Loading AI tools
יחסי חוץ מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יחסי חוף השנהב – ישראל הם היחסים הבילטרליים שבין חוף השנהב וישראל. כיום שתי המדינות מקיימות יחסים דיפלומטיים מלאים. חוף השנהב מחזיקה בשגרירות ברמת גן וישראל מחזיקה בשגרירות באביג'אן.
יחסי ישראל – חוף השנהב | |
---|---|
לחצו כדי להקטין חזרה | |
ישראל | חוף השנהב |
שטח (בקילומטר רבוע) | |
22,072 | 322,463 |
אוכלוסייה | |
10,009,800 | 32,194,090 |
תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
509,901 | 78,789 |
תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
50,940 | 2,447 |
משטר | |
דמוקרטיה פרלמנטרית | רפובליקה |
שגרירים | |
איזי ינוקא | באקה דאסיס |
מדינת ישראל הכירה בחוף השנהב ביום קבלת עצמאותה, ב-7 באוגוסט 1960, וכוננו יחסים דיפלומטיים מלאים בין שתי המדינות. במברק ששלחו נשיא המדינה ושרת החוץ גולדה מאיר, הודיעה מדינת ישראל גם על הענקת 15 מלגות לסטודנטים מהמדינה ללימודים בישראל[1][2]. בתחילת 1961 מונה שלמה הלל לשגריר ישראל בחוף השנהב ובמקביל כשגריר שאינו תושב בוולטה עילית, בניגריה ובדהומיי. באפריל נערכה תערוכה ישראלית באבידג'אן, בה השתתפו מספר חברות מישראל[3].
במאי 1960 הגיע השגריר הראשון של חוף השנהב לישראל והשתקע בירושלים[4]. השגריר, ז'אן באסטיסט מוקי, הגיש את כתב האמנתו לנשיא המדינה, יצחק בן-צבי ב-26 במאי[5]. למרות לחצים מצד גורמים שונים, שחוף השנהב תעביר את השגרירות לתל אביב, החליט הנשיא פליקס הופואה-בואני שהיא תישאר בירושלים[6]. במאי גם נחתם הסכם לסיוע חקלאי, במסגרתו שלחה מדינת ישראל 6 מדריכים חקלאיים למדינה[7]. ב-20 באוגוסט 1960 הגיע שר הביטחון של חוף השנהב לביקור של עשרה ימים בישראל[8]. ביום האחרון של הביקור, חתם סגן שר הביטחון שמעון פרס על סכם לשיתוף פעולה בין ממשלות חוף-השנהב וישראל, לאספקת ידע ומומחים להקמת ארגוני נוער, כדוגמת הנח"ל והגדנ"ע. על פי ההסכם, משרד הביטחון של מדינת ישראל יעמיד את ניסיונו בהקמת הנח"ל והגדנ"ע לרשות משרד הביטחון של חוף השנהב במגמה להקים ארגונים דומים[9].
בעקבות חתימת ההסכם בין שתי המדינות, שיגרה ישראל לאביג'אן באפריל 1962 משלחת של 16 מומחים ישראלים בראשות סגן אלוף אתיאל עמיחי שהקימו מסגרת הנח"ל מקומית כשירות לאומי (Service Civique Ivorien), כחלק אינטגרלי מצבא חוף שנהב. יעדיו היו "לעורר רוח חלוצית בקרב הנוער, להחזירו אל הקרקע, ללמדו שהעיסוק בחקלאות הוא נעלה ולא נחות, ולבסוף להשיג נכונותם של החניכים, להתיישב התיישבות קבועה ולראות את עתידם בחקלאות". כצעד ראשון, הוחלט לייסד בבואקה (Bouaké) שבמרכז המדינה בית ספר חקלאי מרכזי; בוגריו, כך תוכנן, ישמשו מדריכים בחמש חוות חקלאיות שאליהן יגיעו החיילים בתום שנת שירותם הראשונה בצבא. באוקטובר 1962 דיווח זאב אשכולות, ראש משלחת צה"ל בחוף השנהב, כי בתוך זמן קצר הפך הנח"ל "למפעל הישראלי המרכזי כאן מכל הבחינות"[10].
