Loading AI tools
זמר ופזמונאי אנגלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רוברט פיטר "רובי" ויליאמס (באנגלית: Robert Peter "Robbie" Williams; נולד ב-13 בפברואר 1974[1]) הוא זמר, פזמונאי, יועץ קולי ושחקן אנגלי. היה חבר בלהקת הבנים הבריטית טייק ד'את, והתפרסם בתחילת פעילותה של הלהקה, מתחילת שנות ה-90. ב-1995 עזב את הלהקה, והתחיל את קריירת הסולו שלו. ב-15 ביולי 2010, נכתב באתר הגרדיאן שהוא חוזר אל הלהקה, ושהם מתכוונים להוציא אלבום חדש.[2] מאז, עזב את הלהקה פעם נוספת.
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: דרושה הגהה. | |
 | |
| ויליאמס, 2018 | |
| לידה |
13 בפברואר 1974 (בן 50) סטוק-און-טרנט, אנגליה, הממלכה המאוחדת  |
|---|---|
| שם לידה | רוברט פיטר ויליאמס |
| מוקד פעילות |
הממלכה המאוחדת |
| תקופת הפעילות | מ-1990 |
| מקום לימודים |
St Margaret Ward Catholic Academy |
| סוגה |
מוזיקת פופ, פופ רוק, רוק קל, רוק אלטרנטיבי, דאנס, בריטפופ, מוזיקה אלקטרונית |
| סוג קול |
טנור |
| שפה מועדפת |
אנגלית |
| כלי נגינה | זמרה, גיטרה, גיטרה בס, סינתיסייזר, תופים, מרימבה |
| חברת תקליטים | Chrysalis, EMI, Helicon Records |
| בן או בת זוג |
Ayda Field (7 באוגוסט 2010–?) |
| מספר צאצאים |
4 |
| פרסים והוקרה |
|
| www.robbiewilliams.com | |
| פרופיל ב-IMDb | |
| חתימה |
 |
  | |
במהלך הקריירה שלו, הפך ויליאמס לאחד מאמני הסולו הבריטים שמכרו הכי הרבה אלבומים, עם כ-57 מיליון עותקים.[3] בנוסף, זכה ויליאמס ב-17 פרסים בטקס פרסי המוזיקה הבריטית, וב-2004, נכלל ב"היכל התהילה של המוזיקה הבריטית", לאחר שנבחר כ"זמר הטוב ביותר של שנות ה-90".[4]
רובי ויליאמס נולד לפיטר וג'נט ויליאמס בסטוק-און-טרנט שבאנגליה ב-13 בפברואר 1974. כשהיה בן שלוש התגרשו הוריו, והוא עבר לגור לצד אמו ואחותו. ויליאמס למד ב"בית הספר היסודי מיל היל", לאחר מכן בבית ספר קתולי, ואחר כך בבית ספר לריקוד. בנוסף, הוא השתתף במספר הצגות בבית הספר, ושיחק בקבוצת כדורגל באנגליה.
ויליאמס עזב את בית הספר בגיל 16, והחל לעבוד במכירות. אימו שכנעה אותו לגשת לאודישנים ללהקת בנים בעקבות מודעה שראתה. ב-1990, עבר ויליאמס את האודישנים ללהקה, טייק ד'את, והיה לחבר הצעיר ביותר בה.
ערך מורחב – טייק ד'אתאף על פי שרוב שירי הלהקה בוצעו על ידי גארי ברלו, ויליאמס ביצע את "Could It Be Magic", "I Found Heaven" ו-"Everything Changes". סכסוכים בנושא משמעת החלו להופיע בין ויליאמס לבין מרטין-סמית', מנהל הלהקה, דבר שגרם לוויליאמס להגדיל את כמות האלכוהול אותה צרך ולהתמכר לקוקאין.
ביולי 1995 לקח ויליאמס מנת יתר של סמים יום לפני הופעה מתוכננת של הלהקה בטקס פרסי המוזיקה של MTV אירופה. על פי הסרט הדוקומנטרי "Take That: For The Record" הוא החל להרגיש עצוב בלהקה כיוון שרצה להרחיב את העיסוק המוזיקלי של הלהקה גם לראפ ולהיפ הופ אך הדבר נגד את אופי הלהקה שהתמקד בעיקר בבלדות.
במהלך אחת החזרות לקראת "Nobody Else" – סיבוב הופעות של טייק ד'את, הודיעו חברי ההרכב לוויליאמס שהם רוצים להופיע בסיבוב הופעות בלעדיו. ויליאמס הסכים ועזב את הלהקה.[5]
לאחר עזיבתו החל עיסוק תקשורתי בוויליאמס ובמהלך ראיונות לעיתונים ולתוכניות אירוח, סיפר על כוונתו לפתוח בקריירת סולו, אך בגלל סעיף בחוזה שלו עם טייק ד'את הוא לא היה יכול להוציא שירים עד שהלהקה תפורק באופן רשמי. מנהל הלהקה טייק ד'את תבע אותו תביעה על סך 200,000 דולר, ולאחר מספר משפטים לגבי זכותו בקריירת סולו, ויליאמס ניצח ועזב את חברת BMG.
ב-13 בפברואר 1996, הלהקה התפרקה סופית.
ב-27 ביוני 1996, הודיע ויליאמס שחתם על חוזה עם קרייסליס רקורדס, ואת קריירת הסולו שלו פתח ב-1996 בביצוע גרסת כיסוי לשיר "Freedom! '90" של ג'ורג' מייקל. השיר, בביצועו של ויליאמס, יצא כסינגל, והגיע בשיאו למקום השני במצעד הסינגלים הבריטי, אף שהגרסה המקורית הגיעה בשיאה רק למקום ה-28.
