Loading AI tools
רב צרפתי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי מנחם עמנואל[1] דָיִיץ (Deutz; נכתב גם: דאוץ, דוץ, דויץ; מכונה: מנואל, מנלי או מֶנְלַיין; 1763 - 31 בינואר 1842, שבט ה'תר"ב) היה רבה של קובלנץ, מבכירי הרבנים בסנהדרין של פריז, הרב הראשי מטעם הקונסיסטוריה המרכזית של יהודי צרפת לחבל הריין והמוזל, ולאחר מכן הרב הראשי לצרפת. עסק גם בפעילות ציבורית.
 | |
| לידה |
1763 ה'תקכ"ג  קובלנץ, האימפריה הרומית הקדושה |
|---|---|
| פטירה |
31 בינואר 1842 (בגיל 79 בערך) שבט ה'תר"ב פריז |
| מקום קבורה | בית הקברות פר לשז |
| מדינה |
צרפת  |
| מקום פעילות |
קובלנץ, האימפריה הרומית הקדושה האימפריה הצרפתית הראשונה |
| תקופת הפעילות |
? – 31 בינואר 1842 |
| תחומי עיסוק | פסיקת הלכה |
| תפקידים נוספים | רבה של קובלנץ, מבכירי רבני הסנהדרין של פריז, הרב הראשי של הקונסיסטוריה המרכזית של יהודי צרפת לחבל הריין והמוזל, הרב הראשי לצרפת |
| בני דורו | רבי יוסף דוד זינצהיים, רבי אברהם דה קולוניה |
| צאצאים |
Simon Deutz |
  | |
נולד בשנת ה'תקכ"ג בעיר קובלנץ שבמפגש נהרות הריין והמוזל. בצעירותו למד בישיבה במיינץ, שם הוסמך לרבנות. בשנת 1789 נשא את יהודית ברמן (נפטרה בשנת 1823) ועבר לגור עמה בעיר הולדתו קובלנץ, ממנה נולדו לו שבעה ילדים.
לאחר נישואיו מונה לרבה של קובלנץ. השתתף באספת הנכבדים שיזם הקיסר נפוליאון בונפרטה בשנת 1806, והיה מחברי הסנהדרין של פריז, ואף התמנה לסגן נשיא (מקביל לתפקיד ה"חכם" בסנהדרין המקורית) אחר פטירתו של הסגן יהושע סגרי[2]. שם תמך בעמדת השמרנים בראשות הנשיא רבי יוסף דוד זינצהיים. עוזרו בסנהדרין היה רבי אברהם אוירבך, חתנו של רבי יוסף דוד זינצהיים[3]. עם תום כינוס הסנהדרין והקמת הקונסיסטוריה המרכזית של יהודי צרפת, הוקמה קונסיסטוריה מחוזית לחבל הריין והמוזל, ומרכזה נקבע לקובלנץ. הרב דייץ, רבה של קובלנץ התמנה כרבה של הקונסיסטוריה המחוזית, וכן לחבר בקונסיסטוריה המרכזית של יהודי צרפת. באותה שנה הוא גם מונה לרב השלישי בחשיבותו ברחבי האימפריה הצרפתית הראשונה, לצד רבי יוסף דוד זינצהיים ורבי אברהם דה קולוניה. גם לאחר שעבר לפריז - מקום פעילותה של הקונסיסטוריה המרכזית - עדיין כיהן באופן רשמי כרב ראשי של הקונסיסטוריה של חבל הריין והמוזל במשך תקופה, עד שממלא מקומו רבי אברהם אוירבך החליפו בתפקיד זה[4]. במסגרת תפקידו כאחד מחשובי הרבנים בצרפת העניק הסכמות רבות לספרים[5]. אחת הבולטות שבהן היא הסכמתו מחודש אדר תקצ"ה לתרגום התלמוד לגרמנית של אפרים משה פינר, זמן קצר לפני שהתפתח פולמוס נרחב על תרגום זה[6].
בפסח ה'תקע"א כאשר הקונסיסטוריה היהודית של וסטפאליה בראשותם של ישראל יעקבסון ומנחם מנדל שטיינהארט התירה לאכול קטניות בפסח בניגוד למנהג הרווח, הצטרף רבי מנחם להתנגדותו הנחרצת של רבי יוסף דוד זינצהיים במכתב שנשלח מטעם הקונסיסטוריה המרכזית של צרפת[7].
רבי מנחם המשיך לשאת את נאומיו ביידיש וכמעט לא נאם בצרפתית, גם לאחר שקבעה הממשלה על העברת כל הנאומים בבתי הכנסת לשפה הצרפתית בשנת 1831. שימש כמרכז של כספי הצדקה לארץ ישראל שנוהלו על ידי ארגון הפקידים והאמרכלים של אמסטרדם וקיים קשרי מכתבים עם מנהל הארגון צבי הירש להרן, ככל הנראה מתוקף תפקידו כרב הראשי בצרפת[8].
בשנת 1826 התפטר רבי אברהם דה קולוניה ממשרת הרבנות הראשית של הקונסיסטואר, ורמ"ע דייץ קיבל את התפקיד במקומו. רמ"ע דייץ היה אז הרב היחיד בקונסיסטוריה (בעוד שמלכתחילה היא הכילה רב ראשי ושני סגנים), בלא מינוי רבנים נוספים, שכן המוסד היה בעל תקציב דל, וגם כמטרה לצמצם את השפעת הרבנים בענייני היהודים בצרפת[2].
נפטר ב-31 בינואר (כ' או כ"א בשבט) 1842, ה'תר"ב.
לאחר פטירתו, משרתו כרב ראשי של צרפת נותרה פנויה כארבע שנים עד לבחירתו של ממלא מקומו מרשאן אנרי (צר') בשנת 1846.
שניים מבני משפחתו התפרסמו בכך שהתנצרו. היה זה בשנותיו המאוחרות ואירועי ההתנצרות פגעו ביותר בכבודו[2]:
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
