים האשכנזים החדשים שהיגרו לשאנגחאי הגיעו החל מ-1933, תחילה יהודים מגרמניה בעקבות עליית המפלגה הנאצית לשלטון. למרות ההבדלים התרבותיים בהם נתקלו, וכן הגבלות שהטילו היפנים תחת לחץ נאצי, יהודי שאנגחאי שרד את המלחמה ללא פגע, היות שהיפנים סירבו להסגיר אותם לגרמנים.
לאחר תום מלחמת העולם השנייה, יהודים רבים שחיפשו מקלט בשאנגחאי, חזרו לאירופה או עברו לגור במדינות עם אוכלוסייה יהודית גדולה בהרבה, כגון ארצות הברית וארץ ישראל. מרבית היהודים שבחרו להישאר בשאנגחאי, עזבו זמן קצר לאחר מכן בעקבות חידוש מלחמת האזרחים הסינית, ועד שנות ה-50 המאוחרות נשארו מעט מאוד יהודים בשאנגחאי. עם זאת, כתוצאה מצמיחה בכלכלה הסינית גדלה האוכלוסייה היהודית של העיר לכ-1,500 בשנת 2010, זאת בהשוואה לאוכלוסייה יהודית של פחות מ-100 כ-20 שנים קודם לכן.[3]
וו, לשעבר מורה להיסטוריה, אמר שהחל להתעניין בהיסטוריה של יהודי שאנגחאי בשנת 2005, כאשר עיתונים ומגזינים רבים בשאנגחאי פרסמו סיפורים של פליטים יהודים לציון 60 שנה לסיום מלחמת העולם השנייה. הוא ראה הקבלות בין סבלם של היהודים מהגרמנים לזה של הסינים מהיפנים, ומאבקם של היהודים והסינים נגד הפשיזם, והחליט לספר את ההיסטוריה הזו, שלרבים, יהודים וסינים כאחד, ידוע עליה מעט מאוד.[4] וו חי בעבר בלוס אנג'לס, והוא ביסס את דמותו של מישאלי על ג'רי משה, חבר יהודי אמריקאי שהיה במקור מברסלאו (כיום ורוצלב, פולין) מי, שבדומה לדמויות של רינה ומישאלי, הוצע לו מקלט בשנחאי. משה וחברים יהודים נוספים עזרו לוו ללמוד על מנהגי יהודים דתיים.[4] וו הצהיר כי הסיבה העיקרית שלו לעשות את הסרט הייתה לתת לילדים לדעת על מה שקרה באמת, וכדי לקדם את הסיפור ואת ההיסטוריה, כך שאנשים בכל רחבי העולם יוכלו ללמוד ממנו.[5]
הסיפור במקור נועד למבוגרים, אבל וו החליט לכוון את הסרט לילדים מתוך תקווה שהסרט יוכל להשפיע על דור העתיד. גלן טימרמנס, מארגן פסטיבל הסרטים היהודי של מקאו, אמר שהוא מאמין שקבוצת הגיל של קהל היעד של הסרט נעה בין שמונה לארבע עשרה שנים, אף על פי שהסרט פונה לקהל רחב יותר.[6] אחת הדמויות בסרט, קוף מדבר, היא אחד המאפיינים המכוונים יותר לילדים בסרט.[2]
וו יצר את "נערה יהודיה בשנחאי" בתחילה כרומן גרפי, שפורסם בשנת 2008 על ידי דפוס אוניברסיטת מזרח סין. הרומן הגרפי תואר כ"הצלחה גדולה" על ידי וו, ומכר 4,000 עותקים בששת החודשים הראשונים מאז הוצאתו, אבל היות שהוא פורסם רק באנגלית, השוק הסיני שלו היה מוגבל באופן טבעי. וו אמר כי נשקלת גרסה עברית של הרומן הגרפי.[4]
בשנת 2009, וו החל לעבוד על עיבוד לסרט כדי להביא את עבודתו לקהל רחב יותר בסין. הסרט, שהופק באמצעות סרט צילום של 35 מ"מ,[7] בוים בסינית מנדרינית,[4] בניגוד לרומן הגרפי, והוא פותח על ידי קבוצת תאגיד הסרטים בשאנגחאי ועל ידי הסטודיו לסרטי אנימציה של שאנגחאי.[1] מוזיקת הרקע הולחנה על ידי שי ג'יאנג.[1]
הבכורה העולמית של "נערה יהודיה בשנחאי" הייתה בשנחאי במאי 2010. הסרט החל להופיע ברחבי סין החל מ-28 במאי.[8] חודש אחרי הפצת הסרט, הוא כבר היה מוצג ב-200 בתי קולנוע בסין. הסרט הוצג לראשונה בסין לפני כ-700 תלמידים, אשר, על פי וו, "צחקו ובכו מספר פעמים". הוא תיאר את ההשפעה הרגשית של הסרט, כ"נדירה מאוד לסרט אנימציה".[5]
