Loading AI tools
זמר ולשי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סר תומאס ג'ונס וודוורד (באנגלית: Sir Thomas Jones Woodward; נולד ב-7 ביוני 1940) הוא זמר פופ ורית'ם אנד בלוז ולשי, שהתפרסם בזכות קולו המיוחד.
לידה |
7 ביוני 1940 (בן 84) טרפורסט (אנ'), בריטניה |
---|---|
שם לידה | Thomas John Woodward |
שם במה | Tom Jones |
מוקד פעילות | לאס וגאס |
תקופת הפעילות | מ-1963 |
סוגה | מוזיקת נשמה, רית'ם אנד בלוז, מוזיקת פופ |
סוג קול | בריטון |
שפה מועדפת | אנגלית |
חברת תקליטים | קולומביה רקורדס, אפיק רקורדס, דקה רקורדס, איילנד רקורדס |
בן או בת זוג | Linda Woodward (2 במרץ 1957–10 באפריל 2016) |
צאצאים | Jonathan Berkery, Mark Woodward |
פרסים והוקרה |
|
אתר רשמי | |
פרופיל ב-IMDb | |
ג'ונס נולד בוויילס, הממלכה המאוחדת לתומאס וודוורד ופרדה ג'ונס, והחל לשיר מגיל צעיר בכינוסים משפחתיים, חתונות ובמקהלת בית הספר. למשך תקופה של שנה היה מרותק למיטתו בשל מחלת השחפת, וכל שהיה מסוגל לעשות היה לצייר ולהאזין למוזיקה. כשהיה בגיל 16, התחתן ג'ונס עם לינדה טרנצ'רד במרץ 1957 ובאותה שנה נולד לו בן בשם מארק. ג'ונס עזב את לימודיו והחל לעבוד בעבודות מזדמנות.
שמו של ג'ונס התפרסם באמצע שנות השישים, הרבה בזכות השתתפותו בהופעה חיה שהדגישה את לבושו הראוותני בסגנון התקופה האדוארדית שהייתה פופולרית בזמנו, וג'ונס נמנה עם מעריציה. בשנת 1963 הוא נהיה לסולנה של להקת רוק מקומית, "טומי סקוט והסנאטורים". לאחר שהלהקה ניסתה להשיג מספר חוזי הקלטות ללא הועיל, הסינגל "It's Not Unusual" הפך ללהיט ובזכותו נמכרו שיריהם לחברות התקליטים "טאואר רקורדס" בארצות הברית ו"קולומביה רקורדס" בבריטניה. ההרכב המשיך בהופעותיו במועדונים בדרום ויילס. המנהל האישי גורדון מילס שם את עינו על ג'ונס, ולקח אותו תחת חסותו ללונדון. הוא שינה את שמו של הזמר הצעיר לטום ג'ונס, בהתבסס על סרט קולנוע מצליח שיצא באותה עת על פי ספרו של הנרי פילדינג, קורות טום ג'ונס.
בעיני חברות התקליטים השונות, סגנונו של ג'ונס היה לצורמני וגס מדי. אולם, חברת התקליטים "דקא רקורדס" נתנה לו הזדמנות, וג'ונס הקליט את הסינגל הראשון שלו בסוף שנת 1964, "Chills and Fever". הסינגל לא הצליח, אך בעקבותיו הגיע הסינגל "It's Not Unusual" בתחילת 1965, שנהפך ללהיט. רשת ה-BBC סרבה לשדר את הסינגל, אך חברת שידור פיראטית שידרה אותו. אופן הביצוע העוצמתי של ג'ונס, יחד עם הניהול האמנותי, גרמו לסינגל להגיע למקום הראשון בבריטניה ולעשרת הראשונים במצעד בארצות הברית. באותה שנה שר ג'ונס את שיר הנושא לסרט הקולנוע "כדור הרעם" של ג'יימס בונד וזכה בפרס גראמי ראשון. אולם, הפופולריות של ג'ונס החלה לדעוך, ומנהלו האישי גורדון מילס שינה את תדמיתו למכובד יותר ושלבוש באלגנטיות.
בהשראת שירי הקאנטרי של ג'רי לי לואיס, ג'ונס הוציא את הסינגל "Green, Green Grass of Home", והחל לשיר שירים שנועדו לקהל רחב יותר, בנוסף לשורת להיטים ואלבומים כ"What's New Pussycat" (מה חדש, חתלתולה?), "Help Yourself" ו-"Delilah". האסטרטגיה נחלה הצלחה, ואלבומיו חזרו לצמרת המצעדים בבריטניה ובארצות הברית.
בשנת 1967 הופיע ג'ונס לראשונה במועדון הפלמינגו אשר בלאס וגאס ובהמשך מיעט בהקלטות לטובת הופעות במועדוני לילה יוקרתיים בעיר, שהפכו יותר ויותר מוקד למשיכה לנשים צעירות. ג'ונס נהפך לחברו הטוב של אלביס פרסלי, ושניהם נשארו חברים עד למותו של פרסלי בשנת 1977.
