מוזיאון הסובלנות
מוזיאון של מרכז שמעון ויזנטל במרכז ירושלים. מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מוזיאון הסובלנות של מרכז שמעון ויזנטל, הוא מרכז כנסים המתוכנן לכלול מתחמי בילוי ותרבות וכן שני מוזיאונים[1]. המבנה נמצא במרכז ירושלים, בבנייה מאז 2005 וצפוי להיפתח בספטמבר 2024[2].
| ערך זה עוסק במיזם עתידי | |
 | |
| המוזיאון מכיוון כיכר החתולות | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
מוזיאון  |
| מיקום |
ירושלים |
| מדינה |
ישראל |
| בעלים |
מרכז שמעון ויזנטל |
| מייסדים |
מרכז שמעון ויזנטל |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | 2004 – 2024 (משוער) |
| תאריך פתיחה רשמי | ספטמבר 2024 |
| עלות |
260,000,000 דולר אמריקאי |
| אדריכל |
אידאס |
| מידות | |
| שטח |
16,000 מ"ר |
| קומות |
4 |
| קואורדינטות | 31°46′46″N 35°13′12″E |
| אתר רשמי | |
|
(למפת ירושלים רגילה)   מוזיאון הסובלנות  | |
  | |
.jpg)
היסטוריה
חלק מן השטח עליו נבנה המוזיאון היה שייך בתחילתו לבית הקברות המוסלמי בממילא. לאורך תקופת המנדט הבריטי פיתוח השטח העירוני הבנוי של ירושלים התקדם מסביב לבית קברות זה, שנחשב עד אז כשטח פתוח. בשנות ה-60 של המאה ה-20 נסלל המשכו של רחוב הלל (שנקרא במקור רחוב בצלאל) והוקם 'בית אגרון', שנחנך ב-3 ביוני 1969[3]. באותה עת נבנה במקום גם מגרש חנייה עירוני מוסדר לבאי 'בית אגרון', 'בית המהנדס' וגן העצמאות[4].
את הקמת המוזיאון יזם הרב מרווין האייר, שיזם הקמת מוזיאון דומה גם בלוס אנג'לס, שנחנך ב-1997[5]. לצורך הקמת מוזיאון הסובלנות תרמה עיריית ירושלים את השטח שהוקצה למגרש החנייה. בדצמבר 2000, אישרה הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה בירושלים את תוכנית הקמת המוזיאון[6]. כעבור שנה, בדצמבר 2001, אושרה התוכנית סופית כשקיבלה תוקף מוועדת המשנה המחוזית להתנגדויות, לאחר שנקבע כי המוזיאון יופעל כמוזיאון מוכר על פי חוק המוזיאונים ויפעל כרשות ציבורית ולא כמוזיאון פרטי. החלטה זו נבעה מהתנגדות שהגיש מוזיאון יד ושם, שחשש כי מוזיאון זה יעסוק בין היתר גם בנושאים הקשורים לשואה. לתוכנית הוגשו בסך הכל שלוש התנגדויות: התנגדות טכנית, התנגדות של תושב הגר בסמוך, והתנגדות מוזיאון יד ושם[7].
ב-23 בנובמבר 2002 נערך טקס הסרת הלוט מעל דגם המבנה בבית הנשיא בירושלים. עיצוב המוזיאון בתכנונו המקורי נעשה על ידי האדריכל פרנק גרי ונחשב לייחודי בישראל, ועל כן זכה לתומכים ומתנגדים רבים, עוד בטרם נבנה. העיצוב יוצא הדופן התבטא גם בצורתו האמורפית והמיוחדת, כמו גם בציפוי החדשני בזכוכית ובטיטניום; העיצוב הזכיר את מוזיאון גוגנהיים בבילבאו, אף הוא פרויקט של פרנק גרי. עלותו הגבוהה של המוזיאון, בשל העיצוב והציפוי הייחודי, הרקיעה עד לכ-200 מיליון דולרים, מכספי תרומות ומכספי מרכז שמעון ויזנטל[5].