לאחר מכן נערכה הקרנת בכורה במקאו ב-14 בנובמבר 2010 במרכז התרבות של אוניברסיטת מקאו, כחלק מפסטיבל הסרטים הידוי הראשון במקאו.[6] הבכורה בהונג קונג התקיימה שבוע לאחר מכן, ב 21-בנובמבר, בבית הקהילה היהודית כחלק מפסטיבל הסרטים היהודי ה-11 בהונג קונג.[9]
הבכורה הישראלית התקיימה ביולי 2010,[4] כשהסרט הוצג כחלק פסטיבל הקולנוע ה-27 ירושלים ב-13 וב-14 ביולי.[10] הסרט התקבל בחיוב על ידי הקהל הישראלי.[4]
הבכורה בבריטניה התקיימה בנובמבר 2010, כשהסרט הוקרן בתיאטרון התלת אופן בקילברן, לונדון. הסרט הוקרן לראשונה ב-20 בנובמבר, כחלק מפסטיבל הסרטים היהודי ה-14 בבריטניה.[11] התפרסם שכתוביות הסרט באנגלית הכילו מספר תרגומים שגויים וטעויות, וכללו שימוש אנכרוניסטי במילה "קשוח".[12]
הביקורות על "נערה יהודיה בשנחאי" היו באופן כלל חיוביות. הסרט היה מועמד לפרס החוויה היהודית בטקס פסטיבל הקולנוע ירושלים,[13] מה שהפך אותו לסרט הסיני הראשון שהיה מועמד לקבל את הפרס. בפסטיבל הסיני לאנימציה ולאמנות הדיגיטלית הבינלאומי בצַ'אנְגּג'וֹאוּ, ג'יאנגסו, סין, הסרט קיבל את פרס הזהב לסרט הסיני המצויר הטוב ביותר.[14]
האנימציה של הסרט זכתה לשבחים רבים, ותוארה כ"מצוירת יפהפה" עם "אנימציה מסורתית עוצרת נשימה"[11] ו-כ"עשויה באמנות עם תמונות של אנימציה מסורתית".[10]
הטיפול הרגיש בנושא השואה גם הוא זכה לשבחים: "הפרספקטיבה החדשה של הדמויות הראשיות מראה כי התקופה והאירועים משוחררים מתיאורים קלישאתיים על השואה, והצופה יכול להסיק את מסקנותיו הוא."[12]
חלק מהביקורת הופנתה כלפי הביסוס היסטורי של הסרט. אחת הסצינות של הסרט, המציגה את שנת 1936, מתארת את רינה ומישאלי, בתוך מה שנראה כמו האלפים באירופה, נמלטים מהפצצות מטוסי הנאצים, אף על פי שהתאריך שנבחר הוא קודם הלוחמה האווירית של מלחמת העולם השנייה.[2] וו עצמו אמר כי הסרט הוא "נכון ולא נכון" כי הוא הרכב של ספרות ושל היסטוריה; "הדמויות הראשיות מבוססות כולן על אנשים אמיתיים... אני לא יכול להבטיח שהסרט 100% מדויק, אבל אני חושב שזה מתאים לרקע הכללי של התקופה."[4]
בגדי היהודים היו לא מדויקים באופן בולט, במיוחד בחלק המתאר את אירופה, בה האם היהודיה האורתודוקסית לובשת מכנסיים וטי-שירט. הסרט גם ממזער את התפקיד של היפנים בהצלת רוב היהודים הללו, כשהמפורסם ביותר הוא סגן-הקונסול היפני צ'יהונה סוגיהארה, שעזר להצלתם של 6,000 יהודים ליטאים בווילנה, שרבים מהם שרדו את המלחמה בשנחאי.
"נערה יהודייה בשנחאי" קבל שבחים על ידי פרשנים על היותו צעד חיובי בשיפור היחסים הסיני–יהודיים והסיניים–ישראלים בזמן בו יש התעניינות גוברת בסין על חיי היהודים.[2][4]
וו אמר כי רק על ידי זיכרון העבר ניתן לבנות ידידות עבור העתיד.[5]
בריאיון עם Asian Jewish Life, וו חשף שהוא תכנן לכתוב ספר המשך ל"נערה יהודיה בשנחאי", והצהיר על כוונותיו שעבודת האנימציה השנייה תספר את הסיפור, שאינו ידוע עדיין, על אבא של רינה ומישאלי.[4]
אתר האינטרנט הרשמי של נערה יהודיה בשנחאי
"נערה יהודיה בשנחאי", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"נערה יהודיה בשנחאי", באתר AllMovie (באנגלית)
"נערה יהודיה בשנחאי", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
נערה יהודיה בשנחאי, בביצוע Interview with Wu Lin, סרטון באתר יוטיוב נערה יהודיה בשנחאי, בביצוע Film clip, סרטון באתר יוטיובSeamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
