Loading AI tools
רב ומחנך ישראלי. חיבר ספרי לימוד בהיסטוריה מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב יוסף ברמסון (ה'תרצ"ה, 1935 – ח' באדר ב' ה'תשפ"ב, 11 במרץ 2022) היה מתלמידיו המובהקים של הרב צבי יהודה הכהן קוק. ממייסדי ישיבת ירושלים לצעירים (ישל"צ) בה לימד עשרות שנים, רשת נועם - צביה ותנועת הנוער אריאל. מחבר סדרת ספרי ההיסטוריה "ימות עולם" וספרים נוספים, וחוקר ב"בית הרב קוק".
לידה |
1935 ה'תרצ"ה פרנקר, צפון הולנד |
---|---|
פטירה |
11 במרץ 2022 (בגיל 87 בערך) ח' באדר ב' ה'תשפ"ב ירושלים, ישראל |
מקום קבורה | הר המנוחות |
מדינה | ישראל |
תקופת הפעילות | ? – 11 במרץ 2022 |
תחומי עיסוק | גמרא, אמונה, היסטוריה, גאולה, קבלה, ארץ ישראל, חינוך |
מעסיק | ישיבת ירושלים לצעירים |
רבותיו | הרצי"ה קוק, הרב שאול ישראלי, הרב הנזיר |
חיבוריו | ימות עולם, פתחים, עריכת הספר "במערכה הציבורית" |
יוסף ברמסון נולד בפרנקר (Frjentsjer) שבצפון הולנד בשנת 1935 ה'תרצ"ה לד"ר יעקב ברמסון – מנהל מחלקה בבית החולים הפסיכיאטרי בעיר, ורעייתו קורי. המשפחה הייתה ציונית, ביקרה בארץ ישראל מספר פעמים ויזמה פעילות ציונית. היא גם התכוונה לעלות לארץ וכבר קיבלה לשם כך סרטיפיקט, אך עקב מחלה של אחת מבנות המשפחה נדחתה העלייה במספר חודשים, ובחודשים אלו פרצה מלחמת העולם השנייה ואי אפשר היה לעלות לארץ ישראל.
לאחר כחצי שנה מפרוץ המלחמה נאסר על אביו להמשיך בתפקידו כראש מחלקה, והמשפחה עברה לווילדרפאנק, בסמוך לפאנדאם. בשנת 1942 גורשו למחנה המעבר וסטרבורק, משם יצאו לברגן-בלזן ולבסוף נכלאו ב"מחנה הכוכבים". במחנה נפטרה אמו מרעב והילדים הועברו לבית יתומים שהפעילו בו הני ויהושע בירנבאום, זוג יהודים מהולנד. ב-9 באפריל 1945, חמישה ימים לפני שחרור המחנה, הועלו האב וילדיו לרכבת שנודעה לימים בשם "הרכבת האבודה", שנסעה שבועיים בניסיון להגיע לטרזיינשטט, ולבסוף נעצרה ליד העיירה טרביץ (Troebitz) במזרח גרמניה, שם שוחררה בידי הצבא האדום ב-23 באפריל. המשפחה הגיעה לאמסטרדם והילדים הוכנסו לבית הילדים שהוקם בבניין ה"יודסה אוינוולידה" בידי הזוג בירנבאום. לאחר תקופה שבו לפרנקר.[1]
בשנת 1950 ה'תש"י עלתה המשפחה לישראל, והתיישבו בבת ים. הרב יוסף ברמסון החל ללמוד בישיבת מרכז הרב, שם היה לתלמיד מובהק של הרצי"ה קוק. במשך תקופה היה חלק מחבורת תלמידים שלמדה מתורת הנסתר אצל הרב שלמה בנימין אשלג, בנו של בעל "הסולם".[2]
בשנת ה'תשכ"ד התחתן עם ברכה וולק ונולדו להם עשרה ילדים.
