הקיבוץ הדתי

תנועת הקיבוץ הדתי היא תנועה המאגדת 16 קיבוצים ו־8 מושבים שיתופיים של הציונות הדתית. ב-24 היישובים של התנועה מתגוררים למעלה מ-15,000 נפשות^[1]. 7 מתוך 16 קיבוצי התנועה נחשבים לקיבוצים שיתופיים, בעוד 9 קיבוצים עברו תהליכי הפרטה שונים.

שורשי התנועה ב"ברית חלוצים דתיים" שנוסדה על ידי צעירי מזרחי של תורה ועבודה הפועל המזרחי. חברי הקבוצה היו חלוצים דתיים שעלו לארץ ישראל מארצות אירופה, בעיקר מגרמניה. הם הקימו בארץ ישראל מושבים, קבוצות עבודה, קבוצות הכשרה וכן קבוצות.

בשנת 1935, במהלך הוועידה השביעית של הפועל המזרחי, התאגדו הקבוצות לארגון גג אחד בשם "חבר הקבוצות של הפועל המזרחי" (שם דומה להתאגדות החילונית של הקבוצות - חבר הקבוצות). בשנת 1938 החליטו לשנות את השם לשם המקובל עד היום "הקיבוץ הדתי, איגוד הקבוצות של הפועל המזרחי" ובקיצור - "הקיבוץ הדתי". בסוף שנות ה-30, חברי הקיבוץ הדתי עברו הכשרה חקלאית בקיבוצים חילוניים, בהם קיבוץ בית אלפא^[2].

ב-1 במרץ 1940 מנה הקיבוץ הדתי 795 חברים, 489 גברים ו-306 נשים, שהיו חברים בשבע קבוצות^[3].

בתחילת מלחמת העצמאות היו לקיבוץ הדתי 16 נקודות התיישבות^[4]. עם פרוץ המלחמה נמצאו כל הקבוצות בקו החזית הקדמי: חברי טירת צבי הדפו התקפה כבדה של צבא ההצלה (כעשור לאחר שספגו התקפה זהה בימי מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט); גוש עציון עמד במצור ממושך והדף את האויב במבואותיה הדרומיים של ירושלים, עד שנפל. כך נפלו הקיבוצים כפר עציון, משואות יצחק ועין צורים. כפר דרום ננטשה אחרי עמידה במצור ובקרב במשך חודשיים. חברי קיבוץ בארות יצחק בדרום הדפו את הצבא המצרי מתוך חצר המשק, אך היישוב עצמו נהרס. קיבוץ סעד הופגז קשות על ידי כוח מצרי שפלש לארץ לאחר הכרזת העצמאות, ובמשך חודשים חיו חברי הקיבוץ בבונקרים ומנהרות מתחת לאדמה, והמשיכו בשגרת חייהם. כתוצאה מן ההפגזות נהרסו כל המבנים מעל פני האדמה, למעט "בית הביטחון" - המבנה היחיד עשוי בטון שהיה במקום. בקבוצת יבנה נהרגו שלושה חברים, בהם אב ובתו התינוקת, בהפצצת מטוס מצרי^[5]. 125 מחברי הקיבוץ הדתי, בהם שני ילדים, נהרגו במלחמה^[4]. אחרים נשבו בשבי הירדני.

לאחר המלחמה, השתקמה תנועת הקיבוץ הדתי בעליה של גרעינים וותיקים, על יסוד הקיבוצים שחרבו, ובהקמה של קיבוצים חדשים.

בשנות ה-50 הפכו שלושה קיבוצים של התנועה: משואות יצחק, ניר עציון ובני דרום למושבים שיתופיים ועל כן יצאו מתנועת הקיבוץ הדתי^[6].

בשנות ה-70 וה-80 ניהלו הקיבוצים הדתיים מדיניות כלכלית שמרנית ועל כן לא סבלו ממשבר הקיבוצים^[7].

עד תחילת המאה ה־21 היו בתנועה רק קיבוצים. בתש"ע הצטרפו לתנועה שלושת המושבים השיתופיים הדתיים, שבעבר פרשו מהתנועה מכיוון שחדלו מלהיות קיבוצים ובהמשך הצטרפו ארבעה מושבים שיתופיים נוספים. מגמת ההפרטה של שנות ה-90 הגיעה אל הקיבוצים היותר קטנים של התנועה: בהם מעלה גלבוע ובית רימון, אך עורר את חלק מהקיבוצים היותר דומיננטיים בתנועה: קבוצת יבנה, שדה אליהו, לביא, עלומים ומגדל עוז להימנות על מייסדי המטה השיתופי^[7]. גם כפר עציון ובארות יצחק נחשבים לקיבוצים שיתופיים, בעוד שאר 9 קיבוצי התנועה עברו תהליכי הפרטה.

