מלחמת חרבות ברזל
מלחמה בין ישראל לארגוני טרור אסלאמיים, בעיקר ברצועת עזה, בעקבות הטבח ומתקפת הטרור ב-7.10.23 / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מלחמת חרְבות ברזל היא מלחמה של מדינת ישראל נגד חמאס ושלטונו, ונגד ארגוני הטרור הנוספים ברצועת עזה, אשר פתחו במתקפת פתע רחבה על יעדים צבאיים ואזרחיים בישראל, ובפרט בעוטף עזה, ביום שבת וחג שמחת תורה, 7 באוקטובר 2023, כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד, תוך שהפכו אותו ליום הקטלני ביותר ליהודים מאז השואה.[28] לצד מוקד המלחמה ברצועת עזה, למלחמה חזיתות נוספות, בגבולות ישראל עם לבנון וסוריה, ביהודה ושומרון, בים האדום ומול איראן.
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: ראו הסבר בדף השיחה. | |
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך | |
למעלה: דחפור משוריין D9R וכוחות הנדסה קרבית פועלים סמוך לעזה במהלך מלחמת חרבות ברזל, 3 בנובמבר 2023
למטה: מפת מלחמת חרבות ברזל | |||||||||||||||||||||
מערכה: הסכסוך האיראני–ישראלי, הסכסוך הישראלי–פלסטיני. | |||||||||||||||||||||
סוג העימות | מלחמה | ||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
תאריכים | 7 באוקטובר 2023 – מתמשך (294 ימים) | ||||||||||||||||||||
מלחמה לפני | מלחמת לבנון השנייה | ||||||||||||||||||||
מקום | ישראל, רצועת עזה, יהודה ושומרון, לבנון, סוריה, ים סוף, איראן, עיראק, תימן | ||||||||||||||||||||
עילה | מתקפת פתע על ישראל, שבה ביצעו אלפי מחבלים פלסטינים פשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה בהם מעשי טבח באזרחים ישראלים, מעשי אונס ואלימות מינית, הטלת טרור, ושיגור אלפי רקטות לעבר יישובים אזרחיים | ||||||||||||||||||||
תוצאה | מתמשך | ||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||
ארגוני הטרור בעזה פתחו את מתקפת הפתע במטחי ירי רקטי מסיביים של אלפי רקטות ופצצות מרגמה לעבר יישובי עוטף עזה ולעבר באר שבע, חבל לכיש, גוש דן, השפלה, השרון ומאוחר יותר גם לירושלים וגוש עציון. בחסות מטחים אלו, חדרו לישראל כשלושת אלפים מחבלים שפלשו לבסיסי צה"ל וליישובים בעוטף עזה, הרגו וטבחו[hebrew 3] ב-1,145[29] ישראלים ואזרחים זרים, ביניהם נשים, ילדים, קשישים ותינוקות (364 מתוכם נרצחו בטבח בפסטיבל נובה אשר היה לפיגוע הקטלני בתולדות המדינה). במהלך מתקפת חמאס נהרגו גם 301 חיילים, 55 שוטרים ו-10 אנשי שב"כ. המחבלים ביצעו פשעים נגד האנושות[30] וביצעו מעשי אונס והתעללות שיטתיים. בנוסף לכך חטפו לרצועת עזה 251 בני אדם, ביניהם חיילים וחיילות, אזרחים ישראלים וזרים. נכון ליולי 2024, 116 מהם כבר שוחררו בחיים, ועוד 24 גופות הושבו ארצה. 111 חטופים נותרו בשבי, מתוכם 39 הוכרזו כחללים שגופתם חטופה. לגבי 72 הנוספים (בהם 12 נשים, ושני ילדים) אין מידע מאומת האם הם בחיים.
ישראל הופתעה מהמתקפה. כוחות צה"ל לא היו ערוכים להגן כראוי על האזרחים וגם בשל חדירת החמאס למפקדת אוגדת עזה (אוגדה 143) לקו התגובה והתיאום בחסר. חלק מהאזרחים ביישובים שהותקפו נותרו נצורים בבתיהם, ונלחמו על חייהם עם חברי כיתות הכוננות במשך שעות ארוכות ללא סיוע צבאי. לבסוף, הרגו כוחות הביטחון הישראליים, בהובלת צה"ל ומשטרת ישראל, מעל 1,550 מחבלים בשטח ישראל ושבו מעל 200 מחבלים. לאחר שחרור היישובים פינתה ישראל 29 יישובים בעוטף עזה מיושביהם. תושבי 22 יישובים בצפון ישראל קיבלו המלצה מהרשויות להתפנות, בעקבות חשש שארגון הטרור חזבאללה יעצים גם הוא את תקיפותיו.
בעקבות המתקפה הכריזה מדינת ישראל מלחמה על ארגון חמאס וקבעה שני יעדים למלחמה: חיסול התשתית הצבאית של חמאס, והסרת שלטונו ברצועה. אחר כך נוסף יעד שלישי: החזרת החטופים בשלום.[31] צה"ל גייס למילואים למעלה מ־360,000 חיילים (גיוס המילואים הגדול בתולדות המדינה), ואלפי כלי רכב אזרחיים.[32] המלחמה הציתה שיח עולמי ער, הפגנות תמיכה ומחאות התנגדות, וגל אנטישמיות חסר-תקדים בהיקפו ברחבי תבל, ובמערב בפרט.
הלחימה ברצועת עזה התנהלה בשלבים: טיהור[hebrew 4] שטח ישראל ממחבלים, פינוי אוכלוסייה אזרחית מיישובים סמוכים לגדר (בדרום ובצפון), תקיפות אוויריות וימיות על רצועת עזה, סיכולים ממוקדים של מחבלים ומפקדים בחמאס, פשיטות קרקעיות נקודתיות ברצועה, פינוי אוכלוסייה מצפון הרצועה, תמרון קרקעי מלא בצפון הרצועה, השתלטות על מוקדי טרור ושלטון בצפון הרצועה, הפוגה קצרה בלחימה במקביל לעסקת חטופים, תמרון קרקעי גם בדרום הרצועה ובמרכזה וטיהור האזורים שנכבשו ממחבלים. לאחר התמרון, הלחימה אופיינה בפשיטות מבוססות מודיעין.