בשנת ה'תשכ"ה היה בין מקימי ישיבת ירושלים לצעירים והחל לשמש בה כר"מ ומורה להיסטוריה. לאחר עשרות שנים פרש מההוראה בה, ובהמשך הצטרף לצוות המחקר של בית הרב קוק. התגורר עשרות שנים בשכונת גבעת שאול בירושלים, והיה מקורב לרבותיו ורבני הציונות הדתית – כמו הרצי"ה, הרב הנזיר, הרב אברהם אלקנה שפירא, הרב מרדכי אליהו והרב שאול ישראלי.[3]
נפטר בערב שבת זכור, ח' באדר ב' ה'תשפ"ב בגיל 87.[4]
בנו ישראל ברמסון הוא ראש המועצה המקומית קריית ארבע הנבחר.
ביוזמתו של הרב אברהם שפירא ובעידוד הרצי"ה קוק, הקימו כמה מתלמידיהם את "ישיבת ירושלים לצעירים" הסמוכה לישיבת מרכז הרב ומיועדת לגילאי תיכון. הרב ברמסון היה מראשי המקימים, יחד עם הרב יעקב פילבר שהוביל את ההקמה, ואחרים. הוא היה אחראי על תפקודה, ואף כיהן בה כר"מ, וכן לימד היסטוריה, במשך ארבעים שנה.
בתפקידו כר"מ הוא סלל דרך ייחודית להוראת התורה לתלמידים, ואף חיבר לצורך כך חוברות מיוחדות כדי להועיל לבני הישיבה ברכישת דרכי החשיבה של לימוד התורה.[3]
הוראת ההיסטוריה על ידו נעשתה על פי תמיכת הרצי"ה שראה בהיסטוריה מקצוע ראשון במעלה מבחינה ערכית ואמר לו שמורה להיסטוריה הוא "מדריך רוחני". הוא אף הורה לו להתייחס לתפקידו זה כ"רב" ולא כ"מורה", מפני היחס הרוחני שבהוראת מקצוע זה ברוח היהדות.
היות שספר ההיסטוריה שהיה בשימוש אז במקומות שונים קיבל מוסכמויות מנוגדות למסורת, הוא ניגש להתייעץ עם רבו הרצי"ה ושאלו מה לעשות בנושא. הם בדקו ספרים אחרים ופסלו אף אותם, ולבסוף אמר לו הרצי"ה להכין מערכי שיעור בעצמו וללמד מהם. כך החלה כתיבת סדרת הספרים "ימות עולם".[5]
בשנת ה'תשל"ט, בעקבות פתיחת סניף "בני עקיבא" נפרד ברובע היהודי, התעורר פולמוס בנושא, ומזכ"ל התנועה אמנון שפירא פרסם מאמר פומבי המתנער מהסניף. הרב ברמסון השיב למחרת במאמר נגדי. עם התפתחות העניינים התגבשו הדברים לכדי הקמת תנועת נוער נפרדת – אריאל, כשהרב ברמסון ממובילי ההקמה.[6]
הרב ברמסון, שכאמור – השתתף תקופה בשיעוריו של המקובל הרב אשלג, ייסד בהמשך בביתו שלו שיעור בקבלה מאת הרב אשלג. כמו כן הקים שיעור מיוחד ללימוד עקבי בתלמוד הירושלמי – כדי להגיע להיקף שלם בתורה.[3]
בעקבות רצונה של קרובת משפחתו להתגייס לנח"ל הדתי, שאל את הרצי"ה קוק לדעתו בנושא. הרצי"ה, שסירב בעקביות להורות בענייני הלכה ציבוריים וסבר שעל פסיקות כאלו להיות מובאות לפתחה של הרבנות הראשית שהיא "מרא דאתרא" במדינה, הפנה אותו לרב הראשי יצחק אייזיק הלוי הרצוג, וזה השיב שהדבר אסור לנשים כמו כל שירות צבאי. גם רבה של רחובות הרב אלימלך בר-שאול השיב לו כך בכתב.[7] הרב ברמסון חזר עם הדברים אל הרצי"ה ועל פי זאת כתב הרצי"ה את דבריו על כך שיש לנשים להימנע משירות צבאי ולפנות לשירות לאומי.[8]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.