מצבם הכלכלי של רוב קיבוצי הקיבוץ הדתי יציב. משקי הקיבוץ הדתי מתבססים על חקלאות, תעשייה ותיירות.

בקיבוצי התנועה קיימים מספר מוסדות לימוד תורניים: ישיבת מעלה גלבוע, מדרשת עין הנציב לבנות, מרכז יעקב הרצוג ללימודי יהדות, מכינה קדם-צבאית מעורבת "יונתן" בעלומים, מכינה קדם-צבאית לבנות "צהלי" במשואות יצחק וכן מכינה קדם צבאית לבנים דתיים "רוח השדה" בבארות יצחק. קיבוץ כפר עציון מפעיל בית ספר שדה בכפר עציון. בקיבוץ בית רימון פועלת מכינה קדם צבאית לבנים - כרמי חיל, בשדה אליהו פועל בית מדרש "קדם" לבוגרי צבא, מוסד ייחודי המשלב תורה ועבודה חקלאית. במגדל עוז ממוקמת מדרשה לבנות.

חלק קטן מצעירי התנועה הולך ללמוד במוסדותיה התורניים; רוב בני התנועה אשר בוחרים שלא להתגייס ישירות הולכים לשנת י"ג התנדבותי, למכינות הקדם צבאיות או לישיבות הסדר, ואילו הבנות הולכות לשנת י"ג התנדבותית או למדרשות שונות. על פי נתונים שפרסם מנהל אגף הביטחון בקיבוץ הדתי 93% מהבנים משרתים ביחידות קרביות וכל הבנות משרתות בצה"ל או בשירות לאומי^[8]. ניכרת מגמת התחזקות רוחנית ודתית בקרב הדור השלישי והרביעי, אשר באה לידי ביטוי בגידול מתמשך של אחוזי הפונים למסגרות תורניות בסיום התיכון, ובאחוז הבנות הפונות לשירות לאומי.

התנועה מוציאה ירחון בשם "עמודים".

בראש התנועה עומדת לראשונה אישה בתפקיד המזכ"ל — כיום זו היא שרה עברון מקיבוץ סעד שנבחרה לתפקיד בקיץ 2021. היא החליפה בתפקיד את אמיתי פורת (בנו של חנן פורת), חבר כפר עציון, שהחליף ב־2016 את נחמיה רפל מקבוצת יבנה. מזכירות הקיבוץ הדתי יושבת החל מאוקטובר 2013 בנחלים. קודם לכן ישבה במשך כ-50 שנה בתל אביב.

מבחינה פוליטית התנועה הייתה מזוהה בעבר עם המפד"ל וכיום עם הבית היהודי ויש לה נציג במוסדותיה המפלגתיים. רוב חברי הקיבוץ הדתי מזוהים עם הצד הימני של הקשת הפוליטית, אך קיים מיעוט משמעותי בתוכם אשר מזוהה עם השמאל והמרכז הפוליטיים, בעבר בפרט עם תנועת מימד.

גרעיני הקיבוץ הדתי לפני קום המדינה

מידע נוסף שם הקבוצה, שנת התארגנות ...

