נחום סלושץ [hebrew 1] כ"ח בכסלו תרל"ג , 28 בדצמבר 1872 , סמורגון , רוסיה – ב' בטבת תשכ"ז , 15 בדצמבר 1966 , גדרה ) היה סופר , חוקר לשונות המזרח וקדמוניות היהודים בארצות המזרח .
עובדות מהירות לידה, פטירה ...
סגירה
נחום סלושץ (מימין) יחד עם אשר ברש וש. שלום (עומד), בכנס סופרים עבריים בתל אביב , 1948 סלושץ חקר, בין השאר, את הפיניקים , וראה בעברים ובכנענים תרבות אחת ביסודה, שרק ברבות הימים התפצלה.[6] [7]
סלושץ נולד בסמורגון שבפלך וילנה שבמערב האימפריה הרוסית (בתחום המושב היהודי; כיום בבלארוס ), בנם של הרב והסופר העברי חובב ציון דוד שלמה סלושץ (1852–1906) ורבקה לאה.[8] אודסה , שם כיהן אביו כרב ומטיף. החל את דרכו הספרותית בנערותו, בגיל 15, במכתבים ששלח לעיתונים עבריים ורוסיים, וחיבר את הערך "אודסה" באנציקלופדיה כללית העברית "האשכול ". בהיותו צעיר מאוד למד את שפת אספרנטו והוא נמנה עם חלוצי השפה, ומופיע בין 1000 הדוברים הראשונים בעולם, ב-adresaro שהוציא לאור ד"ר זמנהוף ממציא השפה.
ב-1896 נסע לז'נבה , שווייץ , כדי ללמוד ספרות קלאסית וצרפתית . שם גם הכיר את בנימין זאב הרצל . שימש מזכיר האגודה הציונית בני ציון באודסה. ב-1901 , בגיל 28, עבר לפריז כדי להשתלם באוניברסיטת סורבון בלימודי ספרות, ולמד מדעים ולשונות המזרח אצל יוליוס אופרט , ויוסף הלוי . שימש גם ציר בקונגרסים הציוניים באותה תקופה.
בשנים 1912 –1906 ערך מסעות מחקר בצפון אפריקה , בין היתר בלוב ובתוניסיה , לבחינתן של כתובות פיניקיות ויווניות . בעקבות ביקוריו בתוניסיה, ב-1906 וב-1928 , פרסם את ספרו "הכהנים אשר בג'רבה " ב-1924 , ואת "האי פליא" ב-1957 .
סלושץ עלה לארץ ישראל בשנת 1919 .[9] שנות ה-20 ערך חפירות בחמת טבריה , ובעקבות זאת כינה אותו זאב וילנאי כ"חופר היהודי הראשון"[10] ריימון וייל ). בשנת 1921 חפר את סביבותיו של המונומנט המכונה יד אבשלום ושל מערת יהושפט המצויה מאחוריו. חפירה זו הונצחה בסרט קולנוע קצרצר (שניות אחדות בלבד) בידיו של יעקב בן דב , והייתה בכך לחפירה הארכאולוגית הראשונה שהונצחה בארץ ישראל בסרט. סלושץ גם נמנה עם מחדשי הקמת "החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה ", וערך את פרסומיה. ב-1934 העיד מטעם ההגנה במשפט רצח ארלוזורוב שהוא ראה את אב"א אחימאיר ביחד עם אברהם אלמליח בירושלים מספר שעות לפני הרצח.[11]
סלושץ היה ציוני וקידם את רעיון "הלגיון היהודי".[6]
נחום סלושץ נפטר בשנת 1966 בסנטוריום מיסודו של ד"ר זאב פון וייזל בגדרה , ונקבר בה.[12] רחובות ובראשון לציון .
אחיו, ד"ר שמואל סלושץ ומשה כרמון,[13] [14] יצחק בן-צבי , לימים נשיאה השני של מדינת ישראל, הוא בן דודנם.[15]
סלושץ זכה בפרס ביאליק לחוכמת ישראל לשנת 1942 . בשנת 1955 הוענק לו אות לגיון הכבוד הצרפתי, בדרגת אביר, על תרגומיו לעברית של הקלאסיקות הצרפתיות (בהם גוסטב פלובר , גי דה מופאסאן , אמיל זולה ועוד).[16] 1956 זכה ב"פרס יעקב לנדאו" לפובליציסטיקה ציונית.[17] 1957 זכה בפרס רמת גן לחוכמת ישראל.[18]
מסע במצרים עם תמונות וציורים. ורשה, הוצאת תושיה, תרס"ז.באיי הים (מספר המסעות) . ניו־יורק, הוצאת קדימה, תרע"ט (1919). 112 עמ'.ספר המסעות - מסעי בארץ לוב , כרכים א' וב', תרצ"ח (יומן מסע).הכהנים אשר בג'רבה , ירושלים , 1924 .אוצר הכתובות הפיניקיות , תש"ב.[19] נפוצות ישראל באפריקה הצפונית , תש"ז.ספר הים - כִּבּוּש הימים בהיסטוריה. עם מפות וציורים. תל אביב, הוצאת החבל הימי לישראל , תש"ח.האי פליא , דביר , תל אביב , 1957 ."העם היהודי היושב בתוניס", בתוך ידע-עם
האנציקלופדיה העברית יצחק בן-צבי , ישעיהו פרס , 'ליובלו הששים של הפרופ' נחום סלושץ ', ידיעות החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה ק' בן-נריה, 'נחום סלושץ, ותיק הוותיקים', מאזנים ( המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
ישראל כהן , 'אחרי מיטתו של פרופ' נחום סלושץ', מאזנים , 24, 2 (1967), 162.ישראל כהן, 'החוקר והחופר הרומנטי', מאזנים , 24, 5–6 (1967), 424–429.
