יאיצה
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יָאיְצֶה (בבוסנית: Jajce) היא עיירה השוכנת בקנטון מרכז בוסניה, הפדרציה של בוסניה והרצגובינה אשר בבוסניה והרצגובינה.
סמל יאיצה | |
קולאז' של אתרי העיר (2015) | |
מדינה | בוסניה והרצגובינה |
---|---|
ישות מדינית | הפדרציה של בוסניה והרצגובינה |
קנטון | מרכז בוסניה |
תאריך ייסוד | 1396 |
שטח | 6.99 קמ"ר |
גובה | 380 מטרים |
אוכלוסייה | |
‑ בעיר | 8,087[1] (2013) |
‑ במטרופולין | 30,758 (2013) |
‑ צפיפות | 1,157 נפש לקמ"ר (2013) |
קואורדינטות | 44°20′29″N 17°16′01″E |
אזור זמן | UTC +1 |
http://www.opcina-jajce.ba | |
העיר הוקמה ב-1396 בשלהי ימיה של ממלכת בוסניה ושימשה כבירת הממלכה שהייתה נתונה בעיצומה של מלחמה מול האימפריה העות'מאנית אשר לבסוף ב-1463 הכניעה אותה. העיר נכבשה והשליט הבוסני האחרון הוצא להורג על ידי העות'מאנים. לאחר המלחמה העות'מאנית-רוסית (1878-1877) קיבלה האימפריה האוסטרו-הונגרית חסות על חבל בוסניה וסיפחה אותו דה פקטו. ב-1908 סיפחו האוסטרו-הונגרים את האזור דה יורה.
לאחר מלחמת העולם הראשונה נכללה יאיצה בשטחי ממלכת יוגוסלביה. באפריל 1941, במהלך מלחמת העולם השנייה, פלשה גרמניה ליוגוסלביה והכניעה את צבאה תוך ימים אחדים. האזור הועבר לחזקת ממשלת הבובות של מדינת קרואטיה העצמאית שנשלטה על ידי האוסטאשה בהנהגת אנטה פאבליץ'. ב-1943 הצליחו כוחות הפרטיזנים של טיטו לשחרר את העיר. בנובמבר 1943 נערך ביאיצה הכינוס השני של הנהגת הפרטיזנים והוקמה "המועצה האנטי-פאשיסטית לשחרור יוגוסלביה". יוסיף ברוז טיטו הוכרז בכינוס זה כמנהיג יוגוסלביה והוא הודיע על פיטורי הממשלה הגולה אשר שכנה בלונדון. לאחר המלחמה נכללה העיירה בשטחי יוגוסלביה.[2]
בראשית שנות ה-90 של המאה ה-20 החל תהליך התפרקותה האלים של יוגוסלביה. כחלק מהתהליך פרצה מלחמת בוסניה. במהלך המלחמה התחוללו בעיירה קרבות בין כוחות שונים. כאשר הסרבים עזבו את העיר וכוחותיהם תקפו את יושביה הקרואטים והמוסלמים ולאחר חצי שנה של לחימה כבשו את העיר. בסיום המלחמה העיר חזרה לשליטת הקרואטים וכיום חיים בה רוב קרואטיי ומיעוט מוסלמי כמעט ללא סרבים כלל.
קהילה יהודית ספרדית נוסדה ביאיצה בראשית המאה ה-20. ב-1900 נוסד בית עלמין יהודי. ב-1911 הוקם בית כנסת לקהילה.[3] בתקופה היוגוסלבית הייתה קהילת יאיצה מסונפת לקהילת טראווניק. הקהילה חרבה בשואה. את מבנה בית הכנסת לא ניתן עוד לאתר. בית העלמין קיים בשטח פרטי בבעלות משפחה מוסלמית ומתוחזק.[4] ב-2009 אותרו במקום 20 מצבות שהכיתוב עליהן היה בעברית ובלאדינו.[5][6]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.