שם הקבוצה	שנת התארגנות	מקום הכשרה	שנת עלייה על הקרקע	יישוב קבע	אוכלוסייה
קבוצת שח"ל	1929	רחובות^[9]	1937	טירת צבי	יוצאי פולין וארצות אחרות^[10]. באפריל 1940 היו בטירת צבי כ-160 נפש^[11]
חברי קבוצת רודגס בכפר יעבץ	טבת תרצ"ד (1934)^[12]^[13]	כפר יעבץ	1938	טירת צבי^[11]
קבוצת רודגס	1929	כפר אברהם	1940	קבוצת יבנה
קבוצת אריה		שנתיים הכשרה ברודגס ולאחר מכן שהות בחדרה	1939	שדה אליהו	בוגרי עליית הנוער. באפריל 1940 מנתה 80 נפש^[11]
קבוצת אברהם	1934	בתחילה ברחובות ובסיון תרצ"ה עברו לכפר פינס^[11]	1943	כפר עציון	בעיקר יוצאי גליציה המזרחית. באפריל 1940 מנתה הקבוצה 85 חברים
רמת השומרון	1935	פרדס חנה	1943	בארות יצחק	באפריל 1940 מנתה 112 נפשות^[11]
אמונים	1938	זמן קצר בכפר יונה ובת שלמה. ביולי 1938 עברו לנחלת יהודה^[11]	1946^[14]	עין הנצי"ב	עליית הנוער הדתי^[15]
חרות, חירות	1935. בשנת 1938 עברה מהקיבוץ המאוחד לקיבוץ הדתי^[16]^[17]	בנימינה		כנראה התפרק. לא נמנה בין הקבוצות של הקיבוץ הדתי בנובמבר 1944^[18]	החלוץ הדתי מגרמניה. בשנת תרצ"ח מנתה 30 חברים. באפריל 1940 46 חברים^[11]
	1940	מחנה שח"ל ברחובות^[19]^[20]			מעפילים ששוחררו מבית העולים
עלומים	1940^[11]	נתניה	1947^[21]^[22]	סעד	חברי בני עקיבא^[23]
שלוחות	1941	תחילה באזור חיפה ולאחר שקיבוץ רודגס עבר ליבנה, בכפר אברהם^[24]	1948	שלוחות	עליית הנוער מגרמניה. גרעין שעבר הכשרה ברודגס וגרעין שעבר הכשרה בשדה יעקב
משואות	1944	שנה בטירת צבי ולאחר מכן בגת רימון	אוגוסט 1945	משואות יצחק	עליית הנוער מצ'כיה והונגריה
		בביריה ובטירת צבי	אוקטובר 1945	עין צורים	נוער ארצישראלי^[25]
			אוקטובר 1946	כפר דרום	בוגרי כפר הנוער הדתי
מכורה	1945	הכשרה בכפר עציון וגרעין עלומים^[26]. באוקטובר 1945 עלו לנקודה זמנית בכפר חסידים^[27]	יוני 1948	כפר יעבץ	עולי רומניה.
שחר	1946	טירת צבי וכפר עציון, לאחר מכן התיישבות זמנית בכפר אתא	ינואר 1949	שחר בגליל העליון	עולי טריפולי, טורקיה ומצרים. הגרעין התפרק והם נטשו את הנקודה בתחילת 1950

סגירה

יישובי הקיבוץ הדתי היום

קיבוצי המרכז

בארות יצחק
קבוצת יבנה
בני דרום (מושב שיתופי, במעמד "עמית")

קיבוצי הגליל התחתון

קיבוצי הכרמל

ניר עציון (מושב שיתופי)

קיבוצי הר הגלבוע

קיבוצי הנגב המערבי

קיבוצי שפיר

משואות יצחק (מושב שיתופי)
עין צורים

קיבוצי עמק בית שאן

קיבוצי גוש עציון

מושבי דרום הר חברון

בית יתיר (מושב שיתופי, במעמד "עמית")
מעון (מושב שיתופי, במעמד "עמית")
כרמל (מושב שיתופי, במעמד "עמית")

מושבי הגולן

קשת (מושב)

רשימת הקיבוצים בתנועת הקיבוץ הדתי

אריה פישמן, בין דת לאידאולוגיה: יהדות ומודרניזציה בקיבוץ הדתי, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים, תש"ן - 1990, 228 עמ'^[28]
יוסי כץ, תורה ועבודה בבניין הארץ: הקיבוץ הדתי בתקופת המנדט, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן, ינואר 1996, 304 עמ'^[29]
נחום ברוכי, נקום ובנינו: כך שוקם הקיבוץ הדתי מחורבנו במלחמת העצמאות, הוצאת יד יצחק בן-צבי והקיבוץ הדתי, ירושלים, תשע"א, 436 עמ'.
עופר חן, 'הקיבוץ הדתי בין מיסטיקה להלכה', מחקרי ירושלים במחשבת ישראל, ט"ו (תשפ"א), עמ' 448-425.
עופר חן, 'בין התעלות חסידית לרנסאנס הלכתי: על האידיאות הדתיות ביסוד משנת הקיבוץ הדתי', עמודים: ביטאון הקיבוץ הדתי, 801 (תשפ"ד), עמ' 6-2.
מיכאל בן אדמון, מרד ויצירה בהגות הציונות הדתית: משה אונא ומהפכת הקיבוץ הדתי, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 2013.

