ועד הלשון העברית היה ארגון שנוסד בידי אליעזר בן-יהודה וליווה את תחיית הלשון העברית בארץ ישראל. בשנים 1920–1922 נקרא "מדרש הלשון".[1] לימים הפך הארגון לאקדמיה ללשון העברית.
מתוך: זכרונות ועד הלשון, א-ג, ירושלים תרפ"ט (1929)
תולדותיו של ועד הלשון העברית
בשנת תר"ן (1890) החליטה אגודת "שפה ברורה" של בן יהודה להקים "ועד ספרות", כדי להרחיב את השימוש בעברית כשפת דיבור ולהציע מילים חדשות בעברית. מיד אחר כך שינו את השם ל"ועד הלשון". בן יהודה נבחר לנשיא הוועד, והחברים בו היו הרב חיים הירשנזון, דוד ילין, זאב יעבץ, אברהם משה לונץ, הרב יעקב מאיר (לימים הראשון לציון) והרב יחיאל מיכל פינס. הוועד פעל כבמשך שנה והתפרק.
בשנת 1904 חודשה פעולת הוועד בידי המורים העבריים, שעמדו בפני קשיים גדולים בשימוש בשפה העברית לצורך הוראה. אלה תפקידי הוועד שנקבעו:
- "א. להכשיר את הלשון העברית לשימוש בתור לשון מדוברת בכל ענייני החיים, בבית, בבתי הספר, בחיים הציבוריים, במסחר ובקנין, בחרושת ובאמנות, בחכמות ובמדעים.
- ב. לשמור על תכונתה המזרחית של הלשון וצורתה המיוחדת העיקרית במבטא האותיות, בבנין המלים ובסגנון, להוסיף לה הגמישות הנצרכה, כדי שתוכל לבטא את המחשבה האנושית בזמננו בכל מלואה".
הוועד פעל כדי לקבוע נורמות אחידות בעברית, בדקדוק, בהגייה ובמינוח. הוועד התמודד גם עם ביקורת על דרכי פעולתו ועל המילים שחידש, והיו שכינוהו בזלזול "פבריקה של מילים". את השׂגתו על החלטה של ועד הלשון, בעניין ניקודה של המילה "נמל", פרסם נתן אלתרמן בשיר:
בלילה שקט, על חוף תל אביב,
שוכב הנָמָל במ"ם קמוצה.
שוכב מיַבּב: - מחיי טוב מותי...
אלי, למי אני עמֵל?
קִויתי להיות לנמל אמִתי
והנה
מתגרים בי:
נָמֵל!...— נתן אלתרמן, למלחמת הקמץ והצֵירה, הארץ, 21 ביוני 1936
לקראת קום המדינה החליט ועד הלשון לפעול להקמת אקדמיה ללשון העברית. כחצי שנה מקוּם המדינה נבחר ועד מכין להקמת האקדמיה מטעם ועד הלשון, והוא נשא ונתן עם הממשלה בעניין זה. רק בשנת 1953 חוקקה הכנסת את "חוק המוסד העליון ללשון העברית, תשי"ג-1953"[2] שמכוחו הוקמה האקדמיה ללשון העברית. לדעת הרב פרופ' נחום רקובר, הקמת מוסדות אלה היא ביטוי למסורת המשפט העברי, מסורת הנובעת מפיתוחי השפה העברית בישראל ומחוצה לה.[3]
נשיאי ועד הלשון העברית
- אליעזר בן-יהודה - משנת תרע"ב (1912) עד מותו בשנת תרפ"ג (1922)
- דוד ילין - משנת תרע"ב (1912) [נשיא שני] עד מותו בשנת תש"ב (1941)
- ד"ר אהרן מאיר מזי"א - משנת תרפ"ו (1926) עד מותו בשנת תר"ץ (1930)
- חיים נחמן ביאליק - משנת תרפ"ד (1924) עד מותו בשנת תרצ"ד (1934)
- נפתלי הרץ טור-סיני - משנת תרצ"ד (1934) עד כינון האקדמיה
- יוסף קלוזנר - משנת תש"ב (1942) ועד כינון האקדמיה
ברוב שנות פעילותו של ועד הלשון היו לו שני נשיאים, האחד ירושלמי והאחר תל אביבי, ומכאן החפיפות בתקופת כהונתם של הנשיאים השונים.
לקריאה נוספת
- שמואל אייזנשטדט, "שפתנו העברית החיה" (עמ' 571 ואילך), תל אביב, תשכ"ז.
- נתן אפרתי, מלשון יחידים ללשון אומה - הדיבור העברי בארץ ישראל בשנים תרמ"ב-תרפ"ב (1881–1922), האקדמיה ללשון העברית, תשס"ד
- לקט תעודות לתולדות ועד הלשון והאקדמיה ללשון העברית תר"ן-תש"ל ולחידוש הדיבור העברי, הוצאת האקדמיה ללשון העברית ירושלים, תש"ל
- זאב בן-חיים, במלחמתה של לשון, האקדמיה ללשון העברית, תשנ"ב
- יאיר אור, בוראים סגנון לדור: האמונות והאידאולוגיות של מתכנני הלשון העברית בארץ ישראל, הוצאת אוב - ז.ע.פ. 2016, (319 עמודים).
קישורים חיצוניים
- ועד הלשון העברית ב'מרכז למידה ותרבות' של האקדמיה ללשון העברית
- זכרונות ועד הלשון, סריקות של שש החוברות שיצאו בשנים תרע"ב - תרפ"ח, באתר האקדמיה ללשון העברית
- צילום של חברי ועד הלשון בספרו של פרופ' שמואל איזנשטדט, באתר האקדמיה ללשון העברית
- אתר האקדמיה ללשון העברית
- מילון חזותי לכלי מטבח, באתר האקדמיה ללשון העברית
- לקט מקורות בנושא ועד הלשון באתר של משרד החינוך
- יוסף לנג, 'שפה ברורה' – לבירור ייסודה והתפתחותה, "קתדרה" לתולדות ארץ ישראל וישובה, מס' 68, ירושלים: הוצאת יד יצחק בן-צבי, תמוז תשנ"ג, יוני 1993, באתר "סנונית"
- לכבוד 125 שנים לוועד הלשון העברית-על הנחלת מונחים עבריים בצה"ל,בבלוג של ארכיון צה"ל
- שחר חי, כרזות של ועד הלשון ושל גדוד מגיני השפה, באתר ynet, 12 באפריל 2013
עמוס נוי, "בוראים סגנון לדור": פרק חשוב בהיסטוריה של העברית, באתר הארץ, 17 באוגוסט 2016- דיוויד סלע, 70 שנים אחרי, באתר ישראל היום, 22 בדצמבר 2017
תצלום חברי ועד הלשון (1927) באתר האקדמיה ללשון- חן מלול, אַל-תּאֹמַר – אֱמֹר, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, יוני 2018
- זאב בן-חיים, שמונים שנות עשייה בעברית, לשוננו לעם כב, תשל"א, עמ' 149–161
ועד הלשון העברית, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