בין תומכי העיצוב הייחודי המקורי (של המרכז ושל המוזיאון) נמנו גם ראשי העירייה לשעבר אהוד אולמרט ואורי לופוליאנסקי; תומכי התוכנית טענו כי עיצוב זה ימשוך תיירות לירושלים, יחזק אותה בתיירים רבים ויביא תמורה כלכלית. מתנגדיה טענו כי ירושלים אינה זקוקה למונומנט נוסף ומוזיאון בעיצוב כזה, הדורש ציפוי בחומרים שאינם נפוצים בעיר, שיהיה נטע זר בהשוואה לבנייה בנחלת שבעה, המאופיינת בבניית אבן נמוכה וברחובות צרים[8].
ב-2 במאי 2004 נערך בכיכר טקס הנחת אבן הפינה למוזיאון, בנוכחות מושל קליפורניה לשעבר ארנולד שוורצנגר[9]. באוקטובר 2004 זכתה חברת מנרב בחוזה להקמת המבנה בעלות 120 מיליון דולר[10].
בניית המרכז החלה ביוני 2005 לאחר קבלת השטח מעיריית ירושלים[11], כשמוריה, חברת הפיתוח העירונית, החלה בעבודות חפירה באתר[12]. בדצמבר 2005 ערכה רשות העתיקות חפירת הצלה באתר, במימון מרכז ויזנטל, כדי לפנות את השטח לבניין. במהלך חפירת ההצלה, שנוהלה על ידי הארכאולוג גדעון סולימני, נמצאו כאלף שלדי אדם[13]. כבר בהתחלת הבנייה התנגדו לה ארגונים מוסלמיים, בגלל הקמת המוזיאון על חניון עירוני שהיה בעברו חלק משטח בית קברות מוסלמי עתיק - בית הקברות ממילא. ארגונים אלו תבעו את הפסקת העבודות וזכו לצו הקפאת תהליכי בנייה מבית המשפט העליון, שדרש תהליך גישור בין הצדדים[14]. נציגי המוזיאון הציעו לשפץ ולהעביר את הקברים למקום אחר על חשבונם. ב-29 באוקטובר 2008 קבע בית המשפט העליון כי אין מניעה להמשיך בבניה[15]. לאחר החלטת בג"ץ לאשר את הקמת המוזיאון נשכר הארכאולוג אלון שביט, באמצעות חברה פרטית שבבעלותו, לפנות את הקברים והשלדים שבאתר[16].
בינואר 2010 הודיע האדריכל פרנק גרי כי בחר שלא להיות מעורב יותר ונסוג מעיצוב ותכנון המוזיאון[17]. בספטמבר באותה שנה התפרסם כי משרד חיוטין אדריכלים זכה בתחרות הפנימית לתכנון מחודש של המוזיאון[18].
ב-12 ביולי 2011 אישרה הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה בירושלים את הקמת מוזיאון הסובלנות לפי התוכנית החדשה, ועבודות הכשרת השטח באתר חודשו[19]. בינואר 2012 נודע שגם משרד חיוטין אדריכלים נטש את הפרויקט בשל עיכוב בתשלומים וסכסוך עם מרכז שמעון ויזנטל העומד מאחורי הקמת המוזיאון, מה שהביא לעיכוב נוסף של הפרויקט[20]. הפרויקט נמסר לתכנון משותף של משרד האדריכלים יגאל לוי מירושלים, בשיתוף עם משרד האדריכלים Aedas הבריטי-סינגפורי; ביולי 2013 התקבל היתר הבנייה האחרון למוזיאון, בעיצוב המחודש.
מרבית הקמת המבנה הושלמה חלקית ב-2019; במאי אותה שנה נערך שם האירוע הראשון: אנשי העסקים לארי מייזל ומייקל שטיינברג, שתרמו כ-260 מיליון דולר להקמתו, ערכו במוזיאון אירוע הצדעה לכבוד איש העסקים מוריס קאהן[21]. על פי התכנון, המשרד צפוי להיפתח בספטמבר 2024[2].