מידע נוסף מיזמי קרן ויקימדיה ...

סגירה

אתר תנועת הקיבוץ הדתי
הקיבוץ הדתי, לקסיקון הקיבוץ, יד טבנקין, 1998
ארכיון הקיבוץ הדתי ברשת ארכיוני ישראל
שנה בשנה, תנועת הקיבוץ הדתי (שנים תר"צ-תש"ט)
חיים פלס, התפתחות הקיבוץ הדתי עד פרוץ מלחמת העולם השנייה, ד"צ מתוך: הנ"ל, הישג היסטורי בתמורותיו: ההתיישבות הקיבוצית והמושבית, 1990-1910, מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, קריית שדה בוקר; יד טבנקין, רמת אפעל; יד יערי, גבעת חביבה; המכון לחקר הציונות וישראל ע"ש חיים ויצמן, אוניברסיטת תל אביב, 2006, עמ' 159–196, באתר דעת
אריה פישמן, ‏דת והצלחה משקית בקיבוץ הדתי, קתדרה 68, יוני 1993, עמ' 139-127
ארכיון הקיבוץ הדתי, בספרייה הלאומית
הקיבוץ הדתי, דף שער בספרייה הלאומית

[1]
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אוכלוסייה ביישובים
[2]
בקיבוץ הדתי, הצופה, 11 באוגוסט 1939
[3]
הקיבוץ הדתי במספרים, הצופה, 21 ביולי 1940
[4]
שרידי גוש עציון ולוחמי כפר דרום, הארץ, 23 בדצמבר 1948
[5]
ניר שטיינברג, האסון בקבוצת יבנה שהפך אלמן ואלמנה למשפחה יוצא לראשונה מחוץ לגבולות הקיבוץ, באתר mynet‏ קיבוץ, 13 באפריל 2018
[6]
בני דרום רוצה להיות מושב, דבר, 16 בדצמבר 1960
[7]
עזרא דלומי, משבר הקיבוץ והמאבק על עתידו השיתופי (ב), 17 ביוני 2010, אתר שווים של המטה השיתופי
[8]
יצחק טסלר, 93% מהקיבוצניקים הדתיים מתגייסים לקרבי, באתר nrg‏, 12 באוגוסט 2009
[9]
נקודות ההתיישבות של הפועל המזרחי, דבר, 11 בנובמבר 1934
[10]
התנועה הדתית קבוצית, דבר, 14 ביולי 1935
[11]
קיבוצים, הצופה, 28 באפריל 1940
[12]
בשער השרון הצפוני, הצופה, 4 במרץ 1938
[13]
בן פורת, שבע שנות הפועל המזרחי, הצופה, 12 בספטמבר 1941
[14]
עין הנצי"ב, דבר, 12 במאי 1946
[15]
כינוס הגרעינים הקיבוציים של הברות הנוער הדתי במקווה ישראל, הצופה, 27 באוגוסט 1940
[16]
קבוצת הקבוץ המאוחד "חרות — חרות" הצטרפה לקבוצי הפועל המזרחי, הצופה, 14 בדצמבר 1938
[17]
קבוצת "חרות־חירות" בהתפתחותה, הצופה, 1 באוגוסט 1940
[18]
הקיבוץ הדתי בהתפתחותו, הצופה, 27 בנובמבר 1944
[19]
רחובות, בהפועל המזרחי, הצופה, 8 בינואר 1940
[20]
בפלוגה של הקיבוץ הדתי, הצופה, 1 בינואר 1940
[21]
קיבוץ עלומים להתיישבות, הארץ, 29 באוגוסט 1946
[22]
הוקם היישוב ה-18 בנגב, הארץ, 1 ביולי 1947
[23]
יונה כהן, בקבוצת עלומים בנתניה, הצופה, 1 במאי 1941
[24]
בקיבוץ שלוחות, הצופה, 23 במרץ 1943
[25]
יישוב שלישי של הפועל המזרחי, הצופה, 24 באוקטובר 1946
[26]
חנוכת חדר האוכל בקבוצת מכורה, הצופה, 26 בינואר 1947
[27]
בבני עקיבא בכפר חסידים, הצופה, 1 באוקטובר 1945
קיבוץ מכורה עלה להתיישבות, לחייל, 1 בנובמבר 1945
כתר תורה, הצופה, 16 בדצמבר 1945
[28]
ביקורת: מרדכי זלקין, ‏בין דת לאידאולוגיה, קתדרה 62, דצמבר 1991, עמ' 175-172
[29]
ביקורת: הנרי ניר, ‏הקיבוץ הדתי: מציאות ומשל, קתדרה 86, ינואר 1998, עמ' 158-155