בשנת 1973 לאחר מלחמת יום הכיפורים היחסים בין השתיים נותקו לאחר החלטה של רבות ממדינות אפריקה שמדרום לסהרה לנתק את היחסים עם ישראל[11].
למרות ניתוק היחסים נמשכו קשרי המסחר בין המדינות[12]. בפברואר 1977 אף נפגש נשיא חוף השנהב פליקס הופואה-בואני עם ראש ממשלת ישראל יצחק רבין בז'נבה[13].
בסוף 1985 החלו מגעים עם חוף השנהב לחידוש היחסים הדיפלומטיים[14]. ב-18 בדצמבר, תיווכה העיתונאית תמר גולן בתאום פגישה בין נשיא חוף השנהב פליקס הופואה-בואני וראש ממשלת ישראל שמעון פרס בז'נבה, בה הודיעו על חידוש היחסים הדיפלומטיים בין המדינות[15]. היחסים חודשו באופן רשמי בפברואר 1986, לאחר אשרור של הפרלמנט של חוף השנהב. בספטמבר 1985 נפתחה מחדש השגרירות של חוף השנהב בשכונת קטמון בירושלים (חוף השנהב המשיכה להחזיק בבניין למרות ניתוק היחסים בין המדינות)[16], אך חודש אחר כך הודיעה המועצה הלאומית של חוף השנהב, בראשות הנשיא הופואה-בואני, כי תעביר את השגרירות לתל אביב. מאחר שהיא מבקשת לכבד את החלטה 478 של מועצת הביטחון של האו"ם, שהתקבלה ב-20 באוגוסט 1980 בתגובה לחקיקת חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל על ידי הכנסת ב-30 ביולי 1980, שקראה למדינות החברות באו"ם להוציא את הנציגויות הדיפלומטיות שלהן מירושלים[17].
שגרירות חוף השנהב בישראל הייתה ממוקמת בתל אביב ובית השגריר בכפר שמריהו[18]. בשנת 2016 עברה השגרירות לרמת גן[19].
באפריל 2011, בעקבות מלחמת האזרחים השנייה שפקדה את המדינה, ביקשה ישראל מצרפת ומארצות הברית לסייע לה בהגנה ובפינוי במידת הצורך של הדיפלומטים הישראלים בשגרירות בחוף השנהב, ושל 18 האזרחים הישראלים שנמצאו באבידג'אן. תחילה הוחלט לא לפינות את השגרירות[20], אולם לאחר שבועיים בהם הסתגרו הדיפלומטים הישראלים בבית השגריר, הוחלט לפנותם בעקבות השתלטות חיילים מקומיים על בית השגריר היפאני. כוח נגמ"שים של האו"ם פינה את הנציגים מבית השגריר תחת חילופי אש כבדים[21].
הסכם הסחר הראשון בין המדינות נחתם בשנת 1961 בידי משלחת של משרד המסחר והתעשייה. במסגרת ההסכם ישראל התחייבה לרכוש מחוף השנהב יהלומים, עצים, קקאו וקפה ולישראל הותר לשווק לחוף השנהב מוצרים שונים, ובכלל זה חומרים לבניית בית מלון בעיר הבירה, שנבנה על ידי האחים מאיר. ממשלת ישראל העניקה לצורך זה גם אשראי של 1.5 מיליון דולר לממשלת חוף השנהב[22].
בינואר 1965 נחתם הסכם לשיתוף פעולה כלכלי וטכני בין המדינות, שכלל הורדת מכסים על סחורות שונות[23].
בנובמבר 1965, נחתם הסכם סייע חקלאי בין מדינת ישראל לחוף השנהב, שבוצע באמצעות החברה הממשלתית לפיתוח חקלאי אגרידב[24]. בשנת 1970 זכתה אגרידב במכרז בהיקף של 20 מיליון דולר להקמת סכרים והכשרת שטחים חקלאיים בחוף השנהב. בפרויקט עבדו 24 איש מישראל ו-700 עובדים מקומיים[25].