מבנה
המרכז כולל: מוזיאון; אולם תיאטרון וקולנוע, ובו 380 מושבים; לובי לכנסים; מרכז חינוכי וספרייה. מחוץ למבנה תוכנן בחצר אמפי פארק פתוח ובו כ-1,000 מקומות המיועד להעלאת מופעים קטנים או הקרנת סרטים בקיץ. הוא נבנה ברחוב הלל פינת רחוב מנשה בן ישראל, מול "כיכר החתולות" ושכונת נחלת שבעה הסמוכה, וגובל בבית הקברות המוסלמי בממילא וגן העצמאות. המכלול נבנה במימון מרכז שמעון ויזנטל וכן תורמים נוספים.
המוזיאון כולל, בנוסף לאודיטוריום, גם בית כנסת, מסעדות, כיתות לימוד וחללים לשני תת-מוזיאונים: אחד למבוגרים ואחד לילדים.
בהמשך מתוכננת בניית אגף חיצוני נוסף למוזיאון, מעבר לכביש, באזור "כיכר החתולות"; זה יהיה מבנה ציבור בן ארבע קומות עם מלון בוטיק לאירוח אנשי רוח, וכן חדרי סדנאות ופעילות לצעירים במסגרת המוזיאון.
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של מוזיאון הסובלנות- מוזיאון הסובלנות ירושלים
- אתר הבית של מרכז ויזנטל
- ניר חסון, תחקיר מיוחד - מוזיאון של אי-סובלנות, באתר הארץ, 18 במאי 2010
- מיכאל יעקובסון, נגמרה הסובלנות?, באתר Xnet, 3 באוקטובר 2011
- מיכאל יעקובסון, אין סבלנות: מוזיאון הסובלנות יוצא לדרך, באתר Xnet, 3 במאי 2012
- דיון מרובה משתתפים מומחים ואישי ציבור, בעניין הקמת מוזיאון הסובלנות בבית הקברות, בערוץ youtube
- גיא נרדי, מינימום שקיפות: קשר השתיקה של מוזיאון הסובלנות, באתר גלובס, 3 באפריל 2017
- מיכאל יעקובסון, סובלנות נוסח ירושלים: בתום עשורים סוערים, מוזיאון חדש משנה את העיר, באתר Xnet, 17 בנובמבר 2019
- סו סורקיס, אחרי שנים של דחיות ומאבקים, המוזאון לסובלנות בירושלים מתקרב לפתיחה, באתר זמן ישראל, 17 באפריל 2021
ניר חסון, מבט מבפנים על מוזיאון הסובלנות חושף כי ישמש קודם כל כמרכז בילויים וכנסים, באתר הארץ, 10 ביוני 2022
מאמרי דעה
- ראול טייטלבאום, מיותר ירושלמי, באתר גלובס, 4 בדצמבר 2002
- עמירם ברקת, העלות - 200 מיליון דולר, באתר הארץ, 7 בפברואר 2006
- אבישי בן-אבא, מאמר על המיזם, ג'רוזלם פוסט
- עקיבא אלדר, מוזיאון הסובלנות בירושלים מוציא את חתן פרס ישראל, פרופסור יהושע בן אריה, מסובלנותו, באתר הארץ, 30 בדצמבר 2008
- אסתר זנדברג, עכבר העיר, מוזיאון הסובלנות: כל הכבוד לפרנק גרי, באתר הארץ, 21 בינואר 2010
- אורלי נוי, סובלנות פנים-יהודית על חורבות קברים מוסלמים בירושלים, באתר "שיחה מקומית", 7 במאי 2015
- ניר חסון, מוזיאון הסובלנות בירושלים נפתח לאירועים פרטיים, אך נשאר סגור לציבור, באתר הארץ, 21 באוקטובר 2021
הערות שוליים
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
