מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
המהומות בממלכה המאוחדת שהחלו באוגוסט 2011 היו סדרה מתמשכת של הפרות הסדר הציבורי, ביזות, והצתות ברחבי הממלכה המאוחדת, שהחלו בטוטנהאם שבצפון לונדון ב-6 באוגוסט 2011, אך תוך שלושה ימים התפשטו לרחבי בריטניה והסתיימו רק ב-11 באוגוסט.
 | |||
| מכוניות שרופות שהוצתו על ידי מתפרעים בליברפול | |||
| תאריכי המאבק |
6 באוגוסט 2011 – 11 באוגוסט 2011 (6 ימים)  | ||
|---|---|---|---|
| מקום |
ברמינגהאם, לונדון, מנצ'סטר רבתי, וסט מידלנדס, בריסטול, מרזיסייד | ||
| קואורדינטות | 51°35′27″N 0°04′12″W | ||
| עילה |
| ||
| סטטוס | נרגע | ||
| נפגעים | |||
| |||
  | |||
טוטנהאם, פרבר צפוני של לונדון, ממוקם באחד המחוזות העניים ביותר בבריטניה.
בשנת 1985 פרצו מהומות בטוטנהאם, לאחר שאישה בת 49 מתה כתוצאה מפשיטת המשטרה על דירתה.[1] האירוע גרר הפגנה שיצאה מכלל שליטה והסתיימה ברצח שוטר. בעקבות ההתרחשויות השקיעה המדינה באיכות הדיור, בתחזוקה, ובאבטחת אזורי המגורים, מה שהוביל לירידה בפשיעה ובאלימות. כתוצאה מכך, המשטרה לא הייתה מוכנה להסלמה שפרצה בשנת 2011.
המהומות החלו בעקבות מותו של אזרח שחור בן 29, מארק דאגן, שנורה למוות מירי שוטרים בשירות הסקוטלנד יארד. למרות שהמשטרה מצאה אצל דאגן אקדח וסמים, הרי שועדת חקירה חיצונית קבעה מספר ימים לאחר שנורה, כי הוא לא ירה כלל.[2]
מה שהחל כמחאה שקטה מול תחנת המשטרה בטוטנהאם, התפשט במוצאי שבת, ה-6 באוגוסט, לפרעות בהן הוצתו במשך הלילה אוטובוס, שני בניינים, וניידות משטרה. כמו כן, התחוללו מעשי ביזה וונדליזם במספר חנויות ומרכזי קניות. הפרעות התפשטו ב-7 באוגוסט לאזורים אחרים של העיר, ולפחות 35 שוטרים נפצעו. ב-8 באוגוסט, המהומות הנרחבות התפשטו גם לחלקים אחרים בבריטניה, ונרשמו הפרות סדר חמורות ואלימות גם בברמינגהאם, ליברפול, ובריסטול. במשך היום נסגרו גם רוב החנויות ומרכזי הבילויים והמסחר באזורים אחרים בעיר, מחשש להתפשטות המהומות.[3]
עד ל-9 באוגוסט נעצרו 525 איש ונגד עשרות הוגשו כתבי אישום. במהלך המהומות נורה ונהרג צעיר בן 26.[4] ב-Winson Green, ברמינגהם, שלושה בריטים ממוצא פקיסטני נהרגו בתאונת פגע וברח בשעה שניסו להגן על שכונתם מפורעים. בעלי חנויות העריכו כי נזקים בסדר גודל של מיליוני לירות שטרלינג נגרמו לחנויותיהם.[5] בנוסף, הפורעים גרמו לנזק בלתי הפיך לבניינים בעלי ארכיטקטורה ייחודית.[6][7][8]
ליל ה-9 באוגוסט היה יחסית שקט בלונדון, אך ההתפרעויות התפשטו והמשיכו בערים אחרות במערב אנגליה דוגמת ברמינגהאם, מנצ'סטר, וולברהמפטון, גלוסטר וליברפול. נטען שהיערכות הסקוטלנד יארד בלונדון עם 16,000 שוטרים, הוא שהביא לשקט היחסי בבירה.[9][10]
ראש ממשלת בריטניה, דייוויד קמרון, שקטע את חופשתו לאור המהומות במדינה, אישר ב-10 באוגוסט למשטרה להשתמש בפעם הראשונה בהיסטוריה של המדינה, בתותחי מים ובכדורי פלסטיק כנשק לפיזור המתפרעים.[11] לילות ה-10 וה-11 באוגוסט עברו בשקט, לאחר היערכות מוגברת של המשטרה בכל הערים הגדולות. ב-11 באוגוסט התקיים דיון חירום בפרלמנט הבריטי, שהתכנס למרות הפגרה.