ויליאמס החל את ההקלטות לאלבומו הראשון, "Life thru a Lens", במרץ של 1996. הוא הוצג בפני גאי צ'יימברס, כותב אנגלי. צ'יימברס הפיק את האלבום, וב-14 באפריל 1997, הוציא ויליאמס את הסינגל הראשון מהאלבום, "Old Before I Die". השיר הגיע למקום השני במצעד הסינגלים הבריטי אך לא אל שלושים הגדולים באף מצעד אחד פרט למצעד האיטלקי.
הסינגל השני מהאלבום היה "Lazy Days" שיצא לאור ב-14 ביולי 1997. על פי עצת חברו אלטון ג'ון עבר ויליאמס טיפול לגמילה מסמים וכיון שכך, לא עסק בקידום "Lazy Days" והשיר דורג בשיאו במקום השמיני במצעד הבריטי.
בספטמבר 1997, יצא האלבום "Life thru a Lens". האלבום הושק בהופעת הסולו הראשונה שלו בתיאטרון "Élysée Montmartre" שבפריז. האלבום הצליח בבריטניה כשהגיע למקום הראשון במצעד האלבומים הבריטי, אך במצעדים אחרים באירופה לא נחל הצלחה רבה.
גם הסינגל השלישי מהאלבום, "South of the Border", לא נחל הצלחה, והגיע רק למקום ה-40 במצעד הבריטי. חברת התקליטים של ויליאמס הביעה דאגה לגבי עתידו, אך ב-1 בדצמבר, הוציא ויליאמס את הסינגל הרביעי מהאלבום, "Angels".
"Angels" היה לשיר הנמכר ביותר של ויליאמס. הוא הגיע למעמד פלטינה כפולה בבריטניה, ואף זכה להצלחה רבה בשאר אירופה.[6] בזכות הצלחת השיר, מכירותיו של האלבום הוגדלו, והוא נשאר במשך 40 שבועות בעשירייה הפותחת של מצעד האלבומים הבריטי, מתוך 218 שבועות כוללים במצעד. השיר הגיע למקום ה-83 ברשימת השירים שמכרו יותר ממיליון עותקים בכל הזמנים בבריטניה, לאחר שמכר יותר מ-2.4 מיליון עותקים. ויותר משלושה מיליון עותקים באירופה כולה.[7] בשנת 2005, שמונה שנים לאחר יציאת הסינגל "Angels", זכה השיר בתואר "הסינגל הטוב ביותר של 25 השנים האחרונות", בטקס פרסי המוזיקה הבריטית 2005.[8]
בתחילת 1998, החל ויליאמס לעבוד על אלבומו השני, "I've Been Expecting You". ב-7 בספטמבר, יצא לאור השיר "Millennium" כסינגל הראשון מתוך האלבום. השיר מכיל בחלקו נעימת רקע שמופיעה גם בשיר "You Only Live Twice" של ג'ון בארי.[9] השיר היה השיר הראשון של ויליאמס שהגיע לפסגת מצעד הסינגלים הבריטי. השיר מכר יותר מ-400,000 עותקים והגיע למעמד זהב בבריטניה.[10] בנוסף, השיר הגיע לעשרים הגדולים במדינות רבות באירופה.[11]
ב-26 באוקטובר 1998, יצא לאור האלבום "I've Been Expecting You". האלבום נכנס היישר אל המקום הראשון במצעד האלבומים הבריטי, והצליח גם בשאר אירופה. בבריטניה, מכר האלבום יותר משלושה מיליון עותקים, והגיע למעמד פלטינה ×10, ובשאר אירופה מכר יותר מארבעה מיליון עותקים.[12][13]
השיר "No Regrets", יצא לאור כסינגל השני מהאלבום ב-30 בנובמבר 1998. השיר הגיע למקום הרביעי במצעד הבריטי. השיר מכר כ-200,000 עותקים, והגיע למעמד זהב באוקטובר 2004.[14]
השיר "Strong" יצא כסינגל השלישי מהאלבום ב-15 במרץ 1999, והגיע גם הוא אל המקום הרביעי במצעד הסינגלים הבריטי.
הסינגל הרביעי מהאלבום, הוא השיר "She's the One", שהוא גרסת כיסוי לשיר של הלהקה World Party, היה לשיר השני של ויליאמס שהגיע למקום הראשון במצעד הבריטי. השיר מכר למעלה מ-400,000 עותקים בבריטניה, והגיע למעמד זהב. לסינגל, התלוותה גרסת איי סייד כפולה, "It's Only Us" – שיר הנושא של FIFA 2000.[15] ויליאמס סיים את השנה בסיבוב הופעות באירופה.
