Loading AI tools
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
האחים לוּמְיֵיר (בצרפתית: Lumière), לואי ז'אן (5 באוקטובר 1864 – 6 ביוני 1948) ואוגוסט מארי לואי ניקולא (19 באוקטובר 1862 – 10 באפריל 1954) היו מאבות הראינוע ומממציאי המצלמה, סרט הצילום והמקרן המשמשים בצילום קולנוע. נמנו עם הבמאים הראשונים של סרטי ראינוע.
האחים לומייר נולדו ליד העיירה בזנסון שבצרפת אך גדלו בעיר ליון. אביהם ניהל חנות לצילום ושני האחים עבדו בחנותו. לואי היה הכימאי ואוגוסט המנהל.
בשנת 1892 החלו האחים לומייר להתעניין בראינוע. באותו הזמן הפעיל תומאס אלווה אדיסון בפריז את ה"קינטוסקופ" – מעין חריץ הצצה אל תא שבו הוקרנו סרטים באורך של דקות ספורות. לואי לומייר הצליח לפענח את סוד פעולת המכשיר והחל מיד לחשוב על שיפורים למכשיר.
ב-13 בפברואר 1895 רשמו האחים לומייר פטנט על מצלמה סינמטוגרפית, ששימשה גם כמקרן וכמכונה להדפסת עותקים נוספים מן הסרטים שצולמו. משקל המכונה היה כחמישה קילוגרם. אחד החידושים העיקריים היה השימוש בנקבים קטנים משני צידי סרט הצילום על מנת לאפשר תנועה רציפה של הסרט. בתחילה השתמשו האחים בסרט מנייר, אך לאחר זמן מה עברו לצלולואיד.
ב-19 במרץ 1895 צילמו האחים באמצעות הסינמטוגרף את סרט הראינוע הראשון: "היציאה ממפעל לומייר בליון" (La Sortie de l'usine Lumière à Lyon) המציג תמונה של פועלים היוצאים מן המפעל שהיה בבעלות האחים. יש הרואים בסרט זה את אבי הסרט התיעודי.
ב-22 במרץ 1895 הציגו בחינם, בבית קפה בפריז, את סרט הראינוע הראשון שהוצג לקהל: "סעודת התינוקת" (Le Repas de bébé).
הסרט הציג את כוכבת הקולנוע הראשונה בעולם – בתו התינוקת של אוגוסט לומייר. לאחר מכן הציגו סרטים במקומות נוספים, כמו כינוס מקצועי של צלמים, בו צילמו את הצלמים הנכנסים לכינוס ולאחר מכן הקרינו להם את הסרט במהלך הכינוס, וזכו לתשואות.
ב-28 בדצמבר 1895 החליטו האחים לומייר להקרין את סרטיהם באופן מסחרי. הם שכרו את אולם "גראנד קפה" בשדרת קפוסין (הקפוציניות) בפריז, והציגו תוכנית שהורכבה מעשרה סרטים באורך של דקה, ובהם "היציאה ממפעלי לומייר" ו"סעודת התינוקת". בהקרנה נוספת ב-1896, הם הקרינו את הסרט "הרכבת מגיעה לתחנה". הסרט גרם להתרגשות רבה בקרב צופיו, שכן רבים בקהל, אשר לא היו מורגלים בפלא החדש, חששו באופן אינסטינקטיבי כי הרכבת "תצא מן המסך ותדרוס אותם". כמובן שהחששות של הקהל מהסרט הן מיתוס הרי שמדובר בתקופה יחסית מאוחרת בהיסטוריה, בה אנשים לא האמינו במעשי כישוף או קסם ואף ראו בעבר "קסמים" וטריקים דומים.
בשנת 1896 יצאו האחים לסיבוב הופעות עולמי בבריסל, במומבאי, בלונדון, במונטריאול, בניו יורק ובבואנוס איירס. בכל מקום אליו הגיעו, הלהיבו את ההמונים והביאו לדרישה ליצירת סרטים.
לאחר מכן ניסו האחים ליצור קומדיה. הסרט "המתיז הותז" ("L'Arroseur Arrosé") הוא קומדיה קצרה ביותר המראה נער המכופף צינור בגן, וכאשר הגנן מציץ לראות מה קרה לצינור, משחרר הנער את הצינור המתיז בפני הגנן.
האחים היו הראשונים ששלחו צלם, אדם בשם אלכסנדר פרומיו, אל טורקיה, מצרים וארץ ישראל. הסרטים הראשונים שצולמו בארץ ישראל, בסוף המאה ה-19, צולמו על ידי צלם זה.[1] פרומיו, שפעל בשירותם של האחים לומייר, היה הראשון שחיבר מצלמה אל עצם נע, כאשר הרכיב מצלמה על גונדולה בוונציה.
עם זאת, לא השכילו האחים לפתח את הרעיון של יצירת סרטים עלילתיים, ורוב סרטיהם הראו תמונות שצולמו במקום ההתרחשות ולא תמונות מבוימות, כמו סצינות נוף, תמונות מן הרחוב, גלי הים המתנפצים אל החוף וכיוצא באלה, כאשר המצלמה מוצבת לרוב במקום אחד ואינה נעה. התוצאה לא הייתה מעניינת, לאחר שפג החידוש הראשוני.
בשנת 1896 החליטו האחים כי הראינוע הוא אמנות ללא כל ערך מסחרי. הם מכרו את הזכויות על הסינמטוגרף לצעיר בשם ז'ורז' מלייס, ששימש זמן מה כמפיץ של סרטיהם, ולאחר מכן החל בקריירה משגשגת כבמאי הסרטים הראשון. מלייס סטה מן הדרך שהתוו האחים לומייר. הקולנוע של מלייס התבסס על בימוי של סצינות, על תנועת מצלמה ופעלולים, בניגוד לסרטיהם הסטטיים של האחים לומייר. ניתן לומר כי האחים לומייר פיתחו את הבסיס הטכנולוגי ליצירת הסרטים, אך רק מלייס היה זה שפיתח את הבסיס הרעיוני.
האחים הפנו את תשומת לבם לצילום. בשנת 1903 רשמו פטנט על צילום צבעוני שנקרא "אוטוכרום לומייר" והופץ באופן מסחרי בשנת 1907. בשנים אלו היה מפעלם בין גדולי היצרנים של חומרי הצילום באירופה. לאחר מכן נרכש המפעל על ידי חברת אילפורד. בין ההמצאות שהמציאו האחים היה גם מגביר קול וחומר לריפוי כוויות.
שני האחים הונצחו, בנפרד, בשדרת הכוכבים של הוליווד.
האחים לומייר בארץ ישראל, 1896 | חלק א' | חלק ב' | באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
האחים לומייר, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