בסוף שנות השישים ג'ונס הנחה תוכנית בידור בשם "This Is Tom Jones", ששודרה ברשת ABC האמריקנית וברשת ITV הבריטית ונמשכה משנת 1969 ועד ל-1971. סינגלים רבים זכו להצלחה בבריטניה, ביניהם "Daughter of Darkness", "She's A Lady" ו-"The New Mexican Puppeteer".
בשנת 1974 ג'ונס עבר לארצות הברית, שם קנה אחוזה בבל-אייר, לוס אנג'לס. הקריירה המוזיקלית שלו דעכה במקצת במהלך שנות השבעים ושנות השמונים, על אף ש-16 סינגלים שלו טיפסו לצמרת מצעד שירי הקאנטרי בין השנים 1976–1985. ג'ונס המשיך בסיבוב ההופעות בהצלחה רבה.
ביולי 1986 מת מנהלו האישי גורדון מילס ממחלת הסרטן. בנו של ג'ונס, מארק, הפך למנהלו, וסגנונו המוזיקלי של ג'ונס שינה כיוון. באפריל 1987 הוציא ג'ונס את הסינגל "A Boy from Nowhere" (מהמחזמר "מטאדור"), שהחזיר אותו לתודעה הציבורית, ומספר חודשים אחר כך הוא ביצע קאבר לשירו של פרינס "Kiss" עם להקת הסינת'פופ ארט אוף נויז. בשנים אלו החל ג'ונס לשתף פעולה עם אמנים צעירים כטורי איימוס, הקרדיגנס, קריס מת'יוס, הפריטנדרס ולהקת סטריאופוניקס בין היתר. בשנת 1993 ג'ונס חתם חוזה הקלטות עם אינטרסקופ רקורדס, והוציא את האלבום "The Lead And How To Swing It", ובעקבות ביצועיו הווקאלים המרשימים בפסטיבל גלסטונברי החל לרכוש קהל מאזינים צעיר יותר. בשנת 1998 ג'ונס ביצע מחרוזת של שירים מהסרט "ללכת עד הסוף" יחד עם רובי ויליאמס בפרסי המוזיקה הבריטית.
בשנת 1999 הוציא ג'ונס את אלבומו "Reload", שכלל אוסף גרסאות כיסוי יחד עם אמנים מפורסמים אחרים. האלבום זכה להצלחה מסחרית גדולה (מכר מעל 4 מיליון עותקים) והגיע למקום הראשון ברשימת המצעדים בבריטניה. בתחילת שנת 2000 הוזמן ג'ונס על ידי הנשיא, ביל קלינטון, להופיע בחגיגות המילניום בוושינגטון, ובשנת 2001 יצא לסיבוב הופעות במזרח התיכון ובאירופה. בשנת 2003 הוענק לג'ונס פרס הוקרה מטעם פרסי המוזיקה הבריטית.
לרגל חגיגות הולדתו ה-65, ג'ונס חזר למולדתו ב-28 במאי 2005, לראשונה מאז 1964, והופיע בקונצרט ענק בפארק איניסאנגראד אשר בפונטיפריד, ויילס.
על תרומתו לתעשיית הבידור זכה ג'ונס לכוכב בשדרת הכוכבים של הוליווד. הוענק לו תואר מסדר האימפריה הבריטית בשנת 1999, כמו גם תואר אצילות על ידי המלכה אליזבת' בארמון בקינגהאם ב-29 במרץ 2006. ביולי 2007 הופיע ג'ונס יחד עם גיטריסט להקת ארוסמית' ג'ו פרי וזמרת מוזיקת הנשמה הבריטית ג'וס סטון באצטדיון ומבלי בקונצרט לזכרה של דיאנה.
בשנת 2008 ג'ונס המשיך בסיבוב הופעות ובהקלטות, ובין היתר הופיע במקומות כמו מלון MGM גראנד בסטריפ לאס וגאס ובאטלנטיק סיטי ניו ג'רזי. כמו כן בשנה זו הוציא את אלבומו "24 Hours".
ב-2012 החל ג'ונס להשתתף בגרסה הבריטית של תוכנית הטלוויזיה "The Voice".
באוקטובר 2013 הגיע ג'ונס לשתי הופעות בישראל. ב-28 ביוני 2017 הופיע בהיכל מנורה מבטחים בתל אביב[1][2].
ב-2 במרץ 1957 התחתן עם לינדה טרנצ'רד כשהיה בן 16 בלבד. בנם היחיד נולד באותה שנה. ב-2016 לינדה נפטרה. השניים היו נשואים עד יום מותה, על אף הרומנים הרבים אותם ניהל ג'ונס מחוץ לנישואין, מהן אף נולד לו בן ב-1987 בו הוא אינו מכיר. כיום הוא במערכת יחסים עם פריסילה פרסלי, אלמנתו של חברו המנוח אלביס פרסלי.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.