Loading AI tools
תבשיל לקראת שבת המקובל במטבח היהודי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המושג חַמִּין (ריבוי של "חם" בלשון חז"ל; ביידיש מזרחית: "טשאָלנט", קרי "צ'וֹלנט" או "צ'וּלנט"; בערבית מרוקאית: סחינא או טפינה, או "תְבִּית" בערבית עיראקית) מתאר מגוון מאכלים מהמטבח היהודי שייחודם הוא בכך שבישולם אורך זמן רב ומתבצע על מקור חום נמוך יחסית. רכיביו של החמין משתנים לפי מנהגי העדות השונות, אך בדרך כלל החמין מכיל בשר בקר, תפוחי אדמה, חומוס, שעועית, חיטה, גריסים וביצים קשות. לאחר שעות רבות של בישול והנחה על האש הופך צבעו לחום כהה, ורכיביו מקבלים גוון אחיד.
במקורות הקדומים משמעות המילה "חמין" היא "מים חמים" ולא תבשיל החמין. לאחר מכן התייחדה משמעותו כתבשיל זה המבושל במים חמים, לסוגיו השונים.
בדרך כלל החמין מבושל בערב שבת ומוטמן בתנור או מתחמם במשך השבת על אש קטנה וכיוצא בזה כדי שחומו יישמר עד לאכילתו, לכן הוא מהווה מאכל מיוחד ליום השבת. תבשיל זה נוצר מאחר שלפי ההלכה היהודית יש איסור לבשל ביום שבת, וכן יש איסור על הבערת אש ביום זה. עם זאת, על פי ההלכה מותר להתחיל במלאכה לפני כניסת השבת, כאשר ידוע שהמלאכה תמשיך להתבצע בשבת מעצמה (שביתת כלים), ועל כן מותר להתחיל לפני כניסת שבת בבישול מאכל שבישולו יושלם מעצמו במהלך השבת. עם זאת ישנן הגבלות שונות על בישול באופן זה, ראו בערך השהיה (שבת).
כדי שניתן יהיה לאכול מאכל חם ביום השבת היה צורך לבחור במאכל שבישולו יתחיל לפני כניסת שבת ושיארך זמן רב, מה שימנע ממנו להישרף עד לאכילתו. ישנם מאכלים נוספים שנתייחדו לשבת מסיבה זו כגון הג'חנון התימני.
התלמוד מביא את הדיאלוג הבא, ממנו משתמע כי חז"ל שמו דגש על כך שקדושת השבת גורמת למרקם מיוחד של מאכלי השבת, בין בריחם ובין בטעמם:
אמר לו קיסר לרבי יהושע בן חנניה: "מפני מה תבשיל של שבת ריחו נודף?"
אמר לו: "תבלין אחד יש לנו, ושבת שמו, שאנו מטילין לתוכו – וריחו נודף."
אמר לו: "תן לנו הימנו!"
אמר לו: "כל המשמר את השבת – מועיל לו, ושאינו משמר את השבת – אינו מועיל לו."
בראשונים כתבו כי אכילת חמין בשבת, היא תקנה שתוקנה נגד דברי הצדוקים והקראים שסברו שאין לחמם בשבת מאכלים אפילו על ידי הנחתם על מקור אש בערב שבת, מאחר שלדעתם התורה אסרה כל שימוש באש בשבת, לכך תיקנו לאכול דווקא מאכל חם (=חמין) בשבת, כך למשל כתב רבי זרחיה הלוי, פרשן הרי"ף בן המאה ה-12 ב"ספר המאור":
וכן בספר העתים האריך לטעון נגד אותם שאין אוכלים חמין בשבת: ”הטמנות חמין בשבת תקנה גדולה היא דתקינו רבנן משום עונג שבת... ורוב מן החיצונים תלמידי בייתוס, יהיה אהליהם לנתוץ וירקבו עצמותם אשר הטעו את כל הטעוים והזונים אחריהם להטעותם, שהחמין אסור בשבת ותיפח עצמותיהם... והלכך כל שאינו אוכל חמין בשבת בר נידוי הוא ודרך מינות יש בו וצריך להפרישו מקהל ישראל, אבל מ"מ יש לנו לדקדק אחריו אי משום חולי הוא או משום פנים אחרים, כגון שאינו תאב לאכול מאותו מאכל ואינו מניחו משום צד מינות, אז אין לנו להוכיחו בכך...” (ספר העתים אות טז).
דברים אלו אף הובאו להלכה ברמ"א שכתב בשם הר"ן ”מצוה להטמין לשבת כדי שיאכל חמין בשבת, כי זהו מכבוד ועונג שבת. וכל מי שאינו מאמין בדברי החכמים ואוסר אכילת חמין בשבת, חיישינן שמא אפיקורוס הוא”[7].
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.