ב-1999, ויליאמס נרשם לחברת התקליטים קפיטול רקורדס, שבארצות הברית, והחל בקידומו הפרסומי. השיר "Millennium" יצא כסינגל בארצות הברית ובקנדה, והגיע למקום ה-72 במצעד בילבורד הוט 100.[16] במקביל, יצא לאור האלבום "The Ego Has Landed" בארצות הברית ובקנדה, והגיע למקום ה-63 במצעד בילבורד 200.[17] בנוסף, הגיע האלבום למקום ה-17 במצעד הקנדי.[18] מאוחר יותר, יצאה המהדורה בכל העולם (וכגרסת מוגבלת באירופה), והאלבום הגיע אל המקום הראשון בניו זילנד.[19] הווידאו קליפים לשיריו זכו למספר צפיות גבוה, והוא היה מועמד ל-VMA בקטגוריית "הווידאו הטוב ביותר של זמר", אך הוא לא זכה.[דרוש מקור]
קפיטול רקורדס רצתה להפוך את ויליאמס לכוכב גדול יותר, ולכן הוציאה את הבלדה "Angels" כסינגל. הוא צילם וידאו חדש לשיר, והוא הגיע למקום ה-41 במצעד הבילבורד.[16] האלבום מכר יותר מ-500,000 עותקים בארצות הברית, והגיע למעמד זהב באותה השנה.[20]
במהלך 1999, החל ויליאמס לעבוד על האלבום השלישי שלו. הסינגל הראשון מתוכו היה "Rock DJ". השיר הגיע למקום הראשון במצעד הסינגלים הבריטי, השיר גם הגיע למקום הראשון בניו זילנד ולעשירייה הפותחת במספר מדינות.[21] לעומת זאת, בארצות הברית, השיר לא נכנס אל מצעד בילבורד הוט 100. השיר זכה במספר פרסים: "השיר הטוב ביותר של שנת 2000" בטקס פרסי המוזיקה של MTV אירופה, "הסינגל הטוב ביותר בשנה" בטקס פרסי המוזיקה הבריטית, ו-"האפקטים המיוחדים הטובים ביותר", בטקס ה-VMA. השיר מכר יותר מ-600,000 עותקים בבריטניה, והגיע למעמד פלטינה.[22]
באוגוסט 2000, יצא לאור האלבום השלישי של ויליאמס, "Sing When You're Winning". עם יציאתו, הגיע האלבום למקום הראשון במדינות רבות בעולם, בהן: גרמניה, ניו זילנד והולנד. בבריטניה נכנס האלבום היישר אל המקום הראשון במצעד האלבומים הבריטי, והגיע למעמד פלטינה ×2 בשבוע הראשון ליציאתו.[23]
האלבום נשאר 91 שבועות במצעד האלבומים הבריטי. בנוסף, האלבום מכר 2.4 מיליון עותקים בבריטניה, והגיע למעמד פלטינה ×8,[24] והיה לאלבום ה-51 הנמכר ביותר בהיסטוריה של בריטניה.[25] באירופה, מכר האלבום יותר מארבעה מיליון עותקים.[7]
הסינגל השני מהאלבום הוא השיר "Kids", שהוא שיתוף פעולה בין ויליאמס לבין קיילי מינוג. השיר נכתב כשמינוג ביקשה מוויליאמס לכתוב את החומרים לאלבומה החדש "Light Years". הוא החליט לכלול את השיר באלבומו, והוציא אותו כסינגל. השיר הגיע למקום השני במצעד הסינגלים הבריטי, והגיע למעמד זהב בבריטניה לאחר שמכר יותר מ-200,000 עותקים.[26] מאוחר יותר, שני סינגלים מהאלבום, "Supereme" ו-"Better Man" הגיעו לעשירייה הפותחת במספר מדינות בעולם.[27][28]
הסינגל החמישי מהאלבום היה שיר שלא הובלט מהאלבום, "Eternity". השיר יצא לאור באמצע 2001, והגיע למקום הראשון בבריטניה. בנוסף, הגיע לעשירייה הפותחת במדינות רבות נוספות.[29]
לאחר הצלחת האלבום השלישי, ויליאמס החל לעבוד על אלבומו הרביעי. הוא סיפר, כי האלבום הושפע מפרנק סינטרה.[דרוש מקור] ויליאמס הקליט את האלבום באולפני קפיטול שבלוס אנג'לס. באלבום, הקליט ויליאמס מספר דואטים, עם יונתן וייקס, ג'יין הורוקס, רופרט אוורט, ניקול קידמן, וזמרים נוספים.
הסינגל הראשון מתוך האלבום היה הדואט עם ניקול קידמן, "Somethin' Stupid". השיר הגיע למקום הראשון במצעד הסינגלים הבריטי, והיה לשיר החמישי של ויליאמס שהגיע לפסגת המצעד,[30] כשמכר יותר ממאה אלף עותקים בשבוע הראשון. השיר מכר 200,000 עותקים בבריטניה, והגיע למעמד זהב.[31] השיר הגיע גם לחמישה הגדולים במדינות רבות כגון גרמניה, בלגיה וניו זילנד.
האלבום "Swing When You're Winning", יצא לאור ב-2001. האלבום הגיע אל המקום הראשון במצעד האלבומים הבריטי, ונשאר שם במשך שישה שבועות רצופים. בנוסף, האלבום הגיע למקום הראשון גם באירלנד, ניו זילנד, אוסטריה, גרמניה ושווייץ, ולעשרת הגדולים בשאר העולם.[דרוש מקור] בסך הכול, שהה האלבום 85 שבועות במצעד הבריטי, והגיע למעמד פלטינה ×7 בבריטניה.[32] האלבום, מכר בסך הכול 7 מיליון עותקים בכל העולם,[33] והפך לאלבום ה-49 הכי נמכר בהיסטוריה של בריטניה.[25]
הסינגל השני מהאלבום היה "Mr. Bojangles/I Will Talk and Hollywood Will Listen" שהוא איי סייד כפול. השיר יצא כסינגל רק באירופה המזרחית-מרכזית. השיר "Mack The Knife", יצא לאור כסינגל שני במקסיקו.[34]
בדצמבר 2003, יצא לאור DVD שנקרא "Robbie Williams Live at the Albert Hall", ה-DVD שהפך לאחד מהנמכרים ביותר בתחום המוזיקה, והגיע למעמד פלטינה ×6 בבריטניה ופלטינה ×2 בגרמניה.
