יד הבודהה (שם מדעי: Citrus medica var. sarcodactylis) או אתרוג האצבעות, או היד של הבודהה, הוא אתרוג בעל צורה חריגה בה הפרי מחולק לחלקים המזכירים בצורתם אצבעות יד אדם ועל כך שמו, המקשר אותו לידו של גאוטמה הבודהה. הפרי נקרא יד הבודהה בסינית (佛手柑), יפנית (仏手柑), קוריאנית (불수감), ובוייטנאמית (Phật thủ).
ישנו מגוון של צורות שונות לזנים והווריאציות השונות של אתרוג זה, החל מכאלו עם "יד פתוחה" בהן ה"אצבעות" משוכות כלפי חוץ, דרך וריאציות עם "יד סגורה", וכלה בזן בעל "חצאי אצבעות". מקורו של אתרוג זה הוא במזרח הרחוק, כנראה צפון-מזרח הודו או סין, שם מקורם של מרבית פירות ההדר המבויתים.[1]
שימושים
בישום
פרי יד הבודהה ריחני מאוד והוא משמש בעיקר בסין, מלזיה ויפן בשביל לבשם חדרים ופריטים אישיים כגון בגדים.
דת
בבודהיזם
הפרי עשוי לשמש בתור מנחה דתית הניתנת במקדשים בודהיסטים. על פי המסורת, בודהה מעדיף את "האצבעות" של הפרי כשהן במצב של ״יד סגורה״ ולא במצב של ״יד פתוחה״, שכן ידיים סגורות מסמלות בעיני הבודהה את פעולת התפילה. בסין, פרי יד הבודהה מסמל אושר, אריכות ימים ומזל טוב. הוא מנחה למקדש וגם מתנה לכבוד ראש השנה.[2]
ביהדות
תלמידי ישיבת מיר אשר התגוררו בגטו שנחאי בתקופת מלחמת העולם השנייה, נאלצו לחפש תחליף לאתרוג המסורתי, זאת לאחר שעץ האתרוגים היחיד בשנגחאי נכרת עם השתלטות הצבא היפני על העיר. משלחת שנשלחה על ידי הישיבה למסע חיפוש ברחבי סין איתרה לבסוף את אתרוג יד הבודהה. בקרב הרבנים הייתה מחלוקת בנוגע לכשרותו, אך מרביתם אישרו להשתמש בו כאתרוג באופן הלכתי כאחד מארבעת המינים וליטלו ללא ברכה.
הרב עבדאללה סומך נשאל על ידי הקהילה היהודית בסין האם בשעת דחק ניתן לצאת ידי חובת נטילה באתרוג ידי הבודהה, שכן היה קיים קושי בהשגת אתרוג כשר (בדרך כלל האתרוגים היו מגיעים אליהם ממצרים, אך לעיתים היו נפגמים בדרך לשם). לאחר דיון נרחב התיר הרב סומך את אתרוג האצבעות. אולם לתשובה נוסף נספח ובה חוות דעתו של תלמידו, הרב יוסף חיים, שחלק על רבו וסבר שאתרוג האצבעות אינו כשר. הטעם לפסול הוא שמדובר בפרי משונה במראה שאינו דומה לטיפוסי האתרוגים המקובלים, ובשל העדר מסורת וקבלה על כשרותו לא ניתן להתירו[3][4].
נוי
אתרוג האצבעות מגודל כעץ נוי בגינות, ובמיכלים (עציצים גדולים) על מרפסות ובפטיו.
מזון ותרופות
בניגוד לפירות הדר אחרים, רוב הזנים של יד הבודהה אינם מכילים ציפה (החלק הבשרני של הפרי) או מיץ. על-אף שהפרי מוערך בעיקר בזכות צורתו והארומה שלו, את פירות יד הבודהה אפשר גם לאכול (לרוב בצורת גרידה של הקליפה או כתיבול) בקינוחים, מאכלים מלוחים, משקאות חריפים (כגון וודקה) או כממתקים (פירות מסוכרים).
ברפואה עממית מסורתית קליפה של פירות לא בשלים, כשהיא פרוסה ומיובשת, ניתנת כטוניק (משקה המכיל צמחי מרפא).[5]
תיאור
Citrus medica var. sarcodactylis[6] הוא, כמו כל אתרוג אחר, שיח או עץ קטן עם ענפים ארוכים, לא סדירים ומכוסים קוצים. עליו הגדולים והמוארכים בעלי גוון ירוק חיוור ומגיעים לגודל של כ-10 עד 15 סנטימטרים. פרחיו הלבנים הם בעלי גוון סגלגל מבחוץ, וגדלים באשכולות ריחניים. אצבעות הפרי מכילות רק את החלק הלבן של הפרי ולפעמים כמות קטנה של ציפה חומצית, אך רבים מהם חסרי מיץ לחלוטין וחלקם חסרי גרעינים (זרעים).
הצמח רגיש לכפור, כמו גם חום עז ובצורת. הוא גדל בצורה הטובה ביותר באקלים ממוזג. אזורים כגון אזור החוף של דרום קליפורניה כמו גם העמקים היבשתיים נחשבים אידיאליים לשתילה. ניתן לגדל עצים מייחורים שנלקחים מענפים בני 2–4 שנים. מאוד נפוץ להרכיבם על כנה מתאימה (ראה ערך הרכבה).
גלריה
חצאי אצבעות ויד סגורה
אצבעות סגורות
מבט צד
אתרוג יד הבודהה
אצבעות חצי סגורות
In Villa di Castello
Semi dwarf fingered citron (green)
אצבעות פתוחות
מבט חתך של פרי הדר מסוג אתרוג ושל פרי ההדר יד הבודהה
.jpg)
קישורים חיצוניים
- יד הבודהה, באתר NCBI (באנגלית)
- יד הבודהה, באתר Tropicos (באנגלית)
- יד הבודהה, באתר GBIF (באנגלית)
- יד הבודהה, באתר The Plant List (באנגלית)
- תמונות נוספות של יד הבודהה
הערות שוליים
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