יהושע בן-אריה , 'התפתחות לימוד ידיעת ארץ ישראל בעם היהודי בעת החדשה (עד להקמת מדינת ישראל)', קתדרה הרוי א. גולדברג , 'המזרחי והמזרחן: המפגש בין מרדכי הכהן לנחום סלושץ', מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי חיים סעדון (עורך), תוניסיה , ירושלים: משרד החינוך התרבות והספורט - המזכירות הפדגוגית - המרכז לשילוב מורשת יהדות המזרח, מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח של יד בן-צבי והאוניברסיטה העברית, תשס"ה 2005. (סדרת קהילות ישראל במזרח במאות התשע עשרה והעשרים).עוזי אלידע, ״אמיל זולא מתראיין לעיתון ״הצבי״ של אליעזר בן-יהודה״, קשר, 46, (2014) עמ' 30–38.
רשימת הפרסומים של נחום סלושץ , בקטלוג הספרייה הלאומית " סְלוּשְׁץ, נחום ", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל , ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ז, עמודים 205–206, באתר היברובוקס בן-ציון אייזנשטט , ר' נחום סלאסטש , דור רבניו וסופריו , תרנ"ה-תרס"ה, חלק א, עמוד 41, באתר היברובוקס דוד תדהר (עורך), " פרופ' נחום סלושץ ", ב אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו , כרך א (1947), עמ' 237 ישראל כהן, סלושץ בן התשעים וחמש , בפרויקט בן-יהודה עיתונות א. ק. , פרופ' נ' סלושץ , דואר היום , 4 בנובמבר 1934 אחיספר , בקרית ספר וסופר: נחום סלושץ בן 75 , דבר , 21 בנובמבר 1947 נתן גרינבלאט , לנחום סלושץ (במלאת לו שבעים וחמש) , דבר , 5 במרץ 1948 ברכת ראש הממשלה לפרופ' סלושץ , דבר , 26 בדצמבר 1952 י. ג., לפני יובל שנים... , מעריב , 27 בדצמבר 1957 פרופ' סלושץ בן 90 , מעריב , 30 בדצמבר 1962 ג. קרסל , פרופ' נחום סלושץ (בהגיעו לתשעים) , דבר , 11 בינואר 1963 ש. שפירא, פרופ' נחום סלושץ' (שבעים שנה לעלייתו ארצה) , דבר , 28 באוגוסט 1964 , המשך יצחק נימצוביץ, ההיסטוריון שנשכח: פרופ' נחום סלושץ בן 95 , דבר , 31 במאי 1965 רות בונדי , נחום סלושץ והעולם של שלשום: פרופסור נחום סלושץ, זקן הסופרים העבריים: בתוך בית אבות זכרונות של שמונים שנות פעולה ספרותית, מחקר ומסעות בעולם כולו , דבר , 16 ביולי 1965 פרופ' סלושץ בן 95 , דבר , 23 בנובמבר 1966 מת פרופ' נ. סלושץ , מעריב , 16 בדצמבר 1966 פרופסור נחום סלושץ , דבר , 16 בדצמבר 1966 שיחות מעריב: אחרון הראשונים , מעריב , 18 בדצמבר 1966 מ. אונגרפלד , נחום סלושץ , דבר , 23 בדצמבר 1966 , המשך הצד השני של הסיפור , מעריב , 7 במרץ 1969 כתבי נחום סלושץ בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
נחום סלושץ ספרייה הלאומית
נחום סלושץ לקסיקון הספרות העברית החדשה
מפרי עטו אציל הרוח ואב לבנין , דואר היום , 6 באפריל 1931 ארץ מאוספת מגויים , דואר היום , 16 באוקטובר 1931 , המשך אמונות ועממים בסוריה , דואר היום , 6 בנובמבר 1931 אנדורה – מדינה בפני עצמה , דואר היום , 18 בנובמבר 1932 ספרד בהתחדשותה המהפכנית , דואר היום , 24 במרץ 1933 בדרך קדש וסיני , דואר היום , 9 ביוני 1933 תחת דגלו של הרצל! , דואר היום , 14 ביולי 1933 בנציון בן־יהודה , דואר היום , 1 במאי 1936 , המשך
"סלושץ " בחתימותיו החל משנת 1898,[1] [2] [3] [4] [5]
למשל על כריכת ספר בעריכתו , משנת 1898, התרנ"ט. כך גם חתימתו בשבועון "הצבי", שנה חמש עשרה, גיליון יט (19.1.1900), עמוד נז, טור ג' . בלי גרש בסוף המילה, אולי בהשפעת הכתיב הלטיני, או מטעמי נוחות כתיב. אולי כדי לא להכביד עם כתיב גרמני יותר מסורבל אך יותר מדויק פונטית: Slouschtsch, או בהשפעת הכתיב העברי - שממנו הוסר הגרש מסוף המילה אולי מטעמי נוחות כתיב.
ראו בכריכה האחורית, האנגלית, לספרו אוצר הכתובות הפיניקיות
מתוך אנציקלופדיה אריאל, כרך חוקרים ותיירים
לפי ההקדשה בתחילת הספר 'האי פליא' שכתב נחום; לפי הקדשה זו אחיו, מורה וסופר, נפטר בכ"ד אדר תשי"ד , בגיל 64 