ראשי ליגת ההגנה האנגלית טענו שנוכחות תומכיהם באזורי התפרעויות תרמה להרגעת הרוחות, בכך שהצטרפו לקבוצות שמירה מקומיות. אולם, לעיתים דווקא קבוצות אלו היו מעורבות בהתקלויות עם המשטרה.[12]
למרות שהסיבה הספונטנית למהומות היה כנראה מותו של דאגן מיריות שוטרים, יש הסבורים כי תרמו לכך גם המתיחות המקומית בלונדון בין הציבור למשטרה, אחוזי אבטלה גבוהים וקיצוץ בתקציבים הציבוריים.[13][14][15][16][17]
לטענת הסוציולוג ומנהל המכון הלונדוני לאינטגרציה מקומית מייק הרדי, המהומות בעיקרן לא היו "על גזע, דת או מעמד", אלא "פשוט של כאלה שחשים מחוץ לחברה". הסוציולוג פול בגוליי מאוניברסיטת לידס הגדיר את הסיבה להצטרפות ההמונית כ"זמינות ביוגרפית": האבטלה הגואה הביאה לכך שיותר צעירים היו פנויים ברחובות, ועבור דור שגדל על צריכה מופרזת ופרסומות הדבר שימש כזרז רב עצמה לתסיסה ולבזיזה. צעדי הצנע והקיצוץ הדרסטיים שנקט ראש הממשלה דייוויד קמרון החמירו עוד יותר את המצב. הקיצוצים תוכננו במיוחד לשירותי הרווחה - 91 מילארד יורו עד שנת 2015. הקרימינולוג ג'ון פיטס מאוניברסיטת בדפורדשייר טען כי היקף הביזה נבע מ"קרימינולוגיה אופורטוניסטית", אך יחד עם זאת, היה תפקיד מרכזי למצב שבו לצעירים "אין מה להפסיד", בהיעדר נקודת מבט חברתית.[18] ג'ורג' קיילינג, מחברה של תאוריית החלונות השבורים תיאר אף הוא כיצד פשעים קטנים, כמו חלונות שבורים, משמשים טריגר להתנהגות פלילית.[19] המכנה המשותף למרבית המעורבים היא אפוא הכנסה נמוכה ואבטלה גבוהה, כמו גם סיכוי מועט או אפסי לעתיד מבוסס.
המשטרה חשדה כי הפורעים השתמשו בתכנת המסרים המיידיים "בלקברי מסנג'ר" (BBM) כדי לארגן את המהומות. בניגוד לשירותים אחרים כגון טוויטר, BBM פועלת עם תוכנת הצפנה המקשה על קריאת המסרים.[20] היצרן הקנדי "Research in Motion" סייע למשטרה הבריטית בחקירותיה, ונפל קרבן למתקפת האקינג.[21] טוויטר ופייסבוק שימשו גם כן להפצת מידע. לאור היקף המהומות והשימוש בטכנולוגיית התקשורת המודרנית כינתה המשטרה הבריטית את המהומות כ"פשע מאורגן", וראש הממשלה אף הציע לאסור על שימוש ברשתות חברתיות.[22] כמו כן נעשה שימוש ברשתות החברתיות כדי לארגן קבוצות מתנדבים לניקוי הרחובות.[23]