בשנת 2001 החלה חברת החשמל במשא ומתן להקמת תחנות כוח קטנות שיופעלו בגז בחוף השנהב. עם תחילת מלחמת האזרחים במדינה הפרויקט בוטל[26].
בשנת 2005 יזמה חברת הנדל"ן הישראלית "קבוצת גמול", פרויקט בנייה רחב היקף למגורים בעיר ימוסוקרו[27].
בשנת 2018 זכתה חברת ההנדסה הישראלית קבוצת ברן, במכרז לתכנון וההקמה של פרויקט בתחום תשתיות המים בהיקף של 800 מיליון שקל[28].
בינואר 2020, הודיע בנק דיסקונט כי הוא יממן פרויקט התפלה בחוף השנהב בסכום של 160 מיליון אירו[29].
חוף השנהב משמשת שוק יעד חשוב ליצוא הביטחוני הישראלי באפריקה.
במהלך מלחמת האזרחים הראשונה בחוף השנהב סיפק סוחר הנשק הישראלי משה רוטשילד נשק רב לכוחות הממשלה[30]. וחברת אירונאוטיקס סיפקה מזל"טים[31]. בנובמבר 2004, דיווח ערוץ הטלוויזיה הצרפתי "TF1" כי "שכירי חרב ישראלים המסייעים לצבא חוף השנהב הפעילו מזל"טים, שסייעו להפצצת בסיס הצבא הצרפתי במדינה". הצבא הצרפתי הגיעה לחוף השנהב במטרה להשכין שלום ולתווך במלחמת האזרחים. העיתון "לה מונד" גם דיווח כי קבוצה של 46 יועצים ישראלים הפעילו מרכז האזנות ומודיעין עבור צבא חוף השנהב[32].
ביולי 2005, משלחת מיוחדת של האו"ם הגיעה לישראל כדי לחקור אם חברות ואנשי עסקים מישראל מפרים החלטת אמברגו של מועצת הביטחון של האו"ם נגד מכירת נשק לחוף השנהב[33]. באפריל 2016, דו"ח מומחים של מועצת הביטחון של האו"ם טוען כי חברה ישראלית העבירה אמצעי ראיית לילה לחוף השנהב, תוך הפרת הסנקציות הבינלאומיות על המדינה[34].
בתחילת שנות ה-2000, בעקבות מלחמת האזרחים הראשונה בחוף השנהב, הגיעו לישראל, לפי ההערכות, כ-2,000-1,500 מהגרים מחוף השנהב. רבים מהם הגישו בקשות למקלט, אך עד 2012 רק שתי בקשות מתוך 1,500 התקבלו[35]. עם זאת הם קיבלו הגנה קבוצתית מפני גירוש עקב מלחמת האזרחים. במאי 2011, הודיעה רשות ההגירה כי בעקבות שיפור במצבה המדיני של חוף השנהב על נתיניה להיערך ליציאה מישראל. בדיקה של משרד החוץ העלתה כי לא נשקפת סכנה לנתיני חוף השנהב השבים למדינה, וכי האזרחים החוזרים אליה ממדינות חוץ חיים בה בבטחה, על כן התקבלה ההחלטה על הסרת ההגנה הקבוצתית[36]. ביוני 2012, בית המשפט המחוזי בירושלים דחה את עתירתם של 132 מהגרים מחוף השנהב, שביקשו להותיר על כנה את ההחלטה שלא לגרשם חזרה לארצם. השופט דוד מינץ קבע כי העותרים לא הוכיחו כי חייהם יהיו בסכנה אם ישובו לארצם[37].
בפברואר 2020, פסק בית המשפט העליון באופן תקדימי, שעל מדינת ישראל להעניק מעמד פליטות לאב ואם אשר היגרו מחוף השנהב ולשתי בנותיהם שנולדו בארץ. על רקע החשש של ההורים להשחתת איבר מינן של שתי הבנות מצד משפחתן המוסלמית בחוף השנהב[38].
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.