חמץ
מונח לקמח של חמשת מיני דגן שהתחיל להתפיח / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
חמץ הוא מונח המוזכר בתורה כמאכל העשוי מחמשת מיני דגן ומים ואשר עבר התפחה. בתורה מוזכר האיסור לאכול חמץ בחג הפסח וכן האיסור להקריב בבית המקדש חמץ כקורבן, למעט חריגים. המונח מצה בתורה הוא ההיפוך של חמץ. גם ה'''שאור''' נחשב לחמץ.
חמשת מיני דגן הם: חיטה, שעורה, כוסמין, שיבולת-שועל ושיפון. שיעור זמן ההתפחה הוא כ-18 דקות של השהיית הבצק (או התערובת) ללא התעסקות ולכן מרבית דברי המאפה, כגון לחם, עוגות וביסקוויטים, הם חמץ, כמו גם משקאות שמקורם בחמשת מיני הדגן, כדוגמת בירה.
סביב איסור החמץ ישנם הלכות רבות, מנהגים וחומרות לפי העדות השונות. יהודים מסורתיים מנקים את בתיהם היטב מנוכחות חמץ לפני חג הפסח, ומשתמשים בכלי אכילה הכשרים לפסח. על פי סקרים, רוב האוכלוסייה היהודית בישראל אינה אוכלת חמץ בפסח[1].