ב-2002 חתם ויליאמס חוזה על סך 80 מיליון לירות שטרלינג עם חברת EMI.[35][36] החוזה כלל מספר תנאים, בהם חוסר התערבות החברה בסגנון המוזיקלי של ויליאמס, והתחייבות לגרום לוויליאמס "לפרוץ" בארצות הברית.
ויליאמס החל לעבוד על אלבומו החמישי, והקליט אותו באולפן במשך שנה.[דרוש מקור] ויליאמס לקח חלק רב יותר בכתיבת האלבום, ואף כתב מספר שירים ללא גאי צ'יימברס, כשרובם הוקלטו בלוס אנג'לס.
הסינגל הראשון מהאלבום היה "Feel", שנכתב על ידי ויליאמס וצ'אמברס. השיר הוקלט תחילה כגרסת דמו, וכשוויליאמס החל להקליט מחדש את הקולות, הוא לא היה מרוצה, ולכן החליט להוציא את גרסת הדמו המקורית כסינגל ב-2 בדצמבר 2002.[37] השיר הגיע למקום הראשון בהולנד, ובאיטליה, למקום הרביעי במצעד הסינגלים הבריטי, ובנוסף הגיע לעשרת הגדולים כמעט בכל מדינה באירופה.[38]
אלבומו החמישי "Escapology", יצא לאור ב-18 בנובמבר 2002. האלבום הגיע למקום הראשון במספר מדינות בעולם: בריטניה, גרמניה, שווייץ, אוסטריה, שוודיה, פינלנד ודנמרק. ברוב המדינות האחרון, האלבום הגיע לעשירייה הפותחת.[39] לעומת זאת, בארצות הברית, האלבום נחשב לכישלון, והגיע אל המקום ה-43 במצעד בילבורד 200.[17] האלבום מכר בסך הכול כמעט 2 מיליון עותקים בבריטניה, והגיע למעמד פלטינה ×6.[דרוש מקור] בנוסף, האלבום מכר יותר מחמישה מיליון עותקים באירופה.[40]
הסינגל השלישי מהאלבום היה השיר "Something Beautiful", שיצא לאור ב-28 ביולי 2003. תחילה, השיר הוצע לטום ג'ונס, אך הוא החליט לא לבצע אותו.[41] השיר הגיע לעשרת הגדולים במצעד הסינגלים הבריטי, כמו גם בניו זילנד ובדנמרק,[42] אך לא הגיע למקומות גבוהים במדינות אחרות בעולם. הווידאו קליפ לשיר מתאר מספר אנשים בכל רחבי אירופה המנסים לזכות באפשרות להופיע יחד עם ויליאמס בסוף של אותו הווידאו, ושלושת הזוכים יכלו לפגוש אותו. שלוש גרסאות שונות יצאו לאור ברחבי העולם עם זוכים שונים.[דרושה הבהרה]
ב-2003 שר גם את שיר הנושא של סרט האנימציה המצליח "מוצאים את נמו", "Beyond The Sea" (במקור בוצע על ידי בובי דארין).
ויליאמס החל את סיבוב ההופעות שלו באמצע 2003. הסיבוב כלל שלוש הופעות בכפר Knebworth שבאנגליה. ההופעות כללו בסך הכול 375,000 מעריצים.[43]
באוקטובר 2003 הוציא ויליאמס את אלבום ההופעה הראשון שלו, "Live at Knebworth". במצעד האלבומים הבריטי, הגיע האלבום אל המקום השני, והגיע אל המקום הראשון בגרמניה ובאוסטריה. בנוסף, הגיע השיר לעשרת הגדולים בכל שאר מדינות אירופה, כמו גם באמריקה הלטינית.[44] בסך הכול, מכר האלבום כ-600,000 עותקים בבריטניה, והגיע למעמד פלטינה ×2.[דרוש מקור] באירופה, מכר האלבום שני מיליון עותקים.[40]
באוקטובר 2004, ויליאמס הוציא את האלבום הראשון שלו, שכלל גם שירים חדשים, שעבד עליהם יחד עם סטפן דאפי.[45] הסינגל הראשון מהאלבום היה השיר "Radio", אשר יצא ב-4 באוקטובר 2003, ונכנס היישר אל המקום הראשון במצעד הסינגלים הבריטי ובדנמרק, ובנוסף, הגיע לעשרת הגדולים באוסטריה, גרמניה יוון, הולנד, הונגריה, איטליה, נורווגיה וספרד.[46] האלבום יצא לאור שבועיים לאחר יציאת הסינגל, ונכנס היישר אל המקום הראשון במצעד הסינגלים הבריטי. בנוסף, הגיע האלבום למקום הראשון בשווייץ, איטליה, פורטוגל, אוסטריה, הולנד, אוסטרליה וניו זילנד.[47] באירופה, האלבום הגיע למעמד פלטינה ×5,[48] והיה לאלבום הנמכר ביותר בשנה זו.[דרוש מקור] הסינגל השני מהאלבום היה הבלדה "Misunderstood", שהייתה גם הפסקול של הסרט "ברידג'ט ג'ונס: עובדות החיים". השיר יצא לאור ב-6 בדצמבר 2004[49] והגיע לעשרת הגדולים בשבוע הראשון ליציאתו בדנמרק, באיטליה[50] ובבריטניה.
לאחר סיבוב ההופעות לקידום האלבום "Greatest Hits", החל ויליאמס לעבוד על האלבום השישי שלו, שנקרא "Intensive Care", יחד עם סטפן דאפי. ויליאמס הקליט את האלבום בביתו שבקליפורניה, והכתיבה וההקלטה נמשכו 24 חודשים.[51] הסינגל הראשון מהאלבום, "Tripping", יצא לאור ב-3 באוקטובר 2005.[52] השיר הגיע למקום הראשון בגרמניה ובהולנד, והגיע לעשרת הגדולים במדינות רבות באירופה, כמו גם באוסטרליה.[53]
האלבום "Intensive Care" הושק בברלין ב-9 באוקטובר 2005. לאחר יציאתו, הגיע האלבום למקום הראשון במצעד הסינגלים הבריטי, בגרמניה, בשווייץ, אוסטריה, אוסטרליה ומדינות נוספות.[54] בסופו של דבר, IFPI דיווח שהאלבום מכר יותר מחמישה מיליון עותקים, והגיע למעמד פלטינה X5.[55]
בנובמבר 2005, זכה ויליאמס בפרס "אמן השנה", בטקס פרסי המוזיקה של MTV. לאחר ההצלחה, חברי טייק ד'את הסכימו להתאחד בנוטינג היל שבלונדון לריאיון דוקומנטרי, אך ויליאמס החליט לא להשתתף בו.[56]
ב-12 בדצמבר 2005 יצא לאור הסינגל השני מהאלבום, "Advertising Space"[57] והשיר הגיע לעשרת הגדולים במספר מדינות באירופה כגון בריטניה, גרמניה, שווייץ, אוסטריה ואיטליה.[58]
ויליאמס נכנס לספר השיאים של גינס, כשמכר 1.6 מיליון כרטיסים לסיבוב ההופעות שלו ביום אחד.[59] ויליאמס החל לקדם את סיבוב ההופעות שלו, "Close Encounters Tour" באפריקה באפריל 2006, מיד לאחר סיום הסיבוב באירופה, שבו צפו כ-2.5 מיליון אנשים.[דרוש מקור] ובהמשך ההופעות, באמריקה הלטינית ובאוסטרליה, מספר הצופים עלה לשלושה מיליון.[דרוש מקור]
הסינגל השלישי מהאלבום היה השיר "Sin Sin Sin", שנכתב על ידי ויליאמס ודאפי, ויצא לאור ב-22 במאי 2006. הווידאו קליפ לשיר צולם בקייפטאון לפני תחילת סיבוב ההופעות. השיר היה לשיר הראשון של ויליאמס שיצא להורדה דיגיטלית בלבד, והגיע למקום ה-22 במצעד הסינגלים הבריטי,[60] אך הגיע לעשרים הגדולים במספר מדינות כגון הולנד, דנמרק, שווייץ, וגרמניה.[61]
בתחילת 2006, דווח על אלבומו השביעי של ויליאמס, ודווח שיכלול בעיקר שירי דאנס ומוזיקה אלקטרונית.[דרוש מקור] האלבום כלל מספר שיתופי פעולה עם פט שופ בויז, ויליאם אורביט, מארק רונסון ואמנים נוספים.[62]
הסינגל הראשון מהאלבום היה השיר "Rudebox", שהוצג לראשונה בתוכנית BBC רדיו 1 על ידי סקוט מילס.[דרוש מקור] העיתון הבריטי "דה סאן", קרא לשיר "השיר הגרוע ביותר מעולם".[63] השיר יצא לאור ב-4 בספטמבר 2006, והגיע למקום הרביעי בבריטניה. בנוסף, הגיע למקום הראשון בגרמניה, שווייץ ואיטליה.[64]
ויליאמס הוציא לאור את אלבומו השביעי, "Rudebox" ב-23 באוקטובר 2006. פריה אלאן מאתר NME, נתנה לשיר שמונה נקודות מתוך עשר,[65] ג'ון בוש מאתר Allmusic נתן לאלבום ארבעה כוכבים מתוך חמישה.[66] לעומת זאת, ג'ולי בראדפוט מ-BBC, כתבה שהאלבום "מבלבל".[67] האלבום הגיע למקום הראשון במצעד האלבומים הבריטי, אך מכר פחות מ-500,000 עותקים והגיע למעמד פלטינה ×2 בבריטניה.[דרוש מקור] בעקבות המכירות הנמוכות ביחס לאלבומיו הקודמים, הפך "Rudebox" לאלבום שנמכר במספר הנמוך ביותר של ויליאמס עד אז. בגרמניה, בשווייץ, באוסטריה, בפינלנד ובאיטליה, הגיע האלבום למקום הראשון.[68]
באירופה, מכר האלבום יותר משני מיליון עותקים, והגיע למעמד פלטינה ×2, ובכך הפך לאלבום שזכה באלבום פלטינה בפרק הזמן הקצר ביותר ב-2006.[48]
הסינגל השני מהאלבום, "Lovelight" יצא לאור ב-13 בנובמבר. השיר הגיע לעשרת הגדולים בבריטניה, בהולנד, בפינלנד, בדנמרק ובאיטליה,[69] אך לא הגיע למקומות גבוהים בשאר מצעדי העולם.
הסינגל השלישי מהאלבום היה השיר "She's Madonna" שהוא שיתוף פעולה בין ויליאמס לבין פט שופ בויז. השיר יצא לאור ב-5 במרץ 2007 בכל העולם מלבד באמריקה הלטינית[70] אך גרסה מוקדמת לסינגל יצאה במהלך ינואר של אותה השנה לרדיו האירופאי. השיר הגיע בשיאו למקום ה-16 במצעד הסינגלים הבריטי, אך הגיע לעשרת הגדולים ברוב מדינות אירופה. בנוסף, הגיע השיר למקום הראשון במצעד ההשמעות של אירופה לאחר ששהה שבועיים במקום השני. באוגוסט 2007, השיר הגיע למקום ה-12 במצעד הדאנס של מגזין בילבורד.[71]
השיר "Bongo Bong and Je Ne T'Aime Plus", שיתוף פעולה של ויליאמס עם הזמרת לילי אלן, יצא לאור כסינגל השלישי באמריקה הלטינית ובמספר מדינות אירופאיות נוספות, והוא מבוסס על שירו של הזמר הצרפתי מאנו צ'או, "Bongo Bong". השיר יצא לתחנות הרדיו בינואר 2007, ולהורדה דיגיטלית בפברואר של אותה השנה.
על מנת לקדם את אלבומו, ביקש ויליאמס להתחיל לצלם סדרה של סרטונים קצרים, שהופקה על ידי ג'ים סמית', ונקראה "Goodbye to the Normals".[72]
ב-4 באוקטובר 2007, הופיע לראשונה ויליאמס לאחר כעשרה חודשים, כשהתארח בהופעתו של מארק רונסון, כששר את השיר "The Only One I Know" של הקרלטנס, שנכלל באלבומו של רונסון, "Version".
ב-23 בספטמבר 2007, פורסם באתר דיילי סטאר, שהזמרת הבריטית לאורה קריצ'לי תשתתף בשלושה שירים מאלבום חדש שיצא בשנה הבאה.[73] ב-16 בינואר 2008, פורסם במגזין הסאן, כי ויליאמס משתף פעולה עם צ'אז ג'נקל, מהלהקה בלוקהדס, וכי ויליאמס החל בשנה שעברה לכתוב את אלבומו עם גאי צ'יימברס, אך שיתוף הפעולה ביניהם לא הצליח.[74] בינואר 2009, בכתבה שפורסמה במגזין הגרדיאן, אושר כי ויליאמס כתב שירים יחד עם צ'יימברס (בניגוד לדיווחים במגזין הסאן) ועם מארק רונסון. בנוסף, פורסם שהאלבום יצא לקראת סוף 2009, וכי ויליאמס מתכוון לעזוב את חברת התקליטים EMI לאחר סיום החוזה שלו איתם.[75] ויליאמס פרסם את שם האלבום, בהשראת "Video Killed the Radio Star" של הבאגלז.[76] האלבום יצא לאור ב-9 בנובמבר 2009 בבריטניה, והגיע למקום השני במצעד האלבומים הבריטי.[77]
הסינגל הראשון מהאלבום היה השיר "Bodies" שיצא לאור ב-4 בספטמבר 2009 כשהושמע לראשונה ב-BBC Radio 1. השיר הגיע למקום הראשון במספר מדינות, בהן איטליה, אוסטרליה, ושווייץ.[78] בנוסף, הגיע השיר למקום השני במצעד הסינגל הבריטי.[79]
ב-11 באוקטובר 2009, פרסם ויליאמס אלבום אוסף בעל 12 רצועות, אשר ניתן להורדה חינמית מאתר The Mail on Sunday. האלבום כלל כמה מלהיטיו הגדולים של ויליאמס ותוכנה בשם "completemyartist", אשר נתנה גישה לתוכן מיוחד ורצועות השמעה באינטרנט.[80] באותו הערב, ביצע ויליאמס את ההופעה החיה הראשונה שלו עם השיר "Bodies", בתוכנית הריאליטי "The X Factor" בבריטניה.[81] ב-12 בדצמבר 2009, הופיע ויליאמס שנית בתוכנית, בדואט עם הפיינליסט אולי מארס.
ב-20 באוקטובר 2009, פתח ויליאמס את הקונצרט המסורתי האלקטרוני של BBC. זה היה הקונצרט הראשון של ויליאמס מזה שלוש שנים והוא הוקרן בלמעלה מ-200 בתי קולנוע ברחבי העולם. בקונצרט, הופיע ויליאמס עם מספר רצועות מהאלבום החדש "Reality Killed the Video Star".[82]
האלבום הושמע לראשונה בשירות Spotify ב-6 בנובמבר 2009, שלושה ימים לפני יציאתו הרשמית ב-9 בנובמבר.[83] האלבום יצא באותו הזמן שאלבום הבכורה של הלהקה JLS, שהיו מתמודדים בתוכנית "The X Factor", והאלבום של JLS הגיע למקום הראשון במצעד האלבומים הבריטי, ובכך מנע מ-"Reality Killed the Video Star" להגיע אל המקום הראשון. באותו השבוע, הגיע האלבום למקום הראשון במצעד העולמי.[84] האלבום יצא גם בארצות הברית, והגיע למקום ה-160 במצעד בילבורד 200. לאחר שבוע, האלבום יצא מהמצעד.[85]
הסינגל השני מהאלבום, "You Know Me", יצא לאור ב-4 בדצמבר 2009 בבריטניה.[86] השיר הגיע למקום השישי במצעד הסינגלים הבריטי, אך בשאר מדינות העולם השיר לא הגיע לעשרת הגדולים.[דרוש מקור]
ב-7 ביוני 2010, פורסם באתר הרשמי של ויליאמס, שהוא מתכוון להוציא את אלבום האוסף השני שלו שייקרא "In and Out of Consciousness: The Greatest Hits 1990–2010", לחגיגת 20 שנה לקריירת הסולו שלו.[87] הסינגל הראשון מהאלבום היה השיר "Shame", שהוא שיתוף פעולה בין ויליאמס לגארי בארלו, חבר טייק ד'את. השיר יצא לאור ב-4 באוקטובר 2010 בבריטניה.[88]
ב-15 ביולי 2010 פורסם שוויליאמס חזר ללהקה טייק ד'את.[2] מקורב ללהקה אמר: "השמועות נכונות ... טייק ד'את: הליינאפ המקורי, הקליטו אלבום חדש, שנקרא 'Progress' שייצא מאוחר יותר השנה".[89]
ב-26 באוגוסט 2010, פורסם כי ויליאמס יהיה יועץ קולי בתוכנית הטלוויזיה "Popstars: Girls forever".[90]
ב-20 בספטמבר 2010 הוציא ויליאמס את הספר השני שלו שנקרא "You Know Me", בשיתוף עם כריס הילס. הספר כולל אוסף תמונות מעשרים שנות קריירת הסולו של ויליאמס, ודיון עליהם, שנכתב על ידי הילס.
באוקטובר, מדיה קונטרול פרסם כי ויליאמס הוא האומן המצליח ביותר מבחינת אלבומיו, בגלל העובדה ששהה סך הכול 38 שבועות במקום הראשון של מצעד האלבומים הגרמני. בנוסף, הוא שהה בעשרת הגדולים 135 שבועות.[91]
ב-18 בנובמבר 2013 הוציא לאור ויליאמס אלבום חדש בשם "Swing Both Ways". זהו אלבום הסווינג השני של ויליאמס מאז 2001.
ב-1 בדצמבר 2014 הוציא לאור ויליאמס אלבום חדש בהפתעה בשם "Under the Radar Volume 1" שמורכב כולו משירים שלא נכנסו לאלבומיו הקודמים. "יש כאן כמויות של שירים שכתבתי ואני ממש מלא תשוקה לגביהם", אומר ויליאמס בווידאו מיוחד בו הוא מחבק חתול. "אני רוצה שתאזינו להם, אחרת הם סתם יישארו על המחשב שלי. גיא צ'יימברס (שכותב איתו שירים), לא אוהב את זה שאני מוציא את השירים באלבום הזה. הוא חושב שאני מטורף שאני לא מוציא אותם באלבום שיקודם כמו שצריך, עם הופעות בטלוויזיה ואירוחים בתחנות רדיו, וסיבוב הופעות גדול יותר. אבל אני ממזר פזיז ואני רוצה שהם ייצאו עכשיו עכשיו עכשיו!".
באותה שנה הוציא ויליאמס דואט עם המפיק אביצ'י בשיר בשם "The Days" שהגיע לעשרת הגדולים בכמה מדינות בעולם.
ב-2 במאי 2015 הופיע ויליאמס בפעם הראשונה בישראל, לעיני כ-50,000 צופים בפארק הירקון, במסגרת סיבוב ההופעות "Let me Entertain you tour".
במאי 2016 הכריז ויליאמס כי הוא חתם על חוזה הקלטות חדש עם חברת סוני מיוזיק והוא עובד עם שותף העשייה הוותיק שלו גיא צ'יימברס על אלבום 11 במספר בשם "Heavy Entertainment Show", שיצא ב-4 בנובמבר 2016.
ב-30 בספטמבר 2016 יצא הסינגל הראשון "Party like a Russian" מתוך האלבום "Heavy Entertainment Show".
ביולי 2018 פורסם כי ויליאמס יצטרף לצוות השופטים בתוכנית "The X Factor", בגרסתה הבריטית המקורית בעונתה ה-15. עונה זו עלתה לשידור ב-1 בספטמבר באותה שנה.
בסוף 2008 הודיע ויליאמס כי הוא מעוניין להצטרף שנית לטייק ד'את, וכדי להוכיח את רצונו הוא קיעקע את סמל הלהקה על ידו הימנית.[92]
ב-15 בנובמבר 2010, יצא לאור האלבום הראשון שלהם לאחר האיחוד, "Progress". האלבום הפך לאלבום שנמכר הכי מהר בבריטניה מאז שנת 2000, והשני המהיר ביותר בכל ההיסטוריה של תעשיית המוזיקה הבריטית.[93] בריאיון ל-Student Pocket Guide, אמר ויליאמס שהחיכוך הארוך בינו לבין בארלו נגמר.[94]
הלהקה פרסמה שבקיץ 2011 תצא לסיבוב הופעות משותף עם ויליאמס. הסיבוב, שייקרא "Progress Live", יתחיל בבריטניה בה יסתיים בשמונה לילות באצטדיון ומבלי, ומשם תמשיך הלהקה לאירופה שם תבצע כמה הופעות במקומות מרכזיים. מכירות הכרטיסים לסיבוב ההופעות כבר החלו וסיבוב ההופעות היה לסיבוב שנמכר הכי מהר בהיסטוריה של בריטניה.
ב-2014 נודע כי ויליאמס עזב את הלהקה בפעם השנייה, אולם גארי בארלו ציין כי עזיבתו של ויליאמס הייתה הפעם ידידותית וכי הוא מוזמן להצטרף ללהקה בעתיד. לאחר מכן ויליאמס התאחד עם הלהקה להופעות טלוויזיוניות ב-2016 ו-2017.
באוקטובר 2010 השיק ויליאמס משחק וידאו בשם "We Sing Robbie Williams". המשחק, שיצא דרך "Nordic Games" שחתומים על חוזה עם EMI,[95] כולל 25 שירים המלווים בווידאו קליפ שלהם. המשחק כולל גם את הסינגל "Shame" בשיתוף עם גארי בארלו, כשיר נוסף במשחק. באתר הגרדיאן פורסמה ביקורת על המשחק בה שובח הממשק של המשחק והמשחק תואר כ-"דבר נפלא", וש-"הדבר היחיד שרע בו הוא שהוא לא כולל גם שירים של אמנים אחרים."[96]
שיריו של ויליאמס שייכים למספר סוגות מוזיקליות שונות. שלושת האלבומים הראשונים שלו, "Life thru a Lens", "I've Been Expecting You", ו-"Sing When You're Winning", השתייכו לסגנון הפופ, בריטפופ, ואף פופ רוק. על אף שאלבומים אלו הצליחו במידה רבה בבריטניה, הם כשלו ברוב מדינות העולם; "Life thru a Lens" לא הגיע אל 30 הגדולים באף מדינה פרט לבריטניה; "I've Been Expecting You" הגיע למקום הראשון רק בבריטניה ובאירלנד. "Sing When You're Winning" הצליח קצת יותר, כאשר הוא הצליח ברוב מדינות בריטניה.
האלבום הרביעי של ויליאמס, "Swing When You're Winning" היווה תפנית חדה מבחינת הסגנון המוזיקלי, כאשר רוב שיריו הם שירי סווינג או ג'אז. האלבום שונה מאלבומיו הקודמים של ויליאמס גם מבחינת שיתופי הפעולה; שירים רבים מהאלבום הם שיתופי פעולה עם זמרים מצליחים מבריטניה. לעומת קודמיו, "Swing When You're Winning" הצליח הרבה יותר. האלבום מכר מספר עותקים רב ברוב מדינות אירופה, ואף באוסטרליה ובקנדה. בנוסף, האלבום הגיע למקום הראשון בשבע מדינות. עם זאת, לעומת קודמו, לא נכנס האלבום למצעד בילבורד 200, ולא הצליח בארצות הברית.
שירי האלבום הבא של ויליאמס, "Escapology", הם בעיקר שירי פופ רוק ורוק קל. במובן הזה, סגנונם המוזיקלי דומה יותר לאלבומיו הקודמים של ויליאמס מאשר ל-"Swing When You're Winning". עם זאת, לעומת אלבומיו הקודמים, כתב ויליאמס את האלבום הזה ללא גאי צ'יימברס, ולקח חלק מרכזי יותר בכתיבת האלבום. האלבום היה להצלחה גדולה כמעט בכל אירופה, כשהגיע למקום הראשון ברוב המצעדים שם, ומכר מספר עותקים רב. עם זאת, בארצות הברית, הגיע האלבום רק למקום ה-43.
באלבום הבא שלו, "Intensive Care", המשיך ויליאמס לכתוב ולהפיק את השירים בעצמו, עם עזרתו של סטפן דאפי. עם יציאת האלבום, הוא קיבל ביקורות מעורבות ובינוניות, אך האלבום הגיע למקומות גבוהים במצעדי האלבומים, ומכר מספר עותקים רב.
את האלבום "Rudebox" כתב ברובו ויליאמס עצמו עם עזרת כותבים שונים. האלבום הגיע למקום הראשון במספר מצעדי אלבומים, אך לא מכר מספר רב של עותקים, והיה לאלבום עם מספר המכירות הנמוך ביותר של ויליאמס. השינוי בסגנונו המוזיקלי של ויליאמס ובכותביו החל להקטין את הצלחתו של ויליאמס. עם זאת, הצלחתו של ויליאמס חזרה עם פרסום סיבוב ההופעות של ויליאמס; סיבוב ההופעות שבר שיא גינס כאשר מכר למעלה מ-1.6 מיליון כרטיסים ביום אחד.
ב-2006 החל ויליאמס מערכת יחסים עם השחקנית הטורקית-אמריקאית איידה פילד. לאחר שהפיץ ויליאמס שמועות סותרות לגבי אירוסיהם, הם נישאו ב-7 באוגוסט 2010.[97][98] לזוג שני בנים ושתי בנות.[99]
בשנת 2006 הוא הקים אירוע צדקה "Soccer Aid" שמאז מתקיים כל שנה.
אלבומי אולפן
אוספים
אלבומי הופעה
|
סינגלים נבחרים
|
 |
ספר: רובי ויליאמס |
אוסף של ערכים בנושא הזמינים להורדה כקובץ אחד. | |
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
| פורטל פופ | ||
אתר האינטרנט הרשמי של רובי ויליאמס (באנגלית)
רובי ויליאמס, ברשת החברתית פייסבוק
רובי ויליאמס, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
רובי ויליאמס, ברשת החברתית אינסטגרם
רובי ויליאמס, ברשת החברתית טיקטוק.svg){kind=icon}
רובי ויליאמס, סרטונים בערוץ היוטיוב
רובי ויליאמס, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
רובי ויליאמס, באתר AllMovie (באנגלית)
רובי ויליאמס, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
רובי ויליאמס, באתר אפל מיוזיק (באנגלית)
רובי ויליאמס, באתר ספוטיפיי
רובי ויליאמס, באתר סאונדקלאוד (באנגלית)
רובי ויליאמס, באתר Last.fm (באנגלית)
רובי ויליאמס, באתר AllMusic (באנגלית).svg){kind=logo}
רובי ויליאמס, באתר MusicBrainz (באנגלית)
רובי ויליאמס, באתר דיזר
רובי ויליאמס, באתר Yandex.Music (ברוסית)
רובי ויליאמס, באתר Discogs (באנגלית)
רובי ויליאמס, באתר Songkick (באנגלית)
רובי ויליאמס, באתר בילבורד (באנגלית)
רובי ויליאמס, באתר טיידל (באנגלית)
רובי ויליאמס, באתר אמזון מיוזיק
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