[1] [1]
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אוכלוסייה ביישובים

[2] [2]
בקיבוץ הדתי, הצופה, 11 באוגוסט 1939

[3] [3]
הקיבוץ הדתי במספרים, הצופה, 21 ביולי 1940

[הארץ48-4] [4]
שרידי גוש עציון ולוחמי כפר דרום, הארץ, 23 בדצמבר 1948

[5] [5]
ניר שטיינברג, האסון בקבוצת יבנה שהפך אלמן ואלמנה למשפחה יוצא לראשונה מחוץ לגבולות הקיבוץ, באתר mynet‏ קיבוץ, 13 באפריל 2018

[6] [6]
בני דרום רוצה להיות מושב, דבר, 16 בדצמבר 1960

[דלומי2-7] [7]
עזרא דלומי, משבר הקיבוץ והמאבק על עתידו השיתופי (ב), 17 ביוני 2010, אתר שווים של המטה השיתופי

[8] [8]
יצחק טסלר, 93% מהקיבוצניקים הדתיים מתגייסים לקרבי, באתר nrg‏, 12 באוגוסט 2009

[9] [9]
נקודות ההתיישבות של הפועל המזרחי, דבר, 11 בנובמבר 1934

[10] [10]
התנועה הדתית קבוצית, דבר, 14 ביולי 1935

[אפריל-1940-11] [11]
קיבוצים, הצופה, 28 באפריל 1940

[12] [12]
בשער השרון הצפוני, הצופה, 4 במרץ 1938

[13] [13]
בן פורת, שבע שנות הפועל המזרחי, הצופה, 12 בספטמבר 1941

[14] [14]
עין הנצי"ב, דבר, 12 במאי 1946

[15] [15]
כינוס הגרעינים הקיבוציים של הברות הנוער הדתי במקווה ישראל, הצופה, 27 באוגוסט 1940

[16] [16]
קבוצת הקבוץ המאוחד "חרות — חרות" הצטרפה לקבוצי הפועל המזרחי, הצופה, 14 בדצמבר 1938

[17] [17]
קבוצת "חרות־חירות" בהתפתחותה, הצופה, 1 באוגוסט 1940

[נוב44-18] [18]
הקיבוץ הדתי בהתפתחותו, הצופה, 27 בנובמבר 1944

[19] [19]
רחובות, בהפועל המזרחי, הצופה, 8 בינואר 1940

[20] [20]
בפלוגה של הקיבוץ הדתי, הצופה, 1 בינואר 1940

[21] [21]
קיבוץ עלומים להתיישבות, הארץ, 29 באוגוסט 1946

[22] [22]
הוקם היישוב ה-18 בנגב, הארץ, 1 ביולי 1947

[23] [23]
יונה כהן, בקבוצת עלומים בנתניה, הצופה, 1 במאי 1941

[24] [24]
בקיבוץ שלוחות, הצופה, 23 במרץ 1943

[25] [25]
יישוב שלישי של הפועל המזרחי, הצופה, 24 באוקטובר 1946

[26] [26]
חנוכת חדר האוכל בקבוצת מכורה, הצופה, 26 בינואר 1947

[27] [27]
בבני עקיבא בכפר חסידים, הצופה, 1 באוקטובר 1945
קיבוץ מכורה עלה להתיישבות, לחייל, 1 בנובמבר 1945
כתר תורה, הצופה, 16 בדצמבר 1945

[28] [28]
ביקורת: מרדכי זלקין, ‏בין דת לאידאולוגיה, קתדרה 62, דצמבר 1991, עמ' 175-172

[29] [29]
ביקורת: הנרי ניר, ‏הקיבוץ הדתי: מציאות ומשל, קתדרה 86, ינואר 1998, עמ' 158-155

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

גרעיני הקיבוץ הדתי לפני קום המדינה

יישובי הקיבוץ הדתי היום

Wikiwand in your browser!

הקיבוץ הדתי

גרעיני הקיבוץ הדתי לפני קום המדינה

יישובי הקיבוץ הדתי היום

Wikiwand in your browser!

היסטוריה

חינוך ותרבות

מינהל וזהות פוליטית

רשימת הקיבוצים הדתיים

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים